"מעולם לא ביקשתי לעשות משהו שהוא רק עבור חרדים; שום קבוצת ייחוס לא נמצאת אצלי לפני טובת הממלכה"

"אני תופס את עצמי כמנכ"ל חרדי ממלכתי. אני לא מנהיג של חרדים, אלא חרדי מנהיג. זה שאני חרדי מוסיף גיוון לחדר, אבל אני לא תופס עצמי בשום צורה בדרך אחרת - אלא רק במסגרת התפקיד שבו אני משמש. הטענות להעדפת חרדים מוכרות לי, אבל מעולם לא ביקשתי לעשות משהו שהוא רק עבור חרדים. עשיתי גם עבור חרדים, כאוכלוסייה בישראל, ואני לא מתנצל שאנחנו עושים עבור חרדים - כמו שאני לא מתנצל על עשייה עבור כלל האוכלוסייה. אני כופר בטענות האלה מכל וכול, אבל קשה לנצח את זה, עם איך שאני נראה", אומר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, בראיון לגלובס.

● ראיון | ביטול שטר ה-200 שקלים והגזירות שעל השולחן. מנהל רשות המסים מדבר 
● ראיון | "יש ערים שדבקות בעמדה שלכל משק בית יש שני רכבים. זה עצוב מאוד"
● אהרון פרנקל מסתער על אלוני חץ בהשקעה של 800 מיליון שקל - מדוע נתן חץ לא חושש מהשתלטות?

ברקע מינויו ועבודתו במשרד - נמצא שם תמיד העיסוק סביב היותו חרדי. כך למשל, הטענות האחרונות שנשמעו נגד העדפה של משתתפים חרדים ושל ערים חרדיות בהגרלות תוכנית "דירה בהנחה". על הטענות אומר מורגנשטרן: "לפעמים יכול לקרות מצב, כמו בהגרלה הקרובה (הגרלת סוף החודש, עם כ־4,700 יחידות דיור - י.נ), שאנחנו מגרילים דירות באחוזים גבוהים ביישובים של חרדים. במקרה הספציפי הזה זה נכון, אבל בהגרלה הבאה שאנחנו מתכננים לפני סוף השנה רק 5% מהדירות יהיו ביישובים חרדים, ויחד נגיע לשיעור שווה פחות או יותר לחלק היחסי של החברה החרדית באוכלוסייה".

"בעיני החרדים אני הליברל שלמד בטכניון"

מורגנשטרן אומנם גדל "במיינסטרים החרדי", כפי שהוא מגדיר זאת, אך את המסלול שבו הלך אי אפשר להגדיר כקלאסי: בגיל 25 הוא התחיל ללמוד בטכניון, ומאוחר יותר הקים את חברת "תלם", הקיימת עד היום ומקדמת מוביליות חברתית כלכלית בחברה החרדית. לאחר מכן שימש כסמנכ"ל החברה הכלכלית בבני ברק, ובינואר 2023 החל לשמש בתפקיד מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון.

"אני צריך להחזיק את המורכבות הזאת כל הזמן", הוא מספר. "מצד אחד אני החרדי בעיני החילונים, ומצד שני, בעיני החברה החרדית, אני הליברל שלמד בטכניון וש'החברים' שלו הם פוליטיקאים חילונים. אבל אני שלם ב־100% עם מה שאני עושה. ממלכתיות זה לשים קודם כול את הממלכה לפני האינטרס האישי שלך. אנחנו כן דואגים לחרדים, כמו שאנחנו דואגים לכל האזרחים. שום קבוצת ייחוס לא נמצאת אצלי לפני טובת הממלכה".

לאחרונה פורסם כי מנהל רשות מקרקעי ישראל ינקי קוינט מועמד לתפקיד מנהל רשות שדות התעופה, וכי מורגנשטרן הוא אחד המועמדים להחליפו. הוא עצמו מסרב להתייחס לעניין.

המלחמה גרמה למחסור מיידי ומתמשך בידיים עובדות בשל עצירה מוחלטת של כניסת פועלים פלסטינים לשטחי ישראל, במשך כמעט שנה עד כה. הענף כבר התמודד עם מחסור כזה בעבר כאשר הוטלו סגרים בשטחי יהודה ושומרון, וגם בקורונה פגש אתגר מתמשך בכל הקשור לכניסת הפועלים לארץ - אך מעולם הענף לא נאלץ להשלים עם העובדה שכ־100 אלף פועלים, לפחות, נגרעו ממצבת כוח־האדם בבת־אחת, ולמשך שנה שלמה וכנראה גם יותר מזה.

