מסקנות הוועדה לבחינת תקציב הביטחון, והשאלה הגדולה שנותרה

הוועדה לבחינת תקציב הביטחון העתידי, בראשותו של יו"ר המל"ל לשעבר יעקב נגל, פרסמה מסקנות ביניים אשר אושרו על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. בין היתר, אישרה הוועדה ייצור ורכש לטובת הרחבת סל החימושים ומערך ההגנה האווירית, דרישות בנושאי כוח־אדם והגנת הגבולות וכן תקציבים לפיתוח שיטות ייצור חדשות עבור מערכת הביטחון.

● הבכיר שמזהיר: ישראל חוזרת על הטעות מול חמאס גם עם חיזבאללה
● הצעת האוצר למיסוי רווחים כלואים מנוגדת לעקרונות המס בישראל
● בשלישי יפורסם מדד המחירים לצרכן: מה צפוי בו?

הנוסח העמום נובע מן העובדה כי מסקנות הוועדה חסויות בשל הרגישות שבעניין. נושא גיוס בני הישיבות לא נכלל במסקנות הביניים ולא זכה להתייחסות בהודעת הוועדה.

הוועדה מורכבת מחמישה בכירים לשעבר במערכת הביטחון, כולל היו"ר יעקב נגל. לצדו נמנים האלוף במיל' יעקב עמידרור, תת אלוף במיל' אפי איתם, אלוף במיל' עמיקם נורקין ותת אלוף במיל' מהרן פרוזנפר. עוד נמצא בוועדה הממונה על התקציב לשעבר, קובי הבר.

דרישות צה"ל ומסקנות הביניים

מהן אותן מסקנות ביניים שפרסמה הוועדה? הכוונה היא לסדרי עדיפויות שיקבלו קדימות עוד השנה, טרם גיבוש תקציב 2025. הצבא הציב שורת דרישות לאורך החודשים האחרונים, והוועדה קבעה במסקנות הביניים מה יקודם כעת ומה יחכה להמשך.

גורמים המעורים בפרטים מסבירים כי אם מראש כלל דרישות הצבא היו מתקבלות כבר, הוועדה הייתה נותרת "חסרת שיניים". בנוסף, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הדגיש כי "מסקנות הביניים שהוגשו נובעות מהצורך הדחוף להיערך בהתאם, ואינן כרוכות בהגדלת התקציב, אלא מחייבות עבודה משותפת עם משרד הביטחון לצורך התאמת השימושים הקיימים". ככל הידוע לגלובס, מסקנות הביניים שאושרו התקבלו פה־אחד וללא מחלוקת בין חברי הוועדה.

הוועדה הוקמה בחודש אוגוסט האחרון במטרה לגבש את העקרונות שיעמדו מאחורי גיבוש תקציב הביטחון העתידי. לאור ההתפתחויות בגיזרות השונות וההסלמה הביטחונית, בצבא דורשים באופן קבוע להכפיל את התקציב, כך שיעמוד בכל שנה על כ־120 מיליארד שקל.

באוצר מתנגדים נחרצות. העיקרון שניצב מאחורי עבודת הוועדה הוא לגבש מתווה שיאפשר מצד אחד לענות על הצרכים הביטחוניים של המדינה שנים קדימה, ומצד שני למנוע מצב שבו תקציב הביטחון מהווה "חור שחור" ששואב אליו כספים ללא הגבלה על חשבון השירותים החברתיים.

האפקט המשמעותי של הוועדה: בשנה הבאה

המסקנות הסופיות של הוועדה צפויות להתפרסם בחודשים הקרובים, ככל הנראה לקראת סוף השנה, אך רוח הדברים מהדיונים צפויים לקבל ביטוי כבר בגיבוש תקציב המדינה לשנת 2025. גורמים המעורים בפרטים חוזרים על כך שמסקנות הביניים אינן כרוכות בתוספת תקציב אלא רק קובעות תיעדוף לדרישות הצבא שיקבלו ביטוי עוד ב־2024. האפקט המשמעותי של הוועדה יחל בשנה הבאה. בדיונים לקחו הן אנשי האוצר, בנק ישראל ומערכת הביטחון.

הוועדה קיימה דיונים מעמיקים עם אנשי אגף התקציבים, החשב הכללי, בנק ישראל, האגף הממונה על השכר באוצר, ומערכת הביטחון. אחד העקרונות המנחים מבחינת הוועדה הוא לדחות ככל הניתן את ההכבדה על תקציב המדינה בשנה הבאה וב־2026, לאור ההוצאות הכבדות הכרוכות במלחמה. מה שיקבל עדיפות אלו הזדמנויות רכש מוגבלות בזמן, כשדחיית ההחלטה עלולה להביא להתייקרות או לדחייה ארוכה במימוש העסקה.