האם הטרנד החם בוול סטריט מתנפח לבועה? התשובה של מנהל קרן הגידור

נדב צלר נכנס לפני 12 שנה לקבוצת קרנות הגידור ספרה, טיפס כל הדרך למעלה, והיום בגיל 37 בלבד הוא מוביל קרן להשקעות בטכנולוגיה • בראיון הוא חושף כיצד מתקבלות ההחלטות מאחורי הקלעים, האם בתחום ה־AI מתפתחת לדעתו בועה ומדוע דמי הניהול גבוהים בתעשייה

נדב צלר / צילום: גבע טלמור
נדב צלר / צילום: גבע טלמור

בגיל 37 בלבד, נדב צלר הוא כבר דמות בולטת בענף קרנות הגידור הישראלי. הוא שותף מנהל בספרה, חברת ניהול קרנות הגידור הגדולה בישראל שמנהלת על פי הערכות כמיליארד וחצי דולר, ושותף מייסד בקרן ספרה־טק. בראיון לגלובס הוא מספר איך מתקבלות החלטות מאחורי הקלעים, עונה לביקורות על דמי הניהול הגבוהים בענף ("מה שלא מוצדק לאורך זמן לא יהיה קיים בשוק תחרותי"), מנתח את מהפכת ה־AI ובטוח שביום שאחרי המלחמה המשקיעים הזרים יסתערו על השוק המקומי.

מניות השבבים המומלצות בזמן מיתון - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים
המיליונים שיקבל אלי אדדי, מנכ"ל סלקום החדש  

צלר החל את דרכו בשוק כברוקר של ניירות ערך זרים במשך ארבע שנים, ולאחריהן הצטרף לספרה בתפקיד אנליסט. משם הוא טיפס כל הדרך לצמרת החברה. "הצטרפתי לספרה ב־2012. לפני כשנתיים הקמנו את קרן ספרה־טק, שמתמקדת בהשקעות בחברות טכנולוגיה ציבוריות, ישראליות וגם גלובליות", הוא מספר.

נדב צלר

אישי: בן ,37 נשוי + 3 בנות. מתגורר ברמת גן
מקצועי: שותף מנהל בקרן ספרה ושותף מייסד בקרן ספרה־טק. בעברו ברוקר של ניירות ערך זרים ואנליסט
עוד משהו: בהשכלתו בוגר האוניברסיטה הפתוחה למדעי החברה 

איך נראה היומיום בקרן שלכם וכיצד מתקבלות ההחלטות?
"אנחנו צוות של אנליסטים ואנשי שוק ההון יחד עם אנשי הייטק. חלק לא מבוטל מהצוות שלנו מורכב מאנשי טכנולוגיה, מהנדסים לשעבר או אנשים שעברו חטיבות עסקיות. אנחנו מתעסקים בהבנה של מגמות בדיפ־טק ומנסים לתפוס את הכיוונים לטווח הארוך. אנחנו צוות של 12 אנשי השקעות שמפיקים תובנות מהסביבה המקומית כל הזמן.
"המטרה שלנו היא להבין שינויים טכנולוגיים ומגמות ארוכות טווח. כשיש שינוי טכנולוגי, כמו מה שקורה עכשיו עם הבינה המלאכותית (AI). זה לא עניין של שנה או שנתיים. אם אתה מבין נכון את ההשפעות העקיפות, במקומות שאנשים לא חושבים עליהן ישר, שם נמצא הרבה מהפוטנציאל לתשואה עודפת".

קרן גידור או השקעה במדדים

האסטרטגיה של ספרה־טק היא השקעה בחברות ציבוריות שהוכיחו את עצמן בשווקים מעבר לים. מנתונים שהגיעו לידי גלובס, עולה כי הקרן השיגה תשואה של 7.5% בחודשים ינואר־יולי השנה ושל כמעט 30% מאז היווסדה לפני פחות משנתיים (מדד הנאסד"ק הניב תשואה גבוהה יותר).

