טור בניו יורק טיימס: "לעולם כדאי לייחל לניצחונה של ישראל"

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

● "אסון מוחלט": בלבנון שואלים - האם חיזבאללה הלך שולל אחרי איראן?
● באוניברסיטת קולומביה קיימו טקסי זיכרון לציון ה-7 באוקטובר לצד הפגנות אנטי-ישראליות  

1"מי שאכפת לו מעתיד החופש, כדאי שיקווה שישראל תנצח"

"לעולם כדאי לייחל לניצחונה של ישראל על חמאס, חיזבאללה, החות'ים ואיראן", כתב ברט סטפנס בטור דעה בניו יורק טיימס. סטפנס הוא כתב לענייני מדיניות חוץ, פוליטיקה פנימית וסוגיות תרבותיות בעיתון. "'ניצחון' פירושו שישראל מחלישה את יכולתם להילחם עד כדי כך שהם מבינים שהמלחמה כבר לא מועילה להם". סטפנס כתב כי "אם ישראל תביס את חמאס, סביר יותר שהיא תתמוך במדינה פלסטינית שלווה ועצמאית. באופן דומה, מי שרוצה לבנון שלווה צריך לקוות גם להצלחתה של ישראל". עוד כתב סטפנס כי "חיזבאללה אוהב להציג את עצמו ככוח התנגדות לבנוני. במציאות, זה כוח כיבוש איראני. חיזבאללה לא אהוב, וסביר יותר ששנוא, על רוב הלבנונים. אבל הם לעולם לא ישתחררו מעריצותו אם לא יהיה מי שיהרוס את שלטונו האלים בנוף הפוליטי. אם עולם שמתיימר לדאוג לאינטרסים של לבנון לא רוצה שישראל תעשה את זה, אולי מישהו אחר צריך להתנדב. מה עם הצרפתים?".

למי שרוצה ממשלה מתונה יותר בישראל, כדאי לקוות שהיא תנצח, כתב סטפנס. "אם ראש הממשלה נתניהו היה מסכים להפסקת אש ומביע נכונות להקים מדינה פלסטינית, ללא קשר להשפעת חמאס, זה יחזק את מנהיגי הימין הקיצוני כמו איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', שסביר להניח שיאשימו את נתניהו בכך שהוא נכנע ללחץ המערבי. אם זה יקרה, ממשלות ישראל העתידיות עלולות להפוך לקיצוניות עוד יותר. זו הסיבה שקובעי המדיניות האמריקאים צריכים לקוות לניצחון ישראלי". בנוסף, "הסכם שלום בין ישראל לערב הסעודית, שממשל ביידן מייחל לו, אינו סביר אם נראה שישראל תפסיד במלחמה הנוכחית. גרוע מכך, אם ישראל תיראה כחלשה, מדינות ערב עלולות לשנות את עמדתן כלפי איראן, מה שעלול לפגוע בקואליציית המדינות המתונות שנוצרה לאחר הסכמי אברהם 2020".

מאז שהמשטר האיראני תפס את השלטון ב-1979, הוא מחשיב את ישראל וגם את ארה"ב כאויבים, מה שהוביל לסבל עבור אמריקאים רבים, כתב סטפנס. "הסכסוך המתמשך בישראל אינו נוגע רק לעזה; זה גם קרב נגד איראן, שהייתה אויב משותף של ישראל וגם של ארה"ב במשך עשרות שנים. אמריקאים צריכים לתמוך בישראל כשהיא נלחמת בקרב הזה, שכן זה קרב שמשפיע על כולנו. מי שאכפת לו מעתיד החופש, כדאי שיקווה שישראל תנצח.

"אנו חיים בעולם שדומה יותר ויותר לשנות ה-30, כאשר דיקטטורות ערמומיות ותוקפניות התאחדו נגד דמוקרטיות מוחלשות, שונאות סיכונים. הדיקטטורות של היום גם יודעות להריח חולשה. כולנו נהיה בטוחים יותר אם במזרח התיכון ילמדו סוף סוף את טעם התבוסה".

מתוך הניו יורק טיימס, מאת ברט סטפנס. לקריאת הכתבה המלאה.

2חיזבאללה מתקפל: כבר לא דורש הפסקת אש בעזה

"גורמים רשמיים בחיזבאללה אינם דורשים עוד הפסקת אש בעזה כתנאי להגיע להפסקת אש בלבנון, כשהם חוזרים בהם מההתעקשות להמשיך ולהילחם עד שישראל תפסיק את המתקפה נגד חמאס הנתמך על ידי חיזבאללה", נכתב ברויטרס. "מאז שחיזבאללה החל לשגר טילים מעבר לגבול לבנון יממה לאחר מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, גורמים רשמיים בחיזבאללה אמרו בעקביות שהם לא יפסיקו עד שישראל תסיים את המלחמה בעזה". אך נעים קאסם, "סגן מנהיג חיזבאללה, שבר את הקשר הזה בין הזירות בנאום שנשא בטלוויזיה ביום שלישי, על אף שהבטיח להמשיך לעמוד לצד חמאס ופלסטינים במאבקם מול ישראל. קאסם, כיום הבכיר של חיזבאללה לאחר שהמפקד שלו סייד חסן נסראללה חוסל במתקפה ישראלית, הביע את תמיכתו במאמצים של יו"ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, בעל ברית של חיזבאללה, להבטיח שביתת נשק ללא תנאים מוקדמים".

