ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן התקשה להסתיר את חיוכו בשבוע האחרון. מי שהפך לסמל בתוך האיחוד האירופי בשל ההתנגדות שלו לקבלת מבקשי מקלט ממדינות עולם שלישי, רואה כיצד בזו אחר זו, ממשלות אירופיות הולכות ומחריפות את הצעדים בניסיון להשיג תוצאה דומה. כאשר ממשלת גרמניה הכריזה במפתיע בימים האחרונים כי תשית מחדש בדיקות במעברי הגבול היבשתיים שלה, במטרה לגרש על הגבול מבקשי מקלט שכבר נרשמו במדינות אירופיות אחרות, אורבן לא התאפק. "ברוך הבא למועדון", הוא כתב ברשת X לקנצלר הגרמני.
● השכנות כועסות: הצעד החדש של גרמניה נגד הגירה בלתי חוקית
● הגירה, כלכלה ומחאה: האם הימין הקיצוני בדרך להפוך לכוח הגדול ביותר במזרח גרמניה?
● הצרפתים אמרו לא לרפורמות כלכליות ולהגירה, והם לא לבד
2024 תשבור שיאים?
מנהיגי אירופה לא מעוניינים להודות בכך, מה גם שאורבן דרס את הכללים ואת החוק האירופי במהלך הניסיון שלו "לשמור על הונגריה הומוגנית מבחינת אתנית" כפי שהוא ניסח זו, אבל הימים האחרונים בהחלט מסמנים שינוי כיוון. מדינות כמו גרמניה, שבדיה והולנד מחריפות את המאבק של נגד ההגירה הלא־חוקית, המתבצעת בחסות האמנות הבינלאומיות לדאגה לפליטים ולמבקשי מקלט ולתקנות האיחוד האירופי.
המאבק הזה נובע כתוצאה מגאות במספרי הפליטים, המהגרים ומבקשי המקלט ביבשת בשנתיים האחרונות. בשנת 2023, למשל, הוגשו יותר ממיליון בקשות מקלט במדינות האיחוד, המספר הגדול ביותר מאז משבר הפליטים של 2015-2016. בחמשת החודשים הראשונים של 2024 עמד המספר על קרוב ל־400 אלף בני אדם, כך שהשנה עשויה לשבור את השיאים.
הקבוצות הגדולות ביותר של מבקשי המקלט הם סורים ואפגנים, והיעד הפופולרי ביותר הוא גרמניה, עם כ־31% מהכניסות של מבקשי מקלט, לפי נתוני הנציבות האירופית. התוצאה של הגל הנוכחי היא שמפלגות המתנגדות להגירה מתברגות בעמדות שלטון במדינות מערב אירופיות רבות, הציבור מצביע להן בשיעור הולך וגובר, ואירועי טרור בהם מעורבים מבקשי מקלט מגבירים את החשש בציבור מפני ההשלכות.
34 אלף דולר למי שיעזוב
בשבדיה, ממשלת הימין הנתמכת מבחוץ על־ידי מפלגת הימין המתנגדת־להגירה "הדמוקרטים החופשיים", הודיעה בסוף השבוע כי תציע בעתיד לא פחות מ־350 אלף קרונות שבדיות (34 אלף דולר) לכל מי שקיבל מקלט ויבקש לעזוב את המדינה לצמיתות.
מדינות שונות, כולל ישראל, התמודדו בדרך דומה בעבר עם הסוגיה, לצד ניסיונות גירוש ל"מדינות שלישיות" - מדינות שבהן המצב הביטחוני מאפשר קליטת פליטים. דנמרק כבר מציעה 15 אלף דולר למי שעוזב את המדינה, נורבגיה הציעה 1,400 דולר, וצרפת 2,800 דולר, אבל ניסיון העבר לא הוכיח יעילות מיוחדת של צעד זה.
לשבדים חשוב לנסות זאת, בין היתר בשל האיתות לגבי חוסר הרצון לקלוט מהגרים. "חשוב להבין שאנחנו נמצאים בעיצומו של שינוי פרדיגמה בנוגע למדיניות ההגירה שלנו", אמר שר ההגירה השבדי.
בעשור האחרון קיבלה שבדיה יותר מ־350 אלף מבקשי מקלט, במדינה שבה האוכלוסייה עמדה על כ־10.5 מיליון תושבים - השיעור הגבוה ביותר לתושב באיחוד האירופי.
