לראשונה בוצע מיפוי מלא של מוח זבוב
מאות מדענים ומתנדבי מדע אזרחי עמלו בשנים האחרונות על פרויקט שהגיע כעת לאבן הדרך הראשונה שלו: מיפוי מלא של כל הקשרים במוח של זבוב פירות אחד. זו הפעם הראשונה שבה למעשה נערך מיפוי מלא של מוח של חיה בוגרת, והכוונה היא כמובן שבאותה שיטה ימופה בהמשך גם המוח האנושי, ואחר כך מוחות אנושיים רבים. המטרה היא להבין איך פועלות מחלות שמערבות את המוח, וכמובן איך לטפל בהן, אבל גם להבין את תפקוד המוח מעבר למחלות: חישה, תפיסה, התנהגות, אולי אפילו - תודעה.
● השבוע בביומד | לאחר עשורים ללא התקדמות: תרופה חדשה לסכיזופרניה מחיה את השוק
● השבוע בביומד | היזם שמפתח תרופה מהתאים מהעור שלו אולי סידר לעצמו חיי נצח
אבל נחזור לזבוב. המוח של זבוב פירות בממוצע קטן מגרגר שומשום, אך התפתח לאורך מיליוני שנים לביצוע התנהגויות מורכבות יחסית, כולל ניווט, חיזור, זיכרון והתנהגויות חברתיות. "הם עושים את כל זה וגם יודעים לעוף!", התפעל בכתבה בנושא לוושינגטון פוסט ראש הפרויקט ד"ר ג'ון נגאי, ראש פרויקט BRAIN במכון הלאומי לרפואה בארה"ב, שפרויקט מיפוי מוח הזבוב הוא חלק ממנו.
בתוך אותו מוח-שומשום מקופלים נוירונים שאם היינו פורשים אותם זה אחר זה, הם היו מגיעים לאורך של 150 מטר. מדובר בכ-140 אלף תאי עצב, עם מעל 50 מיליון חיבורים (סינפסות) ביניהם, והמספר כולל תיעוד של כל אחד מן החיבורים הללו.
מדענים כבר מיפו בעבר את המוחות של תולעת ה-C. elegans בעלת 302 הנוירונים, ואת זבוב הפירות בתחילת התפתחותו, כשיש לו 3,000 נוירונים, אבל המוח של הזבוב הבוגר הוא מורכב יותר בכמה סדרי גודל.
נקודת המוצא של החוקרים היא כי למרות ההבדל העצום בין המוח של הזבוב לבין המוח האנושי, הוא העקרונות העומדים בבסיס אופן הפעולה של המוחות הללו, ובעיקר בבסיס התקשורת של תאי עצב אלה עם אלה, הם דומים. זבובי פירות חולקים עם בני אדם כ-60% מן הגנים שלהם.
מיפוי המוח של הזבובים היה כרוך בהקפאה של המוחות ברגע נתון, חיתוך שלהם בסכין יהלום לאלפי פרוסות דקיקות וצפיה בפרוסות תחת מיקרוסקופ אלקטרוני ברזולוציה גבוהה מאוד, כך שמכל מוח הופקו כ-21 מיליון תמונות. בתוך התמונות הללו מופו אלפי סוגים שונים של תאי עצב. התהליך עבר בדיקת איכות על ידי אזרחים מתנדבים, ובמקומות בהם הייתה תמימות דעים, נכנס המידע למפה. כמובן, נעשה גם שימוש בבינה מלאכותית כדי להפיק חלק מן המידע, והחוקרים מודים כי לולא ההתקדמות בבינה המלאכותית בשנים האחרונות, כנראה לא היו מצליחים להשלים את המשימה.
זו אינה מפה סטטית, אלא ניתן למדל את הפעילות בכל תא עצב כדי לעקוב אחרי ההשפעה של תאי העצב אלה על אלה, ומכאן צפויות להגיע התובנות המעניינות. המטרה היא להשתמש במודל כדי להבין כיצד מתרחשים שינויים במוח של הזבוב בהתפתחות שלו לאורך חייו ובעיקר בשעת למידה. "המוח, גם של זבוב, חזק במובנים מסוימים מכל מחשב שאנחנו מכירים, אבל אנחנו עוד לא מבינים לגמרי איך הוא מבצע את החישובים הללו", אמר נגאי לאתר Neuroscience News. "המפה הזו היא צעד משמעותי בדרך להבין זאת".
