כמה ממנהיגי חמאס חוסלו. האם ישראל בטוחה יותר?

כשישראל חיסלה את המייסד והמנהיג הרוחני של חמאס, חזה בנימין נתניהו שתקיפה זו תתגלה כמכה שתרתיע את הארגון האיסלאמיסטי מלהעז להילחם בישראל. 

● המשרוקית | החיסולים של בכירי הטרור הביאו לגל פייקים ברשתות
● הביון האמריקאי מעריך: השתפרה יכולתה של איראן להשיק תכנית לפיתוח נשק גרעיני
● מטוס קרב ב-85 מיליון דולר: לאיראן יש סיבות טובות להקשיב לרוסיה

"גם אם בטווח הקצר תהיה תגובה חריפה מצד חמאס", אמר נתניהו, "בטווח הארוך ההשפעה תהיה ריסון של חמאס ושל שאר ארגוני הטרור, כי מנהיגיהם יידעו שהם יושמדו". 

זה היה לפני 20 שנה - מנהיג חמאס היה השייח' אחמד יאסין, ונתניהו היה שר האוצר - וישראל עדיין צדה מנהיגי חמאס. המעגל מצית מחדש ויכוח על האפקטיביות של חיסולים ממוקדים של מנהיגי ארגוני טרור, והאם הם יסייעו לסיים את האלימות או שמא יחמירו אותה. 

נתניהו, כיום ראש ממשלת ישראל, אותת על כוונתו לצוד את מנהיגי חמאס בתחילת המלחמה בעזה. גורמים ישראליים אומרים שמבול החיסולים חשוב ליצירת פחד בקרב אויבי ישראל, לאחר הכישלון הביטחוני שאפשר את המתקפות בראשות חמאס ב-7 באוקטובר. 1,200 בני אדם נרצחו במתקפות אלה, והן הביאו לפלישת ישראל לרצועת עזה. 

חיסול איסמעיל הנייה

ישראל אומרת שב-10 חודשי המלחמה בעזה, היא חיסלה את המפקד הצבאי של חמאס, את סגנו ועוד מספר מפקדים בדרג נמוך יותר. לאחרונה מואשמת ישראל בחיסול ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, בפיצוץ בחודש שעבר בטהרן. ישראל לא הגיבה בפומבי על הריגתו של הנייה. 

 הארונות של איסמאעיל הנייה ושומר הראש שלו

חמאס, עם זאת, הוכיח את יכולתו להתארגן מחדש לאחר מכות כאלה, ובמקרים רבים הוליד מנהיגים חדשים ולהוטים יותר להילחם בישראל. חמאס החליט השבוע למלא את מקומו של הנייה במנהיג מנוסה נוסף - יחיא סינוואר, רוצח מורשע, החשוד בהיותו האדריכל של פיגועי ה-7 באוקטובר. הוא גם מנהיג בעל קשרים הדוקים עם איראן, השותפה למטרתו להשמיד את ישראל בדרך להשגת מדינה פלסטינית. 

"30 השנים האחרונות הוכיחו שההתנקשויות רק מעודדות את הארגון", אמר עזאם תמימי, שכתב ספר על חמאס. "הן הופכות אותו לחזק ופופולרי יותר". 

הסיכונים לישראל, הכרוכים בטעות בחישוב, הם גבוהים. המערכה שלה התרחבה אל מעבר למלחמה בעזה, ללבנון ולסוריה, משום שהיא מבקשת להכשיל את הניסיון של איראן לחמש את הפרוקסי הלבנוני שלה, חיזבאללה, התומך בחמאס. 

ביום שישי, הרגה תקיפה אווירית ישראלית בעיר צידון שבדרום לבנון מפקד חמאס מקומי, שלדברי ישראל היה אחראי לשיגור טילים ורקטות לעבר שטח ישראל - מפקד חמאס השביעי לפחות שנהרג על אדמת לבנון, מאז שפתחה ישראל במלחמתה בעזה. 

