באוצר מחזירים לתקציב את התייקרות הארנונה, אחרי שכבר נגנזה

ברגע האחרון לפני העלאת תקציב המדינה ל-2025 לאישור הממשלה: במשרד האוצר מחזירים לתוכנית התקציב את הפרק הגנוז לפיתוח כלכלי של השלטון המקומי, שעיקרו בהעלאת תשלומי הארנונה - כך נודע לגלובס.

● הגזרה על קרנות ההשתלמות עדיין בפנים, שינוי הארנונה בחוץ: האוצר פרסם את התקציב
● המשרוקית | איך הממשלה עומדת בלו"ז העברת התקציב ביחס לקודמותיה?
● "נזקים עצומים למשק": מומחים נגד תוכנית האוצר לרווחים הכלואים

הבוקר (ד') פירסמו באוצר את הצעת התקציב המלאה שאמורה לעבור בממשלה מחר בלילה. בלט בהיעדרו מתוכן ההצעה הפרק שהנוגע לרשויות המקומיות, שנכנס לטיוטה מוקדמת יותר של חוק ההסדרים. ואכן, ההערכה באוצר במהלך היום הייתה שהיוזמה לא תעבור השנה בתקציב.

אולם, שעות ספורות לאחר מכן שוב חלה תהפוכה. מבלי לעדכן על כך באופן פומבי, באוצר צירפו מחדש את הפרק לחוברת התקציב שתעלה על שולחן הממשלה, ללא כל שינוי בנוסח ההחלטה לעומת הטיוטה המוקדמת.

הסרת תוכניות של האוצר מחוק ההסדרים היא לא מאורע נדיר, גם אם נפוץ בעיקר בשלבים מאוחרים יותר של התקציב, כמו בליל התקציב בממשלה או לאורך הדיונים בוועדות הכנסת. אולם, תוכנית שנופלת מהצעת התקציב הפומבית ואז שבה אליה בשקט בדקה ה-90' היא כבר סיפור חריג למדי.

הפרק המדובר נקרא בהצעת התקציב "הסרת חסמים לפיתוח כלכלי ומינוף תקציבי בשלטון המקומי". הוא כולל שורה של רפורמות משמעותיות בתחום השלטון המקומי, ובמרכזן האפשרות של רשויות מקומיות להעלות את הארנונה למגורים בשיעור של עד 5% בשנה, מעבר לעדכון האוטומטי הקבוע בחוק.

מדובר במהלך שנועד לתת מענה לבעיה מבנית - העובדה שהארנונה למגורים גירעונית עבור הרשויות המקומיות, כלומר העלות של מתן שירותים לתושבים גבוהה מההכנסות מארנונה למגורים. זאת, להבדיל בטווח הרחוק הצעד מתיימר להקל על יוקר מחירי הדיור - אבל ברמה המיידית הוא צפוי להכביד את הנטל על משלמי הארנונה.

עוד מכיל הפרק התייקרות אפשרית נוספת של הארנונה מכיוון אחר: שינוי שיטת המדידה לחישוב התשלום לרשות המקומית, שבכוחה להקפיץ את החשבונות בעיקר בערים גדולות - לתושבים ולעסקים כאחד. במגזר העסקי חוששים שהמשמעות תהיה זינוק בפועל של עד 30% בארנונה בתל אביב, ירושלים, חיפה ועוד.

לצד זאת, הפרק כלל שורת צעדים קטנים שנועדו להגדיל את העצמאות הכלכלית של הרשויות המקומיות, ובהם האפשרות להשכיר נכסים לתקופות ארוכות יותר ללא אישור משרד הפנים והאוצר, וכן הרחבת האפשרויות לשיתופי פעולה עם המגזר הפרטי (PPP).