האם מלחמה רחבה בצפון תעלה לישראל בסחרור כלכלי?

בפעולה אחת, שמיוחסת לפי דיווחים זרים לישראל, אלפי זימוניות של אנשי חיזבאללה התפוצצו, פצעו אלפים מהם והרגה מספר פעילים. "מבצע הביפרים", כפי שהוא מכונה, תפס כנראה את ארגון הטרור מלבנון לא מוכן, פגע בבכירים בארגון ועורר את זעמו של חיזבאללה, ובהתאם גם את הכוננות בירושלים וכתוצאה מכך גם בשווקים.

● "צפו תגובה": המומחה שמסביר - איך בוצעה מתקפת הפייג'רים ומה יקרה עכשיו
● הפיצוצים בלבנון ואיום חיזבאללה: אלה הכלים בארסנל של ארגון הטרור

הבורסה בתל אביב, כך נראה ממתינה בדריכות לתפנית בעלילה בצפון. כך, עם תחילת הדיווחים על הפעולה בלבנון שוק ההון הישראלי שינה כיוון, מדד ת"א 35 ירד ב־1% ומדד ת"א 90 השיל מערכו כמעט 2%. מדד הפחד, שאמור לאמוד את התנודתיות בשוק, זינק ברגע בכ־6%.

והדאגה הכלכלית מהחזית הצפונית לא משתקפת רק בבורסה. בדוח האחרון של חברת דירוג האשראי מודי'ס נכתב כי עימות כולל מול חיזבאללה יביא ל"השלכות שליליות משמעותיות" על דירוג האשראי. לפי הערכות שונות בשוק, ההשלכות הללו עשויות להיות אף הפחתת דירוג מידיית בשתי רמות - צעד חריג במיוחד.

מה יהיה המחיר הכלכלי של מלחמה בצפון? גלובס שאל את המומחים לגבי שלושה תרחישים.

המשך של מלחמת ההתשה

כבר חודשים ארוכים שמתנהלת סוג של מלחמת התשה בצפון. טילים וכטב"מים בלתי פוסקים משוגרים לעבר יישובי הצפון ופוגעים בגוף ובנפש של אזרחים וחיילים בקו העימות. עשרות אלפי ישראלים מפונים מביתם כבר תקופה ארוכה וחלק מהיישובים הסמוכים לגבול הרוסים לחלוטין. מנגד צה"ל אישר שהוא פועל בעומק שטח לבנון וחיל האוויר הישראלי תוקף ללא הפסקה יעדי טרור במדינה הצפונית.

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי במיטב, אומר לגלובס כי "השווקים כרגע מתמחרים בעיקר את ההתנהלות הנוכחית. לכן, המצב הנוכחי יימשך עם תנודות חזקות של השווקים לאור האירועים הגאו־פוליטיים המתרחשים מדי יום ביומו". זבז'ינסקי מציין כי אומנם התמחור למצב הנוכחי כבר קיים בשוק, אך הפעילות הכלכלית בישראל נפגעת, ולכן "מצב בו האי‏־ודאות תימשך לאורך זמן יפגע בכלכלה הישראלית וכמו כן תמונת המצב כפי שהיא נשקפת לשחקנים הגלובליים תידרדר אף היא".

אורי גרינפלד, אסטרטג וכלכלן ראשי באגם לידרים מוסיף כי ברגע שיש חוסר ודאות מתמשך "השוק מגיב לכך בצורה של תנודתיות, ועל כן אנו רואים את המדדים יורדים בשל האירועים הגאו־פוליטיים". הוא מציין כי גם בצל המצב הנוכחי, הבורסה המשיכה לעלות בטווחי הזמן הארוכים יותר, בעיקר בשל העובדה ש"הכלכלה מתפקדת ורווחי החברות לא נפגעו בצורה קשה". עם זאת, חוסר הוודאות יכולה לפגוע ולדחות השקעות עתידיות שיחכו ליציבות ביטחונית.

למעשה, מדובר גם בתרחיש הבסיס של משרד האוצר שמשרד האוצר נערך אליו. במשרד בונים את תקציב 2025 סביב ההנחה שהלחימה בצפון ובדרום תיפסק עד סוף השנה. אומנם הצפי שהוא שבכל זאת תתוקצב מערכת הביטחון להפעלת כוחות מילואים נרחבים משמעותית מאשר בשנים קודמות, אבל לא בהוצאות שמשקפות לחימה מלאה.

השורה התחתונה: המצב שהשוק מתמחר כבר היום. השקעות עתידיות ייפגעו, האינפלציה צפויה לעלות והחוב הממשלתי יעלה

תרחיש הבלהות: מלחמה רחבה ומתמשכת

לאחר חיסול בכירי חמאס וחיזבאללה בחודשים האחרונים בלבנון ובאיראן, הכוננות בצפון עלתה. אם ישראל צועדת לקראת מלחמה רחבה, בדומה לזו שמתקיימת בעזה בשנה האחרונה, צפוי תרחיש קשה הרבה יותר לכלכלה הישראלית.

המדינה לא חושפת את העלות המדוייקת של גיוס המילואים הכללי. אבל, לפי נתוני האוצר, העלות לגיוס חייל מילואים אחד לחודש בודד עומדת על כ־48 אלף שקל בממוצע - כמעט כפול בהשוואה לחייל סדיר. תכפילו את זה בכמעט 12 חודשי לחימה, במכפלת כל הסד"כ שהופעל בתחילת המלחמה, כ־300 אלף אנשי מילואים - ותגיעו לסכומים שיכולים לטלטל את תקציב המדינה, כ־172 מיליארד שקל. לא סתם טרודים במשרד האוצר משימוש פזרני מדי, לעמדתם, של צה"ל בימי מילואים במערכים הלא־לוחמים.