"אי אפשר להביא 100 אלף עובדים זרים ברגע"

מורגנשטרן מעיד כי הוא עוסק בנושא באופן יום־יומי, אולם בפועל התוצאות לא משביעות רצון, ובחלוף שנה כמות העובדים הזרים שהגיעה לארץ עדיין רחוקה מאוד מסגירת המחסור שנוצר.

"בשורה התחתונה, מורכב מאוד להביא עובדים זרים לישראל. יש עדיין מחסור, אבל מיינו לאורך השנה 60 אלף עובדים - לעומת 10,000 בשנה רגילה; נכנסו לישראל 25 אלף עובדים זרים, כולל עובדי חברות הביצוע, בעוד שבשנה רגילה נכנסו 3,000 עד 5,000 לכל היותר. בשורה התחתונה, מי שחשב שאפשר להביא לכאן 100 אלף עובדים זרים חדשים ברגע אחד, היה קצת נאיבי".

החשש מירידה משמעותית בהתחלות הבנייה היא אחת הסיבות העיקריות לכך שהמשרד, וגופי ממשלה רבים אחרים, מרכזים מאמץ בהבאת עובדים זרים חדשים במקומם של הפלסטינים שנגרעו מהענף. החודש פורסמו נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרבעון השני של 2024, והם מאמתים את החששות האלה, עם ירידה של 13.6% בהתחלות הבנייה, לנתון הנמוך ביותר זה ארבע שנים.

"החשש הוא מה יקרה בהמשך", אומר מורגנשטרן, "ולכן אנחנו חושבים שצריך להמשיך ולהביא עוד ידיים עובדות, לנהל סיכונים באומץ, ובעיקר לייצר תמהיל של עובדים. ההסתמכות על הפלסטינים עד 7 באוקטובר לא הייתה נכונה, וכך גם ההסתמכות על הסינים כמקור להבאת עובדים זרים. היום אנחנו מבינים שצריך לשים דגש על התמהיל".

בינתיים הדברים לא זזים בקצב המצופה.
"אני מנסה לקדם כבר תקופה אפשרות שתאגידי כוח־האדם עצמם ימיינו ויביאו בעצמם כמה אלפי עובדים זרים. זה תקוע בעיקר בגלל התנגדות משפטית, וכנראה נצטרך להגיש את זה כהחלטת ממשלה. זה מורכב ולא פשוט".

נשקלת האפשרות להגדיל את מכסת העובדים של חברות ביצוע זרות?
"קודם כול נראה את תוצאות הקול הקורא שפרסמנו, אחרי החגים (קול קורא שפורסם ביולי, ומזמין חברות ביצוע מהעולם, על עובדיהן, לפעול בענף הישראלי - י.נ). כרגע התמהיל הנכון הוא הבאה של 10,000 עובדים בדרך הזו, ונראה שזה עובד טוב. עשרות חברות מכל העולם השתתפו בשני וובינרים שערכנו בנושא, ואנחנו מאמינים שהרבה מהן יגשו. האפשרות להגדיל את המספר הזה נמצאת על השולחן, בהחלט, אבל מהלך כזה יכול לגרום סיכון לחברות הביצוע הישראליות ולכן אנחנו פועלים כאן בזהירות".

מורגנשטרן מציב יעד ברור: "את כל 10,000 העובדים של חברות הביצוע הזרות אנחנו רוצים לראות כאן עוד השנה. אם כך יקרה, אני מאמין שנסיים את השנה עם 60 אלף עובדים זרים בישראל - כ־25 אלף שהיו כאן לפני המלחמה, 25 אלף חדשים ועוד עשרת אלפים העובדים של חברות הביצוע. בידיעה שהעובדים הזרים עובדים 30% יותר שעות לעומת הפלסטינים, מדובר במספר שהוא שווה ערך לכ־90 אלף עובדים מבחינת שעות עבודה. זה כבר כוח משמעותי".

 אתר בנייה בתל אביב / צילום: Shutterstock

"לעבור מבירוקרטיה לרגולציה מאפשרת"

נדמה שאפילו מורגנשטרן עצמו, גם אם לא יודה בכך רשמית, עדיין מופתע לעתים עד כמה הבירוקרטיה בישראל מעכבת תהליכים.

