הבלוף התקציבי של סמוטריץ': פריצת המסגרת בלי להגדיל את הגירעון

הממשלה אישרה היום (א') את הצעתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לפריצת מסגרת ההוצאה בתקציב המדינה, והגדלתו בכ-3.3 מיליארד שקלים. עיקר התוספת התקציבית מיועדת למימון מתווה הסיוע לתושבים המפונים עד סוף השנה. ההצעה לא הופיעה בסדר היום המקורי של ישיבת הממשלה, ונוספה אליו ברגע האחרון.

● איך משרד האוצר יכול להתנהל כשהשר והממונה על התקציבים במסלול התנגשות 

ההצעה כוללת המשך תשלום מענקים ושיכון במלונות של תושבי הצפון והעוטף, הרחבת תוכנית הסיוע למשרתי מילואים ב-200 מיליון שקל ויישום המלצות הוועדה לטיפול בנפגעי 7 באוקטובר ב-250 מיליון שקל עד סוף השנה.

בעוד שצרכים אלה מוכרים כחיוניים, הדרך למימונם מעוררת מחלוקת עמוקה בין הדרג הפוליטי והדרג המקצועי.

שלוש פעמים הדגיש סמוטריץ' בהודעה שהפיצה לשכתו כי הגדלת ההוצאה נעשית "ללא הגדלת הגירעון". אמירה זו ראויה לבדיקה, אבל בקצרה, כדי שהוצאה חריגה לא תעמיק את הגירעון, יש לאזנה עם צעדים להגדלת הכנסות המדינה, או לקיצוץ בתקציבים אחרים של המדינה. אבל סמוטריץ' לא מציג צעדי התכנסות אמיתיים.

לרגע אחד היה נראה כאילו הוא מאמץ לפחות חלק מהמלצות הדרג המקצועי. לצד הצעתו לפריצת המסגרות, העלה לאישור הממשלה קיצוץ של 46 מיליוני שקלים מקופת הכספים הקואליציוניים.

סכום זה צנוע אומנם ביחס לצרכים, אבל מהלך מפתיע כביכול מצידו של שר האוצר, שרק בשבוע שעבר הזמין את ראש אגף התקציבים יוגב גרדוס להתפטר על רקע המאבקים סביב מימון המשך הפינוי.

תרגיל חשבונאי בלבד

ההצעה כוללת מקורות תקציביים נוספים לכיסוי עלויות הפינוי בחודש ספטמבר, כמו הסטת 100 מיליון שקל מסעיף שהוקצה להתחדשות עירונית, 84 מיליון שקל שיועדו למימוש הסכמים מול רשויות מקומיות, 20 מיליון שקל שתוכננו להקמת אוניברסיטת קריית שמונה, ו-10 מיליון שקל שהוקצו במקור להשתתפות המדינה בתשלומי הורים לחינוך ותוכניות העשרה.

אלא שמדובר בתרגיל חשבונאי בלבד. אף לא שקל אחד יקוצץ בפועל מהכספים הקואליציוניים לצורכי השעה, וגם המקורות האחרים שהציג סמוטריץ' הם על הנייר בלבד.

מתווה הפינוי הנוכחי עומד להסתיים בעוד שבוע. סמוטריץ' לא יספיק לתקן בחקיקה עד למועד זה את התקציב - תהליך שמצריך עבודה של כחודש.

לכן, כפתרון זמני ביותר, הוחלט לממן את המשך הפינוי מתוך התקציב הקיים, בתור הלוואה בלבד. לאחר שיאושר התקציב המעודכן, יוחזרו כל הסכומים שהוסטו בחזרה למקומם.

אם כך, מהו הקסם שיאפשר לממשלה להוציא מיליארדי שקלים ללא התאמות תקציביות ומבלי להגדיל את הגירעון? "בניגוד לנהי ולתחזיות הקודרות בתקשורת, כלכלת ישראל חזקה והמדדים מצביעים על כך, ובשל גידול בהכנסות, החקיקה הנוכחית אינה מגדילה את הגירעון השנתי הצפוי, העומד עדיין על 6.6%", טוען סמוטריץ'.

ואכן, רשות המסים גבתה מתחילת השנה כ-3 מיליארד שקל יותר בהשוואה לתחזיות האחרונות, סכום השקול בערך להגדלת התקציב.

אלא שבהגדרה, כוונתו של סמוטריץ' להעביר הצעת חוק תקציב שלישית במספר לשנת 2024 תביא לגירעון גבוה יותר מאשר החלופה המקצועית המקובלת של איתור מקורות בתוך התקציב הקיים. לו היה נמצא מקור אמיתי, ממילא היה נחסך מסמוטריץ' הצורך לפתוח כעת את חוק הפחתת הגירעון - ואחר כך לנסות להסביר שזה לא במחיר של הגדלת הגירעון. בינתיים, הגירעון נכון לחודש יולי עומד על 8.1% - כ-30 מיליארד שקל יותר מהיעד אליו עדיין מכוון סמוטריץ'.

אם לא די בכך, בדברי ההסבר להצעה מצוין כי בשבועות הקרובים צפוי עדכון נוסף של תחזיות הצמיחה וההכנסות, ונרמז שהוא יהיה שלילי.

הנתונים המדוברים הם הצמיחה המאכזבת ברבעון השני, עם התכווצות ריאלית במדד תוצר לנפש בשיעור של 0.4%, לצד התארכות הלחימה.

"לא מתאים לענייננו"

היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג, אישר את הצעת ההחלטה אבל הסתייג ממנה מפורשות.

בחוות דעתו, שצורפה להצעה, הוא מציין, כי בעוד שחוק היסוד אינו מגדיר במדויק מהו "תקציב נוסף" שאותו הממשלה מתכוונת להעביר, הכוונה המקורית הייתה להתמודד עם צרכים חדשים ובלתי צפויים.

"כלומר, אין מדובר במצב שבו ישנו תקציב מאושר, והממשלה, מסיבותיה, מבקשת לעשות שימוש בכלים שונים כדי להגדיל את התקציב, אלא במצב חריג שבו נסיבות אובייקטיביות מחייבות את הגדלת התקציב וקביעת סדרי עדיפויות ביחס לתקציב הנוסף, המתווסף לתקציב הקיים", הבהיר מסינג, וחתם את דבריו כך: "מנגנונים אלה (חקיקת התקציב הנוסף, א' ד') אינם מתאימים לענייננו".