רצועת עזה | שאלות ותשובות

מבצע החיסונים בעזה החל: האם התפרצות הפוליו מסכנת את ישראל?

גל הפוליו בעזה החל בחודש יוני, אז הנגיף אותר לראשונה בביוב בעזה • "הווירוס מן הזן הזה הוא חלש ומתפרץ כמעט אך ורק באזורי קונפליקט", מסבירה פרופ' דורית ניצן, ראש התוכנית לתואר שני ברפואת חירום באוני' בן גוריון • איך מתבצע מבצע החיסונים והאם יש סיכון להתפרצויות של מחלות נוספות? • גלובס עושה סדר

עובד מערכת הבריאות מסמן אצבע של ילדה פלסטינית שחוסנה נגד פוליו / צילום: Reuters, Majdi Fathi
עובד מערכת הבריאות מסמן אצבע של ילדה פלסטינית שחוסנה נגד פוליו / צילום: Reuters, Majdi Fathi

היום (א') החל קמפיין החיסונים נגד פוליו בעזה, בהובלת ארגון הבריאות העולמי ו-UNICEF, ובביצוע מתנדבים מקומיים בהנחיית אונר"א ומשרד הבריאות של עזה. צה"ל הכריז על הפוגות הומניטריות כדי לאפשר את קמפיין החיסון.

אך מהיכן הגיע פוליו לעזה? האם הוא מסכן את אוכלוסיית ישראל? ואיך יתנהל מבצע החיסונים? גלובס עושה סדר.

כותרות העיתונים בעולם | אדמירל אמריקאי: ישראל קרובה להשמדת חמאס
למעלה ממיליון איש כבר מתים בשנה מהאיום הזה 

1 כיצד התפתח גל הפוליו בעזה

מקורו של גל הפוליו בעזה הוא מזן פוליו שאותר במצרים ב-2023. ביוני הוא אותר לראשונה בביוב בעזה. הדגימות נשלחו למעבדה בישראל, שאימתה כי מדובר בפוליו וזיהתה את הזן. כחודש לאחר מכן דיווחו בתי החולים בעזה על 3 ילדים עם שיתוק רפה, כלומר תפקוד לקוי של שריר. הדגימות מהילדים הללו נשלחו לירדן, ואצל תינוקת אחת בת עשרה חודשים, אכן אותר פוליו, ואצלה אף התקדם השיתוק והפך למלא.

"כשאנחנו רואים ילד אחד כזה, אנחנו יודעים שיש לפחות מאה שנושאים את הווירוס". אומרת פרופ' דורית ניצן, ראש התוכנית לתואר שני ברפואת חירום, אוניברסיטת בן גוריון בנגב. במצב הכאוס והיעדר התיעוד הרפואי בעזה, כנראה שמדובר בהרבה יותר.

מערכת בריאות הציבור של עזה, כולל מערך החיסונים, נבנו בתמיכת שירותי בריאות הציבור של ישראל, ועד המלחמה היה כיסוי חיסוני טוב לאוכלוסיית עזה, בכל מחלות הילדות. אבל מאז המלחמה, רבים מן התינוקות לא יכלו לקבל חיסוני שגרה.

ניצן: "הווירוס מן הזן הזה הוא חלש ומתפרץ כמעט אך ורק באזורי קונפליקט. בכל מקום בו יש את הקומבינציה ההרסנית של מלחמה או אסון שלא מאפשרים התחסנות שגרתית, יחד עם עקורים שחיים בצפיפות וסניטציה גרועה. מוצאים מעט מאוד התפרצויות במקומות שחיים בהם חיי שגרה".

2 באיזה זן של פוליו מדובר?

ניצן: "וירוס הפוליו נמצא במה שאנחנו קוראים בתחום בריאות הציבור: סוף משחק. כלומר, הוא מאוד קרוב להכחדה. בשנות ה-80 נרשמו עשרות אלפי מקרים בשנה שנגרמו על ידי הווירוס הפראי, ואילו היום, בזכות חיסוני הפוליו, הוכחדו שני זנים של הווירוס, וזן אחד פראי שנשאר, היה אחראי רק ל-27 מקרי תחלואה, באפגניסטן ופקיסטן".

נגד הזן הפראי של הפוליו אפשר להתחסן בחיסון מומת, או בחיסון חי-מוחלש. ילדי ישראל מקבלים חיסון מומת, ורק אחר כך כשהם מחוסנים, גם חי-מוחלש, אך לא מן הזן שנמצא בעזה. בדרך כלל החיסון החי-מוחלש ניתן כאשר ישנן התפרצויות, ורוצים לחסן במהירות את כל האוכלוסיה, כדי למנוע מקרי שיתוק ולעצור את ההתפרצות. יתרונו שהוא מגן לא רק מתסמיני המחלה אלא גם מהעברת הווירוס הלאה.

