"סוגיה בעייתית": האם משרד התחבורה יבלום חברות תשתית סיניות?

בשוק התשתיות רווחת כבר זמן רב התחושה שחברות סיניות אינן רצויות עוד בישראל, ושהלכה למעשה הדלתות נסגרות בפניהן. כעת, על רקע הבקשה של משרד התחבורה להוציא משלחת להודו בראשות השרה מירי רגב, שנחשפה השבוע בגלובס, מקבלות התחושות הללו אישוש בכתב, ובאופן רשמי.

● יו"ר נמל חיפה מנסה לבלום את התחרות הסינית, וגייס לשם כך את שגרירות הודו
● בדיקת גלובס | שנה אחרי ההשקה: כך נראות ההבטחות של הקו האדום

בבקשה שהפנה משרד התחבורה לוועדת הנסיעות נכתב כי "משרדנו אירח באמצע יולי 2024 משלחת הודית, הכוללת נציגים מרשות המטרו של דלהי ומחברות תשתית הודיות. ההודים מעוניינים לקחת חלק בפרויקטי תשתית בישראל, ובכוונתם להכיר וללמוד על פרויקטים עתידיים", נכתב.

"בשנים האחרונות נכנסו יותר ויותר פרויקטים בישראל הכוללים מנהרות, מומחיות שאינה קיימת בישראל ותלויה בחברות תשתית בינלאומיות בלבד". בהמשך לכך נכתב כי "למרבית פרויקטי המנהור בישראל נגשו עד כה חברות סיניות, סוגיה שבימים אלו בעייתית".

על פניו מדובר באמירה טריוויאלית החותרת לגיוון בחברות המתמודדות בישראל. ואולם עד כה המדינה נמנעה מלהצהיר כי שיתופי-פעולה עם חברות סיניות ככלל היא סוגיה "בעייתית". להפך - במשרדי הממשלה דבקים באמירות שלפיהן חוק חובת המכרזים הוא שקובע, וההסתייגות היחידה היא הקמתה של הוועדה המייעצת לבחינת היבטי ביטחון לאומי להשקעות זרות. אך בהקשרים הסיניים הטיעונים נותרים כלכליים, ואילו שימוש בעילות ביטחוניות שמור למקרים מיוחדים.

הפסילה של צ'יינה הרבור

כך למשל, במכרז להקמת הקו הירוק והסגול בגוש דן נפסלה קבוצת אורבניקס, שאיגדה את אגד, שיכון ובינוי והחברות הסיניות CRRC ו-CRCC. באפריל 2022 עתרה הקבוצה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים), בעקבות החלטת ועדת המכרזים של החברה לפסול את הצעתה. הוועדה קבעה כי ההצעה שהגישה הקבוצה היא תכסיסנית, נמוכה ולא מתכנסת עם הבדיקות המקצועיות שבוצעו. מנגד, לפי אורבניקס, סיבת הפסילה הייתה ממניעים אחרים, בראשם דרישת בכירים בארה"ב מישראל למנוע זכייה מתאגידים סיניים, טענה שהמדינה דחתה בתוקף. העתירה נדחתה בסופו של דבר, אך כך או אחרת, החלטת ועדת המכרזים הביאה נחת למי שנאלץ להתמודד מול לחצים אמריקאים בנושא.

ייתכן כי מאז פרוץ המלחמה נקיטת העמדה הברורה של סין נגד ישראל יכולה הייתה לטרוף את הקלפים. ועדיין, נדמה כי בישראל נמנעו מלהצהיר כי יש בעייתיות גורפת בעבודה מול חברות סיניות. כך למשל, רק לאחרונה נפסלה חברת צ'יינה הרבור מהמכרז להקמת נמל התזקיקים בחיפה מסיבות ביטחוניות. החברה עתרה לבית המשפט וטענה כי "ההחלטה להגביל פעילות של חברות סיניות צריכה להתקבל על-ידי ממשלת ישראל בצורה שקופה, ודאי לא בהמלצה אד-הוק של המל"ל". באת-כוח המדינה הצהירה כי "לא מדובר בפסילה גורפת של החברה בישראל. הפסילה מתייחסת למכרז הקונקרטי, וכל מקרה עתידי לגבי מכרז אחר ייבחן לגופו". בעקבות ההצהרה ובהמלצת בית המשפט, העתירה נדחתה בהסכמה.