נכתב כי "בכיר חמאס סאמי אבו זהרי אמר לרויטרס שארגון הטרור עדיין 'בטוח בעמדת חיזבאללה הקושרת כל הסכם עם הפסקת המלחמה בעזה', תוך ציטוט של הצהרות קודמות של חיזבאללה. עם זאת, גורם בממשלת לבנון אמר לרויטרס כי חיזבאללה תיקן את עמדתו בעקבות שורה של לחצים, כולל עקירה המונית של אנשים מן המחוזות העיקריים שבהם מתגוררים תומכי הארגון השיעי המוסלמי בדרום לבנון ובפרברים הדרומיים של ביירות".

עוד ציין הגורם כי "השינוי בעמדת חיזבאללה הושפע מההסלמה של המערכה הקרקעית של ישראל וכן מביקורת מצד כמה אישים פוליטיים לבנוניים. לאחרונה קראו מחוקקים בולטים מקבוצות שונות בלבנון להפסיק את הלחימה מבלי לקשור את עתידה של לבנון לסכסוך בעזה. המנהיג הדרוזי הוותיק, וליד ג'ומבלט, הצהיר: 'לא נקשור את גורלנו בגורל עזה'. הפוליטיקאי הנוצרי סולימאן פרנג'י, בעל ברית קרוב של חיזבאללה, הדגיש כי העדיפות היא לעצור את המתקפה של ישראל ולאחד את לבנון לניצחון. לפני ההערות הללו, היו סימנים לכך שחיזבאללה עשוי לשנות את עמדתו. בכיר בחיזבאללה, מחמוד קמטי, הזכיר בראיון כי הארגון יהיה פתוח לדיון בפתרונות מדיניים לאחר הפסקת התוקפנות נגד לבנון, מבלי להתייחס לעזה".

מאמר מערכת מתוך רויטרס. לקריאת הכתבה המלאה.

3האם איראן תאיץ את תוכנית הגרעין שלה?

"ישראל הראתה ששני אמצעי ההרתעה החשובים ביותר של איראן מפני תקיפה - הטילים הבליסטיים שלה והמיליציה של בעלת הברית חיזבאללה - הם פחות חזקים ממה שחשבו בעבר. כעת השאלה היא האם איראן תאיץ את תוכנית הגרעין שלה כדי להרתיע את האויב האזורי הגדול ביותר שלה", נכתב בוול סטריט ג'ורנל. "במשך חודשים אמרו גורמים איראנים כי טהראן צברה את רוב הידע הדרוש לבניית הנשק, וכי היא עשויה לשקול מחדש את התחייבותו של המנהיג העליון, האייתוללה עלי חמינאי, שלא לרכוש נשק להשמדה המונית".

צוין כי "בסוף ספטמבר, ראש סוכנות האטום האיראנית לשעבר, פרידון עבאסי, הציע שטהראן תוכל להתחיל לייצר אורניום מועשר בריכוז של 90%, הנחשב לדרגת נשק גרעיני. גורמים רשמיים אמריקאים אמרו כי ייקח לאיראן פחות משבועיים להמיר את מאגר הדלק הגרעיני הנוכחי שלה בהיקף של 60% לחומר בדרגת נשק גרעיני".

"היחלשות היכולות שלה מול ישראל תאלץ את טהראן לפתח מקורות הרתעה חדשים, ולהגביר את הלחץ על הרחבת תוכנית הגרעין", צוטט גרגורי ברו, אנליסט בכיר לענייני איראן ואנרגיה בחברת הייעוץ Eurasia Group. "בעוד שהיא טוענת שתוכנית הגרעין שלה מיועדת למטרות שלום גרידא, איראן היא מעצמת הנשק הלא-גרעיני היחידה המייצרת אורניום מועשר מאוד. כרגע יש לה אורניום מועשר כמעט ברמה של נשק גרעיני לכמעט ארבעה כלי נשק גרעיניים, לפי הנתונים העדכניים ביותר של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. איראן ערכה גם ניסויים במתכת אורניום, מרכיב מרכזי בנשק גרעיני, וצמצמה חלק ניכר מהפיקוח הבינלאומי שהעניק הסכם הגרעין", נכתב.

עוד נכתב כי "גורמים אמריקאים אמרו הקיץ כי טהראן החלה בפעילות להשיג יותר מהידע הדרוש לבניית פצצה", וכי "כמה מומחים מאמינים שאיראן תוכל לייצר מכשיר גרעיני גולמי בתוך חודשים ספורים". אבל "ייקח הרבה יותר זמן עד שאיראן תפתח ראשי נפץ גרעיניים שניתנים להעברת טילים".

