משבר הג׳וניורים: הם למדו תואר בהנדסה, ובכל זאת לא מצליחים למצוא עבודה בהייטק

ענף ההייטק סגר את שעריו בפני הג'וניורים ב־2024, כאשר לפי חברת ההשמה אתוסיה, מספר המשרות החדשות שנפתחו עבורם נחתך ב־40% • משך חיפוש העבודה התייצב על כמעט שנה, כך שבוגרי תואר ראשון מעדיפים להמשיך באקדמיה בתחומים שצפויים בהם ביקושים, כמו AI

מובטלי הייטק מחפשים עבודה / צילום: Shutterstock
מובטלי הייטק מחפשים עבודה / צילום: Shutterstock

מצוקת הג'וניורים - עובדים לא מנוסים שמתקשים להשיג דריסת רגל ראשונה בתעשיית ההייטק - הולכת ומחריפה. זמן חיפוש עבודה ממוצע לג'וניור (פחות משנתיים ניסיון) התקבע על 11 חודשים לעומת 14 שבועות בכלל הענף, בעוד מספר המשרות החדשות שנפתחו עבור מתחילים בכל חודש התרסק מ־300 בממוצע למספר חד־ספרתי. כך עולה מדוח של אתוסיה - אחת מחברות ההשמה הגדולות בהייטק הישראלי.

השכר בהייטק עלה, אבל הטבת האופציות התכווצה דרמטית: מי העובדים שספגו את הפגיעה הגדולה ביותר? 
ראיון | הוא מנהל את מרכז הפיתוח הצומח ביותר בישראל: "אנשים לא באים לאנבידיה כדי להרוויח קצת יותר"

היעדר ההזדמנויות מצד המעסיקים משתלב במגמה עולמית מטרידה, כפי שעולה מנתונים חדשים של הפורום הכלכלי העולמי. לפי הפורום, על אף שתעשיית הטכנולוגיה צפויה לצמוח ב־14% עד 2030 - שיעור שווה־ערך ל־170 מיליון משרות חדשות - החלק הארי מתנקז בתחומים מתקדמים.

מומחי ניתוח ביג דאטה או בינה מלאכותית ומהנדסי פינטק נמצאים בצמרת רשימת המקצועות המבוקשים, בעוד שכ־8% מהמשרות הקיימות, בעיקר תפקידי כניסה, צפויות להיעלם בשל אוטומציה וטכנולוגיות מתקדמות.

כמו כן, הדוח מגלה כי 85% מהחברות מתכננות להשקיע בהכשרת העובדים הנוכחיים שלהן, ו־50% שוקלות להעביר עובדים מתפקידים "מתכלים" לתפקידים צומחים. המשמעות היא כפולה: לא רק שמספר המשרות לג'וניורים מצטמצם, אלא שגם המשרות החדשות שנפתחות מאוישות על ידי עובדים ותיקים שעוברים הסבה. במקביל, לפי הדוח 41% מהחברות בעולם מתכננות לצמצם את כוח־האדם שלהן עד 2030, זאת כאמור בעקבות התפתחות הבינה המלאכותית.

זאת ועוד, גם המלחמה חייבה את ענף ההייטק, בדומה לכלל המשק, להתייעל ול"הרזות" וכן ליטול פחות סיכונים, והמיקוד עבר בין היתר לכוח עבודה מצומצם ומנוסה יותר. כלומר, אם כבר מגייסים עובדים נשמרת עדיפות למועמד בעל ניסיון שלא צריך "להמר" עליו.

ברקע כבר מתחוללת בישראל האטה בגידול כוח־האדם בתעשיית הטכנולוגיה - בסוף 2024 היא מנתה 417 אלף מועסקים, עלייה של פחות מאחוז בהשוואה ל־2023, לעומת צמיחה ממוצעת של 4% בשנים קודמות, כך בין היתר לפי הדוח של אתוסיה. כמו כן, ההשקעות הזרות צנחו ב־60% בשנה החולפת בהשוואה ל־2023, מה שהוביל לסגירת סטארט־אפים רבים ולצמצום דרמטי בגיוסים.

בינתיים, השכר הכללי בהייטק דווקא עולה: בין אוקטובר 2023, החודש שבו פרצה מלחמת חרבות ברזל, לאוקטובר 2024 עלה השכר ב־4.7% וחצה שוב את רף 30 אלף השקלים עם נתון ממוצע של 30,915 אלף שקל.

"דור שנופל בין הכיסאות"

על מצוקת חיפוש העבודה מעידים בוגרי האוניברסיטאות והמכללות בגוף ראשון. י', בוגרת מדעי המחשב באוניברסיטת בן גוריון שיתפה את הפשרה שנאלצה לקבל בקבוצת פייסבוק של מועמדים בתחילת דרכם: "אחרי שנתיים של חיפוש עבודה וניסיון בפרויקטים אישיים, החלטתי ללכת על תפקיד שהוא לא פיתוח טהור. יש נגיעה בקוד, זו חברת הייטק, אני עובדת בצוות תחת מפתחים - אבל זה לא בדיוק מה שחלמתי עליו. התקווה היא להתקדם מבפנים ולצבור ניסיון, גם אם הוא חלקי. אני מנסה להסתכל על זה כהזדמנות ללמוד על התעשייה מזווית אחרת".

