האם יש סיבה לחשוש שמשרד האוצר בדרך להתערב בפנסיות שלנו?

סעיף אחד בטיוטת חוק ההסדרים הצליח לעורר סערה חריגה בקרב הגופים המוסדיים. הסעיף מציע להקים ועדה שתפקידה "בחינת השפעת היקף ואופן ניהול נכסי הציבור בידי הגופים המוסדיים על המשק הישראלי". המטרה, נכתב, היא "לקדם את התחרות במשק הישראלי בשווקים וריאליים במשק, בשים לב לרמת נזילות המסחר בבורסה הישראלית ותוך הבטחת טובת הלקוחות של הגופים הפיננסיים". לכאורה מטרות שקשה למצוא כלכלן שמתנגד להן, אבל חלק מהגופים המוסדיים פירשו שהמשמעות של הוועדה הזו, הלכה למעשה, תהיה התערבות באופן ניהול תיקי ההשקעות שלהם.

● ראיון | הוא בכיר באחד הבנקים הגדולים בעולם, ומשוכנע שישראל היא "הימור בטוח"

לפי טיוטת חוק ההסדרים, הוועדה תורכב מעשרה אנשים. יושב ראש שימונה על ידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', מנכ"ל משרד האוצר או מי מטעמו, יו"ר הרשות לניירות ערך, הממונה על התקציבים באוצר, הכלכלן הראשי באוצר, החשב הכללי באוצר, המשנה ליועמ"שית לעניינים כלכליים, הממונה על התחרות ועוד שני נציגים שימנה סמוטריץ'.

המוסדיים חוששים מהתערבות בהשקעות

"קשה מאוד להבין ממה שנכתב בטיוטה של חוק ההסדרים לאיזה כיוון זה הולך", אומר גורם מוסדי בכיר בשיחה עם גלובס. "אני יכול בעיקר לנחש. זה לא סוד שיש הסטה משמעותית של כספים פנסיוניים מישראל לחו"ל. זה קורה כתוצאה מביצועי החסר של שוק ההון הישראלי מול שווקים מקבילים בעולם". כך, בהמשך למגמה של השנה שעברה, מדד תל אביב 35 הציג מתחילת 2024 תשואה של כ־6.8%, בעוד שמדד S&P 500 הניב 20.2%.

לא רק התשואה בוול סטריט הביאה להסטת הכספים לחו"ל, מסביר הגורם, אלא גם רפורמה של הממשלה, משנת 2022. "הפסקת הנפקות האג"ח המיועדות ב־2022 הובילה לכך שעוד כ־20 מיליארד שקל בשנה מחפשים 'בית' חדש. יש כיום יותר כסף שיש לו ביקוש למכשירי השקעה מגוונים". עד לפני כשנתיים המדינה הנפיקה אג"ח במיוחד עבור גופי הפנסיה בשם "אג"ח מיועדות". אלו, הבטיחו לספק תשואה ריאלית (בקיזוז האינפלציה) של 4.86% בתמורה להשקעה בחוב הממשלתי. אלא שאז, ברפורמה שהוביל שר האוצר דאז אביגדור ליברמן, הממשלה החליטה להפסיק להנפיק את איגרות החוב הללו, ולהוציא את הגופים המנהלים להשקיע בשוק החופשי. אם יניבו פחות מ־5.1% תשואה, התחייבה המדינה, היא תשלים את ההפרש. "כספי החסכונות ארוכי הטווח יוצאים יותר לחו"ל לא רק בגלל שהמצב בארץ פחות טוב", הוא אומר. "אלא משום שהשוק לא מספיק גדול".

לדברי אותו גורם, "אנחנו גם רואים שהחשב הכללי מתקשה לגייס חוב בשוק ההון המקומי. בחודשים האחרונים הוא התחיל לגייס איגרות חוב שמיועדות לפרעון לטווחי זמן קצרים יותר. כשמגייסים לפרק זמן יותר קצר צריך תזרים יותר קצר ומייצרים עוד עומס על ההוצאות (של הריבית, ח"ש) בתקציב המדינה. כך שאני מניח שמוטיבציה אחת שקיימת במשרד האוצר היא להגיד בואו נראה איך מסיטים יותר כספי חסכונות לרכישת איגרות חוב של ממשלת ישראל".