צלר: "אנחנו משקיעים רק בהשקעות סחירות, אבל אנחנו בהחלט מודעים למה שקורה בשוק הפרטי. אי אפשר לא להיות מודע לשוק הפרטי - חברות פרטיות יכולות להוות איומים או הזדמנויות. גם הבדלי תמחור יכולים להיות קיצוניים בהרבה מאוד מקומות".

מה בנוגע להשקעה בסטארט־אפים?
"אנחנו לא מתעסקים עם סטארט־אפים או עם חברות שעדיין לא הוכיחו את המודל העסקי שלהם בדרך כלל. וגם כמעט לא מחזיקים חברות שלא מרוויחות כסף. כולן יהיו אחרי השלב של להראות רווחיות, ובדרך כלל עסקיות מאוד מאוד בריאה".

לרוב, אתם מעדיפים לנסות לעשות סיבוב מהיר או להשקיע בחברה לטווח הארוך?
"השאלה המרכזית שאנו שואלים את עצמנו בבואנו לבחון חברה, היא אם תוך שנתיים־שלוש היא יותר חזקה ויותר דומיננטית בשוק הקשה שבו היא פועלת. אנחנו מסתכלים על דברים לטווח ארוך, בטח ברמה של רבעונים, אם לא שנים קדימה. אנחנו מחזיקים חלק לא מבוטל בחברות צמיחה די דומיננטיות".

אם נסתכל על המדדים בוול סטריט או אפילו בת"א לאורך זמן, רואים שקשה מאוד להכות אותם. מה זה אומר על התשואות בענף שלכם?
"המטרה או השאיפה של רוב קרנות הגידור היא לאו דווקא להתמודד כל יום כנגד תשואת המדד. קרן גידור היא מוצר אלטרנטיבי שמספק חשיפה שהיא גם שונה ומשלימה למדד וגם נותנת חשיפה מגודרת. אני חושב שזה מאוד תלוי בפרופיל הסיכון של כל משקיע ומה בדיוק הוא מחפש. לרובֿ, זו תהיה חשיפה משלימה או חשיפה יותר פסיבית, עם קורלציה שהיא לאו דווקא למדד".

דמי הניהול בענף הגידור נחשבים לגבוהים באופן יחסי לאפיקים אחרים, וכוללים בדרך כלל 2% מסכום ההשקעה וכן "דמי הצלחה" של 20% מהתשואה השנתית. צלר מתייחס לכך ואומר כי "כמו כל ענף תחרותי, מה שלא מוצדק לאורך זמן לא יהיה קיים. ומה שכן מוצדק, אני מניח שיהיה לו זכות קיום. בסופו של יום, דברים צריכים להוכיח את עצמם. כמו שמסעדה לא טובה לא תחזיק מעמד לאורך זמן".

מהפכת ה־AI: הזדמנויות וסיכונים

חלק נכבד מהשיחה חזר שוב ושוב למהפכת ה־AI, על כל ההזדמנויות שהיא מספקת אך גם הסיכונים הגלומים בהשקעה בטרנד החם. "כשאני מסתכל על ענפי תעשייה מסורתיים, אני רואה איך טכנולוגיות חדשות שינו אותם לחלוטין. למשל, האפקט של הטרקטור על ענף החקלאות.

"הפעם, הטכנולוגיה משפיעה על מגוון רחב יותר של תחומים ותהליכים. היום, בעידן הטכנולוגי של 30־40 השנים האחרונות, המהפכות התעשייתיות מתרחשות כתוצאה מבשלות טכנולוגית. אחרי שנים רבות של פיתוחים, הגענו למצב שבו הטכנולוגיות החדשות חוצות מגזרים ומשפיעות על מגוון רחב של תהליכים בכל התעשיות".
לדוגמה, צלר מתייחס לשינוי בהרגלי הצריכה: "אם ניקח את Wolt, השימוש בחברות כאלה הלך והתרחב עם הזמן. בהתחלה הם הביאו רק פיצה או המבורגר. היום אתה יכול לבקש מהם להביא לך גם קרטון חלב או לעבור אצל הקצב. זה נשמע קטן, אבל זה מאפשר לנצל את הזמן שלך כצרכן מללכת לקצב או לפיצרייה, לעשות אאוטסורסינג לאנשים אחרים. והטכנולוגיה מאפשרת את זה".

