התא"ל במיל' שמבטיח: ישראל מכינה "הרבה הפתעות" לאיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: האם המלחמה במזרח התיכון תהפוך להיות כמו המלחמה בין רוסיה ואוקראינה, התת-אלוף במיל' שמבטיח שישראל מכינה הפתעה לאיראן, ונתניהו חוזר להתחזק בסקרים • כותרות העיתונים בעולם

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

תא"ל דן גולדפוס חשף בחו"ל: כך אילצה ישראל את סינוואר לצאת מהמנהרה
"הכסף כבר לא שם, אבל צה"ל ניסה לייצר תבהלה": מה עומד מאחורי התקיפה הלילית החריגה? 

1האזהרה שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה ואוקראינה

"המלחמה של רוסיה באוקראינה מציעה אוסף מובהק של דוגמאות למה שעשוי לקרות במזרח התיכון", נכתב בפורן פוליסי. "בעוד שהתחלת הפלישה המלאה של רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022 הביאה את תשומת-הלב העולמית לסכסוך, המלחמה כבר הייתה בעיצומה", נכתב. "תחילתה הגיעה עם מהפכת יורומאידן בקייב ב-2014 ובסיפוח שלאחר מכן של רוסיה את חצי האי קרים. ניסיונות גישור בינלאומי ומשא-ומתן על הפסקת אש התבררו בסופו של דבר ככושלים, מה שהוביל להסלמה הדרגתית של המתיחות בין רוסיה לאוקראינה שהתפוצצה למלחמה בקנה-מידה מלא כמעט עשור לאחר מכן". נכתב כי האופי ההיברידי של הסכסוך הפך להיבט מרכזי במלחמה. הוא "מתרחב מעבר לשדה הקרב וכולל סנקציות, התקפות סייבר, וקרבות פרוקסי בין מוסקבה לקייב, ומילא תפקיד קריטי כמעט כמו שדה הקרב בעיצוב מהלך המלחמה".

המזרח התיכון "יכול היה לראות דינמיקה היברידית דומה מתהווה או מתחזקת במקביל למרכיב הצבאי של הסכסוך. זה יכול לכלול הכל, החל מהתפשטות כלכלית של חרמות אנטי-ישראליות ועד לפוליטיזציה של הסכסוך במדינות ברחבי העולם המוסלמי ועד לשימוש הגובר בלוחמת סייבר הן בתוך האזור והן מחוצה לו. אחרי הכל, המלחמה באוקראינה לא סימנה כל גבול בכל הנוגע להשלכות היברידיות, כאשר קשרים שונים בין המעורבים - כמו אנרגיה, תבואה וטלקומוניקציה - משמשים כנשק בסכסוך".

זו צריכה להיות אזהרה למזרח התיכון, נכתב. "ככל שהסכסוך יימשך זמן רב יותר, כך הוא צפוי למשוך יותר שחקנים (בין אם באופן ישיר או עקיף) וההשלכות יהיו גדולות יותר. ללא מאמצים דיפלומטיים רציניים לפתור או לפחות למתן את הסכסוך, האלמנטיים ההיברידיים שנראו במלחמת רוסיה-אוקראינה יכולים להיות סימן למה שעתיד לבוא במזרח התיכון - והרבה מעבר לכך".

מתוך פורן פוליסי, מאת אוגן חוסובסקי. לקריאת הכתבה המלאה.

2תת-אלוף במילואים: המתקפה על איראן תהיה רק ההתחלה

"כל מטרה שישראל תסמן באיראן לא תהווה תקיפה חד פעמית, אלא תחילתה של מלחמה גדולה יותר בין שתי המדינות, אמר גורם ישראלי בכיר ופקיד צבאי לשעבר לאיראן אינטרנשניואל". "המתקפה הזו היא רק תחילתה של מלחמה ארוכה בין ישראל לאיראן", אמר תא"ל (במיל') אמיר אביבי לאתר החדשות שמזוהה עם האופוזיציה האיראנית. "תהיה מתקפה גדולה, אבל אחת מני רבות'. "אביבי, חבר קרוב ושכנו מקיסריה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמייעץ באופן קבוע עם שרי ממשלה מרכזיים". נכתב כי היעדים לתגמול של ישראל למתקפת הטילים הבליסטיים של טהרן ב-1 באוקטובר טרם נחשפו, אך אביבי אמר שבחירת המטרות אינה קריטית, מכיוון שהיא מסמנת את תחילתה של מערכה רחבה יותר מאשר יעד ספציפי. הוא הדגיש כי שאיפתה של ישראל היא להבטיח שאיראן לא תהפוך למעצמה גרעינית. "ישראל הכינה לא מעט הפתעות לאיראן", אמר במהלך ראיון זום עם אתר החדשות. כשנשאל למה הוא מתכוון ב'הפתעות', הוא לא הרחיב. "אני לא יכול להיכנס לפרטים, אבל הכנו הרבה הרבה הפתעות מעניינות" הוסיף.

