חומרי הנפץ, המעורבות הטייוואנית וערוץ התקשורת הסודי של חיזבאללה: 5 הערות על מבצע הביפרים בלבנון

עשרות גרם חומרי נפץ בכל ביפר, גישה לשרשרת האספקה, מעורבות טייוואנית וחסימת ערוץ התקשורת הבטוח של חיזבאללה • מאחורי המתקפה המסתורית שהרעידה את אדמת לבנון

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: רויטרס – Walid Berrazeg, Ann Wang Johnson Lai, ussein Malla, Bassam Masri, AP
עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: רויטרס – Walid Berrazeg, Ann Wang Johnson Lai, ussein Malla, Bassam Masri, AP

1עשרות גרמים של חומר נפץ

בבוקר יום רביעי פשטה משטרת טייוואן על מטה חברת Gold Apollo - יצרנית הביפרים (זימוניות) ששימשו מאות חברי חיזבאללה והתפוצצו כמעט בו־זמנית בלבנון ובסוריה. כך לפי דיווח של רויטרס. חיזבאללה הזמין 5,000 יחידות מטייוואן לפני חודשים ספורים, והדגם שהתפוצץ הוא ככל הנראה AP924 - דרכו ניתן לשלוח הודעות טקסט, אך לא לבצע שיחות. לפי הניו יורק טיימס, ביום שלישי ב־15:30 נשלחה הודעה לאותן זימוניות "מטעם" הנהגת חיזבאללה - ואחריה הופעל חומר נפץ זעיר במשקל של 28 עד 56 גרם שהוטמן במכשירים בסמיכות לסוללה. זה מתחבר לדיווח קודם של רשת "סקיי ניוז" בערבית לפיו המוסד שם ידו על המכשירים לפני שהועברו לידי חיזבאללה. על פי הדיווח מדובר בחומר נפץ מסוג PETN, מהחזקים ביותר שקיימים.

"צפו תגובה": המומחה שמסביר - איך בוצעה מתקפת הפייג'רים ומה יקרה עכשיו 
הפיצוצים בלבנון ואיום חיזבאללה: אלה הכלים בארסנל של ארגון הטרור 

בכיר לבנוני אמר לרויטרס שהמכשירים טופלו "ברמת הייצור". לדבריו, "המוסד החדיר חומר נפץ שמקבל קוד. קשה לזהות אותו עם כל סורק".

2גיבוי למערכות התקשורת

ארגון הטרור הסתמך על הטכנולוגיה המיושנת כדי לנסות ולהתחמק מאמצעי מעקב מודרניים. גילוי מיקומם של בעלי זימונית חד כיוונית, כלומר כזאת שמקבלת הודעות בלבד, נחשב לקשה במיוחד. אולם כעת גם ערוץ התקשורת האמין והבטוח ששימש להעברת הודעות מוצפנות, מתברר כפגיע.

שמשת רכב שהתנפצה בגלל פיצוץ ביפר בלבנון / צילום: ap, ussein Malla
 שמשת רכב שהתנפצה בגלל פיצוץ ביפר בלבנון / צילום: ap, ussein Malla

ד"ר הראל מנשרי - ממקימי מערך הסייבר בשב"כ בעבר, וכיום ראש תחום הסייבר ומרצה בכיר ב־HIT ומרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ובמחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר־אילן, מסביר כי אף שזו מכה לא פשוטה לחיזבאללה, ישנן תוכניות גיבוי. "יש להם תוכנית ב', כי יש להם עוד מערכות תקשורת", אומר ד"ר מנשרי. "יש להם טלפונים סלולריים וגם מכשירי קשר טובים, אבל הם פחות מאובטחים. כמו כן, ניתן להשתמש בטלפונים קוויים או ברצים. זה מציב בפני חיזבאללה אירוע בעייתי. זו יכולת שלא מפעילים אם לא נמצאים במלחמה".