הפרויקט שנקרא FlyWire הוא כאמור חלק ממיזם BRAIN בהובלת המכון הלאומי לרפואה בארה"ב. המיזם כולו הוכרז ב-2013 על ידי ממשלת אובאמה, ומומן עד היום בסכום של כ-3.5 מיליארד דולר, בהשתתפות ארגונים ממשלתיים רבים נוספים בארה"ב וכן שותפות בו מספר מדינות נוספות.
לוח הזמנים של הפרויקט הגדיר שבע שנים ליצירת כלי מחקר ותיקופם ועוד חמש שנים, כלומר עד השנה הבאה, ליישום הכלים הללו והשגת פריצות דרך מהותיות לגבי האופן בו פועל המוח. למרות שהלו"ז הזה התגלה כאופטימי מידי, אבן הדרך של מיפוי מוח הזבוב נחשבת להצלחה גדולה של הפרויקט, והניבה תשעה מאמרים נפרדים בכתב העת נייצ'ר, שהגיליון האחרון שלו הוקדש כולו למיזם.
אישור FDA למוצר שני של חברת המסתמים Pi Cardia
חברת המכשור הרפואי Pi Cardia הודיעה השבוע על קבלת אישור FDA לשיווק בארה"ב של המוצר שלה ShortCut, שנועד לאפשר חיתוך נקי של עלי מסתם לב קיים של חולים לפני השתלה של מסתם חדש.
Pi Cardia הוקמה כדי לפתח מוצר אחר, Leaflex, המיועד להסרת הסתיידויות ממסתמים קיימים כחלופה להחלפתם במסתם מלאכותי, כל עוד יש אפשרות לכך. Shortcut הוא המוצר השני שהיא התחילה לפתח, אבל הראשון מבינהם שמקבל את האישור.
Pi Cardia הוקמה על ידי אייל קולקה וארז גולן, שייסדו בתחילת שנות ה-2000 את חברת המכשור הרפואי טופספין. החברה פיתחה מכשיר MRI ממוזער אשר מוחדר לתוך כלי הדם ומאבחן בהם מחלות לב. החברה נסחרה בבורסה בתל אביב, ופיצחה את האתגר הטכנולוגי המשמעותי של המוצר, אך לא הצליחה ברמה המסחרית. היא חתמה על שיתוף פעולה עם תאגיד המכשור הרפואי ג'ונסון אנד ג'ונסון, אך בעקבות ביטולו, החלה לפרפר עד שהפכה לשלד בורסאי ב-2010. קולקה וגולן פרשו מן החברה כבר ב-2007, אך החליטו להמשיך לשתף פעולה והקימו את Pi Cardia.
הם הצליחו לגייס הון ראשוני תחילה מהקרנות אקסלמד וכלל ביוטכנולוגיה הבורסאית (שהיום מחזיקה כ-4% בחברה). בהמשך גייסה החברה עוד 37 מיליון דולר ממשקיעים כמו JVC , קרן Sofinnova, קרן Longtech הסינית, היזם-חוקר-משקיע ניר קלקשטיין והקרן התאגידית של תאגיד המכשור הרפואי אבוט. ב-2020 קיבלה החברה השקעה של 25 מיליון דולר (10 מיליון מיידית והיתר בהתאם לאבני דרך) מ-Venus הסינית כדי להרחיב את פעילותה גם לשוק הסיני. ב-2022 פתחה קו אשראי בהיקף של 21 מיליון דולר מול קראוס קפיטל.
שוק החלפת מסתמי הלב באופן זעיר פולשני, נשלט על ידי חברות המכשור הרפואי הגדולות. המובילות הן אדוורדס (שפעילותה בתחום מבוססת על רכישת הסטארט אפ הישראלי PVT ומאז רכשה שתי חברות ישראליות נוספות בתחום, וולטק ואינוולב) וכן חברת מדטרוניק (שגם היא קנתה בישראל סטארט אפ בתחום הזה, וונטור, אם כי בסופו של דבר המשיכה הלאה עם מוצר אחר). כך, שבישראל ישנה מומחיות רבה בתחום המסתמים.