הגורם המוסדי גם הביע חשש שוועדה כזאת יכולה לתת "המלצה לאפלייה בהטבות המס. היא יכולה להגיד בואו ניתן על השקעות בחו"ל פטור מופחת ממיסוי (כלומר יותר מיסוי, ח"ש). היא יכולה להגיד בואו נקבע מגבלות השקעה על שווקים מסוימים. זה עדיין לא ידוע. מבחינתנו, רב הנסתר על הגלוי".

באוצר מתעקשים: "לא נתערב בניהול הכסף"

אלא שבאוצר מתעקשים בשיחה עם גלובס שאין בכוונתם להגיד למוסדיים איך לנהל את כספי הציבור. "אין לנו שום כוונה להתערב במדיניות ההשקעה של הגופים המוסדיים", אמרו גורמים באוצר והדגישו "אין לנו כוונה לעודד הוצאה או הכנסה של כספים לישראל. אין לנו גם כוונה להכריח להשקיע באג"ח של ממשלת ישראל. להיפך, הדבר שעומד לנגד עיננו זה הרצון שהגופים המוסדיים יתעסקו בלמקסם את התשואה למשקיעים שלהם, ולשרת אותם בצורה המיטבית". לדבריו, התערבות במדיניות השקעה היא לא פחות מ"מפחידה". "אני נזהר ממנו כמו מאש. אין לנו שום מומחיות ושום רצון שהפנסיה של הציבור לא תנוהל בהתאם לטובה של לקוחות הגופים המוסדיים".

לכן, ציינו באוצר שהשיקול הראשון שיעמוד בפני הוועדה שתקום יהיה "שמירה מיטבית על עניינם של לקוחות הגופים המוסדיים". לכאורה, לאותו היעד בדיוק מחויבים כל שאר גופי ההשקעה. אבל הגורם באוצר מבהיר: "אנחנו רוצים להסתכל על דימיון בין תיקי ההשקעות, וגם לבחון את נושא הסחירות (הדלה, ח"ש) בבורסה הישראלית.

"נרצה שהוועדה תבחן את המעורבות של המוסדיים בדירקטוריונים של החברות הציבוריות שבהם הם מחזיקים נתח (באמצעות חסכונות הציבור, ח"ש).

"יש לנו הרבה שאלות על ניגודי העניינים והבעלויות הצולבות של הגופים המוסדיים בשוק המקומי, על החזקות בחברות מתחרות. יש הרבה זוויות בנושאי תחרות שהוועדה תבחן. יש כיום שוק שבו ישנם שישה גופים מוסדיים ענקיים שמנהלים את רוב רובם של כספי הציבור. בסופו של דבר, יש אינדיקציות מטרידות, אך הן לא מאוד חזקות. אנחנו באים לוועדה החדשה בנפש חפצה כדי לראות ולשמוע ולראות אם באמת כצעקתה". כלומר, הדאגה המרכזית של הרגולטורים, לדברי הגורם היא לא הסטת הכספים לחו"ל, אלא החשש שהגופים שמנהלים את הפנסיות של הציבור מונעים מאינטרסים עסקיים של החברות שהם מחזיקים במניותיהן.

"הייתה זו המדינה שחייבה את הציבור לחסוך לפנסיה", אומר הגורם באוצר. "תיק החסכון ארוך הטווח כבר עומד על כ־2.6 טריליון שקל, שאותו מנהלים המוסדיים. הבורסה המקומית היא שוק הון קטן ביחס לעולם, עם מעט מאוד חברות שנסחרות. בסוף בתנאים של השוק המקומי, יש גופים גדולים שמשפיעים דרמטית על הסחירות בו. השאלה שנרצה לשאול היא האם אנחנו מייצרים מגבלות רגולטוריות שמסלילות את המוסדיים להשקעה גדולה מדי או נמוכה מדי בשוק ההון הישראלי? האם אנחנו מייצרים עיוותים בשל החקיקה שביצענו?".