המאבק על התקציב: נתניהו מסרב לקיצוצים שמציע האוצר; סמוטריץ' מושך להגדלת הגירעון

כבר חודשיים שלא קיים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שום דיון מקצועי בנושא הכנת תקציב המדינה ל-2025 עם הממונה על התקציבים במשרדו, יוגב גרדוס. התקשורת בין השניים נעשית בחילופי מכתבי אזהרות זה לזה, בזמן שהליך הכנת תקציב השנה הבאה תקוע חרף הלו"ז הדחוק, וגובר החשש שלא יאושר במועד.

● תיקון פגמים או מפעל ג'ובים? התוכנית של אמסלם לשינוי נבחרת הדירקטורים 
● בלעדי | אחרי הסיוע הנדיב שהעניקו לישראל, האמריקאים הציבו דרישה מפתיעה 

ואולם, בקריית הממשלה בירושלים, נמשכים כל העת חילופי המסרים במשולש שבין משרד האוצר, משרד ראש הממשלה ובנק ישראל. כדי שהתקציב ישתחרר מהבוץ, צריכים נתניהו וסמוטריץ' להכריע על מסגרות התקציב וצעדי ההתכנסות הנדרשים כדי לעמוד בהן.

אלא שאי אפשר באמת להכין תקציב בלי אגף התקציבים, האנשים שעושים את העבודה בפועל ושהידע המקצועי נמצא אצלם. בהינתן הנתק בין סמוטריץ' לאגף התקציבים, שני הצדדים קיימו לאחרונה פגישות נפרדות מול סביבתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובפרט מול יועצו הכלכלי, פרופ' אבי שמחון.

 שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

שמחון טוען כי ההצעות אשר הניח הדרג המקצועי באוצר לתוכנית התקציב אינן ריאליות ברובן הגדול. ההצעה הרשמית של האגף מדברת על גירעון נמוך יחסית של 3.8% תוצר, אולם במשרד הוסיפו גם חלופות מרחיבות יותר סביב כ־4.5%.

מבחינת הדרג הפוליטי, הרעיונות האלה כלל לא בכיוון. לסמוטריץ' יש רעיונות משלו, שבהם יעד הגירעון יוצב ברמה גבוהה בהרבה, ויאפשר לו להימנע מצעדי ההתכנסות כואבים פוליטית שהניחו בפניו אנשי המקצוע, כמו קיצוצים בכספים הקואליציוניים, סגירת משרדים מיותרים והעלאות מסים לציבור.

הנגיד פסימי בהרבה

סמוטריץ' מוצא לאג'נדה שלו גיבוי אצל ראש המועצה הלאומית לכלכלה, שמחון. האיש של נתניהו לענייני תקציב גורס שניתן לדלג בקלות יחסית מעל המכשול הכלכלי שהערימה המלחמה הארוכה מול צמיחת המשק והטיפול בחוב הממשלתי.

בדיון האחרון שנערך החודש בשאלת התקציב בין נתניהו, סמוטריץ', נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון ופרופ' שמחון, היו חלוקים שני האחרונים באשר להשפעות ארוכות-הטווח של המלחמה על מדדי המאקרו.

לתפיסתו של שמחון, גירעון גבוה בהרבה מכפי שהציעו באוצר לתקציב 2025 לא ימנע חזרה של יחס החוב-תוצר של ישראל לתוואי יורד כבר בשנה שאחריה. הריבאונד הכלכלי העוצמתי שהוא צופה עם החזרה לשגרה ביטחונית יביא, לדבריו, ליחס חוב-תוצר בסוף 2026 שיהיה נמוך יותר מהנתון המקביל שיחושב בסוף 2024.

הנגיד ירון, לעומת זאת, הציג תחזית פסימית בהרבה משל שמחון. במכתב נוקב ששלח לנתניהו לפני שבוע, הדגיש ירון כי לצורך "שמירה על יחס חוב-תוצר בר-קיימא ולשמירת אמינותה הפיסקאלית של ישראל", נדרשת הממשלה לבצע במסגרת אישור תקציב 2025 "התאמות בעלות אופי פרמננטי בסדר גודל של כ-30 מיליארדי שקלים, כאשר היקף זה מבוסס על תחזית ההוצאות הנוכחית". במילים פשוטות: אם בממשלה יתחמקו מקיצוץ בתקציבים שלא קשורים למלחמה ויימנעו מגזירות מס, החוסן הכלכלי של ישראל יתבקע.

תרחיש נוח לפוליטיקאים

עוד קרא הנגיד לנתניהו להעביר תקציב לשנה הבאה בהקדם. "המציאות הביטחונית הנוכחית, יחד עם האי-ודאות והאתגרים הכלכליים הנלווים, מחייבים את הממשלה לנקוט מדיניות פיסקאלית אחראית ומאוזנת. שמירה על מסגרת התקציב ל-2024 וקידום סדור של תהליך בניית התקציב ל-2025 הינם קריטיים לשימור יציבות המשק וחיזוק המוניטין של הכלכלה הישראלית".

עוד הוא הבהיר, שהתקציב צריך להיות חד-שנתי ל-2025, על רקע הצעתו האחרונה של שמחון להפוך את התקציב לדו-שנתי עבור השנים 2025־2026 - הצעה שלטענת הדרג המקצועי והמשפטי עלולה להסוות ניסיון לדחות את התקציב כולו.

בפגישה הבאה בעניין התקציב בין מקבלי ההחלטות, שעדיין לא ברור מתי תתקיים, יציגו ירון ושמחון כל אחד את תחזיות המאקרו שלו. נתניהו וסמוטריץ' יצטרכו לבחור ביניהם את התחזית המועדפת שעל בסיסה יקבעו את המדיניות התקציבית. כבר עכשיו ברור שהתרחיש שמתאר שמחון יהיה נוח יותר לפוליטיקאים.