נתוני הרכישות באשראי מגלים: ישראלים רבים נשארו בארץ, ויש מי שמרוויח מכך

שנה למתקפת החמאס ב-7 באוקטובר 2023, השפעות המצב הביטחוני על המשק מתפרשות על פני תחומים וענפים רבים. בשנה החולפת, כמעט כל שינוי במצב הוביל לתנודות קיצוניות בהתנהגות הצרכנית ובהיקף ההוצאות השבועיות. 

● מתחילת המלחמה המדינה שילמה 17 מיליארד שקל בפיצויים. איך יכול להיות שבתל אביב קיבלו יותר מאשר בקריית שמונה?
● יותר עובדים חוזרים למשרדים עם פוסט-טראומה. איך מתמודדים?

ראש השנה שחל בתחילת אוקטובר אינו יוצא דופן במובן הזה. רוב הקניות נעשו ברגע האחרון והתרכזו בארבעת הימים שלפני החג. כך, למשל, על-פי מדד הפניקס גמא הבוחן מדי שבוע את מחזור הקניות הממוצע בשבעה ענפים, בימים שקדמו לחג נרשמו עלייה של 28% בסקטור האופנה מול השבוע הקודם ועלייה של 26% בענף החשמל. בענף המזון נרשמה עלייה של 12%.

"השנה ראינו התנהגות שונה בקרב הציבור בקניות לחג עקב המצב הביטחוני", מציין נדב לחמני, מנכ"ל קונטרול מבית הפניקס גמא. "חודש ספטמבר התאפיין במגמה מעורבת, וענפים שהיו רגילים לעליות משמעותיות לקראת החגים, רשמו נתונים פחות טובים משנים קודמות.

"ארבעת הימים האחרונים לפני החג פיצו מעט והובילו להתאוששות במחזורי הקניות, בעיקר בענפים שקשורים באופן ישיר לחג כמו אופנה והנעלה, מזון ומוצרי חשמל. מעניין יהיה לראות איך המצב הביטחוני ישפיע על חודש אוקטובר והמשך חגי תשרי".

נקודת השוואה מעניינת היא בין ספטמבר, שהסתיים ממש לפני ראש השנה, לבין אוגוסט. אם בשנה רגילה חודש זה מתאפיין בעלייה משמעותית במחזור הקניות בכרטיסי אשראי לקראת חגי תשרי, השנה חלק מהענפים עלו בשיעורים נמוכים מהרגיל, ואחרים אף חוו ירידות מול אוגוסט. העלייה הגדולה ביותר נרשמה בענף החשמל, ואילו הירידה הגדולה ביותר נרשמה בסקטור המסעדות ובתי הקפה.

במבט כולל על שבעת הענפים הבולטים אותם סיקרנו בשנה החולפת במסגרת מדד הפניקס גמא, ניתן לראות עד כמה אירועי המלחמה משפיעים על ההתנהגות הצרכנית לצד המועדים הקבועים בלוח השנה.

תיירות: פגיעה אנושה

הענף שנפגע באופן האנוש ביותר בשנה החולפת היה התיירות. באוקטובר-דצמבר 2023 הענף התרסק עם ירידה של עשרות אחוזים במחזור המכירות בעקבות סגירת השמיים וביטולי טיסות של כמעט כל חברות התעופה הזרות. לפי נתוני רשות שדות התעופה, בשלב מסוים החזיקה חברת התעופה הישראלית אל על בנתח של כ-80% מהטיסות הבינלאומיות בנתב"ג. מחירי הכרטיסים היו בהתאם.

ככל שהתקדמה השנה, נרשמה התאוששות קלה, כשלצד הטיסות העסקיות ומשלחות הסברה שיצאו לרחבי העולם, לא מעט ישראלים רכשו חופשות וטיסות לתאריכים עתידיים שהעריכו כבטוחים יותר לטיסות, ביניהם פסח, החופש הגדול וחגי תשרי. עם זאת, המטוטלת ממשיכה כשגם כעת רוב חברות התעופה ביטלו שוב ושוב טיסות לארץ, והמצב הביטחוני לא קרוב לרגיעה.

מזון: גלי פאניקה

ענף המזון רשם עלייה במכירות לפני כל התרעה על מתקפת ענק מאיראן או חיזבאללה. האירוע הראשון שגרם לפאניקה ציבורית היה ב-9 באוקטובר 2023, עם ההנחיה של פיקוד העורף בדבר הכנת ציוד, מים, מזון, תרופות ורדיו. אותה הנחיה הובילה להסתערות על סופרמרקטים ועל חנויות מכולת ונוחות ברחבי המדינה.

