תוכנית המגירה של האוצר: העלאת מס הבריאות ומס הנסועה

ביום חמישי תתכנס הממשלה להצביע על התקציב לשנת 2025. מדובר בתקציב הגדול ביותר בתולדות המדינה, אבל השרים השונים לא יראו מסגרת הוצאה ענקית של 605 מיליארד שקל, אלא בעיקר קיצוצים במשרדיהם ושורת גזירות שייפגעו בכיס של ציבורים רחבים.

● הגזרה על קרנות ההשתלמות עדיין בפנים, שינוי הארנונה בחוץ: האוצר פרסם את התקציב
● המשרוקית | איך הממשלה עומדת בלו"ז העברת התקציב ביחס לקודמותיה?
● "נזקים עצומים למשק": מומחים נגד תוכנית האוצר לרווחים הכלואים 

לכן, השאלה המרכזית תהיה האם הם רוצים לצאת עם כותרות והכרזות, או עם תקציב. שר האוצר סמוטריץ' הוציא אמנם מספר "עזים", והוא גם שומר בצד סעיפים אחרים שיוכלו לקזז אחרים, אבל גם הוא עצמו הוכיח השבוע במסיבת העיתונאים שהוא בא גם כדי לריב, אפילו עם שותפיו ("בן גביר לא צריך תוספת תקציב").

ובכל מקרה, אנחנו רק בשלב הראשון והקריטי. ה'מאני טיים' האמיתי יחכה לוועדת הכספים של ח"כ משה גפני. שר האוצר הקדיש לו מנה מיוחדת בדבריו, כשאמר שהוא "לוקח כבן ערובה תקציבים בגלל החרדים". מה שלא יהיה, ברור שהתקציב שיעבור או שלא באזור ינואר או פברואר 2025 יראה אחרת מזה שעליו מבקשים השרים להצביע, אחרי שימטירו עליו שלל מחאות ובוז.

גלובס מיפה את התוכנית הכלכלית, אשר לא כוללת שינויים דרמטיים ביחס לטיוטות הראשונות שנחשפו בחודשים האחרונים.

הכסף הגדול בגזירות 14 מיליארד שקל לקופה

אחד הנושאים המרכזיים בתקציב, הנכלל בפרק המיסוי, כולל את אימוץ המלצות הצוות לבחינת הרווחים הכלואים הלא מחולקים בראשות מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר. משרד האוצר נחוש לצמצם את היכולת של חברות במשק לצבור הון, באמצעות מיסוי גבוה יותר על אי חלוקת הרווחים.

העקרונות והמנגנונים המרכזיים בהצעת האוצר כוללים תיקון לסעיף 77 לפקודת מס הכנסה המאפשר למנהל רשות המסים לכפות על חברה חלוקת דיבינד, תוך הפחתת התנאים והמשוכות לכך; חיוב חברות משלח יד (שמורכבות מאיש מקצוע אחד, למשל קליניקות פרטיות, יועצים וכו') בעלות שיעור רווחיות גבוהה במס הכנסה על מדרגות המס השולי (המגיע לכ־50%־45%), ולא במס חברות; בנוסף, מוצע "מס ריבית" חדש בשיעור 2% על רווחים כלואים שלא יחולקו על־ידי חברות החזקה, מעל "כרית ביטחון" שנקבעה; הטלת מס על השקעות פאסיביות (בעיקר נדל"ן ושוק ההון) של חברות, ומיסוי חברות החזקה על התשואה הנורמטיבית ביחס לרווחים הלא מחולקים.

להערכת האוצר, הצעדים המוצעים צפויים להביא לתוספת הכנסות של 10 מיליארד שקל בשנת 2025, אם החוק יעבור עד תום שנת המס 2024. בשנת 2026 - צפויה תוספת הכנסות של 3.6 מיליארד שקל, בשנת 2027 - 4.1 מיליארד שקל ובשנת 2028 ואילך - 5 מיליארד שקל בשנה.

בחודשים האחרונים עמדו ההמלצות הללו בלב מחלוקת בין יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ' אבי שמחון, לבין נציגי האוצר. בסביבת ראש הממשלה הביעו התנגדות לתוכנית של האוצר וטענו כי דרך הפעולה הנכונה היא לתמרץ את החברות לשחרר רווחים כלואים באמצעות מס דיבינד מופחת (שיטת "הגזר"), בעוד ברשות המסים ובאוצר בחרו להטיל מס גבוה יותר וסנקציות על מי שיושב על ערימות מזומנים (שיטת "המקל").

