שלל גורמים במשק ומייצגים בתחומי המס, הביעו בחודשים האחרונים התנגדות לתוכנית האוצר לצמצם את היכולת של חברות במשק לצבור רווחים כלואים באמצעות מיסוי גבוה יותר על אי חלוקתם. זאת, בין היתר בטענה כי היא מטילה מס דרקוני על חברות ומהווה התערבות חמורה בשיקולים עסקיים של החברות. וככל שתקציב 2025 מתקדם לאישור, כך גם גוברים הקולות המתנגדים.
● מיליארדי שקלים שישבו על הגדר יזרמו לשוק: רפורמת האפוטרופוסים יוצאת לדרך
● אחרי שבועיים בלבד: אל על משכה את הצעתה לרכוש את ישראכרט
לדברי עו"ד יאיר בנימיני, שותף במשרד בנימיני ושות' העוסק במיסוי, "ההצעה למסות חברות עם רווחים כלואים עומדת בסתירה לשני עקרונות חשובים בדין הישראלי: היא רטרואקטיבית והיא מטילה מס שעולה על 50%. ההצעה מטילה להטיל מס של 2% בשנה על עודף הנכסים בחברה לפי נוסחה מסוימת. הדבר גורם לכך שחברה שצברה רווחים בשנים קודמות, שבהן לא הייתה חובה לחלק את הרווחים כדיבידנד, תתחיל מהשנה הנוכחית לשלם מס על רווחים של אותן שנים הקודמות לתחולה על החוק. מס זה למעשה מהווה קנס על כך שהחברה לא נהגה בשנים קודמות בהתאם לציפיות הממשלה כפי שבאות לידי ביטוי בחוק העדכני, והשאלה אם הוא מס לגיטימי תגיע כנראה לבג"ץ בהקדם".
"הבעיה השנייה", ממשיך בנימיני, "היא שכתוצאה מהמס החדש יחיד המחזיק חברה בבעלות ישלם לכאורה מס סופי הגבוה מ- 50% - 23% מס חברות, 33% מס על דיבידנד, ובנוסף מס שנתי של 2% על רווחים שלא חולקו. מס של 2% לא נשמע משמעותי אולי, אך מכיוון שהוא מס שמוטל מדי שנה על אותו הסכום בדיוק, הרי שהוא יכול להצטבר למס כבד".
"נזקים עצומים למשק הישראלי"
ד"ר מיכאל בריקר שותף במשרד עורכי הדין מיתר מצטרף לביקורת. לדבריו, "'מס הריבית' החדש אינו מס הכנסה אלא סוג של מס רכוש, ולכן אין להטילו במסגרת פקודת מס הכנסה. כידוע, קיים בישראל חוק מס רכוש שעדיין בתוקף, אולם שיעור המס המוטל במסגרתו עומד על 0%.
עוד טוען ד"ר בריקר, כי "המס החדש, יוצר כפל מס על הכנסות שכבר התחייבו במס חברות. ולא פעם אחת, כי הרווחים יתחייבו במס החדש באופן חוזר ונשנה מדי שנה, ופעם נוספת בעתיד, כאשר החברה תחלק דיבידנד או תמכור את הנכסים בגינם הוטל המס, ולא תהיה כל התחשבות במס החדש ששולם. מנגנון זה מוביל לתוצאות קשות, כי המס המשוקלל שיוטל על ההכנסה 'עד הבית' יהיה אפקטיבית בשיעור גבוה משיעור המס המקסימלי שהיה מוטל על אותה הכנסה אילו הופקה במישרין על-ידי היחיד או על ידי חברה שאינה חברת מעטים (והפערים רק ילכו ויגדלו משנה לשנה). בכך, החוק המוצע גם מפלה ובלתי שוויוני".
ראשי לשכת רואי החשבון, לשכת עורכי הדין ולשכת יועצי המס שיגרו השבוע מכתב דחוף לממשלה בבקשה לפצל את התכנית למסות רווחים כלואים מחוק ההסדרים לחקיקה נפרדת ולקיים בה דיון מעמיק. לטענת נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, "מדובר במחטף מטורף שעלול לעשות נזקים עצומים למשק הישראלי. אנו רואים במהלך אשר מבצעת הממשלה כדורסני בצורה קיצונית שלא הייתה כדוגמתה בישראל. מדובר בהתערבות חסרת אחריות ובוטה במגזר העסקי ועם פוטנציאל משמעותי ומסוכן מאוד לכלכלת ישראל, פגיעה אפשרית בהשקעות בישראל והסטתן לחו"ל, צניחה בהשקעות בשוק ההון, הנדל"ן והתשתיות ועוד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.