בכל מקרה, במכרזי תשתיות יש הבדל משמעותי בין רישיונות זכיינות שכוללים - לצד בנייה - גם תחזוקה ותפעול בשיתוף-פעולה בין המגזר הפרטי לממשלתי כמו בפרויקט הרכבת הקלה, ובין מכרזי ביצוע לעבודות מסוימות כמו מנהור, שעליהן הצביע משרד התחבורה במכתבו. גורמים בענף מסבירים כי הוועדה לבחינת השקעות זרות הוקמה בסוג הראשון של המכרזים, הכוללים היתר שליטה או החזקה, זיכיון או רישוי, וספק אם היא עוסקת בביצוע עבודת תשתית מוגדרת.

בין מומחים באקדמיה, כמו גם במשרדי הממשלה, ניטשת מחלוקת ביחס לשיתופי-הפעולה הרצויים, או אלו שאינם רצויים, מול חברות סיניות שקשורות לממשלת סין או נמצאות בבעלותה. מעבר לחשש ספציפי מרחף מעל הכול הלחץ האמריקאי הכבד בנושא. עד כה לא הובעה עמדה חד-משמעית, וגורמים בממשלה היו מעדיפים לשמור על עמימות לצד קידום חלופות בדרום קוריאה ובהודו. בשוק הרגישו בשנים האחרונות את המגמה, ושיתופי-הפעולה עם החברות הסיניות פחתו.

גורם בממשלה אמר לגלובס: "להגיד במסמך רשמי שהתקשרות עם חברות סיניות היא בעייתית? זה משפט לא טריוויאלי בכלל שעלול ליצור אירוע דיפלומטי, סין אינה מדינת אויב".

במאמר שפרסמה בשנת 2022 גליה לביא, חוקרת יחסי ישראל-סין במכון למחקרי ביטחון לאומי, היא בחנה 46 מכרזים משנת 2001 ועד ליוני 2022, שהיקפם מעל 100 מיליון שקל. מהנתונים ניתן ללמוד כי חברות סיניות השתתפו וזכו ביותר מכרזים מכל מדינה זרה אחרת.

מאמרה של לביא מצביע על נקודות שיא בזכייתן של חברות סיניות במכרזים שנערכו בשנים 2015 ו-2019. לעומתן, שנת 2020 שימשה נקודת מפנה, עם זכייה של 25% בלבד מכלל המכרזים שאליהן ניגשו חברות סיניות. "אפשר לייחס את הירידה בשיעור הזכייה של חברות סיניות לתחילת פעולתה של הוועדה המייעצת לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות ב-2020", מציינת לביא.

ביחס לאמירה של משרד התחבורה אומרת לביא לגלובס כי "האמירה שההשתפות של חברות סיניות במכרזי תשתית בעייתית היא שגויה, וזאת מכיוון שאין בעיה בזה שחברה סינית תחפור מנהרה, אם זה עולה בקנה אחד עם האינטרסים הכלכליים שלנו בהוזלת מחיר, ואם הם עושים עבודה טובה במחיר טוב. אין גם סיבה לפסול קטגורית חברות סיניות, כי סין היא לא אויבת של ישראל, ואל לישראל להפוך אותה לכזו".

"בהתאם להחלטת קבינט"

תגובת משרד התחבורה: "נושא השקעות זרות מטופל על-ידי הוועדה לבחינת השקעות זרות, שהיא מחוץ למשרד. רוב המכרזים הרלוונטיים מתפרסמים על-ידי חברות ממשלתיות, שהן זרועות הביצוע של המשרד, ולא על-ידי המשרד עצמו, ולוועדה המייעצת לעניין השקעות זרות יש מנדט מוגדר.

"כאמור, משרד התחבורה פועל בהתאם להחלטת הקבינט שפורסמה בנושא, בכל הנוגע לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות, והתקשרויות שהדבר רלוונטי לגביהן מובאות לפני הוועדה המייעצת הפועלת לעניין זה במשרד האוצר".

ממשרד האוצר נמסר כי "הוועדה המייעצת לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות בוחנת השקעות של גורמים זרים בישראל, בהתאם לסמכותה על-פי החלטת הקבינט. הוועדה אינה מכוונת את עבודתה אל מול מדינות או חברות ספציפיות, אלא בוחנת לגופו כל מקרה שלגביו מגיעה פנייה מהרגולטור. נבחנים כלל מאפייני ההשקעה והמשקיע. לא קיימת החלטת מדיניות הפוסלת מדינות מסוימות".

משרד החוץ הפנה לתגובת הוועדה המייעצת לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות, המובאת לעיל בתגובת משרד האוצר.