סוכנות המודיעין הטורקית (MİT) עצרה את לירידון רקסהפי, שלגביו היא טוענת כי ניהל את רשת הכספים של המוסד במדינה. גורמי ביטחון טורקיים מסרו לתקשורת המקומית כי רקסהפי דאג להעברות כספים לפעילי שטח של המוסד במדינה, שחלקם הפנו את הכסף לגורמים בסוריה.
● למי שייך הנילוס? מצרים ואתיופיה במסלול התנגשות על השליטה בנהר
● שונא ישראל או פוליטיקאי פרגמטי: הבכיר הטורקי שעשוי לרשת את ארדואן
לפי דיווחים בתקשורת המקומית, רקסהפי ביצע העברות רבות לגורמים בטורקיה באמצעות "ווסטרן יוניון", מבלי שהיה מודע לכך שפעולותיו נמצאות במעקב. לפי הנטען בדיווחים, הוא נכנס למדינה לפני כשבוע, ב-25 באוגוסט. כעבור חמישה ימים בלבד, משטרת איסטנבול עצרה אותו, והוא הובא להערכת מעצר.
באנקרה טוענים כי המוסד סיפק את עיקר העברות הכספים לגורמים שעובדים עמו בטורקיה, ממדינות במזרח אירופה - בעיקר קוסובו.
לפי הדיווחים בטורקיה, הכסף שיצא מקוסובו הגיע לטורקיה, ומשם הועבר לגורמים בסוריה בעזרת "ווסטרן יוניון". בתוך כך, נטען כי פעילי שטח טורקים של המוסד השתמשו במטבעות קריפטוגרפיים.
המהנדס ששיבש את כיפת ברזל
מעצרו של רקסהפי אינו הסיפור הראשון מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" בעל הקשר ישראלי, שטורקיה מהדהדת. בנובמבר דווח כי סוכנות המודיעין הטורקית סיכלה ניסיון של המוסד ב-2022 לחטוף מאיסטנבול מהנדס פלסטיני בן 33 כיום, עומאר א', ששיבש את פעולת כיפת ברזל. לפי דיווח של עיתון "סבאח", מערכת כיפת ברזל סבלה משיבושים בין השנים 2016-2015, והזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל קסאם, ניצלה זאת - בעזרת הפעילות של אותו עומאר, שהיה באותה תקופה בן 24.
עומאר למד הנדסת תוכנה באוניברסיטה האסלאמית, עבד בשירות משרד הפנים של חמאס וסייע להם לפרוץ לטלפונים מבוססי אנדרואיד. לפי הדיווח, ב-2019 קיבל עומאר הצעת עבודה מחברת תוכנה בנורבגיה. עם זאת, הוא חשד ודחה את ההצעה. ב-3 במרץ 2020 הוא עבר לאיסטנבול דרך קהיר, ולפי הנטען ב"סבאח" זכה למעקב של המוסד שם.
באפריל 2021, סוכן בשם ראאד ע'אזל יצר איתו קשר בוואטסאפ בשם החברה הצרפתית Think Hire. הוא ניסה לגייס אותו לחברה בפגישות פנים מול פנים ביוני ובאוגוסט 2021. לפי "סבאח", המלאכה של גיוס עומאר הועברה בהמשך לסוכן מוסד אחר, עומאר שעלבי. לטענת העיתון, מטרת השניים הייתה לחטוף את המהנדס הפלסטיני לישראל. במסגרת המשימה הזו, הציע שעלבי לעומאר 10 אלף דולר עבור כתיבת תוכנה. החברה הצרפתית אכן העבירה את הכסף עבור המוצר, ולפי טענת הטורקית - מי ששלח את הכסף הוא סוכן מוסד בשם הכיסוי "ג'ון פוסטר".
לפי הדיווח, ביוני 2022 עברה המשימה לסוכן מוסד אחר, ניקולה ראדנויי (44), ששהה במלון ברובע קראקוי באיסטנבול בסוף אוגוסט אשתקד. הוא נפגש עם עומאר באיסטנבול והציע לו 5,200 דולר אם יעבוד מטורקיה ו-20 אלף דולר אם יסכים לעבוד מברזיל, תוך שציין כי העבודה היא עם אנשים נוספים - עבדולבר מוחמט קאיה, פואד אוסאמה חיג'אזי ואזרח מרוקאי, יוסף דאהמנה ג'דיד.
ראדוניי טען בפני עומאר כי יש לו קשרים בלשכת ההגירה באיסטנבול, וביקש מעומאר לשלוח לו את הדרכון ואת כתובתו במיידי, במטרה שיוכל להוציא אותו מטורקיה. בשלב זה, לפי הדיווח, סוכנות הביון הטורקית נכנסה לפעולה והבהירה לעומאר לא לעשות זאת.
מי שעמד בראש הסוכנות באותה תקופה הוא שר החוץ הטורקי כיום, הקאן פידאן - מה שמעלה תהיות רבות בנוגע לסיוע האפשרי של אנקרה לחמאס בנושא איסוף המודיעין.
המהנדס נחקר ונשאל כיצד הצליח להשבית את כיפת ברזל.
חטיפה וחילוץ במלזיה
אולם לפי הדיווח, זה ממש לא היה סוף הסיפור. בספטמבר אשתקד, עומאר יצא לטיול בן 15 ימים במלזיה. נזכיר כי ב-2018 חוסל בבירת מלזיה, קואלה לומפור, ד"ר פאדי אל-בטש, מהנדס בכיר של חמאס. לפני שעומאר יצא, הוא קיבל תדרוך ממחלקת המודיעין הנגדי של סוכנות הביון הטורקית, שם דרשו ממנו להתקין אפליקציה בטלפון שתאפשר להם לדעת בכל שלב היכן הוא נמצא.
ב"סבאח" נטען כי עומאר נחטף ב-28 בספטמבר 2022 בקואלה לומפור ונחקר במבנה כ-50 ק"מ מהבירה המלזית. בדיווח צוין כי צוות המוסד חקר אותו במשך 36 שעות תוך הפעלת שיחת וידאו לתל אביב. בין השאר, ניסו להבין ממנו כיצד המתכנת הצליח להשבית את כיפת ברזל, באיזו שפת קוד הוא השתמש וכיצד פרץ לטלפונים מבוססי אנדרואיד של עובדי ציבור וחיילים.
בשלב זה, סוכנות הביון הטורקית הפעילה את מקביליה במלזיה, שביצעו פשיטה במקום וחילצו אותו. הטענה הזו מתחברת לדיווח באתר New Straits Times מאוקטובר אשתקד, שבו דווח בתקשורת המלזית על מקרה דומה שבו חולץ איש גדודי עז א-דין אל-קסאם, 24 שעות לאחר שנחטף. באתר המלזי נטען כי החוטפים היו מלזים וקישרו אותו לשני אנשים, כנראה ישראלים. בסופו של דבר, לפי הדיווח ב"סבאח", נעצרו במלזיה 11 אנשים בפרשה הזו. בסיכומה של הפרשה, עומאר הוחזר לאיסטנבול, לדירת מסתור של סוכנות הביון המקומית, והסוכן פואד אוסאמה חיג'אזי נעצר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.