הבנקים האמריקאים הגדולים מאותתים: המלחמה היא ממש לא כל הבעיה של ישראל

זאת, בניגוד למגמה בארה״ב ובאירופה של התמתנות האינפלציה. השני, קצב הצמיחה ברבעון השני שעמד על 1.2% בלבד - נמוך דרמטית מהציפיות בשוק. לאחר פרסומם, הוציאו בזה אחר זה ארבעה בנקים גדולים בארה"ב סקירות על ישראל. אלה כללו לא מעט אזהרות, אך בכולן צוין שאם יינקטו צעדים לייצוב הספינה, הכלכלה הישראלית תחזור להיות אטרקטיבית כבעבר.

אלא שהצעדים לא מגיעים. נניח, מהלכים לשמירה על המסגרת. דוגמה טרייה קיבלנו השבוע, במאבק של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להגדלת הגירעון כדי לממן את המשך פינוי התושבים ואת התקציב לחיילי המילואים. תחזית הגירעון של האוצר עומדת עוד מתחילת השנה על 6.6% ב-2024. בסיטי לא השתכנעו שזה חכם: "תחזית הגירעון שלנו נשארת על 8.5%", כתבו, והוסיפו כי כנראה גם באוצר לא לגמרי משוכנעים: "לאחרונה, גורמים במשרד האוצר הודו גם כי קיימים סיכונים לגירעון תקציבי רחב יותר השנה בשל ההסלמה בצפון ובשל גורמים אחרים".

גם במורגן סטנלי ציינו לשלילה את העלייה בגירעון והפחיתו את תחזית הצמיחה לישראל לשנה זו. כך עשו גם ג'י.פי מורגן, גולדמן זאקס וסיטי. בסיטי הזהירו גם לגבי דירוג האשראי ולגבי "איכות המוסדות והממשל בישראל".

המלחמה והסיכונים הגיאו-פוליטיים הם לא כל הסיפור. אפילו נגיד בנק ישראל כתב השבוע, שחור על גבי לבן, שיש גורמים מעבר. כדי להרגיע אפילו במעט את השווקים כשהרוחות הביטחוניות סוערות, המעט שניתן לעשות הוא לנקוט מדיניות אחראית ולקדם תקציב מדינה ל-2025, גם אם הוא יכלול צעדים כואבים. החלופה עלולה להיות כואבת ויקרה בהרבה.

בר לביא

המחסור בכמות הטיסות שנוצר כאן בשל ההחלטה של מרבית חברות התעופה הגדולות לעזוב את ישראל, הוא כל כך חמור שברור שאל על תוכל "לעוף" על תמחור שאר היעדים הלוהטים ולהשלים שם פערים. אין הרבה בשורות טובות למי שרק רוצה קצת לנקות את הראש בחו"ל, ומוצא את עצמו מנקה לשם כך את חשבון הבנק.

היה מצופה שהחברה שנושאת את דגל המדינה על כנפיה, תתאמץ קצת יותר לרדת אל העם ולחשוב על פתרונות טובים עבורו. ככה בשליפה, לנסות לסדר למשל לישראלים קונקשן ביעדים אירופאים, כך שיוכלו לקחת טיסות המשך עם חברות תעופה אחרות, וכך להקטין עלויות.

מהלכים כאלה אולי ירגיעו קצת את חגיגת הרווחים, אבל יירשמו לטובתה בתודעה כחברה הלאומית שהציעה פתרונות שבאמת יקלו על הציבור בזמן משבר. ככלות הכל, כשהמצור האווירי יוסר, הציבור יזכור לה חסד ככל שמאמציה לסייע לו יהיו כנים ורציניים יותר. והוא בהחלט יזכור אם היא תבחר בנתיב ההפוך.

חזי שטרנליכט

אלה שלא יתגייסו, לדבריו, יסבלו מסנקציות חריפות: "מי שלא יתגייס, לא יוכל להוציא דרכון, לא יוכל להוציא רישיון נהיגה, ולא יהיו לו הטבות למעונות יום. זה לא בכפייה, אבל אם אתה לא מתגייס - אל תבקש עזרה מהמדינה".

אלא שבראיון לישי כהן (כיכר השבת) השבוע, ברקת נשמע אחרת לגמרי: "לומדי התורה? קדוש, הם בחוץ, חד משמעי". וגם: "לומדי תורה הם כמו מתגייסים לטובת העניין". כהן הקשה עליו: "מה יעד הגיוס? כמה מהחרדים?" וברקת השיב לו נחרצות "כל מי שלא לומד תורה!". כהן אף ציטט את הדברים שהשר עצמו אמר בראיון שלו בגלובס, וברקת אמר דבר מדהים: "מה ששמעתי מחברי החרדים, שסדר הגודל של מי שבאמת לומד תורה מהבוקר עד הלילה זה כ-25%".

שימו לב למשמעות: לא רק ש-75% מתלמידי הישיבות החרדיים במסלול תורתו אומנותו לא "באמת" לומדים תורה מהבוקר עד הלילה, זה אומר שמתוך כ-12 אלף בחורי ישיבות שאינם מתגייסים בכל שנה, הגיוס מוכרח לכלול כ-9,000 איש בשנה - פי שלושה מהמכסה הנוכחית שצה"ל מנסה לגייס. האם ברקת באמת יצביע נגד כל חוק שידרוש מכסה נמוכה יותר? נגלה בקרוב.