המחלוקת היתה אמורה להגיע לשיאה לכאורה בישיבת הממשלה לאישור התקציב, אך מסתבר שהדרמה הכלכלית הזאת שככה בינתיים. בסביבת ראש הממשלה אומרים שהיוזמה לא צפויה להיתקל בהתנגדויות.

מהלך חריג נוסף שמתגבש באוצר להגדלת הכנסות המדינה: גביית שני ימי הבראה מכלל העובדים במשק בשנת 2025. המהלך, שטרם הוצג רשמית אך נדון בימים אלה בין האוצר להסתדרות במסגרת משא ומתן רחב יותר, צפוי להניב לקופת המדינה כ־4 מיליארד שקל. זאת לאחר שרק בינואר האחרון נגבה מהעובדים יום הבראה אחד, שהניב למדינה כ־1.7 מיליארד שקל.

המשמעות הכספית למרבית העובדים במשק תהיה גריעה של כ־900 שקל מהשכר השנתי, שכן ערך יום הבראה עומד על 418 שקל במגזר הפרטי ו־471 שקל במגזר הציבורי.

בדומה למהלך הקודם, יתכן שעובדים המשתכרים עד 6,000 שקל בחודש יקבלו "הנחה" של 50% בגובה הגבייה, כלומר יתרמו יום הבראה אחד. אולם, הגביית הקשיחה של דמי ההבראה צפויה לפגוע באופן משמעותי בעיקר בעובדים המרוויחים מעט מעל רף ה־6,000 שקל בחודש.

המשק הישראלי הכיר בעבר מספר מקרים של פגיעה בדמי הבראה, בהם הפחתת מחצית מדמי ההבראה בשנים 2009־2010 על רקע המשבר הכלכלי העולמי. הצעת התקציב מונה את המקרים הללו, ברמיזה לבאות. נוסח ההצעה לא מציין במפורש גביית דמי הבראה כמקור תקציבי, אבל מניח תשתית לכך במסגרת תחת כותרת הפרק "תמיכת המגזר הציבורי בהתמודדות הממשלה עם השלכות המשבר הכלכלי הנובע ממלחמת חרבות ברזל". זאת, אף שנטילת דמי ההבראה מתוכננת להגיע לכיס של כלל העובדים במשק.

צעד זה מצטרף לשורה של גזירות המשפיעות בעיקר על השכבות החלשות והבינוניות במשק, ובהן הקפאת עדכון מדרגות מס הכנסה ונקודות זיכוי.

חותכים בתשתיות 770 מיליון שקל

אחד המשרדים שפעילותו מורגשת ביתר שאת בחיים היום־יומיים בישראל הוא התחבורה, והוא הולך לספוג קיצוץ של 2% עד לשנת 2028, בכל אחת מהשנים. במסגרת התקציב מוצע לחתוך כ־769 מיליון שקלים מתקציב המזומן, כלומר מההוצאה בפועל ולא מתוך תקציב ההרשאה להתחייב לפרויקטים עתידיים.

לפי הצעת התקציב אותם קיצוצים יגיעו מכל מקורות המשרד - כלומר גם מהפעלת התחבורה הציבורית. כן מוצע לדחות את סיומם של פרויקטי תשתית והקטנת תקציבים לסלי פיתוח, לרוב ברשויות מקומיות. בנוסף ייעשו קיצוצים בתקציבים הארגוניים של חברות התשתית הכפופות למשרד התחבורה. במשרד צפויים לנסות ולצמצם את הקיצוצים לפחות במספר השנים המתוכנן. גורמים המעורים בפרטי המו"מ מציינים את ה"ממלכתיות" שבה הוא מתנהל בניגוד לשנים קודמות.

סוגיה שצפויה לעמוד במרכז הדיונים היא הבטחות רגב להחלת השלב השני ברפורמת התעריפים שלה כך שנסיעות התחבורה הציבורית יהיו זולות יותר, וזאת לצד הקיצוץ המוצע בתקציב לשירות התחבורה הציבורית - כלומר המחיר יהיה נמוך יותר אבל היקף השירות יקטן ולמעשה תחול הרעה בשירות, אף יותר מזו הנוכחית.