המדינה סובלת מקשיים משמעותיים בשילוב המהגרים - גם מי שקיבלו מקלט ואזרחות שבדית - בחברה ההומוגנית־יחסית ותוך ניסיון לשמור על מערכת הרווחה הנדיבה. הממשלה גם הבהירה כי היא מנסה להפחית את התמיכה הסוציאלית במבקשי מקלט.
בגרמניה, התוצאות של הבחירות שהתקיימו בשתי מדינות המחוז בתחילת החודש, שהראו זינוק בתמיכה במפלגות פופוליסטיות המתנגדות להגירה, הביא לשינוי מדיניות מצד ברלין כמעט בין־לילה. משרד הפנים הגרמני הודיע בשבוע שעבר כי בהתאם לאמנת שנגן, המאפשרת במצבי חירום להציב מחדש כוחות משטרה בגבולות, בחצי השנה הקרובה יוצבו שוטרים בכל תשעת הגבולות היבשתיים של גרמניה כדי לפקח על הנכנסים. מי שבאים לגרמניה באמצעות הרכבות, האוטובוסים או בכלי רכב פרטיים, אך נרשמו כבר בתור מבקשי מקלט במדינות אחרות, עשויים להיות מגורשים, בהתאם לכללי אמנת דבלין.
הצעד הגרמני הוביל לפניקה במדינות השכנות לה. עד כה, הן הסכימו עם מעבר חופשי כמעט של מבקשי מקלט, משום שרובם כיוונו להגיע לגרמניה או לצרפת. החוקים הגרמנים הנדיבים מאפשרים למבקשי מקלט לקבל ביטוח בריאות חינם, עזרה חודשית בדיור, קצבה חודשית למשפחה, וישנה תשתית גדולה של הממשלה ושל רשתות מהגרים מקומיות לקליטה זריזה. כעת, עם החמרת האכיפה בגבולות הגרמנים, אוסטריה כבר הזהירה כי תסרב לקבל כל מי שיישלח לכיוונה מהגבול הגרמני, וגם פולין איימה במשבר מול גרמניה בנושא.
"גרמניה מתעוררת"
הולנד, מצדה, הודיעה כי היא שוקלת להכריז על מצב חירום לאומי שיאפשר לה להגביל משמעותית את הזכויות אליהן היא מחויבת מתוקף חוקי האיחוד האירופי, אמנת שנגן ואמנות בינלאומיות אחרות. הממשלה הנוכחית היא "ממשלה מקצועית" שמונתה אחרי סירוב לאפשר למנהיג הימין ההולנדי חירט וילדרס לקחת חלק ישיר בשלטון. עם זאת, המפלגה הגדולה ביותר היא ה־PVV בראשות וילדרס, והממשלה עומדת בפני לחץ רב לשנות את מדיניות ההגירה שלה, כפי שהבטיח וילדרס לבוחריו.
בין היתר, הממשלה הודיעה בסוף השבוע כי היא שוקלת לבטל את אישורי המקלט הבלתי־מוגבלים בזמן שהיא מעניקה כיום, כלומר לתלות את בקשת המקלט באופן במצב הביטחוני במדינה שממנה מגיע המבקש. היא גם שוקלת למנוע אישור לאיחוד־משפחות למי שקיבל אשרת שהייה.
"אנחנו נוקטים צעדים שיאפשרו לנו להפוך את הולנד להכי פחות אטרקטיבית בעבור מבקשי מקלט", אמר השר לענייני הגירה. כדי לעשות זאת, הולנד שוקלת להוציא צו מלכותי בדומה לנעשה במהלך מגיפת הקורונה, כדי ליישם חוקי חירום.
אורבן, מצדו, התראיין בהרחבה בימים האחרונים, כאשר השורה התחתונה של דבריו היא "אמרתי לכם". "עכשיו גרמניה מתחילה להתעורר: טרור, פשיעה, עול כלכלי וחברתי של מהגרים שלא רוצים לעבוד. כל אלה מעירים את הגרמנים. אפילו הקנצלר התעורר". הוא התלונן על כך שהונגריה נענשה בקנס כספי של כ־200 מיליון אירו על כך שאינה ממלאת אחרי חוקי האיחוד בנוגע לטיפול במבקשי מקלט (מחויבות שקיימת בעבורה משום שהיא המדינה הראשונה באיחוד אליה נכנסים מבקשי המקלט), ו"דוחפת" אותם חזרה לסרביה, בין היתר. "אל תענישו את מי שבעצם מגן עליכם", אמר ראש הממשלה ההונגרי, בפנייה לראשי האיחוד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
