מנכ"ל נגה: "החזון בישראל בנוי על אנרגיה רק מגז ושמש, וזה רע מאוד"

חודש חלף מאז תחילת הרפורמה שמאפשרת ל-3.1 מיליון לקוחות החשמל בישראל לנייד את החשבון שלהם מחברת החשמל, ללא תלות בסוג המונה שברשותם.

מי שהופקדה על הכנת הרפורמה וביצועה היא נגה - ניהול מערכת החשמל. החברה הממשלתית הצעירה קיבלה את הסמכות בנובמבר 2021 בעקבות הרפורמה במשק החשמל שבה נקבע, בין השאר, כי משימת ניהול המערכת תופרד מחברת החשמל. כל זאת, במטרה להבטיח את התחרותיות בתחום ייצור החשמל. 

● מנכ"לית אמישראגז: "טבעי יותר לקנות חשמל מחברת אנרגיה"
● מנכ"ל בזק: "אנחנו יודעים לייצר את מה שחסר, חשמל חכם להרבה שנים"

בראיון לגלובס במסגרת שבוע החשמל, מספר מנכ"ל נגה, שאול גולדשטיין, על אתגרי ניהול מערכת החשמל בזמן מלחמה, על הרפורמה החדשה, ומדגיש כי המדינה חייבת לגוון את מקורות האנרגיה שלה.

את הרפורמה הוביל השר אלי כהן, כשבתחילת התהליך לפני כמה שנים היה צורך במונה חכם שמשדר את המידע למרכז. "השר אמר שצריך לאפשר גם לבעלי מונה בסיסי לנייד. למען האמת פקפקנו, אבל הוא לחץ ובתוך ארבעה חודשים הקמנו מערכת טכנולוגית בהשקעה גבוהה", מספר גולדשטיין. "במשך שלוש שנים לא הגענו ל-60 אלף שניידו את חשבון החשמל, בעוד שבמהלך השבועיים של הקמפיין להגברת המודעות עברו 31 אלף. אנחנו רוצים להגיע עד סוף השנה ל-100 אלף לקוחות".

עוד לפני השקת הרפורמה, חודש יוני השנה היה החם בהיסטוריה - כשהטמפרטורה הייתה גבוהה בכ-3 מעלות מהממוצע השנתי. התוצאה היא, לפי נתוני נגה, שהיקף ייצור החשמל בישראל זינק ביוני ב-15% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. לצורך ההשוואה, במאי הייצור עלה בכ-4% ביחס למאי 2023. מדובר בזינוק משמעותי גם ביחס לצמיחת הביקושים בשנים קודמות: מיוני 2021 ליוני 2023, הצמיחה עמדה על 3.5% בלבד.

"5 תחנות חדשות בקנה"

נגה היא האחראית על ניהול תחנות הכוח בישראל ועל תכנון הייצור לטווח הקצר והארוך. "יש לנו חדר בקרה שמנהל 30-20 יצרני חשמל, שמקבלים הוראה מדי רבע שעה אם לרדת או לעלות בייצור. יום קודם אנחנו מקבלים מהתחנות הצעות מחיר לפי רבע שעה. קבלת ההחלטות מתבצעת לפי שיקולים כלכליים וסביבתיים, כשהפעלת התחנות היא לפי רמת היעילות. בסוף כל חודש אנחנו עושים התחשבנות של כל רבע שעה ופרמטרים נוספים, ומעבירים 20 מיליארד שקל".

גולדשטיין אומר שחודש יוני היה החם ביותר שנמדד, ואילו אוגוסט "יחסית נעים". "אנחנו מסתכלים על התחזיות כל הזמן, וכדי לפגוש את השיאים שעוד יבואו, נדרשות תחנות כוח נוספות. אנחנו יודעים לספק את החשמל הנדרש כיום, ומקווים להספיק לדאוג גם ליתירות מספקת. הבעיה היא שצי התחנות מתיישן, ונדרשת החלפתן לטובת הגברת הנצילות. תחנת כוח חדשה עולה כ-4 מיליארד שקל וזו משימה מסובכת, במיוחד בעת מלחמה".

זה לא מעורר דאגה שאנחנו על סף מחסור כרוני בחשמל ב-2028?
"מהרגע שמקבלים אישור סופי, הקמת תחנת כוח אורכת ארבע שנים. הקמת מחז"מ 70 ("מחזור משולב", תחנה שמשלבת טורבינות גז ומים, דש"א) באורות רבין חורגת בשנתיים, ותהליכי הבירקרטיה בישראל לוקחים זמן. יש לנו בקנה חמש תחנות חדשות, ואנחנו מקווים שבחצי השנה הקרובה שתי הדרמטיות יותר ייצאו לדרך. הכנו גם תוכנית אלטרנטיבות ל-2029-2028, כי לוקחים בחשבון עתירות שעלולות לעכב. המשק קצת בסטגנציה בשל המלחמה, וזה עשוי לתת 'גרייס' של עוד שנה-שנתיים".