ואולם, חרף השלכות המלחמה על מצבה הפיסקלי של ישראל, ניירות, מסמכים ודוחות של גופים מקומיים ובינלאומיים קוראים לממשלה דווקא להגדיל את ההוצאה על תשתיות ולהקטין כך את הפערים בפיריון של העובד הישראלי לעומת זה של המדינות המובילות באירופה.

"רשת ביטחון" 2 מיליארד שקל כהתחלה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מכין לעצמו "רשת ביטחון" פיסקלית לתקציב 2025 בדמות האפשרות להעלות את דמי ביטוח הבריאות. סמוטריץ' אמר השבוע כי במידה שצעדי מיסוי או קיצוץ מסוימים לא יעברו בממשלה או בכנסת, יהיה ניתן להעלות את דמי ביטוח הבריאות כדי לממן את הפער התקציבי ולשמור על המסגרות.

סמוטריץ' נדרש לתוכניות גיבוי שונות, מכיוון שחלק מהתוכניות שהכניס האוצר להצעת התקציב הן בעלות היתכנות נמוכה ליישום. כך למשל, הגזירה לצמצום ההטבות על קרנות ההשתלמות, שנמצאת במשא ומתן מתקדם להסרה מן הפרק מול ההסתדרות.

במקביל, משרד האוצר כבר מקדם שינויים בסיסיים במנגנון גביית דמי ביטוח הבריאות, שנכנסו להצעת התקציב. השינוי המרכזי הוא עדכון מדרגת הגבייה המופחתת, לפי מדד המחירים לצרכן במקום לפי השכר הממוצע במשק, כפי שנהוג כיום. בנוסף, מוצע לקבוע רף מינימום אחיד לדמי הביטוח, שישווה בין שכירים, עצמאים ומי שאין להם הכנסה (כמו סטודנטים, תלמידי ישיבות ומובטלים).

הצעה נוספת שעלתה שוב על תקן של "תוכנית מגירה" היא הטלת מס נסועה על רכב חשמלי. המס זכה להתנגדות במערכת הפוליטית וירד מסדר היום בשנתיים האחרונות, משום שנטען כי הוא צפוי לפגוע בתושבי הפריפריה הגיאוגרפית שהם "צרכני קילומטרים" גבוהים מהממוצע, בחברות עם ציים גדולים ובעוסקים עם נסועה שנתית גבוהה.

הנימוקים הרשמיים לטובת אותו מס לא השתנו במהלך השנים. בהצעה המקורית ובאלו שבאו אחריה נכתב: "נכון להיום נסועת רכבים חשמליים איננה ממוסה, בניגוד לנסועת רכבי מנוע בעירה פנימית, שממוסה בעקיפין באמצעות מס הבלו על הדלק הנצרך ברכב; מצב זה, בו השפעות שליליות של השימוש ברכב אינן מתומחרות, עלול לעודד שימוש יתר ברכב וכך להעצים את העלויות לחברה ולמשק בגינן. לנוכח האמור, מוצע לתקן מצב זה ולקבוע מיסוי לנסועה של רכבים חשמליים ולסוגי רכבים נוספים, שאינם משתמשים בבנזין או סולר".

ככל הידוע גם הסכום שאותו מתכוונת המדינה לגבות לא השתנה ועדיין עומד על כ־15 אגורות לקילומטר נסועה, שהם בסביבות 2,500 שקלים בשנה לבעל רכב עם נסועה ממוצעת. באוצר טוענים, כי "שיעור המס המוצע נמוך משיעור מס הבלו לק"מ הממוצע אותו משלמים רכבי בנזין או סולר, והוא משקף את היתרונות היחסיים של הרכב החשמלי". שיטת הגבייה עדיין אינה ברורה והיא תתבסס ככל הנראה על הנסועה השנתית כפי שהיא נרשמת בעת הטסט השנתי שעוברים כל כלי הרכב, או לחלופין על אמצעים אלקטרוניים מבוססי מיקום.

על פי הערכת האוצר, המס שצפוי להתחיל להיגבות ב־2026, אמור להכניס לקופת המדינה 1.5 מיליארד שקל בשנה הראשונה ו־2.4 מיליארד שקל כשלוש שנים מאוחר יותר. בהצעה אף נכלל מנגנון לעדכון התעריפים מדי פעם.

ברגע האחרון, לפני העלאת תקציב לאישור הממשלה, במשרד האוצר החזירו לתוכנית התקציב את הפרק הגנוז לפיתוח כלכלי של השלטון המקומי, שעיקרו בהעלאת תשלומי הארנונה - כך נודע לגלובס.