קולקה וגולן פיתחו את ה-Leaflex כדי לפתוח תת-תחום חדש בתוך השוק העצום של הטיפול במסתמי הלב, ולא להתחרות ישירות עם החברות הגדולות. אולם, בעוד Leaflex הוא מוצר שעשוי לשנות את השוק מהיסוד, המוצר Shortcut שכעת קיבל את האישור, מאפשר להם לשחק גם במגרש שהחברות הגדולות כבר פתחו, כמוצר המתווסף למוצרים שלהן. כבר קיימת פרוצדורה לחיתוך מסתמים קיימים, כך שהעבודה של החברה על מוצר זה יותר קלה מבחינת חינוך השוק ומבחינת הרגולציה. Pi Cardia מאמינה כי הפרוצדורה שלה פשוטה והרבה יותר מהירה מן הפרוצדורה הקיימת. בכוונת החברה להתחיל בקרוב בהקמת ערוצי השיווק ל- Shortcut.
אייר דוקטור גייסה 20 מיליון דולר
חברת אייר דוקטור (Air Doctor) שפיתחה פלטפורמה המנגישה שירותים רפואיים לנוסעים לחו"ל, הודיעה על גיוס של 20 מיליון דולר. את הגיוס הובילה קרן aMoon, בהשתתפות קבוצת חברות הביטוח Tokyo Marine Holdings ו-Samsung Ventures. בגיוס השתתפו גם המשקיעים הקיימים של החברה, ובעלי המניות הקיימים, Lightspeed Venture Partners, Vintage investment Partners, חברת הביטוח Munich Re Ventures וחברת הביטוח הפניקס, שהיא גם לקוחה של החברה, עם בלעדיות בשוק הישראלי.
הפלטפורמה נועדה לחבר בין מטיילים לבין שירותי רפואה במדינות היעד, כדי לתאם שיחה עם רופא, תור למרפאה או ביקור רופא במלון. המערכת כבר פועלת ב-84 מדינות בעולם, ותומכת ב-21 שפות. אחת ממטרות הגיוס היא לאפשר את הרחבת השירותים באסיה.
החברה מסרה כי נגישות מהירה לשירותי רפואה הניתנים דרך האפליקציה, מאפשרת קיצור של 75% בזמן הטיפול במקרה הרפואי ו-50% מעלויות התביעה.
אייר דוקטור הוקמה ומנוהלת על ידי ג'ני כהן דרפלר, בעבר סמנכ"ל הפיתוח הגלובלי של חברת התחבורה בטר פלייס, יחד עם אפרת שגיא-אופיר, ים דרפלר ויגור קורבצ'ב. עד היום גייסה החברה כ-50 מיליון דולר כולל הגיוס הנוכחי, מהמשקיעים שהוזכרו לעיל. בנוסף, החברה היא בוגרת האקסלרטור לתחום טכנולוגיות הביטוח Kamet Ventures של קבוצת הביטוח AXA, והשתתפה גם בתוכניות ההאצה Mass Challenge ,Women Founder Forum ,Pix של קבוצת הפניקס שהפכה כאמור גם למשקיעה ולקוחה וכן TikTok For Startups IL, תוכנית התומכת בסטארט אפים שמשתמשים ברשת החברתית טיק טוק כחלק ממאמצי הסקייל אפ שלהם.
לדברי טוד סון, שותף כללי ב-aMoon: "הקרן מבקשת להשקיע בטכנולוגיות פורצות דרך שמשנות תעשיות ויוצרות אימפקט חיובי על איכות חייהם ובריאותם של אנשים בכל העולם ואייר דוקטור עושה בדיוק את זה. הפתרון הדיגיטלי המקיף שלהם לא רק מציע טיפול רפואי מיידי אלא מסייע בשיפור תהליכי העבודה של ספקיות שירותי בריאות וחברות הביטוח".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.