צעד לקראת נורמליזציה? הפתרון של ראש אמ"ן לשעבר לדרישה הסעודית לגרעין

ערב מתקפת 7 באוקטובר, היחסים בין ישראל לערב הסעודית התחממו יותר מאי פעם, ונראה כי הדרך להסכם נורמליזציה היסטורי הייתה כבר סלולה. כשבועיים לפני שפרצה המלחמה בעזה, הכריז יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, כי הסיכוי להסכם כזה נראה "בפעם הראשונה רציני". המלחמה אמנם בלמה את ההתקדמות, לפחות כלפי חוץ, אבל לא סתמה את הגולל על תהליך הנורמליזציה.

● אורניום שקרוב לארבע פצצות: תוכנית הגרעין האיראנית מתקדמת
● פצצה אלקטרומגנטית: הנשק החדש שאיראן לוטשת אליו עיניים
● החות'ים שוב הפילו מל"ט אמריקאי ששווה 30 מיליון דולר. איך הם עשו את זה?

אחת הדרישות של הסעודים בתמורה להכרה בישראל, היא שארה"ב תסכים להקמת תוכנית גרעין אזרחית בשטח הממלכה - מהלך שמעורר מחלוקת בין הצדדים המעורבים. מסמך חדש של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) שחיברו ראש אמ"ן לשעבר וראש המכון כיום, תמיר הימן, ד"ר יואל גוז'נסקי ותומר ברק, מציע פתרון לסוגיה: בנק דלק גרעיני אזורי בפיקוח בינלאומי בערב הסעודית. "יש לדון בהצעה להקים בשטחה בנק דלק גרעיני אזורי, שיפחית את הסיכון שבהעשרה סעודית עצמאית ובהרחבת הפרוליפרציה האזורית", כותבים החוקרים.

צועדת בנתיב הגרעיני

הסעודים מעוניינים בהקמת מתקן להעשרת אורניום. המטרה, לפי הסעודים, היא לספק דלק גרעיני ברמות העשרה נמוכות לכורים שייבנו בממלכה. במסמך מעריכים החוקרים כי פניהם של הסעודים לא רק לתוכנית גרעין אזרחית. הימן, ד"ר גוז'נסקי וברק מפרטים שורת מהלכים שממחישים כי ערב הסעודית כבר צועדת בנתיב הגרעיני: ראשית, ככל הידוע, בממלכה משתפים פעולה עם סין בכרייה והפקה של "עוגה צהובה": אבקה מרוכזת של אורניום שמופקת בתהליך סינון מעפרות אורניום. לסעודים אין תשתית מדעית וטכנולוגית מספקת לתוכנית גרעין, אבל הם כבר החלו להכשיר כוח אדם מקומי. בה בעת, במטרה לגשר על הפערים, הם מעסיקים סגל זר.

מבחינה מכרזית, הממלכה כבר פרסמה תוכנית לשני כורים: 1.4 ג'יגה־וואט כל אחד, בסמוך לגבול עם איחוד האמירויות. ככל הידוע, סין, רוסיה, צרפת וקוריאה הדרומית הגישו הצעות מטעמן לבניית הכורים. יש לציין כי כיום, ארגנטינה כבר בונה לסעודים כור מחקר קטן, בו מעורבת גם דרום קוריאה. החוקרים מציינים כי הטענת מוטות הדלק הגרעיני בכור תחייב חתימה על הסכם בין ערב הסעודית לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א). ריאד לא חתומה על הסכם הפיקוח הכולל, אבל אותתה כי כחלק מהסכם עם ארה"ב, היא תסכים לפיקוח הדוק יותר של סבא"א.

 האלוף (מיל') תמיר הימן נבחר למנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

מתקן בפיקוח סבא"א

החוקרים מחדדים כי הקמת בנק דלק גרעיני אזורי דורשת מספר תנאים: מפעל ההעשרה יבנה על ידי קונסורציום בינלאומי, כשלממלכה לא יהיו יותר מ־50% בפרויקט; המפעל ייצר גם את חומר הגלם למתקן ההעשרה, כשתוצרתו תהיה התרכובת הכימית שמתאימה לדלק הגרעיני, אך לא ייוצרו תרכובות נוספות; יוחל פיקוח קפדני על כל הפעילות הגרעינית הסעודית, כולל על כריית האורניום; הסעודים גם יידרשו להסכים לבניית מאגר דלק גרעיני על אדמתם בבעלות ובפיקוח בינלאומי, שישמש את כל מדינות המזרח התיכון - כולל איראן.

הימן, גוז'נסקי וברק מסבירים כי להקמת בנק הדלק יש מספר יתרונות: ריסון התפוצה הגרעינית, שהרי מתקן שכזה צפוי למתן דרישות מטעם מדינות האזור להעשיר אורניום בעצמן; המתקן יהיה נתון לפיקוח סבא"א וארה"ב תהיה מעורבת בהקמתו ופעילותו - ולא סין או רוסיה; מוחמד בן סלמאן ייהנה מיוקרה בינלאומית ממיקום המתקן; וכן, ייווצרו רסנים על רמות העשרה במדינות שונות.

מן הצד השני, ישנם גם חסרונות. החוקרים מציינים את נרמול נושא ההעשרה או הגברת רצונן של מדינות באזור להיכנס לתחום הגרעין ולרכוש ידע בתחום. אולם, הם מסבירים כי "המזרח התיכון מצוי כבר במעין מרוץ חימוש גרעיני (אזרחי ככל הידוע) על אש קטנה, ויש לחשוב על רעיונות יצירתיים כדי, לכל הפחות, לשלוט בקצב ההתקדמות. בפני ישראל אפשרות להמשיך ולהתנגד בכל תוקף לכל שינוי בסטטוס קוו הגרעיני במזרח התיכון, ובכלל זאת להתנגד להעשרת אורניום בערב הסעודית".

בסיכומו של דבר, מפנים החוקרים זרקור לקונגרס האמריקאי: "ממילא, סביר כי תוחלת הצלחתה של ישראל להשפיע על תוצאות המשא ומתן המתקיים בין וושינגטון לריאד בעניין הינה נמוכה. אפשרות עדיפה, בהינתן שקיימת כבר נכונות אמריקאית להתיר העשרת אורניום בערב הסעודית, היא לנסות להיות חלק מהדיונים בנושא ולהשפיע עליהם כדי שאינטרסים הביטחוניים של ישראל יילקחו בחשבון, ובנוסף כדי שתוכל לשאת ולתת עם ארצות הברית על 'פיצוי' אפשרי... על ישראל לנסות ולנצל מנוף זה כדי להיטיב את תנאיה ולהציף רעיונות נוספים, דוגמת 'בנק הדלק האזורי'".