כוחות הביטחון במקום מסרו כי איש לא נהרג מלבדו, וכי עובר אורח נפצע. מול תחנת דלק שחלונותיה התנפצו, בכה אחיינו של המפקד על כתפו של חבר לפני שעזב על קטנוע. בעל התחנה אמר שנמלט ברגע האחרון מהפיצוץ כי הלך לקנות פירות. 

ישראל ממתינה כעת לתגובה לחיסולים 

מותו של הנייה בטהרן בחודש שעבר הגיע שעות ספורות לאחר שצה"ל הרג מפקד בכיר של חיזבאללה בביירות, בתגובה לירי רקטה מלבנון, שהרגה 12 ילדים ברמת הגולן שבישראל. 

ישראל ממתינה כעת לתגובה לחיסולים, הן מאיראן והן מחיזבאללה, ודיפלומטים מערביים חוששים ששיפוט מוטעה או טעות במיקוד של אחד מן הצדדים עלולים לגרום לסכסוך רחב יותר במזרח התיכון. 

ההתמודדות הנוכחית מהדהדת את המצב שהיה באפריל, כאשר ישראל הואשמה בפגיעה בכינוס של מנהיגי צבא איראניים בבניין דיפלומטי בבירת סוריה דמשק. טהרן הגיבה כמעט שבועיים לאחר מכן במטח של יותר מ-300 טילים וכטב"מים, במתקפה ישירה נדירה על אדמת ישראל, שהפתיעה גורמים ישראליים בהיקף שלה. 

קואליציה בראשות ארה"ב סייעה לישראל להדוף את המתקפה הזו. אבל המתקפה הדגימה את הסיכון הרחב יותר הטמון בחישוב שגוי של ישראל בחיסול גורמים של איראן ושל שלוחיה.

 חסן נסראללה, מזכ''ל חיזבאללה / צילום: Associated Press, Hussein Malla

"לעתים קרובות, הובילו החיסולים הממוקדים הללו לכך שהרבה ישראלים נהרגו כנקמה", אומר גרשון בסקין, ישראלי וגורם מקשר לשעבר עם חמאס. "הם מסוכנים מאוד ומהווים סיכון מחושב עצום".

האפקטיביות של חיסולים ממוקדים נדונה בישראל מאז שהיא עוסקת בכך, עוד טרם הקמת המדינה ב-1948. חמושים יהודים שביקשו לגרש את הבריטים מהמדינה המנדטורית התנקשו בקצינים ודיפלומטים.

יותר מ-2,700 מבצעי חיסול מיוחדים

מאז מלחמת העולם השנייה, השתמשה ישראל בחיסולים ממוקדים ביותר מ-2,700 מבצעים, יותר מכל מדינה אחרת בעולם המערבי. כך על פי הספר "Rise and Kill First" ("השכם להורגו") מ-2018 של העיתונאי הישראלי רונן ברגמן. 

למשימות אלו היו אינספור מטרות: להרתיע מלתקוף ישראלים, להכשיל את היכולות הצבאיות של האויב או לשלוח מסר - שישראל תהרוג את כל מי שירצה לפגוע בה. 

לאחר הרצח ב-1972 של ספורטאים ומאמנים ישראלים בכפר האולימפי במינכן, על ידי פלג פלסטיני המכונה "ספטמבר השחור", הורתה ראש הממשלה גולדה מאיר לגורמי המודיעין של ישראל לצוד את המעורבים ברצח תחת שם המבצע שזכה לכינוי "מבצע זעם האל". 

המבצע הזה, שתואר מאוחר יותר בסרטו של סטיבן ספילברג, המחיש כיצד עלולים חיסולים לגרום נזק. צוות של ישראלים הרג בנורבגיה מלצר מרוקאי, שאותו זיהו בטעות כלוחם פלסטיני, וחמישה סוכנים נידונו לתקופות מאסר קצרות. 