"אביבי, שפרש מצה"ל לפני שבע שנים, היה אחראי על ביקורת הכוננות הצבאית ומילא כמה תפקידים בכירים. הוא גם המייסד והיו"ר של הפורום הישראלי להגנה וביטחון (IDSF). הארגון שלו מורכב מיותר מ-30 אלף חיילים וקצינים צבאיים ישראלים לשעבר והוא בעל השפעה בפוליטיקה הישראלית". לדבריו, השאלה כמה זמן תימשך המלחמה הפוטנציאלית בין איראן לישראל כנראה תלויה בתוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב, נכתב. "אם ארה"ב תחליט להצטרף לישראל ולבנות קואליציה כדי להתמודד עם הצבא האיראני, פעולות צבאיות שביצעה ישראל בתגובה לאיומים מצד איראן ולקחו לה כמה שבועות, ייכול להיעשות בתוך כמה ימים אם ארה"ב תוביל מתקפה. אם ארה"ב תמשיך במדיניות הפיוס שלה, אז ישראל תצטרך להתמודד עם זה לבד וזה ייקח זמן".

מתוך איראן אינטרנשיונאל, מאת נגר מוג'טאהדי. לקריאת הכתבה המלאה.

3נתניהו מצליח להתאושש בסקרים עם עזרה מצה"ל וארה"ב

"חודש של הצלחות צבאיות ישראליות, בסימן הריגתו של מנהיג חמאס יחיא סינוואר, מגביר את הפופולריות של ראש הממשלה בנימין נתניהו", נכתב בוול סטריט ג'ורנל. "נתניהו, שמלאו לו 75 ביום שני, הראה שוב חוסן מדהים כפוליטיקאי. סקרים אחרונים, שנערכו לפני מותו של סינוואר, מראים שיותר מצביעים ישראלים מעדיפים כעת את נתניהו כראש ממשלה על פני מנהיגי האופוזיציה המרכזית".

לאחר ההתקפות על ישראל בראשות חמאס ב-7 באוקטובר, 'ההנחה במערכת הפוליטית ובמפלגתו שלו הייתה שהוא גמור', אמר יעקב כץ, עמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי, צוות חשיבה בירושלים. "העובדה שהוא הפך מהאחראי על הכישלון הביטחוני הגדול ביותר של ישראל להיות המנהיג המועדף היא עדות יוצאת דופן לכישורי ההישרדות הפוליטיים שלו".

ובכל זאת, "העלייה בסקרים לא אומרת שהצרות הפוליטיות של נתניהו הסתיימו. לגמרי לא. המחלוקות העמוקות בישראל, כולל בשאלה כיצד להשיג את שחרור החטופים שעדיין מוחזקים בעזה, כנראה יקשו עליו להקים קואליציה שלטונית אם יהיו בחירות חדשות, כך עולה מהסקרים". נכתב כי "במשך חודשים אחרי ה-7 באוקטובר, רוב הישראלים רצו שנתניהו יתפטר. מחוקקי הליכוד דנו בהדחתו, אך לא צץ מתמודד חזק. אפילו תומכים ותיקים רבים לא היו מרוצים מהטיפול של נתניהו בעזה, עם מלחמה שנמשכה ללא סימן ל'ניצחון המוחלט' על חמאס, שראש הממשלה הבטיח שוב ושוב. מצבו החל להתהפך במאי, כאשר כוחות ישראליים חדרו לעיר רפיח בדרום עזה. ההחלטה - שהתקבלה בהססנות ארה"ב לגבי ההשפעה ההומניטרית - שימחה את תומכי הימין שהיו מתוסכלים מחוסר ההחלטיות הנתפסת של הממשלה". נתניהו, "אותו מתארים עמיתים ויריבים כאמן ביצירת נרטיבים פוליטיים, הצליח לגייס את הבסיס שלו על ידי הצגת ארה"ב כמו גם מערכת הביטחון של ישראל כמכשולים לניצחון. אבל סוכנויות הביטחון הישראליות, שהטילו סדרה של מהלומות הרסניות נגד חיזבאללה, סייעו להרחיק את המיקוד מעזה לחזית הצפונית של ישראל. זה עזר לנתניהו לזכות בחזרה בתומכים שהיו מתוסכלים מהיעדר אמצעים נחרצים להתמודדות עם ארגון הטרור בצפון".

עם זאת, "נראה כי תמיכת הבוחרים בקואליציה של נתניהו הגיעה לתקרה. חלק מההישגים האחרונים של הליכוד באים על חשבון שותפיו לימין הקיצוני. בינתיים, חלק ממצביעי הימין שומרים על מרחק מנתניהו. 'הוא עדיין לא הצליח להתחזק מספיק', אמרה דליה שיינדלין, יועצת פוליטית וסקר דעת קהל ישראלית".