ה"פיק" המשמעותי הבא היה לקראת מתקפת הטילים האיראנית באפריל. במקומות רבים דיווחו על עלייה של מאות אחוזים במכירות מוצרי חירום ומזון. בסניפי קרפור, למשל, נרשמה עלייה של כ-150% במכירות בהשוואה למוצ"ש הקודם. מכירות המים המינרליים עלו ב-1,000%, ביצים ב-450%, מזון לתינוקות ב-380%, ושימורים ב-350%.

עם זאת, בחודשים האחרונים נראה כי הציבור נרגע קצת - בין אם מפני שהמזווה כבר מלא בבקבוקי מים ובקופסאות שימורים; ובין אם בשל הסתמכות על רשתות המזון, שהתחייבו כי הסניפים יישארו פתוחים בכל מצב חירום, וכי המחסנים מלאים בסחורות.

מסעדות: עליות מחיר

בשבועות הראשונים למלחמה, המסעדות ובתי הקפה התרוקנו כמעט לחלוטין. לא מעט מהם נסגרו בשנה הזו, ולא רק בצפון המפונה ובדרום הנטוש חלקית. גם במרכז לא מעט מסעדות נאלצו לסגור את שעריהן. ואולם חודש לאחר 7 באוקטובר 2023 החלה להירשם התאוששות קלה. יותר לקוחות יצאו ל"התאווררות" במסעדות ובבתי קפה וגם במסעדות המזון המהיר.

מאז ניכרת התאוששות: רבים נשארים בארץ ולא טסים לחו"ל, אך כן יוצאים יותר לבלות בבתי קפה, ובמקביל נרשמו עליות מחירים גם בסקטור זה. בחודש יוני אמר לנו על כך מומחה השיווק והאסטרטגיה אבי זיתן כי "חלק מההעלאות קשורות לעלייה אובייקטיבית של חומרי הגלם וקשיי כוח-אדם, אבל אפשר היה לצפות שהן ייעשו בצורה מעודנת יותר. נראה שהן מבוצעות כי הציבור לא 'על זה', והקשב של הצרכנים נמצא במקום אחר".

חשמל: שעת הגנרטורים

ענף מוצרי החשמל רשם גם הוא גלי עליות חדות בביצועים במהלך השנה, הבולט שבהם היה בצל החשש מפתיחת חזית צפונית, ואמירתו של מנכ"ל נגה שאול גולדשטיין, שממנה עלה כי קיים חשש מנפילת החשמל בישראל. אלה הובילו את הציבור לחנויות החשמל ולרכוש מוצרי חירום, ביניהם גנרטורים, תאורות חירום וטרנזיסטורים.

גם החגים היוו זרז לרכישת מוצרי חשמל, ולא רק מוצרי חירום. הן לקראת ראש השנה והן לפני חג הפסח נרשמו עליות בענף - לפני ראש השנה עלייה של 16%, ולפני פסח עלייה של 22%.

אופנה: מחכים למבצעים

בענף האופנה נרשמו עליות ומורדות לאורך השנה החולפת. בחודש הראשון למלחמה נרשמו ירידות בהוצאות על ביגוד - כשמאות אלפים גויסו למילואים, ועיקר הרכישות התמקדו בביגוד בייסיק. הענף הצליח להראות סימני התאוששות בימי הקניות של נובמבר, כשהרשתות יצאו בשורת מבצעים. מאז, למרות ירידות מדי פעם, סקטור האופנה שמר על יציבות וגם על עליות, בעיקר בתקופות של מבצעים.

מחשבים: עובדים מרחוק

בענף המחשבים והסלולר נרשמה עלייה עם פרוץ המלחמה, ככל הנראה בשל רכישת ציוד לעבודה מרחוק. עלייה בהיקף המכירות נרשמה גם גם לקראת חנוכה, בעיקר הודות למבצעי סוף השנה האגרסיביים של הרשתות וכן לפני פתיחת שנת הלימודים. 

אופטיקה: תנודות בענף 

ענף האופטיקה מוגדר כענף חיוני במשק, והוא כולל כ-1,100 חנויות בפריסה ארצית, מרשתות גדולות ועד חנויות בוטיק פרטיות. מדובר בענף שמגלגל מיליארדי שקלים בשנה ונהנה מעלייה בתחרות. לאורך השנה נרשמו תנודות בביצועי הענף, שלרוב תאמו את המגמה הכללית במשק.