תקופת פיגועי ההתאבדות בשנות ה-90

הופעתו של חמאס בסוף שנות ה-80 הגבירה משמעותית את השימוש של ישראל בחיסולים ממוקדים. אחד המנהיגים הצבאיים הראשונים של הקבוצה, יחיא עיאש, למד כיצד ליצור מטעני חבלה מאולתרים, וכך החל עידן של פיגועי התאבדות בסכסוך הישראלי-פלסטיני. 

לאחר סדרת פיגועים בשנות ה-90, הרגה ישראל את עיאש על ידי הנחת חומר נפץ סודי בטלפון שהתפוצץ אחר כך ליד אוזנו. אבל פיגועי ההתאבדות גברו תחת מנהיגים צבאיים חדשים של חמאס, לרבות מוחמד דף, המנהיג הצבאי שישראל אמרה שחיסלה בהתקפה בחודש שעבר. 

ב-1997 תקפה ישראל את ח'אלד משעל, מייסד חמאס המתגורר בירדן. חברי הצוות הישראלי התחזו לתיירים קנדיים, נכנסו למדינה ותקפו את משעל מחוץ למשרד המדיני של חמאס בעמאן. סוכן ישראלי אחד התיז רעל לאוזנו של משעל, אך הוא נלכד יחד עם חבר נוסף בצוות לפני שהספיקו להימלט. 

משעל נכנס לתרדמת, וירדן איימה להפסיק את הסכם השלום עם ישראל אלא אם תספק ישראל את התרופה נוגדת הרעל שהצילה את חייו של משעל. בזמנו, הציע אפרים הלוי, גורם ישראלי שסייע בבניית קשרים חשאיים עם ירדן, שישראל תשחרר את שייח יאסין מהכלא, כדי לאפשר לירדן להציל את כבודה ולהבטיח את חירותם של סוכני המוסד הישראלי. 

"כיסוח הדשא"

בריאיון, אמר הלוי כי המדיניות של ישראל לחסל מנהיגי חמאס בסבבי אלימות שגרתיים, שנודעה במערכת הביטחון הישראלית כ"כיסוח הדשא", אינה יעילה ולעתים מייצרת מנהיגים מסוכנים יותר. 

גורמים ישראלים לשעבר מצביעים לעתים קרובות על חיסולו ב-1992 של אחד ממייסדי חיזבאללה, עבאס אל-מוסאווי. החיסול הוביל לעלייתו של ראש המיליציה הלבנונית הנוכחית, חסן נסראללה, שהפך את הארגון לאויב חזק יותר. 

"מעולם לא חשבתי ש'כיסוח הדשא' מונע מן הדשא לגדול שוב", אמר הלוי, ששנה לאחר מבצע משעל הכושל, ב-1998, הפך לראש המוסד.

 מוחמד דף, בתיעוד האחרון שלו שהציג דובר צה''ל / צילום: דובר צה''ל

העלייה בפעולות החיסול הישראליות חלה במקביל ל-11 בספטמבר, ולמעבר של אמריקה עצמה לשימוש בחיסולים ממוקדים במאבקה נגד אל-קאעדה ובמלחמות בעיראק ובאפגניסטן. חוקרי הנושא אומרים שהתיעוד של התועלת שלהם אינו חד-משמעי.

חיסול מנהיגים כרוך בנטל מוסרי כבד ובסיכון לגינוי דיפלומטי, והוא עלול להפר חוקים בין-לאומיים. אך הוא יכול גם לשבש את פעילותו של ארגון, לאלץ את מנהיגיו לרדת למחתרת ולעתים אפילו לפגוע בארגון לצמיתות. 