3ההכחשה הטייוואנית והקשר ההונגרי

"אנחנו אולי לא חברה גדולה, אבל אנחנו חברה אחראית - זה מביך מאוד", כך אמר מייסד חברת גולד אפולו הטייוואנית, סו צ'ינג־קואנג, שמכשירי הזימוניות שלה נטלו חלק במתקפה המסתורית בלבנון ובסוריה. צ'ינג קואנג הכחיש לאתר רויטרס את העובדה כי החברה שהקים, חברה זעירה המעסיקה 40 עובדים בלבד בפאתיה המזרחיים של טאיפיי, יצרה את המכשירים שהיו מעורבים במתקפה וייחס אותה לזכיינית הונגרית שעוסקת בייצור והפצה בשם באק (BAC). "המוצר לא שלנו - רק המותג", אמר והוסיף כי גולד אפולו היא קורבן של האירוע. אתר החברה הוסר מהרשת כשעה קלה לאחר הכחשות המנכ"ל והמייסד.

סו צ'ינג־קואנג, מייסד ומנכ''ל חברת גולד אפולו. ''המוצר לא שלנו - רק המותג'' / צילום: ap, Johnson Lai
 סו צ'ינג־קואנג, מייסד ומנכ''ל חברת גולד אפולו. ''המוצר לא שלנו - רק המותג'' / צילום: ap, Johnson Lai

גולד אפולו נוסדה בטייוואן ב־1995, בימי הזוהר של הזימוניות, כספקית של זימוניות המציגה מספרים בלבד - כמו הצגה של מספרו של הפונה או קוד מספרי כלשהו. בהמשך, ייצרה מכשירי קשר, משדרי רדיו וצגי לד ושכללה את זימוניות לדגמים אלפה־נומריים, כלומר כאלה המציגות הודעת טקסט. הזימונית ששימש את המתקפה, דגם AR-924 היתה כזו.

לפני שהוסר, התפאר אתר האינטרנט של החברה כי המכשירים שלה משמשים בתי חולים, מסעדות וצוותי חירום בעולם כולו. בעמוד הויקיפדיה של החברה נכתב כי היא מפיצה את מכשיריה לרוב מדינות אירופה, מזרח אסיה, ארה"ב, ולמדינות רבות במזרח התיכון, בהן ישראל, לבנון, איראן, איחוד האמירויות, סעודיה וירדן. היא חברה פרטית וקטנה, ועל פי אתר Tradewheel הכנסותיה אינן עולות על 10 מיליון דולר בשנה.

הזכיינית ההונגרית ששמה נקשר על ידי גולד אפולו לפרשה, BAC Consulting, הורידה לפני מספר שעות את אתר האינטרנט שלה. היא מתחזקת עמוד בלינקדאין, שם מכנה את עצמה החברה כ"חברת מחקר בתחומי הסביבה, פוליטיקה ופיתוח בהיקף רחב של פעילות ומורכבות". הפרסומים של החברה באתר כלליים מאוד ועוסקים בנושאי אנרגיה ירוקה וסביבה. היזמת שעומדת מאחורי החברה, לפי הרישומים בהונגריה, היא אזרחית בריטית שטוענת בעמוד הלינקדאין שלה שעבדה בנציבות האירופית. הנציבות הכחישה שהעסיקה אותה, אם כי לא שללה את העובדה שהועסקה בעבר דרך ארגונים חיצוניים, וכן הודיעה כי תמשיך לחקור את הנושא.

4מכה לשוק הוותיק

האדם הממוצע לא מחזיק בידיו ביפר, אבל זהו ענף חם בכל רחבי העולם. לפי Market Research Intellect, שוק הביפרים העולמי עמד ב־2023 על 74 מיליארד דולר, והצמיחה השנתית הממוצעת (CAGR) שלו עד 2031 צפויה לעמוד על 10.4%. לא רק ארגוני טרור משתמשים במכשירים אלו. במערכות הבריאות האמריקאית והבריטית וכאלו אחרות משתמשים בהם עבור תקשורת מהירה בין הצוותים. מגפת הקורונה בלמה את הצמיחה בשוק הביפרים, אבל הוא זינק מחדש - וצפוי להמשיך לצמוח בשנים הקרובות.

המשמעות היא ששוק הביפרים העולמי יגיע ל־148 מיליארד דולר ב־2031. ב־Market Research Intellect מנמקים את צמיחת הביקושים בפעילות מחקר ופיתוח גוברת, הכנסת טכנולוגיות מתקדמות, ושיפור חווית הלקוחות. בה בעת, החברות מגוונות את סל המוצרים שלהן, כדי לעמוד בביקוש הצומח.