נדבך נוסף ומשמעותי הוא מקטע ההולכה, שבלעדיו לא רק שיהיה קשה לנצל תחנות כוח חדשות לטובת הולכת החשמל לגוש דן, אלא גם יוגבל ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות. ישראל מפגרת אחרי היעדים של עצמה בתחום הזה באופן כרוני: רק ב-2022 עמדה ביעד של 2020 (10%). "גם אם שתי התחנות יקומו בזמן, זה לא יספיק אם לא יקומו קווי הולכה לתל אביב", מדגיש גולדשטיין. "אנחנו מתריעים שנדרש מענה להולכה למרכז ת"א, ולכן מתוכננת מנהרת תשתיות".

מה מצב רשת החשמל בישראל?
"לא מיטבי. אחרי שנים רבות שעבדנו, נכנס אשכול נגב שהביא תועלת. התוכנית לפיתוח רשת החשמל שפורסמה לאחרונה תועיל בתחומים רבים. היום, אם נדרשת השבתת מקטע מהרשת, המהלך עלול להתעכב כי אין די יתירות. התוכנית חשובה לא פחות מתחנות הכוח. חברת החשמל נדרשת להפנות יותר משאבים דרך יזמים וחברות פרטיות, לטובת קידום מערכת החשמל".

לחיזבאללה יש אמצעים מדוייקים ועוצמתיים מאלו של חמאס. איך עלולה להשפיע פגיעה בתחנת כוח?
"אנו דואגים מדי יום לאלפי מגה-וואט רזרבות. רוב תחנות הכוח הן 500 מגה-וואט ומטה, ולכן אם תיפגע תחנה אחת זה לא יהיה נורא. יש תרחישים שתיפגע יותר מתחנה אחת וכן קווי הולכה, אבל גם לזה אנו נותנים פתרונות. מול התרחישים שהמדינה הכתיבה אנחנו פועלים, אבל אף אחד מאיתנו לא יושב בפנקסי חיזבאללה. חשמל הוא חשוב ואם אויבינו יעזו לפגוע בו, אני מניח שזה יהיה No go. הם יודעים איך ישראל תקבל זאת, לא בטוח שירצו לפגוע בתשתיות חשמל".

אתגר האנרגיה הירוקה

משרד האנרגיה והתשתיות פרסם לאחרונה עדכון למתווה איפוס הפליטות שלו, שלפיו אנרגיות מתחדשות יהוו מקור לכ-77% מייצור החשמל. לישראל יש אתגר קבוע שבו כ-96% מהאנרגיות המתחדשות הן סולאר, ועל כן אין גיוון. "להוסיף עוד שטחי שמש זה מאתגר. כל משאב קרקע אסטרטגי", מסביר גולדשטיין. "כדי להגיע ל-100% אנרגיה ירוקה, חייבים להעביר אנרגיה מהיום ללילה. הרוח בישראל היא לא פונקציה להיקפים גדולים, וכך נותרות שתי אפשרויות".

האפשרויות שפורט מנכ"ל נגה הן מימן ירוק ואנרגיה גרעינית. "אם יודעים להפיק מימן בצורה ירוקה ולשרוף בלילה בתחנות גז דואליות, אז אין פליטות בכלל. הבעיה שייצור והובלת המימן, היא טכנולוגיה יקרה. לגבי אנרגיה גרעינית, היא הכי ירוקה ומוכחת שיש, אבל יש לה יחסי ציבור גרועים".

אנרגיות מתחדשות אמינות כמו דלקים פוסיליים בעיניך?
"אני מאמין שבכל דבר צריך ללמוד מהעולם. באירופה, כבר לפני מלחמת אוקראינה היה משבר אנרגיה והבינו שאי אפשר לייצר רק מאנרגיה ירוקה. תחנות גרעיניות שהושבתו הוחזרו לפעילות, וכך גם פחמיות. העולם מבין שאנרגיה מתחדשת לא יציבה: כשיש בצורת אין הידרו, קיץ עם אובך מביא לירידת ההספק הסולארי. הצרכן רוצה חשמל, והביקוש במערב קשיח. החזון בישראל בנוי על גז ושמש, וזה רע מאוד, חייבים מקור שלישי שבעיניי הוא גרעין. הגרעין מוכח, בטוח, ירוק ואם מפזרים לתחנות קטנות אז הסיכון נמוך".

 ***גילוי מלא: הכנס בשיתוף אדלטק, אמישראגז ובזק