"נערך מחקר רב על האפקטיביות של חיסולים ממוקדים, והממצאים מעורבים", אמר מתיו וקסמן, פרופסור בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת קולומביה, ששימש כגורם ביטחון לאומי בממשל של בוש. "ארגונים רבים הצליחו להחליף מנהיגים, אבל החיסולים יכולים להיות די יעילים בשיבוש הפעילות שלהם ועשויות להיות לכך השפעות סמליות חשובות". 

חיסולו של יאסין ב-2004 נותר אחת הסמליים ביותר ביותר בסכסוך בין ישראל לחמאס. מסוק ישראלי ירה טילים לעבר יאסין, שהיה משותק מן הצוואר מטה ונעזר בכיסא גלגלים, בדרכו הביתה מהתפילה במסגד. ישראל העריכה כי יאסין היה מעורב בניהול פיגועי התאבדות נגד ישראלים. 

אחד הגורמים הישראלים שהצביעו בעד חיסול יאסין ב-2004 היה ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שהיה אז שר התעשייה. בעוד שאולמרט ספקן בנוגע לכך שרצח ממוקד תמיד יעיל, הוא סבור שהריגת יאסין הועילה להקהות את האיום של חמאס. 

"הוא היה המנהיג האולטימטיבי של חמאס, וחיסולו היה משמעותי מאוד ביצירת משבר מנהיגותי בחמאס לתקופה מסוימת ", אמר אולמרט. 

מותו של יאסין, שהיה חיסול אחד בסדרת חיסולים של מנהיגי חמאס באותה תקופה, סייע לגרום לארגון להפסיק את פעולות האיבה במהלך מה שכונה האינתיפאדה השנייה. 

שנתיים לאחר מכן, חמאס עסק בפוליטיקה ולא באלימות, וזכה בבחירות הפלסטיניות שהוחרמו על ידי ארה"ב וישראל. ב-2007 תפס חמאס את השליטה בעזה. זו אפשרה בסופו של דבר לארגון, שהוכרז על ידי ארה"ב כארגון טרור, את הפלטפורמה להוציא לפועל את המתקפות של ה-7 באוקטובר. 

במובן מסוים, התבררה התחזית של נתניהו משנת 2004 כהפוכה - החיסול ערער את חמאס בטווח הקצר, אך בסופו של דבר לא היה יעיל בהרתעת הארגון. המאבק של ישראל בחמאס נמשך, עם סכסוכים קצרים בעזה ב-2008, 2011, 2014 ו-2021. 

אולמרט סבור שלו הייתה ישראל הורגת את המפקד הצבאי מוחמד דף מוקדם יותר, הדבר היה משבית את היכולות הצבאיות של חמאס, ופוגם משמעותית ביכולתו של ארגון הטרור לנהל את המלחמות הללו. 

בעת שכיהן כראש ממשלה ב-2007, אמר אולמרט, הוא נקרא לצאת מפגישה עם מנהיגים ערבים בשארם א-שייח' במצרים, ונאמר לו על ידי שירותי המודיעין שלו כי לישראל יש מטוס קרב באוויר, שמוכן לירות על מוחמד דף ועל מנהיגי חמאס נוספים בבניין בעזה.

לאחר ששקל את ההזדמנות, הוא ביטל את התקיפה, מחשש שתבייש את מארחיו הערבים. 

"זה לא היה מסלק את חמאס מעל פני האדמה", אמר. אבל זה "בהחלט היה משפיע על היכולת הצבאית, על צמיחת הכוח הצבאי" של חמאס, אמר אולמרט. 

כשישראל קיבלה הזדמנות נוספת לחסל את דף ביולי, היא לא החמיצה אותה, והטילה שמונה פצצות MK-84 במשקל 2,000 פאונד. במתקפה זו, לטענת רשויות הבריאות בעזה, נהרגו 90 פלסטינים ונפצעו מאות נוספים. 

"לפעמים יש אישים מסוימים שהם מאוד משמעותיים, וסילוקם יכול להביא לשינוי", אמר אולמרט.