איפה לדעתך עשויות להיווצר הזדמנויות השקעה?
"תחום ה־AI לדוגמה משפיע על מגמת צריכת החשמל וישפיע על הביקוש לחשמל לאורך זמן. AI משפיעה על תחומים רבים והיא לא תישאר רק ברמת התוכנה, אלא תשפיע גם על העולם הפיזי, עם רובוטים שעשויים להחליף מקצועות כמו אינסטלציה. זו לא פנטזיה רחוקה, אלא מציאות מתקרבת שתלויה בעיקר בהתאמת מבנה העלויות והנגשת הטכנולוגיה לציבור הרחב".

איך תשפיע המהפכה הזו על שוק העבודה? צלר מציג גישה אופטימית: "בוא נסתכל רגע על מהפכות אחרות ששינו ענפים. לפני כ־150 שנים, כ־30%־40% מהאוכלוסייה עבדו בחקלאות. ההתייעלות הורידה את זה לאחוזים בודדים, אבל שיעור האבטלה בעולם לא עלה כתוצאה מזה. אני חושב שהטכנולוגיה החדשה יכולה מאוד לשפר את המצב, כפי שקרה בעבר. אם נבחן את המצב בישראל לדוגמה, למרות כל השינויים והאתגרים, שיעור האבטלה עומד על פחות מ־4%".

מה בכל זאת הסיכונים, אתה חושב שיש בועה בתחום?
"יכול להיות שיש הצטיידות יתר. לא אהיה מופתע אם נגלה עוד כמה חודשים שנעשתה בנייה יתר של תשתיות. אלה תהליכים טבעיים שקורים בתקופה של שינויים טכנולוגיים. מצד שני, אנחנו בשנה וחצי הראשונות של אימוץ טכנולוגיה שהיא משנה סדרי עולם. זה יוצר הרבה מאוד איומים, אבל גם הרבה מאוד הזדמנויות.

"תהליכים כאלה שהתרחשו בעבר בדרך כלל לא לקחו שנה וחצי־שנתיים. אז גם אם יש הצטיידות יתר בשלבים מסוימים, זה יכול להוביל להזדמנויות בהמשך. למשל, אם מחירי מעבדי ה־GPU יירדו, זה יכול להיות חיובי לחברות שקונות אותם, ואולי גם לנו כצרכנים".

"הערפל יתפזר והמציאות תיראה אחרת"

לסיום, בתור מי שעובד הרבה עם חו"ל ועם משקיעים זרים, איך מסתכלים על ישראל בתקופה הנוכחית?
"היו לנו פה שנתיים סוערות מאוד, אבל זו לא הפעם הראשונה שהמדינה חוותה דברים כאלה. אני חושב שמה שהמדינה הזאת, ובמיוחד ההון האנושי שלה, הצליחו להוכיח זה את הסקרנות ואת היכולת לצאת ממים סוערים. אני רוצה להאמין שההון האנושי והאתגרים הרבים שהיו פה בעשרות השנים האחרונות יחזיקו את האנשים מספיק חזק, כדי לעבור גם את התקופה הזו ולהגיע למקום טוב יותר.

"יש גם גופים זרים שרואים בישראל הזדמנות השקעה. אני בטוח שהם קיימים. אני חושב שלפעמים צריך רק שהערפל יתבהר קצת, ואז הדברים יכולים להיראות אחרת לגמרי".