חברה ישראלית שמפתחת שתל להפחתת לחצים בלב סחפה את ג'ונסון אנד ג'ונסון

חברת וי־ווייב (V-Wave) הודיעה כי תימכר לתאגיד ג'ונסון אנד ג'ונסון לפי שווי של 600 מיליון דולר שישולמו מיידית עם סגירת העסקה, ואופציה לקבלת עד 1.1 מיליארד דולר נוספים, כלומר עד סכום כולל של 1.7 מיליארד דולר, בכפוף להצלחה. וי־ווייב פיתחה התקן זעיר לטיפול באי ספיקת לב ולחץ דם ריאתי.

● פאלו אלטו עולה על הציפיות וחוגגת את תקלת הענק של המתחרה
● מנכ"ל גוגל לשעבר מצא את הסיבה שגוגל מפסידה במרוץ ה־AI, ואז מיהר לחזור בו

מדובר באקזיט גדול עבור חברת מכשור רפואי ישראלית, וגדול במיוחד בהתחשב בשלב הפיתוח שבו נמצא המוצר. ההתקן מאושר לשימוש באירופה, ונמצא בעיצומו של ניסוי קליני שאמור לאפשר רישום שלו לשיווק בארה"ב, באישור מנהל המזון והתרופות (FDA). תוצאות ראשונות מתוך הניסוי פורסמו בכנסים בתחום רפואת הלב באפריל ובמאי.

וי־ווייב הוקמה ב־2009 על ידי פרופ' גדי קרן, ד"ר אשר שמולביץ' ויעקב ניצן. קרן הוא קרדיולוג ולשעבר מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים איכילוב, והרעיון למוצר התגבש באיכילוב, שם גם נערכו הניסויים הראשונים של החברה. הנהלת החברה כוללת את ד"ר ניל אייגלר (מנכ"ל), ארז רוזנפלד (נשיא ומנהל הפעילות באירופה) וד"ר פרנק ליטבק (יו"ר).

המוצר של החברה הוא שתל שניתן להביא עד הלב באמצעות צנתור (ולא בניתוח). הוא מושתל בחדר השמאלי של הלב, ומווסת את הזרימה כדי להפחית את הלחצים בלב. בהודעתה לעיתונות בה דיווחה על רכישת החברה, אמרה ג'ונסון אנד ג'ונסון כי זה עשוי להיות המוצר הראשון בקטגוריה שיגיע לשוק האמריקאי, אבל זה עוד יקח כנראה כמה שנים.

 המוצר של V-Wave לטיפול באי ספיקת לב / צילום: אתר החברה

ב־2013 סיימה וי־ווייב ניסויים בבעלי חיים, וב־2014 ביצעה השתלה ראשונה בבני אדם. ב־2016 גייסה 28 מיליון דולר בהובלת ג'ונסון אנד ג'ונסון ואדוורדס, עדות לעניין הרב שחברות המכשור הרפואי החלו לגלות בה בשלב זה. ב־2018 גייסה 70 מיליון דולר, גיוס שהורחב ל־98 מיליון ב־2020 כדי לאפשר לחברה לסיים את הניסוי הקליני. ככל הידוע זהו עיקר ההון שגוייס, כך שבעלי המניות בחברה מרוויחים כבר בפעימה הראשונה של העסקה פי חמישה על השקעתם.

הקרנות הישראליות שמרוויחות מהעסקה הן BRM, שהייתה מראשונות המשקיעות בחברה, פונטיפקס, טריוונצ'רס וקרן ISF. לחברה היו גם משקיעים פרטיים בתחילת דרכה, וכיוון שלא עברה משברים דרמטיים וגיוסים בדיסקאונט משמעותי לאורך חייה, גם הם צפויים להנות מהחזר נאה על השקעתם. בין אלה ניתן למנות את אילן גרינבוים, לשעבר מנכ"ל יורוקום; משה מזרחי מייסד ומנכ"ל חברת אינמוד הנסחרת בנאסד"ק; פרופ' בנעד גולדווסר, ממייסדי החברות מדינול, GI View ואופטונול, טובי סיוון יו"ר חברת Virtual Ports ואשר שמולביץ' שהיה כאמור ממייסדי החברה.