זבז'ינסקי סבור כי "במקרה של לחימה עצימה יותר בצפון, נראה השפעה ודאית על השווקים, אך מהלך מוגבל גם בזמן וגם בהיקף עשוי להפחית את חוסר הוודאות בסופו של דבר".

"מלחמה כוללת ורחבה", הוא ממשיך, "היא אירוע שכעת לא מתומחר בשווקים. הגירעון יזנק בוודאות. במקום רף של 6.6% עד 7%, הוא יעלה. זה יקרה לא רק בגלל עלות המלחמה של הממשלה, אלא גם בצד ההכנסות, שכן הפעילות הכלכלית תיחלש".

כמו כן, פרמיית הסיכון של ישראל, תעלה כתוצאה מהרעה במצב הביטחוני. הפעולות בצפון כבר גררו עלייה במרווחי התשואות בין ישראל לבין ארה"ב, יתרה מכך, בזמן שהריביות בארה"ב ובאירופה יורדות, בישראל הן לא צפויות לרדת בקרוב, ולכן המרווחים הללו צפויים לגדול אף יותר.

בגזרת המט"ח, השקל צפוי להיחלש אל מול המטבעות המרכזיים, מה שעלול להזניק את האינפלציה. גורם בשוק מעריך בשיחה עם גלובס כי השקל צפוי לצנוח בכ־10 אגורות (מרמה של 3.78 שקלים לדולר בה הוא נמצא היום) אם תיפתח מלחמה כוללת.

עם זאת, ספק אם הדולר יגיע לרמה של יותר מ־4 שקלים. זבז'ינסקי אומר כי "צריך לזכור שבנק ישראל מוכן למכור דולרים, הם זמינים עדיין מאז תחילת המלחמה והבנק יכנס מהר מאוד לתמונה. לכן לא בטוח שנראה פיחות עז". כזכור, בנק ישראל הציג תוכנית בתחילת המלחמה למכור 30 מיליארדי דולרים מסך היתרות העצומות שברשותו, עד כה מכר כ־8.5 מיליארדים בלבד, והתוכנית עדיין מצוייה בשק הכלים שברשותו.

גרינפלד מוסיף כי "אם יש פגיעה מתמשכת כלכלית בפעילות במשק. שוק המניות ירד בחדות. יש גם השלכות מימון אדירות, הגירעון ינסק ועלות החוב תגדל. בנק ישראל יהיה בבעיה מבחינת היכולת להעלות ריבית בזמן מיתון, ברתחיש אימים כזה, ניכנס לסחרור כלכלי.

השורה התחתונה: הגירעון יזנק ועלות החוב תגדל, שוק המניות יצנח בחדות ובנק ישראל יתערב כדי לייצב את השקל. ניכנס ל"סחרור כלכלי"

מצב הביניים: מבצע שיימשך שבועות בודדים

ויש גם תרחיש ביניים, מצב בו ישראל תבצע פעולה קרקעית מסוימת בלבנון אך כזו שלא תידרדר למלחמה עצימה ותימשך שבועות בודדים. גרינפלד מסביר שקשה להעריך את ההשפעה של תרחיש כזה: "הפעם האחרונה שישראל נפגעה כלכלית כתוצאה ממלחמה הייתה לפני יותר מ־20 שנה, באינתיפאדה השנייה, כשהמרכז הכלכלי של ישראל נפגע והפעילות שובשה. אם גם בתרחיש ביניים נראה מתקפות טילים חסרות תקדים על ישראל, הכלכלה הישראלית תיפגע בהתאם. ברגע שאנשים לא יצאו לצרוך ופעילות של חברות תופסק, תהיה פגיעה".

בין כך ובין כך, ללא סיום של הלחימה, חוסר הוודאות במשק הישראלי יהפוך לסטטוס־קוו. החרפה ביטחונית תהיה קטליזטור להרעה נוספת במשק, בהתאם להתפתחויות הגאו־פוליטיות. אבל יש גם את הצד האופטימי. בינתיים בכל התרחישים הכלכלה הישראלית לא צפויה לקרוס, או להיפגע אנושות.

ובתרחיש האופטימי ביותר של סיום הלחימה ועסקת חטופים התמונה הכלכלית צפויה להתהפך ברגע לחיוב. ירידה בפרמיית הסיכון בעקבות הפסקת לחימה ועסקת חטופים תביא לעלייה בשער המטבע ולירידה באינפלציה. כמו כן, התחזיות של בנק ישראל והאוצר מציגות כי לאחר המלחמה צפויה עלייה חדה בצריכה הפרטית ובתוצר והיא עשויה להשיב את ישראל למגמת הצמיחה של בטרם המלחמה. בנוסף, ללא חוסר הוודאות הביטחוני, ייתכן כי יחזרו לישראל השקעות זרות. סיום חיובי למצב הנוכחי יחזיר את ישראל לאחת הפעולות שהיא אולי הכי טובה בהן - התאוששות.

השורה התחתונה: אם מלחמה קצרת טווח תביא לעצירה כלכלית תהיה פגיעה בכלכלה אבל מוגבלת. אם מבצע קצר יסיים את המתיחות בצפון, הוא עשוי להביא להתייצבות כלכלית.