מתוך הוול סטריט ג'ורנל, מאת מרקוס ווקר. לקריאת הכתבה המלאה.

4המחיר הקשה שמשלמים חיילי צה"ל

"אלירן מזרחי (40), אב לארבעה ילדים, גויס לעזה לאחר התקיפה הקטלנית של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, נכתב ב-CNN. "הוא חזר משם אדם אחר, כשהוא סובל מטראומה ממה שראה ברצועה, כך אמרה משפחתו ל-CNN. שישה חודשים לאחר שנשלח לראשונה להילחם, הוא נאבק עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). לפני שהיה אמור לצאת שוב לשדה הקרב, הוא נטל את חייו". "הוא יצא מעזה, אבל עזה לא יצאה ממנו. והוא מת בגלל הפוסט-טראומה", אמרה אמו, ג'ני מזרחי. נכתב כי לדברי צה"ל, "הצבא מספק סיוע נפשי לאלפי חיילים הסובלים מ-PTSD או ממחלות נפש שנגרמו כתוצאה מטראומה במהלך המלחמה. לא ברור כמה נטלו את חייהם, שכן צה"ל לא סיפק נתון רשמי".

"'רבים מאיתנו מאוד מפחדים להתגייס שוב למלחמה בלבנון', אמר ל-CNN חובש בצה"ל ששירת ארבעה חודשים בעזה, ודיבר בעילום שם בשל רגישות העניין. 'הרבה מאיתנו לא סומכים על הממשלה כרגע'". נכתב כי "חיילים ישראלים שלחמו ברצועה אמרו ל-CNN שהם היו עדים לזוועות שהעולם לעולם לא יהיה מסוגל להבין באמת. הדיווחים שלהם מציעים הצצה נדירה לאכזריות של מה שמבקרים כינו את 'מלחמת הנצח' של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ולמחיר שהיא גובה מהחיילים".

נכתב כי עבור חיילים רבים, "המלחמה בעזה היא מאבק להישרדותה של ישראל ויש לנצח אותה בכל דרך. אבל הקרב גובה גם מחיר נפשי שבשל סטיגמה נסתר במידה רבה מהעין. ראיונות עם חיילים ישראלים ומשפחתו של מזרחי, חייל המילואים שנטל את חייו, מספקים צוהר לנטל הפסיכולוגי שהמלחמה מטילה על החברה הישראלית".

לאחר שמזרחי נפצע בברכו, "הוא הוצא מעזה לטיפול, ובאפריל אובחן כסובל מ-PTSD, וקיבל טיפול נפשי שבועי. הטיפול לא עזר. 'הם לא ידעו איך להתייחס לחיילים', אמרה ג'ני, המתגוררת במעלה אדומים. 'חיילים אמרו שהמלחמה הייתה כל כך שונה. הם ראו דברים שלא נראו מעולם בישראל'". נכתב כי "כשמזרחי היה בחופש הוא סבל מהתקפי כעס, הזעה, נדודי שינה והסתגרות חברתית, סיפרה משפחתו. הוא אמר למשפחתו שרק מי שהיה איתו בעזה יכול להבין מה עובר עליו. הוא תמיד אמר, אף אחד לא יבין מה ראיתי', אמרה אחותו, שיר, ל-CNN. אמו, ג'ני תהתה אם בנה הרג מישהו ולא יכול היה להתמודד עם זה. 'הוא ראה הרבה אנשים מתים. אולי הוא אפילו הרג מישהו. אבל אנחנו לא מלמדים את הילדים שלנו לעשות דברים כאלה', אמרה. 'אז, אם עשה את זה, אולי זה היה הלם עבורו'".

נכתב כי גיא זקן, חברו של מזרחי שגם שירת איתו, "שיתף תובנה נוספת על החוויה שלהם בעזה. 'ראינו דברים מאוד מאוד מאוד קשים', אמר זקן ל-CNN. החייל לשעבר דיבר בפומבי על הטראומה הפסיכולוגית שעברו כוחות ישראליים בעזה". מזרחי וזקן נהגו שניהם בדחפור D-9, כלי רכב משוריין במשקל 62 טון שיכול לעמוד בפני קליעים וחומרי נפץ. "בעדות לכנסת ביוני, אמר זקן כי בהזדמנויות רבות נאלצו חיילים 'לדרוס מחבלים, מתים וחיים, מאות במספר'. זקן אומר שהוא כבר לא יכול לאכול בשר, שמזכיר לו את המראות הנוראיים שראה מהדחפור שלו בעזה, ומתקשה לישון בלילה, כשקול הפיצוצים מצלצל בראשו".

מתוך CNN, מאת נדין איברהים, מייק שוורץ. לקריאת הכתבה המלאה.