בין המשקיעים הבינלאומיים נמצאות כאמור הקרנות של ג'ונסון אנד ג'ונסון ואדוורדס, קרן Deerfield, Quark Ventures, Endeavour Vision, Pura Vida ועוד.

שנת אקזיטים מרשימים

התקופה הנוכחית לא קלה לחברות מכשור רפואי ישראליות, הן בשל הקושי לנהל בזמן מלחמה ניסויים קליניים ופיתוח עסקי, והן בשל ההאטה הכללית בשוק הביומד העולמי. בישראל, קצב הקמת החברות ירד, ונרשמה ירידה גם בהיקפי גיוס ההון לחברות הקיימות. אך דווקא מבחינת אקזיטים, נרשמו השנה כמה עסקאות מרשימות, לא רק יחסית למצב אלא גם יחסית לשנים קודמות. קרטיהיל נמכרה ל־Smith and Nephew בעד 330 מיליון דולר, בלקין ויז'ן נמכרה לאלקון, בסכום שיכול להגיע עד 466 מיליון דולר, דיא אימג'ינג נמכרה לפיליפס בעשרות מיליוני דולרים.

המשותף לוי־ווייב, קרטיהיל ובלקין הוא שהן פיתחו מכשירים רפואיים מורכבים יחסית הכוללים חומרה ייחודית, ונמכרו סביב תקופת קבלת אישור השיווק למוצר המוביל שלהן בארה"ב. וי־ווייב נמכרה אפילו לפני קבלת האישור, וזו בדרך כלל עדות לקיומה של תחרות בין כמה חברות על הרכישה.

לקרטיהיל כבר היה הסכם להירכש על ידי חברת ביוונטוס האמריקאית לפני קבלת אישור השיווק, אך ההסכם לא יצא לפועל בגלל מגבלות תזרימיות של הרוכשת הפוטנציאלית, ובסופו של דבר החברה החלה בהקמת ערוצי שיווק ואז נמכרה לסמית' אנד נפיו. בלקין קיבלה את האישור שלה כמה חודשים לפני שהוכרזה העסקה.

שלב אופטימלי למכירה

נקודת הזמן שסביב קבלת האישור נחשבת לאופטימלית למכירה מבחינת חברות מכשור רפואי. היא מאפשרת להן להביא את הערך סביב הפיתוח והניסויים הקליניים למקסימום, לוודא שהמוצר לא מתייבש בצנרת הפיתוח של חברת ענק, אך חוסכת את ההשקעה בבניית ערוצי שיווק עצמאיים. זהו שלב יקר, שחברות ישראליות מתקשות בו מאוד בשל הריחוק הפיזי והמנטלי שלהן מהשוק האמריקאי, וזו גם השקעה שהופכת מיותרת אם בסופו של דבר תאגיד ירכוש את החברה הישראלית וימכור את מוצריה בערוצי השיווק שלו.

אלא שבשנים האחרונות חברות בינלאומיות לא נטו לרכוש חברות צעירות עד שאלה הוכיחו היתכנות למכירת המוצר שלהן בשוק, אפילו עד כדי הכנסות של 20-30 מיליון דולר בשנה, בערוצי השיווק העצמאיים. מצב זה הקשה על החברות הישראליות. לכן כעת מעודד לראות כי אם המוצר חדשני ומורכב מספיק, החברות הגדולות מוכנות לבצע את הרכישה, ובסכומים נאים, גם לפני הוכחת המכירות. למעשה, חברות עם מכשור רפואי קלאסי, מורכב וחדשני, הן הקטגוריה בתוך תחום הביומד שנראית כמצליחה ביותר בהישרדות במשבר.

בשנים האחרונות קרנות הון הסיכון הישראליות בתחום הביומד בוחנות מחדש את יחסיהן עם השוק המקומי ומקצות יותר משאבים להשקעה בחברות בחו"ל. הצלחה של חברות כמו וי־ווייב יכולה למשוך אותן להתמקד מחדש בשוק הישראלי. גם מבחינת הקרנות הזרות, זהו איתות שעשו בחוכמה בהשקעתן כאן. קרן דירפילד שהייתה ממובילות סבב ההשקעה האחרון של החברה, כבר רשמה אקזיטים משמעותיים בחברות איתמר מדיקל וסטדימד. נציג מהקרן ביקר בארץ במרץ במסגרת משלחת של אנשי שוק המכשור הרפואי.