"כשעברתי מהשוק הפרטי לשלטון המקומי, הייתי בטוח שעברתי מסיירת קומנדו מהירה לנושאת מטוסים גדולה וכבדה", מספר מורגנשטרן בחיוך. "לאחר מכן, כשעברתי מהשלטון המקומי לשלטון המרכזי - הבנתי שרק עכשיו הגעתי לנושאת המטוסים האמיתית: יש תסכול שהדברים עובדים בקצב איטי, אבל חשוב שיש כאן תהליך מוקפד, ושיהיו שומרי סף. בכל המהלכים הללו מדובר בכסף של כולנו, זה לא עסק פרטי".

בדבר אחד מורגנשטרן בטוח: נדרש שינוי בתפיסה בכל הנוגע למעורבות המדינה והממשלה בתהליכים השונים. "אנחנו צריכים לעבור מבירוקרטיה לרגולציה מאפשרת", הוא אומר. "לתת יותר אמון, לצאת מתוך התהליך ולהסתפק בפיקוח ובבקרה, מבחוץ. ניקח למשל את תהליכי מיון העובדים: אם יש תאגיד כוח־אדם ישראלי, שהמדינה מחזיקה אצלה מיליונים ששילם באגרות ובערבויות, והוא חובר לתאגיד מורשה בחו"ל כדי למיין ולהביא עובדים לארץ - צריך לאפשר את זה.

"מדובר בשני גופים עסקיים שירצו להביא לכאן את העובדים הכי טובים כדי לתת את השירות הכי טוב ללקוחות שלהם, הקבלנים. צריך לראות איך אנחנו פחות מעורבים בתהליך, והופכים יותר לגורם מאפשר. חלק מזה יקרה דרך רפורמת 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל': יש יותר מ־100 פריטים באחריות המשרד.

"הבירוקרטיה קיימת - בעיקר בעולם של היתרי הבנייה. שם אנחנו אפילו ברגרסיה. כולנו מבינים שזה עקב אכילס עבור הענף, ואנחנו מטפלים בזה. גם משך הבנייה הוא משהו שצריך לטפל בו, כי הוא עלה משמעותית בעשור האחרון, גם כשבודקים את משך ההקמה של יחידת דיור בודדת.

"בעיני, הדרך לקיצור התהליך עוברת בחדשנות בבנייה. בקרוב נפרסם מכרז לבנייה של מאות דירות, אולי אפילו אלפים, בטכנולוגיות בנייה חדשניות, שיכולות לקצר את משך הבנייה ב־30% לפחות. נוציא את המכרז ללא מחיר מינימום, כדי להגביר את התחרות, והפרסום מתוכנן לקרות עוד השנה. יכול להיות שנצטרך להשקיע כסף כדי לבנות את השוק הזה בהתחלה, אבל העתיד שלנו נמצא שם. אולי זו בנייה שלא מתאימה לכל מקום, אבל בפרויקטים שבהם התכנון אחיד יחסית - למשל בדיור להשכרה - שם זה צריך להיות".

המחסור בעובדים הוא כמובן לא האתגר היחיד שיצרה המלחמה, וכנראה גם לא הגדול ביותר: המשימה המרכזית, הנובעת ישירות מהמלחמה, היא שיקום שני חבלי הארץ הפגועים - הנגב המערבי שמלקק את פצעיו, והצפון הנטוש והחבול.

"מה שעשינו בנגב המערבי צריך לעשות בצפון"

לאחרונה פרסם משרד הבינוי והשיכון כי החל בגיבוש תוכנית לשיקום הצפון, במסגרת תוכנית הממשלה הכוללת לאזור, ונראה כי היא קיבלה השראה ממה שנעשה בנגב המערבי עוד לפני המלחמה.

"ערב המלחמה, אפשר לראות שאנשים יצאו מאזורי הביקוש המרכזיים, במידה רבה לדעתי בזכות תוכנית 'דירה בהנחה'", אומר מורגנשטרן. "האזור שבו ראינו את זה בצורה הבולטת ביותר הוא הנגב המערבי, שייצרנו בו עשרות אלפי יחידות דיור חדשות - באשקלון, בשדרות, בנתיבות, באופקים. זה התחיל שינוי מטורף באזור, שממשיך גם עכשיו. אלפי דירות באזור הזה עוד ממתינות לשיווק.

