הורדת דירוג האשראי: לא גזירת גורל, אלא תוצאה של היעדר מדיניות כלכלית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיבל בשוויון-נפש את הבשורה על הורדת דירוג האשראי של ישראל מצד סוכנות הדירוג פיץ'. "הורדת הדירוג בעקבות המלחמה והסיכונים הגאו-פוליטיים שהיא מייצרת היא טבעית", הגיב סמוטריץ', בניסיון להציג את הפגיעה בדירוג כגזירת גורל בלתי נמנעת. אולם, קשה למצוא אפילו גורם מקצועי אחד בתוך האוצר שמסכים להנחה זו של השר. במשרדו של סמוטריץ' סבורים שניתן היה להימנע מהמכה למרות המלחמה, ושאפשר עדיין למנוע את הורדות הדירוג הבאות - אם הממשלה תנקוט בצעדים כלכליים אחראיים. 

● פיץ' הורידה את דירוג האשראי של ישראל וקבעה תחזית שלילית
● ניתוח | הנתון שהכריע והחשש מהורדות דירוג נוספות: 4 הערות על החלטת פיץ'

נכון, ישראל מצויה במלחמה ארוכה ויקרה, שעלותה נאמדת בכ-250 מיליארד שקל בתרחיש אופטימי של רגיעה עד סוף 2024. אבל את זה פיץ' כבר ידעו באפריל, כשבחרו אז לא להוריד את הדירוג של המדינה. "גיבנת" העלויות החד-פעמית של המלחמה היא עובדה שחברות הדירוג עוד מסוגלות להכיל. זאת, בזכות "המדדים החיצוניים שנותרו חזקים", כפי שמציינת פיץ' בהודעתה, כמו העודף בחשבון השוטף, יתרות המט"ח והמאזן החיצוני של ישראל ש"נותר חזק מזה של מדיניות הייחוס למרות הזעזועים למשק". קשה יותר עבור האנליסטים להשלים עם חוסר הוודאות המתמשך והמתארך בנוגע לדרכים שבה מתכוונת הממשלה לממן את הזינוק העתידי הצפוי בעלויות הביטחון. 

בממשלה מעכבים את הדיונים על תקציב המדינה לשנה הבאה

במקום לשדר ודאות כלכלית למשקיעים, בממשלה מעכבים את הדיונים על תקציב המדינה ל-2025 ואפילו באוצר לא יודעים האם השנה הבאה תיפתח עם תקציב מאושר. במקום לערוך דיון מעמיק בתקציב הביטחון ולבדוק מראש כיצד המשק יכול להיערך לכך, בממשלה עיכבו במשך חצי שנה את התכנסות הוועדה הציבורית המיוחדת לבחינת תקציב הביטחון ולא הותירו לה זמן לעסוק בדרישות של צה"ל לתוספות של עשרות מיליארדי שקלים לשנה הקרובה. במקום לקדם צעדי התכנסות שיבלמו את ההתדרדרות המהירה ביחס החוב-לתוצר ויחזירו אותו לתוואי יורד לשנים הבאות, בממשלה מדברים דווקא על מתן הטבות מס, כמו בחלוקת דיבידנדים או בביטול העלאת המע"מ ל-18%, אחרי שכבר אושרה סופית בכנסת ושווקה לחברות הדירוג כראייה לאחריות הפיסקלית של הממשלה.

פיץ' נתנה לישראל מספר הזדמנויות להציל את הדירוג, יותר מאשר נתנו שתי סוכנויות הדירוג המתחרות מודי'ס ו-S&P. בתחילת המלחמה הציבה את ישראל תחת "מעקב שלילי", כחצי שנה לאחר מכן נקטה בצעד רך יחסית בדמות הורדת תחזית הדירוג של ישראל, ורק השבוע הורידה את הדירוג עצמו. בחברה המתינו זמן רב לראות כיצד מתפתחת המערכה ואיך תתמודד הממשלה עם הגידול המבני בגירעון. לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר סמוטריץ' הייתה שהות ארוכה לנסות לפזר את הערפול הכלכלי. אבל זה היה מצריך מהם להתייצב מול הציבור ולהודיע על רשימה של גזירות והעלאות מיסים שנדרשות להתמודדות עם עלויות הלחימה. במצב הפוליטי הנפיץ כעת, ברירת המחדל של הפוליטיקאים היא דחיית הקץ. 

"קיטוב פוליטי וצרכים קואליציוניים עלולים לעכב את תוכנית ההתכנסות"

"הפוליטיקה הפנימית נשארה שברירית", תיארו בפיץ' את המצב בישראל, "ממשלת החירום פורקה ביוני 2024 והקואליציה המקורית חזרה לשלטון. מצב זה יכול להישאר עד הבחירות הבאות בחודש אוקטובר 2026, אם כי רק לעתים רחוקות קואליציות מחזיקות מעמד קדנציה שלמה, והקואליציה הנוכחית תעמוד בפני לחץ להקדמת מועד הבחירות, נוכח אירועי אוקטובר 2023 והמחלוקת בנוגע לגיוס של חרדים". איך זה ישליך על הכלכלה והדירוג? "קיטוב פוליטי, צרכים קואליציוניים וצרכים צבאיים עלולים לעכב את תוכנית ההתכנסות", הסבירו האנליסטים בחברת הדירוג הלונדונית.

בשונה מהפוליטיקאים, הדרג המקצועי באוצר חושב שהצבת הוודאות באשר להמשך הדרך חשובה יותר מאשר התפלפלות ממשוכת על תתי-סעיפים בהצעות ההתכנסות. באוצר רוצים להביא פתרונות מתחום המיסוי שניתן לבצע בהליכים פשוטים, כמו הקפאת מדרגות מס הכנסה - צעד שניתן להשיג בצו בלבד ללא חקיקה נוספת. כפי שפורסם בגלובס, באוצר מגבשים תוכנית גיבוי למקרה שהממשלה תמסמס את אישור תקציב המדינה, שכוללת בעיקר הקפאת הטבות שונות והעלאת מס הכנסה לבעלי שכר נמוך. זה עשוי להיות הרע במיעוטו - אבל את הורדות הדירוג הבאות שבדרך כנראה שלא יהיה ניתן למנוע בלי תקציב מסודר ורפורמות עומק. כל שלוש חברות הדירוג מציבות לישראל תחזית שלילית, כלומר מכוונות להורדות דירוג נוספות. זה הזמן לאותת לשווקים ולמשקיעים שמישהו אוחז בהגה של הכלכלה הישראלית. 

לשכת ראש הממשלה: "הכלכלה הישראלית איתנה ומתפקדת היטב. הורדת הדירוג הינה תולדה של התמודדות ישראל עם מלחמה רב-זירתית שנכפתה עליה".