אחרי חודשים של הערכות, סיבובי פרסה וסיקור תקשורתי, הממשלה הבריטית שנבחרה בקיץ האחרון הציגה את התקציב השנתי שלה לממלכה המאוחדת. זהו התקציב הראשון שמגובש על ידי מפלגת הלייבור אחרי כ-14 שנות שלטון שמרני. למרות שאחת מהבטחות הבחירות של המפלגה, שסייעה לניצחון הסוחף שלה, הייתה לא להעלות מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי או מע"מ, שרת האוצר רייצ'ל ריבס נאלצה להודיע על העלאת מסים אחרים, כדי "לסתום חור של 22 מיליארד ליש"ט" בתקציב, לדבריה.
● מכון מחקר לבנוני אחרי התקיפה הישראלית: "איראן מתקשה להגן על שטחה"
● איראן הודיעה כי תגדיל את תקציב הביטחון שלה ב-200%
הצגת התקציב היום (ד'), בפני הפרלמנט, נחשבת למבחן משמעותי לממשלה הבריטית החדשה, שהציפיות ממנה לפני הבחירות היו אדירות. בינתיים, ראש הממשלה קיר סטארמר מסתמן כמאכזב את הבוחרים, ושיעורי התמיכה הציבורית בו נמוכים באופן היסטורי. התקציב החדש, שבעזרת קיצוצים והעלאות מס נועד להשקיע בתחומים אחרים החשובים לבוחרים כמו חינוך, תשתיות ובריאות, יהיה מבחן פוליטי לגבי הבטחות הלייבור מהאופוזיציה בשנים האחרונות.
אז מה כוללת הצעת התקציב הבריטית? הגזירה המשמעותית ביותר על עסקים בריטיים תהיה העלאה ב-1.2% של הפרשות המעסיק לביטוח לאומי. "אני יודעת שמדובר בבחירה קשה", אמרה השרה ריבס, "לא קיבלתי אותה בקלות". ההצעה תגייס לא פחות מ-25 מיליארד ליש"ט לקופת המדינה, אך לפי מומחים היא תפעל במקביל כדי להפחית את השכר של העובדים, כאשר מעסיקים ינסו לפצות על ההוצאה המוגברת באמצעות הפחתת או הקפאת שכר.
צעד נוסף שהוכרז הוא להקפיץ את המס על רווחי הון מהרמה הנמוכה ביותר (10%) ל-18%, וברמתו הגבוהה מ-18% ל-24%. צעד זה עורר סערה בממלכה הבריטית בעבר, כאשר סטארמר אמר שהוא מכוון להגן על "האדם העובד", בניגוד למי שנהנה מהשקעות ההון שלו. המס החדש תקף למי שמקבלים הכנסות משכירות, למשל, שבמקרים רבים הם פנסיונרים שרכשו דירה להשקעה, ולכן דבריו עוררו ביקורת. כלי התקשורת הבריטיים דיווחו כי עדיין מדובר במס נמוך יחסית לאירופה על השקעות הון.
ה"חור השחור" של השמרנים
ריבס האשימה ישירות את השמרנים שלפניה ב"יצירת חור שחור" שעירער את העתיד הפיננסי של בריטניה ובזינוק בעלויות ההלוואה של המדינה, ולכן בצורך לתקן אותו בנוסף לצעדים שנועדו לפנות תקציב לנושאים אחרים. היא גם רמזה כי ייתכן שמס הכנסה יעלה בעתיד, החל מתקציב 2028 "ובהתאם לאינפלציה". בנוגע למס ירושה, הממשלה האריכה בשנתיים את הפטור ממס לירושה של 395 אלף ליש"ט ומטה. יושת מע"מ על עלויות הלימוד בבתי ספר פרטיים, צעד שנחשב משמעותי לאליטות הבריטיות השולחות את ילדיהם לבתי ספר אלה בעלות של עשרות אלפי ליש"ט בשנה.
עוד צעדים יהיו מס חדש של מאות ליש"ט על טיסות פרטיות ומס צנוע של 2 ליש"ט לכל כרטיס טיסה במחלקת תיירים. עוד הבטחה ארוכת שנים של הלייבור שתאומץ תהיה ביטול המעמד של ה"נון-דומס", מי שאינם אזרחים בריטיים אך מתגוררים בממלכה, ושעד כה נהנו מפטור ממס על הרווחים שלהם בחו"ל. המעמד הזה, ששורשו בימי האימפריה הבריטית, הפך את לונדון ואזורים כפריים מבוקשים לקרקע פורה להגירת מולטי-מיליונרים ומיליארדרים מרחבי העולם. בשנה האחרונה הם חיפשו יעדים חדשים לברוח אליהם, ורבים כבר עברו לשווייץ, איטליה, מונקו ועוד.
בין הגזרים שהתקציב מחלק, במטרה לעודד צמיחה בבריטניה ולהתמודד על חוסר השקעה בתשתיות, נמצאים העלאת שכר המינימום ל-12.21 ליש"ט לשעה, השקעה של מיליארדי ליש"ט בבתי ספר, בגיוס מורים חדשים ובמערכת הבריאות הבריטית המקרטעת. חמישה מיליארד ליש"ט יושקעו בעידוד בנייה מהירה, כולל דיור בר-השגה, וגיוס מאות מתכננים שינסו לזרז את תהליכי האישור. הצבא הבריטי יזכה לתוספת תקציב של 2%, עם השקעה של כשלושה מיליארד ליש"ט, שתקרב את בריטניה להוצאה של 2.5% מהתמ"ג על ביטחון.
המשרד הבריטי לאחריות תקציבית, האחראי על תחזיות כלכליות, העריך כי בעקבות התקציב החדש, שייכנס לתוקף באפריל, הכלכלה הבריטית תצמח ב-1% בלבד השנה, פחות ממה שחזה לפני הצגת התקציב. התקציב הותקף מימין על ידי השמרנים, שאמרו כי הוא כולל הרבה יותר מדי צעדים שנועדו לגייס כסף ומצד שני צעדים שיגדילו משמעותית את החוב תחת כסות של אחריות פיסקלית.
הוא הותקף מימין על ידי מפלגת ה"רפורמה" של נייג'ל פאראג', שאמרה כי מדובר על "מתקפה על האדם העובד". שתי המפלגות האשימו את הלייבור ב"העלאת המסים בבריטניה לשיא היסטורי". שרת האוצר, עם זאת, אמרה כי התקציב נועד לייצב את המצב הכלכלי של בריטניה, כי "קיבלה את ההחלטות הנכונות" וכי הוא יבטיח עידוד צמיחה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.