מתמודד יחיד לנשיאות ומאבקים משפטיים עד הרגע האחרון: לשכת רואי החשבון בוחרת

ב־24 בספטמבר יתקיימו הבחירות לנשיאות לשכת רואי החשבון, לוועד המרכזי ולוועדי הסניפים והמרחבים של הלשכה, כאשר בפועל כבר ידוע מי יהיה הנשיא הנבחר: נשיא לשכת רואי החשבון המכהן, רו"ח חן שרייבר, המועמד היחיד שמתמודד לתפקיד. בנסיבות אלה החליטה ועדת הבחירות של הלשכה כי אין צורך לקיים הצבעה על הנשיאות, ושרייבר ייבחר אוטומטית.

● הצעד החריג של לוין: הציע את כל שופטי העליון כמועמדים לתפקיד הנשיא
● פרשת יוטרייד מגיעה לעליון: בית המשפט ידון בערעור שני הצדדים

המועמד היחיד שביקש להתמודד מול שרייבר, סגנו רו"ח אריאל פטל, נפסל על־ידי ועדת הבחירות בנימוק שאינו עומד בתנאי הסף, וחזר בו בהמלצת בית המשפט מעתירה שהגיש נגד הפסילה.

הפעם האחרונה שבה היה מועמד יחיד לנשיאות לשכת רואי החשבון הייתה בבחירות 2012. אז, ימים ספורים לפני הבחירות, הנשיא המכהן רו"ח דורון קופמן הודיע כי הוא פורש מהמרוץ, ורו"ח דודי גולדברג, שהיה סגן נשיא הלשכה והיחיד שהציג מועמדות לתפקיד, מונה אוטומטית.

העובדה שזהות הנשיא הבא ידועה מראש לא מרגיעה את האמוציות ואת הסכסוכים הפוליטיים הנלווים לבחירות. נשיא הלשכה מכהן באופן אוטומטי כיו"ר הוועד המרכזי (מעין דירקטוריון של הלשכה) והאסיפה הכללית, ומועמדים בבחירות לוועד מלינים על חוסר שוויון בבחירות, בטענה כי רוב מוסדות הלשכה נשלטים על־ידי חברים "מהמחנה" של שרייבר, ונהלי הבחירות מעניקים להם יתרון לעומת מועמדים מהמחנות האחרים.

הסעיפים שתוקנו והליקויים שנותרו

בימים האחרונים התקיימו חילופי מכתבים ומיילים בין אחת המועמדות בבחירות לוועד המרכזי, רו"ח איילת שחר, לבין שרייבר וחברי ועדת הבחירות, במסגרתם ביקשה שחר לתקן את נוהל הבחירות לקראת הבחירות.

במכתב ששיגרה לכלל חברי הוועד המרכזי טענה שחר כי "קיימת אפליה וחוסר תקינות בנוהל הבחירות 2024 שאושר", בין היתר על רקע העובדה שקיים מועמד יחיד לתפקיד הנשיא. לטענתה, לנשיא המכהן יש משקל מהותי בבחירת הנציגים המפקחים והאחראים על תהליך הבחירות, בין היתר כמי שמציע שמות של מועמדים לתפקידי ועדת הבחירות וועדת הקלפי לאישור הוועד המרכזי - שלדבריה קיים בו רוב לחברי המחנה שלו. עוד ציינה כי הוא רשאי למנות משקיפים מטעמו בקלפיות.

 רו''ח איילת שחר / צילום: תמר מלין

פועל יוצא מכך, טוענת שחר, הוא שכל המועמדים לוועד המרכזי המוצעים על־ידי הוועד עצמו, וכן מועמדים מ"נבחרתו" של שרייבר, זוכים לשמירת אינטרסים וזכויות על־ידי נציגים שנבחרו על־ידי שרייבר ו/או הוועד המרכזי, וכל המתמודדים בהמלצת החברים נאלצים לקבל את הגזירה ולהתנהל ללא ייצוג לאורך שרשרת הבחירות - בוועדת הבחירות, ועדות הקלפי, משקיפים ונציגים בחדר בבחינת התוצאות.

"אני מרגישה חשופה וללא הגנה על זכויותיי שאמורות להיות שוות לכל זכויות החברים. יש בכך עיוות, חוסר שוויון, חוסר שקיפות ואפליה בין המתמודדים", כתבה שחר במכתב הראשון ששיגרה לנשיא שרייבר, לוועדת הבחירות ולחברי הוועד המרכזי.

במענה למכתב החליטו יו"ר ועדת הבחירות, רו"ח ועו"ד אייל לוטקר, והחברים רו"ח רלי ופנר ורו"ח רן סטרומזה, לתקן חלק מהסעיפים והודיעו לשחר כי היא וחבריה המתמודדים לוועד המרכזי מוזמנים להציע ארבעה מועמדים לכל אחת מחמש הקלפיות הפיזיות שייפתחו במרחבים, וכן שלושה משקיפים שיתחלפו ביניהם במהלך יום הבחירות בחמש הקלפיות הדיגיטליות.

התשובה לא סיפקה את שחר, שבתגובה שיגרה מכתב לחברי ועדת הבחירות וטענה כי התעלמו מחלקים מהותיים בפנייתה ולא תיקנו ליקויים חמורים נוספים בהליך הבחירות, בהם בין היתר העובדה שיו"ר ועדת הבחירות ושני סגניו הוצעו על־ידי נשיא הלשכה ועל כן נחשבים "מטעמו", באופן הפוגם באובייקטיביות הליך הבחירות.