הכתבה פירטה את 5 השלבים המרכזיים בפיתוח נשק גרעיני וציינה היכן נמצאת איראן בכל אחד מהם. בעוד שאיראן מעסיקה כיום כמעט 13 אלף צנטריפוגות (שלב 1), חידשה את העבודה על מתכת אורניום ב-2021 (שלב 2, המרת האורניום המועשר מצורת הגז שלו לצורה מתכתית), ועבדה על רבים ממרכיבי ראש נפץ בעבר (שלב 3), כנראה שאיראן "שמרה על פיתוח הטילים שלה בנפרד מעבודת הנשק הגרעיני שלה. זה מצביע על כך שהיא לא השלימה את כל הניסויים האופייניים כדי להבטיח שראש נפץ גרעיני יתפקד כראוי אם יעשה בו שימוש עם הטילים " (שלב 4). באשר לצורך בביצוע פעילויות מפתח בסתר כדי להימנע מגילוי על פקחי האו"ם ומודיעין זר (שלב 5), הרי ש"איראן כבר בנתה אתרי גרעין בסתר מבלי להודיע ​​לסוכנות האטום של האו"ם".

מתוך הוול סטריט ג'ורנל, מאת לורנס נורמן, סון אנגל רוסמוסן. לקריאת הכתבה המלאה.

4האם ההייטק הישראלי ישרוד מלחמה ארוכה?

"זמן קצר לאחר תקיפת חמאס ב-7 באוקטובר אשתקד, כשליש מהעובדים באלסייט, יצרנית ישראלית של מערכות תקשורת רחפנים, נקראו להילחם בעזה", נכתב באקונומיסט, בכתבה שכותרתה "האם מגזר הייטק החזק של ישראל יכול לעמוד במלחמה ארוכה?". "מציאות דומה התרחשה ברחבי מגזר הטכנולוגיה האדיר של ישראל, המהווה למעלה ממחצית מהיצוא של המדינה, חמישית מהתמ"ג - וחמישית מאנשי המילואים בצבא ההגנה לישראל (צה"ל)". נכתב כי "בנסיבות הנוכחיות, מגזר הטכנולוגיה בישראל הוכיח את עצמו כעמיד להפליא. תעשיית הטכנולוגיה בישראל רגילה לסכסוכים - היא יצאה ללא פגע יחסית ממבצעי לחימה קצרים יותר בשנים 2006 ו-2014. אף על פי כן, המלחמה הרחבה והארוכה ביותר של ישראל עלולה להשאיר צלקות מתמשכות אם היא לא תיפתר בהקדם". אך נכון לשעה זו, "מגזר הטכנולוגיה נהנה מקשרים חזקים לצבא, שלא רק קונה מוצרי הייטק אלא גם מייצר יזמים. לדוגמה, יזמים ששירתו בעבר ביחידה 8200, יחידת עילית למודיעין, הקימו חברות אבטחת סייבר מצליחות רבות, כולל Wiz ופאלו אלטו. החיבור הצבאי הזה עוזר להסביר מדוע הטכנולוגיה הישראלית מתמקדת ברעיונות מתקדמים ולא רק באפליקציות לנייד".

עוד נכתב כי "הגדלת ההוצאה הביטחונית לאחרונה תרמה גם ליציבותן של חברות טכנולוגיה ישראליות רבות. לדוגמה, אלסייט, שבעבר הרוויחה פחות מ-5% מהכנסותיה מחוזים צבאיים, מקבלת כעת יותר ממחצית מהמגזר הזה. חברה נוספת, XTEND, מייצרת תוכנה לבדיקת מבנים באמצעות מזל"טים ורובוטים, והיא השיגה חוזים עם צה"ל לאחר שגייסה 40 מיליון דולר במימון הון סיכון במאי". עם זאת, "חברות טכנולוגיה אחרות מראות יותר ויותר סימני מתח. אלה שנמצאים באזורים הפונים לצרכנים נפגעו קשה יותר מהסכסוך. בחודש שעבר הודיע הבנק הדיגיטלי One Zero שיפטר 6% מעובדיו לאחר שעסקה עם Generali, קבוצת שירותים פיננסיים איטלקית, להקמת בנק דיגיטלי באיטליה, הושהתה". אך "אפילו בתחומי הטכנולוגיה שהצליחו יותר, המנהלים מציינים שהמלחמה מערערת את המורל והפרודוקטיביות. יתרה מכך, עסקי טכנולוגיה זרים כמו Dropbox, חברת אחסון ענן אמריקאית, ו-Verily, חברת ביוטכנולוגיה בבעלות גוגל, סגרו את פעילותם בישראל". צוין כי "כרבע מנטל המס של הממשלה מגיע מחברות טכנולוגיה ועובדיהן. ככל שהסכסוך נמשך זמן רב יותר, כך הנזק יחמיר".

מאמר מערכת מתוך האקונומיסט. לקריאת הכתבה המלאה.