פיקוח הדוק על הפנסיות והתשלום למילואימניקים: האוצר דוחף לשינויים מבניים בניהול תקציב הביטחון

בזמן שכל העיניים נשואות לגבול הצפוני המתלקח, במשרד האוצר עובדים שעות נוספות כדי להספיק להכין את תקציב המדינה הבא ולאשרו בזמן ל-2025 תחת לוח זמנים דחוק. בסוף השבוע עשו עוד צעד בתהליך עם הפצת טיוטת חוק ההסדרים, שיעלה לאישור הממשלה לצד הצעת התקציב.

● "זה לא עוד מאותו הדבר": איך תשפיע ההסלמה בצפון על השוק? 
● האם הממשלה הייתה צריכה לאשר את הצעת התקציב כבר לפני חודש? 

למרות ההסלמה הביטחונית מול חיזבאללה, תקציב 2025 הולך ונבנה לפי הנחת יסוד שבה בשנה הבאה אין לחימה משמעותית בלבנון וברצועת עזה - בטח שלא מלחמה אזורית כוללת. בשבועות הקרובים אמור שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', להעלות את הצעת התקציב האופטימית לאישור הממשלה. לא מן הנמנע שעד אז, בהתאם להתפתחויות בצפון, הצעת התקציב כבר לא תהיה רלוונטית. מלחמה בהיקף מלא בעלות פוטנציאלית של מאות מיליארדי שקלים תשנה את התוכניות לתקציב מקצה לקצה.

האם באוצר ממתינים להכרזת מלחמה רשמית? 

באוצר לא ממהרים לעדכן את התחזיות לתקציב ולעבור לתרחיש מלחמה. זה התחיל בטקטיקה: באוצר לא ראו טעם להתחיל את המשא-ומתן התקציבי, בפרט מול מערכת הביטחון, מנקודת פתיחה בעייתית עבורם כאשר אפילו במערכת הביטחון עוד לא ידעו להגיד האם ומתי תהיה מלחמה. השאלה העולה כעת, כאשר התקציב נכנס לישורת האחרונה לפני אישור הממשלה, היא באיזה נקודה ותחת אילו נסיבות אמורים באוצר לשנות כיוון. האם ממתינים להכרזת מלחמה רשמית? בינתיים, נערכו באוצר עם כל מיני צעדי מגירה שיוכלו לשלוף ביום פקודה אם יידרשו להביא סכומי כסף מיידיים למימון המערכה הצבאית, כמו לדוגמה העלאת המע"מ בחצי אחוז נוסף לרמה של 18.5% (אם כי סמוטריץ' מתנגד בינתיים לרעיון זה).

גם אם התקציב המתוכנן אינו מותאם למלחמה, הוא עדיין עדיף על תרחיש שבו תפרוץ מלחמה מבלי שיאושר תקציב. למרות שקיבלו אור ירוק מראש הממשלה בנימין נתניהו להתקדם בבניית התקציב המאתגר ל-2025 על קיצוציו השונים, עדיין קיים החשש בקרב גורמים באוצר שיבלמו אותם בהמשך הדרך. לפי הלו"ז המעודכן שהציג סמוטריץ', תקציב המדינה יאושר סופית בשלוש קריאות בכנסת בסוף דצמבר, רגע לפני חילופי שנות התקציב.

כל עיכוב נוסף יביא למצב שהשנה תיפתח תחת תקציב המשכי, שמחייב את משרדי הממשלה בתקרת הוצאה חודשית של 1/12 מהוצאתם השנתית ב-2024. האם צה"ל יכול להילחם תחת מגבלה כזו? האם ייאלץ לירות בכל חודש רק 1/12 מכמות הפגזים השנתית, או ליירט רק 1/12 מהיקף הרקטות השנתי? כמובן שלא מדובר בדרישה ריאלית. ההערכה היא שגם אם יווצר מצב של תקציב המשכי, צה"ל ימשיך בפועל לקבל צ'ק פתוח מהאוצר, שיכוסה בדיעבד לאחר שיאושר תקציב רשמי.

באוצר מבקרים בחריפות את מערכת הביטחון על "הבזבזנות"

חוק ההסדרים המתוכנן - כלומר, הרפורמות המבניות שמבקשים באוצר להעביר לצד התקציב - אינו קשור ישירות לכוננות המלחמה. אולם, במסגרתו מקדם משרד האוצר מספר צעדים לייעול הוצאות הצבא ולהגברת הפיקוח על תקציב הביטחון.

באוצר מבקרים בחריפות את מערכת הביטחון על "הבזבזנות" בנוגע לתשלומי ימי מילואים והגמלאות, וכחלק מחוק ההסדרים מבקשים לפקח על כך מקרוב. בטיוטה מוצע להקים מנהלת לביצוע ובקרה של תשלומי השכר והגמלאות בצה"ל, בראשות חשב צה"ל בדרגת תת-אלוף שימונה על ידי החשב הכללי במשרד האוצר ויהיה כפוף לו. סמכויותיו יכללו אחריות על ניהול, ביצוע ובקרת תשלומי הפרט בצה"ל, לרבות העברת יחידת מופ"ת לאחריותו.

החשב יקבע את המבנה הארגוני של חשבות צה"ל, יהיה מעורב במינויים ביחידת מופ"ת, ויאשר החלטות הנוגעות למערכות השכר. מהלך זה נועד להגביר את השקיפות והפיקוח על הוצאות השכר והגמלאות המהוות נתח משמעותי מתקציב הביטחון.

עוד מוצע להקים ועדת שרים חדשה לאישור תוכניות פיתוח והצטיידות של השב"כ והמוסד. הוועדה תכלול את ראש הממשלה שר הביטחון ושר האוצר ותדון במיזמים ביטחוניים של הארגונים שעלותם מעל סף מסוים או בעלי משמעות אסטרטגית. המטרה המוצהרת של הצעד היא להגביר את הפיקוח המיניסטריאלי על הוצאות ארגוני המודיעין ולמנוע כפילויות בפרויקטים יקרים.

"תמונת המצב כיום היא שפרויקטים של צה"ל בלבד מובאים לאישור ועדת השרים להצטיידות על בסיס קריטריון כספי, ואילו פרויקטי הצטיידות של המוסד והשב"כ אינם מובאים לאישור באף מסגרת של ועדה מיניסטריאלית, למרות שהוחלט כבר בהחלטת ממשלה 637 מיולי 2013 כי גם ארגונים ביטחוניים נכללים במסגרת ועדת ההצטיידות", מוסבר בטיוטה.