אלא שלפעמים לווירוס החי-מוחלש יש מוטציות שמאפשרות לו לגרום שוב תחלואה. זו לא תהיה תחלואה באותה אוכלוסיה שקיבלה את החיסון - הרי היא כבר מחוסנת, אלא בדרך כלל ימצא הווירוס כיסי אי התחסנות, כמו אזורי קונפליקט כאמור.

פרופ' נדב דוידוביץ', מומחה לאפידמיולוגיה ובריאות הציבור, מסביר כי: "התחלואה במקרה הזה היא פחות אלימה ופחות מדבקת מאשר של הזן הפראי". בעולם ישנם כיום בכל שנה מאות מקרים בלבד של פוליו הנגרמים מן הזנים האלה.

ניצן: "זה מה שמאפיין את מצבי 'סוף המשחק', כאשר הרגנו כבר את האויב העיקרי, אבל הוא צימח כל מיני ספיחים שגם עליהם צריך להשתלט בהדרגה. ככל שהווירוס לא ימצא איים כאלה של התפרקות בריאות הציבור, נוכל כולנו להגן על עצמנו באמצעות הזנים המומתים בלבד, ועם הזמן הזנים הללו יכחדו, לא יהיה עוד שימוש בזן החי ולא יהיו מקורות חדשים למחלה".

3 איך מתבצע מבצע החיסונים?

ילדי עזה יקבלו חיסון חי-מוחלש מסוג nOPV, הניתן בטיפות בבליעה, ולכן יכולים לתת אותו אנשים ללא הכשרה כפרמדיקים, אחים או רופאים. ניצן: "צריך לכסות מהר מאוד שטחים נרחבים, כדי למנוע שיתוק אצל ילדים ותינוקות". ניצן, שהייתה בכירה בארגון הבריאות העולמי, מכירה היטב מבצעים כאלה באזורי קונפליקט אחרים. "מעמידים תחנה באמצע מחנה העקורים ומקווים שכולם יבואו, אבל לא כולם יכולים לבוא אז צריך למצוא אותם ולהגיע אליהם, זו ממש עבודת שטח. התיעוד חשוב מאוד, אבל רבים מהם ברחו מהבית בלי פנקסי החיסונים. נותנים להם איזה פתק ואומרים להם לשמור עליו, אבל איך הם יכולים".

ניצן מציינת כי ישראל אפשרה לא רק הפוגות הומניטריות אלא גם את העברת החיסונים דרכה לעזה ודאגה לשרשרת הקירור. דוידוביץ': "חשוב לומר שהפוגות הומניטריות לצורך מבצעי חיסון כאלה הן מקובלות מאוד בכל העולם, כולל בקונפליקטים אחרים עזים לא פחות משלנו".

המבצע יארוך שבוע ואחרי חודש תינתן מנה שניה במשך שבוע נוסף. ינתנו בסך הכל 1.2 מיליון מנות לכ-600 אלף ילדים, בעלות של מספר עשרות מיליוני דולרים.

4 האם אוכלוסיית ישראל בסיכון?

ניצן: "ילדי ישראל מחוסנים בגרסה המומתת של הזן שנמצא בעזה ולכן אין צורך לנהל מבצע חיסון חדש אצלנו. אם יש תת אוכלוסיה שלא התחסנה, אנחנו ממליצים לה מאוד להתחסן".

דוידוביץ': "חיילים אינם בסיכון, כי הם מחוסנים. אם הם פצועים ומערכת החיסון שלהם נחלשת, הם מפונים מהר מהמקום ואינם בסכנה. ישנו סיכון שהם ידרכו בביוב ויביאו את הווירוס איתם על הנעליים. לכן ישנה הקפדה יתרה על הגיינה בכניסה חזרה לישראל. אנחנו כן דואגים לחטופים, שמערכת החיסון שלהם עלולה להיות מוחלשת, ובעיקר לכפיר ביבס התינוק".

דוידוביץ' מוסיף כי: "חשוב להבין שכל התפרצות כזו מסכנת את כל הישגי מאמץ החיסול העולמי של וירוס הפוליו. לכן עיני כל העולם נשואות אלינו. ישראל חתומה על תקנות הבריאות הבינלאומיות, ואני חושב שמשרד הבריאות פעל נכון כאשר המליץ לממשלה לאפשר את המבצע הזה".

5 האם צפויות להגיע עוד סכנות מכיוון עזה?

דוידוביץ': "חלה ירידה משמעותית בכיסוי של התינוקות בעזה למחלות ילדות. גם חצבת עלולה להתפרץ, וזה כבר מאוד מדבק. כרגע לא מחסנים נגד חצבת, כי אין התפרצות, אבל אין ספק שהמצב של האוכלוסיה בעזה עלול להיות כר פורה למגפות שונות".