חשש בנוגע לחשאיות ההצבעה הדיגיטלית

השנה לראשונה בהיסטוריה של הלשכה, תתקיים הצבעה דיגיטלית. החברים יוכלו להצביע מכל מקום בארץ או בחו"ל, מהמחשב או מהנייד. ביום הבחירות כל חבר לשכה בעל זכות הצבעה יקבל מסרון עם קישור להצבעה ויוכל לבחור במועמדיו למוסדות הלשכה לאחר הליך אימות קצר.

שחר טוענת כי ועדת הבחירות התעלמה מדרישותיה לשקיפות ההצבעה הדיגיטלית. בפנייתה ביקשה שחר שהוועדה תעביר לחברי הלשכה העתק של הסכם ההתקשרות עם החברה המתפעלת את ההצבעה הדיגיטלית, וכן הצהרה חתומה של חברי הוועד המרכזי, הנשיאות, מנכ"ל הלשכה ומנגנון הלשכה, שאין ולא היה להם קשר עסקי או אישי עם המפעילה. עוד היא ביקשה מענה לשאלה האם בוצעו בדיקות על־ידי גורמים בלתי תלויים בדבר חשאיות ההצבעות, והאם יש תקן שהמערכת הדיגיטלית מחויבת לו. זאת, לטענתה, לאחר שחברים בלשכה הביעו חשש בנוגע לחשאיות ההליך.

במקביל הגישה שחר, יחד עם רו"ח רבין דן המכהן כחבר בית הדין של הלשכה, עתירה דחופה לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים בדרישה להורות לרשות התאגידים לאכוף את סמכותה על לשכת רואי החשבון בישראל ולחייב את הלשכה להירשם כעמותה ולפעול על־מנת שהבחירות למוסדות לשכת רואי החשבון יתקיימו באופן שקוף ועל־פי כללי רשם העמותות וההקדשות.

במסגרת העתירה, שהוגשה על־ידי עורכי הדין אורי כהנא, אורי קידר וניר דורבן ממשרד נבו קידר בלום, טוענים העותרים כי יש חשש ששרייבר יעשה שימוש לרעה במשאבי הלשכה לטובת קידום אינטרסים אישיים. "חשש זה בדיוק עולה בעניינה של הלשכה, וזאת לאחר שבמהלך כהונת שרייבר, הוא ניסה להעביר החלטה המאפשרת ליו"ר הוועדה של הלשכה (נשיא) לקבל שכר השווה לשכר חברי כנסת", נכתב בעתירה.

היסטוריה של מערכות בחירות סוערות

מערכות הבחירות בלשכה ידועות כסוערות וככאלה המלוות לא פעם בחילופי האשמות הדדיים בין המועמדים בבחירות ובין חברי "המחנות" שלהם, כך שנדמה שכמעט אין מנוס מעוד מערכת בחירות לא שקטה. כך, מערכת הבחירות הסוערת שהתקיימה ב־2009, שבסופה נבחר רו"ח יגאל גוזמן לנשיא הלשכה, הסתיימה זמן קצר לאחר מכן במותו הטרגי של גוזמן מאירוע לבבי. מערכת זו אף הולידה פסק דין עקרוני שמכריע בשאלה מהם גבולות המותר והאסור ב"קמפיין בחירות נגטיבי".

גם מערכת הבחירות הבאה ב־2012, שבה התמודדו רו"ח גולדברג ורו"ח קופמן, הייתה סוערת וכללה חילופי האשמות ומאבק מתוקשר בבתי הדין של הלשכה סביב המועד הראוי לעריכת הבחירות. כאמור, שבוע לפני הבחירות הודיע קופמן, שכיהן אז כנשיא, על פרישתו מהמרוץ.

בהמשך, גם המערכה שהתקיימה ב־2015, במסגרתה התמודד רו"ח עופר מנירב מול רו"ח יזהר קנה, הייתה רוויית יצרים ואמוציות. מערכה זו הסתיימה בניצחונו של רו"ח קנה.

מערכת הבחירות ב־2018, שהסתיימה בניצחונה של רו"ח איריס שטרק על רו"ח ועו"ד ג'ק בלנגה ורו"ח חן שרייבר, לוותה במחלוקת מתוקשרת בין שטרק לבלנגה, שעד אותה עת נמנו עם אותו מחנה בבחירות, אך במהלך המרוץ נוצר ביניהם קרע. ברקע מתח שרייבר ביקורת על בלנגה מעצם עיסוקו בפועל כעורך דין ולא כרואה חשבון, וניסה להביא לפסילת מועמדותו.

בבחירות הבאות, ב־2021, תמך בלנגה בשרייבר שניצח את המועמדת היריבה, רו"ח אלינה פרנקל, בפער קולות משמעותי - כשגרף 3,697 קולות בוחרים, לעומת 1,513 קולות בלבד לפרנקל, שזכתה לתמיכתה של הנשיאה היוצאת, רו"ח שטרק.

מלשכת רואי החשבון נמסר בתגובה: "ראשית נציין כי נשיא הלשכה, רו"ח חן שרייבר, פועל אך ורק לפי נוהל ועדת הבחירות, ושום טענה כזו או אחרת לא יכולה לערער על כך. לגבי הטענות עצמן, יצוין כי אין זה מפתיע שרגע לפני הבחירות הדיגיטליות לראשונה ללשכה, שוב מועלים סיפורי מעשיות ואוסף של בדיות, שרובן אף ממוחזרות, בידי מי ששם עצמו בקבוצה המנסה לחבל בטוהר הבחירות ונואשת לייצר הון פוליטי".