המתקפה האיראנית היא מנוף ישראלי לריסוק חיזבאללה

מתקפת הטילים הבליסטיים של איראן ב־1 באוקטובר היא כזו שמדינת ישראל לא יכולה לעבור עליה לסדר היום, קל וחומר בהיקפה - כ־180 טילים. עם זאת, לאחר המתקפה מיהרו בטהרן לשדר מסר לפיו "מבחינתנו האירוע נגמר, אלא אם ישראל תגיב". תגובה שכזו נדרשת, אבל בהתאם ללוח המטרות והזמנים של ישראל. הרפובליקה האיסלאמית באה לבלבל את סדרי העדיפויות של ישראל, אבל אל לבכירי ירושלים להתבלבל: זירות הלחימה העיקריות הן בלבנון וברצועת עזה.

● החלום האמריקאי: יותר ממחצית מכספי הפנסיה השנה זרמו למדד S&P 500 
● החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שממהרים להיכנס לישראל לפני הכבדת המיסוי 

פיצוצי הביפרים ומכשירי הקשר בלבנון שמיוחסים לפי פרסומים זרים לישראל, חיסול שדרת הפיקוד של חיזבאללה והפגיעה בנכסים אסטרטגיים של ארגון הטרור השיעי מעידים על עומק החדירה המודיעינית של ישראל. אותה חדירה והבנה שהייתה כה חסרה מול חמאס ב־7 באוקטובר, ואף שנים קודם לכן - כולל בקרב הדרג המדיני. כשצה"ל נכשל בקריאת כוונות מצרים וסוריה לפתוח במלחמה ב־1973, גולדה מאיר לא תלתה את האחריות בדרג הצבאי, אלא הבינה כי הם והיא אשמים, לפחות, באותה מידה.

מנגד, גם להצלחות צריך לציין את הדרג הביטחוני והמדיני כאחד. ניכר כי בעולם מתרשמים ובצדק, מההצלחה של צה"ל בשטח, בניווט הדרג המדיני: רה"מ בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט. מפגן הכוח האיראני בא לבלבל את ישראל. למשטר האייתוללות אין ערך אמיתי לחיים והאליבי של "נקמה" על מותם של  מזכ"ל חיזבאלה חסן נסראללה, מפקד זירת סוריה־לבנון של כוח קודס במשמרות המהפכה עבאס נילפורושאן וראש הלשכה המדינית של חמאס אסמעיל הנייה, בא להסתיר את המניע האמיתי.

סינוואר "גנב" לנסראללה ולכוח רדואן את פרויקט הדגל שלהם

בטהרן רואים את פרויקט הדגל של "ציר ההתנגדות", חיזבאללה, מתרסק. אין משמעות הדבר כי יש לזלזל בארגון הטרור השיעי, שלו גם היום יש יכולות רקטיות איכותיות יותר מחמאס ב־7 באוקטובר. ההפנמה הנדרשת מהמצב היא הצורך במימוש ההזדמנות להחליף את החלטה 1701 מ־2006 שהוכחה כבלתי ניתנת ליישום משלל סיבות, בהחלטה 1559 - או כזו שדומה לה. שנתיים לפני 1701, מועצת הביטחון קיבלה את החלטה 1559, שלפיה כלל המיליציות בלבנון ובמיוחד חיזבאללה - נדרשות להתפרק מנשקן. מה שכמובן לא קרה. כעת, לכולם ברור, גם לאלו שהתקשו להודות בכך, שמדינת ישראל לא יכולה לחיות בשלווה עם חיזבאללה כארגון צבאי שיושב מעבר לגדר. נקודה.

7 באוקטובר הוא האסון והכישלון הגדול ביותר של מדינת ישראל, דווקא בגלל שהיא כשלה בהגנה על אזרחיה. עם זאת, יש מסר שחשוב שייאמר גם אם עצם הכתיבה והקריאה שלו גורמת לתזוזה באי נוחות בכסא: יחיא סינוואר וכוח הנוח'בה שלו "גנבו" לנסראללה ולכוח רדואן את פרויקט הדגל שלהם, ואם ארגון הטרור הלבנוני היה מממש את תוכנית כיבוש הגליל - הפגיעה במדינת ישראל הייתה חמורה פי כמה. יתרה מכך, הכאוס שנמשך ביישובי העוטף ימים ספורים, עלול היה להיות בצפון חמור בהרבה, בין השאר בשל הטופוגרפיה ודרכי הגישה המאתגרות.

אולם, כעת צה"ל במומנטום חיובי בתוך דרום לבנון - ופוגע בתשתיות אסטרטגיות של חיזבאללה שאיימו על יישובי גבול הצפון. כשבאיראן רואים את קצב ההתקדמות הזה, הם מבינים כי חיזבאללה שרוי במצבו החמור ביותר אי־פעם. אז אמנם חמאס והג'יהאד האסלאמי שימשו כלים בידי הרפובליקה האיסלאמית נגד ישראל ובעקבות התמרון הישראלי חזרו בעוצמתם שני עשורים אחורה, אבל הם סונים. חיזבאללה הם שיעים בדיוק כמו האיראנים. אם הם יפורקו מנשקם אז בתוך כשנה אחת איראן תאבד ברמה הצבאית שני איומים משמעותיים שלה בטבעת "החנק" על גבולות ישראל: חיזבאללה בלבנון, וחמאס ברצועת עזה. יישארו המיליציות הפרו־איראניות וכוח קודס בסוריה, אבל זה יוביל לפגיעה אסטרטגית לא פחות בתדמית של הרפובליקה האסלאמית בעיני שלוחותיה. אלו יפנימו כי "כשישראל תתקוף אותנו בחזרה במלוא עוצמתה, נמצא את עצמנו לבד".

ודווקא בעקבות כך, ישראל נדרשת להמשיך באותו סדר עדיפויות של זירות הלחימה, כשלבנון ועזה הן הבכירות שבהם. נקמה באיראן יכולה לחכות, משום שהרפובליקה האיסלאמית נטולת איום צבאי גרעיני, לפי שעה, אינה מהווה איום קיומי על מדינת ישראל. לעומת זאת, נוכחות חיזבאללה על גבול הצפון ואף עד נהר הליטני, מהווה איום ממשי ומיידי על יישובי קו העימות.

על כן, ישראל צריכה להשתמש במסר האיראני כי אם ישראל לא תגיב, אז מבחינתם האירוע נסגר - ולהגשים את היעד האסטרטגי של ריסוק חיזבאללה. בין אם בדרך צבאית ותו לא, או הדרך הצבאית שתביא למהלך מדיני אסטרטגי. לאחר מכן, בעת שתתאים לישראל, לממש את התגובה הראויה לאיראן. המלחמה נמשכת יותר משנה, החבטה הנדרשת הזו לרפובליקה האיסלאמית עוד יכולה לחכות.