חברת "גולד אפולו" הטייוואנית מדורגת במקום הרביעי בעולם. לפניה נמצאות "קאלפוד", CallToU ו"סמארטקול". המשמעות היא שבטרם חיזבאללה ביצעו את רכש הביפרים, הם בחנו ובחרו חברה שנחשבת לאחת המובילות בעולם.

המבצע לא רק היה מכה קשה לחיזבאללה, אלא גם מכת מוות לתעשיית הביפרים ששרדה בזכות העובדה שהיא נחשבת מאובטחת.

5היסטוריה של תקלות עלומות

אם ישראל היא זו שעומדת מאחורי מתקפת הביפרים בלבנון, הרי שמדובר במבצע הסייבר הקטלני מאז ומעולם, אך קדמו לו מספר מתקפות סייבר שגרמו לנזק באיראן, עזה ולבנון ויוחסו לישראל ולבנות בריתה, כולל במהלך מלחמת חרבות ברזל.

בחודש דצמבר האחרון הושבתו למשך כיממה פעילותן של כ־70% מתחנות הדלק באיראן. מאוחר יותר נטלה אחריות על הפעולה קבוצת האקרים פרו־ישראלית בשם "הדרור הטורף", שהדליפה גם צילומי מסך ומידע פנימי על מערכות התשלומים ואבטחת המידע של חברות הדלק האיראניות. הקבוצה נטלה אחריות שנה קודם לכן על תקיפת מפעל פלדה איראני שפעילותו נעצרה לזמן מה. מתקפה על תחנות הדלק האיראניות נעשתה גם לקראת יום הולדתו של השאה רזה פאהלוי ב־2021, מנהיג המדינה הגולה, אז שותקו כ־4,300 תחנות.

באותה השנה נתקפה גם מערכת הרכבות של איראן. שיבוש במערכות המחשוב של חברת הרכבות הלאומית הביא לביטולים ועיכובים בכל רחבי המדינה ולתורי ענק. על לוחות המודעות בתחנות הרכבת הופיעה ההודעה: "יתכנו עיכובים ממושכים בעקבות מתקפת סייבר", ובלוחות אחרים הוצג מספר הטלפון בלשכתו של המנהיג העליון עלי חמינאי.

מתקפות הסייבר באיראן פגעו גם בתשתית הנמלים שלה: כמה חודשים לאחר פרוץ מגיפת הקורונה, שיתקה מתקפת סייבר את נמל השהיד רג'אי בבנדר עבאס, הנמל הגדול באיראן המרכז 60% מהמסחר למדינה. מנמל זה נשלחים כלי נשק - טילים, רקטות, כטב"מים. המתקפה יצרה פקקי תנועה משמעותיים של אוניות בדרכן אל הנמל וממנו, שהסתיימו רק לאחר מספר ימים.

שתי מתקפות סייבר המיוחסות לישראל ולמדינות מערביות פגעו בתשתית הגרעינית של איראן, המפורסמת שבהם היא הסטוקסנט - קוד התוכנה הזדוני שהושתל במחשבי הכור הגרעיני בנתנז ופגע במערכות הבקרה שלו מתוצרת סימנס והצליח לשתק את פעולות הצנטריפוגות בו ב־2011. תקיפה נוספת בנתנז אירעה ב־2021, וגרמה לשריפה זמן קצר לאחר ההכרזה של איראן בדבר הפעלתן של צנטריפוגות מתקדמות להעשרת אורניום.

לפני כמעט שלושים שנה, ב־1996, נהרג בכיר חמאס "המהנדס" יחיא עייאש מטלפון סלולרי ממולכד, לאחר מעורבתו בפיגועי ההתאבדות של חמאס. לפי ההערכה, השב"כ הטמין מטען חבלה זעיר בעל כ־70 כדוריות מתכת בתוך מכשיר טלפון מסוג מוטורולה אלפא. הטלפון נמסר לבעל הבית שבו התגורר, שהיה בעברו מודיע של השב"כ, וכשזה מסר את המכשיר לעייאש לשיחה עם אביו, זוהה קולו והמטען הופעל מרחוק.