א', בוגר תואר ראשון בהנדסת חשמל בטכניון מספר לגלובס: "כבר כשהתחלתי את הריאיון הם ידעו בחברה שאני לקראת סיום התואר. עברתי את השלב השני, ואז המראיינת אמרה לי 'אבל יש לך עוד שני סמסטרים לסיום'. אמרתי 'נכון', והם אמרו 'אנחנו מצטערים'. הם רצו מישהו עם לפחות שנה וחצי ניסיון", משתף א' את תסכולו. "זה פרדוקס - איך אפשר לצבור ניסיון כשאף אחד לא מוכן לתת הזדמנות ראשונה".

"אני מרגיש שאנחנו דור שלם שנופל בין הכיסאות", משתף בוגר טרי מהאוניברסיטה העברית. "יש לי תואר במדעי המחשב, ציונים טובים, פרויקטים בגיטהאב - ובכל זאת אני מוצא את עצמי מתחרה על משרה אחת עם עוד 200 מועמדים שנראים בדיוק כמוני".

סטודנט נוסף מתאר את המשבר העמוק, אף שהוא לומד במוסד שמכניס לשוק את המספר הגבוה ביותר של בוגרים - האוניברסיטה הפתוחה. "בששת החודשים האחרונים שלחתי קורות חיים לכ־300 משרות סטודנט וג'וניור. קיבלתי מענה רק ממקום אחד, שם עברתי שלושה שלבים ולבסוף כנראה בחרו במישהו אחר", הוא מספר לגלובס. זאת, הוא מעיד על עצמו, למרות ניסיון בפרויקטים אישיים עם מגוון שפות תכנות מודרניות. "הרבה מהחברים שלי בוחרים להמשיך לתואר שני, לא מתוך עניין אלא כי עדיף מלשבת בבית בלי עבודה".

לפי נתוני משרד העבודה, הפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה היא הגדולה בארץ, עם שליש מההרשמות במוסד, ובוגריה מובילים בכושר ההשתכרות עם פער משמעותי של 5,000 שקל בחודש מבוגרי הטכניון ו־7,000 שקל יותר מהאוניברסיטה העברית. לראייה, בדוח הקודם עמד הפער על 500 שקל בלבד.

"לנצל את הזמן"

"המצב הכי קשה היום הוא דווקא לבוגרי מדעי המחשב, יותר מאשר לי ולחבריי בוגרי הנדסת חשמל", משתף בוגר טכניון. "יש היום הייפ משמעותי סביב עולם הבינה המלאכותית והמעבדים, מה שהופך את מהנדסי החשמל למבוקשים יותר בהשוואה למהנדסי תוכנה. חברות כמו אנבידיה מושכות את השוק כלפי מעלה בתחומי החומרה".

אייל סולומון, מנכ"ל אתוסיה, אומר לגלובס כי "התעשייה עוברת טרנספורמציה מהותית. אם בעבר תואר במדעי המחשב היה כרטיס כניסה כמעט מובטח להייטק, היום אנחנו רואים שהדגש עובר לתחומים ספציפיים כמו מחשוב קוונטי ובינה מלאכותית. סטודנטים שחושבים על תארים מתקדמים צריכים להתכוונן לביקושים האלה".

עוד מתייחס סולומון לבחירה של בוגרים רבים להמשיך במסלול האקדמי. לדבריו, "יש היום סטודנטים שבוחרים לעשות תואר שני לא בהכרח מתוך רצון אקדמי טהור, אלא כהחלטה אסטרטגית". הוא מסביר כי "במקום להתמודד עם שוק תעסוקה קשה בגיל 26, הם מעדיפים להשקיע עוד שנתיים בלימודים ולהיכנס לשוק בגיל 28, אבל עם יתרון משמעותי. מה גם שאם בלאו הכי הם לא מוצאים עבודה - עדיף לנצל את הזמן שעובר בלימוד. כשהשוק לא מתגמל כמצופה וההצעות שמקבלים לא באמת מקדמות, תואר שני בתחום שיש בו ביקוש כמו בינה מלאכותית או הנדסת חשמל יכול להיות הימור חכם".

למרות התמונה המורכבת, מומחים בתעשייה מזהים גם נקודות אור. "אני אופטימי לגבי העתיד", מסכם סולומון. "ברגע שהמצב הגאו־פוליטי והכלכלי יתייצב, אנחנו צפויים לראות קיצור משמעותי בזמני חיפוש העבודה. התעשייה הישראלית ידועה בגמישותה וביכולת ההתאוששות שלה. השאלה היא לא אם המצב ישתפר, אלא מתי".