איך משרד האוצר יכול להתנהל כשהשר והממונה על התקציבים במסלול התנגשות

במכתב ששלח שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לממונה על התקציבים יוגב גרדוס, כתב סמוטריץ': "ככל שאינך מזדהה עם מדיניותי הכלכלית, והנך סבור כי אתה מתקשה לבצעה, אתה מוזמן להניח את המפתחות. כל עוד אתה ממשיך בתפקידך אתה כפוף לי ותבצע את מדיניותי והנחיותיי". זאת בהמשך לדרישת סמוטריץ' שגרדוס יארגן "קופסה חוץ־תקציבית" למימון פיצויים למפוני הצפון, בזמן שגרדוס טוען שתקציב 2024 כבר נקבע, ואם רוצים לשנות בו דברים בדיעבד - יש לקצץ במקורות תקציביים אחרים. מה קורה במסדרונות המשרד כשמתגלעות כאלה מחלוקות בין השר לבין הממונה על התקציבים, ואיך הן משפיעות על העבודה? ממונים לשעבר אומרים: השר הוא הגורם הקובע, אבל לא כך. 

● סיטי: דירוג האשראי של ישראל בסכנה
● ג'יי.פי מורגן מפחית את תחזית הצמיחה של ישראל וצופה מתי תהיה הורדת ריבית 

הפיצוץ הפומבי בין השניים הוא חריג ביותר, אם כי בהיסטוריה הלא רחוקה ראינו מאבקי כוח דומים. האחרון שבהם היה בין הממונה שאול מרידור לבין השר ישראל כ"ץ, שנגמר בהתפטרותו של מרידור. איך זה ייגמר הפעם?

אורי יוגב, שהיה הממונה על התקציבים בין 2002 ל־2004 בתקופת שר האוצר נתניהו, ומאז כיהן במספר תפקידים בכירים במגזר הציבורי והיום הוא איש עסקים, אומר ש"מחלוקות בין השר לבין הממונה זה משהו שקרה המון פעמים בעבר. ובעיקרון? אין פה באמת בעיה. מי שמחליט בסופו של דבר זה השר, ומי שתפקידו לשקף את האמת המקצועית ולהביא אלטרנטיבות מקצועיות, לממשלה ולציבור, זה הפקיד. זה שיווי המשקל העדין פה".

גם פרופ' אודי ניסן, שהיה הממונה על התקציבים בין 2009 ל־2011 תחת שר האוצר יובל שטייניץ, והיום מרצה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, אומר ש"יש תהליכים פנימיים לנהל חוסר הסכמות. קורה שהשר חושב כך, הממונה אומר אחרת, ויש תהליכים מסודרים לנהל את חילוקי הדעות. אבל יותר מלגיטימי לבצע את המדיניות שמוכתבת מהשר, ואם הממונה חושב שזו טעות גדולה, הוא יכול תמיד ללכת".

אך עם זאת, שניהם מסכימים שבזמן שמחלוקות הן לגיטימיות והשר הוא זה שצריך להחליט, הסיפור כאן הוא שונה. על פי אודי ניסן "אנחנו נמצאים בסיטואציה אחרת לגמרי: השר לא עושה את התהליכים הנדרשים. בחודש יוני היו הדיונים האחרונים על תקציב 2025. החוק מכתיב תהליך חוקי, מסודר, שמאפשר להעביר תקציב בסוף השנה. אבל חודשיים הוא ברח ונעלם ולא עשה את חובתו החוקית. שום תהליכים ושום נתונים על תקציב 2025, זה הרקע".

ויכוח על גבולות הגזרה

אורי יוגב אומר שהבעיה אינה רק העיכוב של שר האוצר בהכנת התקציב, אלא סוג הבקשות שלו מפקידי המשרד: "כשקוראים את המכתבים הפומביים, אפשר לראות שראש אגף תקציבים בעיקר עומד בשער ומתריע. מה שסמוטריץ' רוצה זה שהפקידים יעשו כדבר השר, כולל לתחמן את הציבור. הרי אם השר מחליט שהוא רוצה להגדיל את תקציב המדינה ל־2024 על חשבון הגירעון - שיודיע שזו החלטתו. אגף תקציבים יכין את זה, והוא יילך לממשלה ואז לשלוש קריאות בכנסת. אבל לדרוש מאגף תקציבים לעשות דברים תוך הסתרה מהציבור ולהמציא אלטרנטיבות פיקטיביות? את זה אי אפשר לעשות. זה לא חוקי ולא אתי".

מצד שני, אומר שמואל סלבין, שעמד בראש משרד הרווחה ומשרד האוצר, "רוב הנהגת משרד האוצר היום היא אופוזיציה לשר. המשרד כולו לא כל כך מתפקד, ומאוד קשה לעבוד ככה. אם יש שר שהפקידים לא אוהבים, הם לא מתחשבים בדעתו. השר הנוכחי אמנם לא איש מקצוע, אבל הוא איש נבון".

לדברי סלבין, "לאגף תקציבים יש שק של המלצות שהם שולפים מהמגירה, וברגע שסמוטריץ' לא מוכן לזה - זה מוריד מהאגף דרגת חופש גדולה. גם במשרד רה"מ, פרופ' שמחון רואה באגף תקציבים אנשים לא מקצועיים. יש פה שילוב בעייתי של סמוטריץ' ומשרד רה"מ מול הנהגת האוצר, וזה יהיה סיפור מורכב". בעיניו, במקרה של חוסר הסכמה מהותית כזאת, "הכי טבעי זה להתפטר" אך עם זאת, הוא אומר "הסר דאגה מליבך - הוא לא יתפטר".

"זכותו ללכת נגד כולם"

בעיני אודי ניסן "ברור שצריך למלא את החלטת השר. אבל הוא לא יכול לשלוח מכתב מהיום למחר 'תכינו הצעת חוק לקופסה תקציבית'. במקום לעשות דיון מסודר עם הנהלת המשרד ולשמוע את הנגיד. אבל כשזה לא קורה תוך יום, הוא יוצא עם מכתב שנועד להכפיש את הדרגים המקצועיים. וזה הסיפור של המכתב".

הנקודה המרכזית, בעיני אורי יוגב, היא השקיפות מול הציבור והפקידות, ולא בהכרח המחלוקת המקצועית: "אם סמוטריץ' רוצה לעשות את זה מהמקפצה, שיעשה. אבל הוא רוצה 'קופסה תקציבית'. זכותו כמובן לפעול נגד כל המלצות כל דרגי המקצוע, אבל אז יהיה קשה. אנחנו בעולם פתוח, ויש חברות דירוג ויש משקיעים ויש שוק גלובלי. המחיר יהיה בעוד אינפלציה, עליה בריבית שהמדינה משלמת וחוסר יציבות כלכלית".

לגבי האפשרות להתפטרות, מתעקש יוגב כי "תפקיד הממונה על התקציבים הוא גם תפקיד על פי חוק של שומר סף, ששומר על הציבור מלחצים פוליטיים. תפקידו בין היתר להיות מסוגל לעמוד בלחצים כאלה ולא להתפטר. החלופה, הרבה פעמים, היא אנשים חלשים יותר, וזה לא טוב לא למדינה ולא לממשלה הספציפית".