המהנדסת של כיפת ברזל: "מערכות ההגנה האוויריות עומדות באתגר"

מתקפת הטילים של חיזבאללה על ערי הצפון מעלה את הכוננות בכל רחבי הארץ, במיוחד בקרב אנשי ההגנה האווירית. האם ישראל תוכל להדוף מתקפות מסיביות של טילים וכטב"מים של חיזבאללה, והאם אנו צפויים לראות אבידות רבות בנפש וברכוש? כדי לנסות להבין את המצב לאשורו, פנינו להילה חדד-חמלניק, מהנדסת חלל ואווירונאוטיקה, שותפה בפיתוח של כיפת ברזל ומנכ"לית משרד החדשנות והמדע לשעבר.

● שאלות ותשובות | עם ראש נפץ של עד 150 ק"ג: זה היה יעד מרכזי לרקטות של חיזבאללה הלילה
● דין שמואל אלמס, פרשנות | בודד, מבולבל וחבול: נסראללה עומד בפני החלטה שתקבע את עתיד חיזבאללה

שמעו הבוקר על הרבה מאוד נפילות. איפה מערכות ההגנה האווירית שלנו?
"אנחנו שומעים על נפילות, כי באמת נפילות של רקטות כאלה יוצרות נזק יותר גדול מזה שראינו בדרום, אבל אנחנו גם רואים המון יירוטים. אני לא ראיתי את הסטטיסטיקות של המטחים מהלילה ומהבוקר, אבל לפחות לפי איך שנראה בתקשורת, אני רואה גם המון יירוטים. לדעתי הסטטיסטיקות לא חריגות, ולכן בהחלט מערכות ההגנה עובדות בצורה אינטנסיבית. וכמו שאנחנו אומרים תמיד, מערכת ההגנה בנויה גם מההגנה האקטיבית - קרי היירוטים; וגם מההגנה הפסיבית - ההתמגנות של התושבים והכניסה למרחבים מוגנים. ולכן, אמנם רואים צילומים של נפילות, אבל לשמחתי, עוד לא רואים נפגעים רבים בנפש, אלא נזק, וזו המשמעות של ירי אינטנסיבי. מערכות ההגנה עושות את עבודתן בינתיים, כמו שזה נראה בסטטיסטיקות המוכרות לנו מהמלחמה עד עכשיו, וממלחמות קודמות, באחוזים גבוהים מאוד".

האם אנחנו יכולים ויודעים ליירט בהיקפים כאלה, או שזאת כמות שמאתגרת את מערכות ההגנה האווירית שלנו?
"מערכות ההגנה תוכננו להתמודד גם עם מספר רב של יירוטים וראינו את זה לאורך השנה האחרונה, גם עם מתחים כבדים. צריך להגיד שיש למערכות ההגנה גם מדיניות, איך אנחנו מגנים, מה מיירטים ומתי מיירטים, מתוך הסתכלות גם קדימה וגם על המטח עצמו - אבל מערכות ההגנה אכן תוכננו להתמודד עם היירוטים, ועם האתגרים האלו".

האם אנחנו צריכים לחשוש שהמיירטים ייגמרו לנו?
"כלכלת חימושים וניהול מלאי המיירטים זו בהחלט סוגיה שנדרש לקחת בחשבון. זו אחת הסוגיות המרכזיות של צה"ל בניהול הלחימה. אני חושבת שהציבור יכול להיות רגוע שהסוגיה הזאת בהחלט נמצאת כחלק מהשיקולים והאיזונים בין המערכות השונות".

"חשוב לי שוב להדגיש", אומרת חדד-חמלניק. "מערכת ההגנה מורכבת בעצם גם מתקיפות מנע, גם מיירוט אקטיבי וגם מהגנה פסיבית, הכניסה למ"מדים ומרחבים מוגנים. כל הדברים האלו יחד, מספקים בעצם את מערכת ההגנה האווירית, כאשר מבוצעים איזונים בין הכלים השונים - כמובן, תוך תשומת לב מירבית לניהול משק החימושים וכלכלת החימושים".

עד כמה העלויות של יירוט הטילים גדולות מבחינה כספית?
"כשמסתכלים על ההיקף הכספי של הטילים שנזרקו עלינו מצד חיזבאללה, זו הסתכלות קצת לא נכונה, למרות שבהחלט יש פה היקף כספי גם לצד השני. הפעם, כבר מדובר בטילים יותר כבדים, לא בקסאמים, כמו שראינו מחמאס בדרום, שעולים ממש קצת כסף ולא ממש מזיזים לצד השני מבחינת עלויות. אבל במערכה, כשמדברים על ההיקפים הכספיים, צריך להסתכל על המחיר החלופי, מחיר החלופי הוא מחיר הנזק.

אפשר לראות שכשכן יש נפילות, הנזק סביב הנפילות הוא אדיר, למבנים, למרחבים, לתשתיות, ולכן אלה המספרים שצריכים להסתכל עליהם. ואפשר לראות שהיירוטים חוסכים עלות אדירה של נזק, ולכן איפה שנכון למערכת לבצע יירוט אקטיבי כדי למנוע את הנזק, אנחנו רואים יירוטים. כן מדובר ברקטות יותר כבדות, ולכן אנחנו רואים נפילות של שברים, רואים חלק ברזל גדול שנופל על הקרקע, אבל הנזק שהוא יוצר לא דומה בכלל לנזק שהיה יוצר טיל, שראש הקרב שלו היה מתפוצץ על הקרקע, והיה יוצר נזק רב יותר, בנוסף להדף משמעותי. הפיצוץ באוויר אמנם לא מעלים את החומר, אבל מונע את הנזק האדיר".