"מה שאפשר את זה הוא קיומן של תשתיות מתאימות לצד התפתחות הערים: מרכזים רפואיים, מרכזים כלכליים, אמצעי תחבורה ועוד. את אותו דבר צריך לעשות בצפון: מנהריה, עכו ושלומי דרך צפת, כרמיאל, קריית שמונה ועד קצרין וטבריה. הכנו תוכנית להכפלת כמות התכנון בערים הללו, בעוד 150 אלף יחידות דיור בעשור הקרוב, ואנחנו לא מסתכלים רק על אזור קו העימות אלא כל 'הצפון הגדול', שיגיע גם עד לבית שאן. יצירת 'אקו סיסטם' בכל הצפון, שיתרום גם ליישובים שליד הגבול. בדיוק כמו שאשקלון חזקה מסייעת ליצירת עוטף עזה חזק, כך קריית שמונה חזקה תסייע לכפר גלעדי להיות חזק".

מדוע הצפון נשאר מאחור עד היום?
"בדרום נעשתה עבודה נרחבת כבר לפני חמש שנים, בדגש על נפת אשקלון. הוכנו 'כתמי פיתוח' בצורה מפורטת, מופו עורקי התחבורה העתידיים. התחלנו משהו כזה גם בצפון לפני 7 באוקטובר, ו המלחמה עצרה את העבודה הזו, אבל אנחנו עכשיו מניעים אותה מחדש. אני מעריך שבשבועות הקרובים נציג רשמית את החזון לאזור הזה".

בתוכנית: שיווק עוד אלפי יחידות דיור עד סוף השנה

שנת 2023 הייתה שנה לא טובה מבחינת קצב השיווקים של קרקעות מדינה למגורים: כ־55 אלף יחידות דיור בלבד שווקו בהצלחה, לעומת יעד של 61 אלף יחידות דיור שהציבה הממשלה. שיעור השיווקים המוצלחים עמד על 20.5% מכלל המכרזים שנסגרו במהלכה.

נראה ששנת 2024 תסתיים אחרת: אומנם המכרזים שנסגרים השנה מבטאים מחירי קרקעות נמוכים, ודאי ביחס לשנים 2021 ו־2022 שהציגו קפיצה אדירה, אך רובם המכריע נסגר בהצלחה - בעיקר מאז החליטה הממשלה על סבסוד הוצאות הפיתוח בפריפריה ועל הורדת מחיר המינימום במכרזים.

"השנה נגיע לכ־80־100 אלף יחידות דיור במכרזים שיפורסמו לשיווק, ול־60־70 אלף יחידות דיור בשיווקים מוצלחים. בוודאות נגיע למספרים טובים יותר ממספרי השנה שעברה", אומר מורגנשטרן.

"בחודשים האחרונים ישבנו עם כל רשות שיכולה לייצר כמה אלפי יחידות דיור עד סוף השנה", מספר מורגנשטרן, "ותפרנו לה חליפה ייעודית. סייענו במציאת פתרונות גם בדברים שלא קשורים ישירות אלינו, כמו מימון הקמת מרכז רפואי בנתיבות, פתרון לפלונטר שקשור לחניון ממשלתי בנוף הגליל, פתרון להקמת מתנ"ס בבאר שבע. זו חבילה של מאות מיליוני שקלים, לצד המיליארדים שהקצינו לסבסוד, וזה ייצר את ההיצע. מדובר על כעשר ערים שיכולות, כל אחת, לשווק 3,000 עד 4,000 יחידות דיור.

"נמשיך עם זה גם ב־2025, עם רשויות כמו טבריה, קריית גת, בית שמש. לכל אחת נייצר פתרון משלה, גם בכסף לתקציב השוטף וגם ביצירת מבנה לקליטת התושבים. רק מהערים הללו נוכל לייצר 50 או 60 אלף יחידות דיור, ועוד אלפי יחידות דיור מהאינפילים (שטחים לא מפותחים במרכזי ערים - י.נ) ומשטחים אחרים".

מורגנשטרן רומז כי בתקציב לשנה הבאה לא ייכללו צעדים שיפגעו בשוק - על אף הצורך הדחוף בצמצום הוצאות הממשלה: "יהיו קיצוצים כואבים בתקציב, והאוצר מדבר על זה, אבל כל מה שמעודד היצע וצמיחה, שם לא נראה קיצוץ אלא להפך: נראה תוספות תקציביות, כאמצעי לארגון בתקופה של כאוס".