הצעת תקציב המדינה לשנת 2025 היא בקושי טיוטה

המסגרת הזו כוללת מגבלת הוצאה של 605 מיליארד שקל, גירעון של 4% תוצר ויעד התכנסות של כ-40 מיליארד שקל בקיצוצים וגזירות. בתוך המסגרת, רוב חלקי הפאזל עדיין לא מחוברים, והתמונה של הרכב התקציב מטושטשת.

הדוגמה הבולטת היא תקציב הביטחון. האוצר רשם 102 מיליארד שקל, אך גם שם מודים שזה רק שומר מקום. בהיעדר מסקנות סופיות של ועדת נגל, ובהינתן המלחמה שנמשכת, הסכום שיידרש האוצר להעביר בפועל לצה"ל לא ברור, וכל שקל שיתווסף יחייב העמקת הקיצוץ במשרדים האחרים.

גם צד ההכנסות עומד בסימן שאלה. רבע מחבילת ההתאמות של האוצר מגיעה ממס חדש על רווחים כלואים בחברות, שאמור להכניס 10 מיליארד שקל. הממונה על התקציבים הודה שאינו בטוח בסכום, כשהשר מדבר על מינימום של 5 מיליארד ובמגזר העסקי מעריכים שלא יגיעו גם ל-2 מיליארד. בנוסף, באוצר כללו צעדים שהם כמעט משוכנעים שעוד ייפלו, כמו הגזירה על הטבות המס בקרנות ההשתלמות.

כדי להבטיח את אישור התקציב, הוכנס מנוף לחץ חריג: אם השרים יתנגדו לקיצוצים, יופעל מנגנון אוטומטי להעלאת מס הבריאות. המסר ברור: קבלו את התוכנית כמו שהיא, או שהציבור ישלם.

קשה לראות בהצעת התקציב יותר מטיוטה. המספרים האמיתיים יתבהרו רק אחרי שיוכרעו המשתנים המרכזיים: גודלו הסופי של תקציב הביטחון, שיעור הקיצוץ הרוחבי במשרדים, והצעדים הפיסקליים שיצליחו לעבור את אישור הממשלה והכנסת.

אורן דורי

ברוב מדינות המערב, לרבות באיחוד האירופי, יש חובה לבצע טסט פעם בשנתיים בלבד, ואין דרישה מיוחדת לרכב מיושן. בישראל אנחנו נדרשים לעשות טסט כל שנה, ויש דרישות מיוחדות לרכבים מעל גיל 15 - בזמן שישראלים נוהגים באותם כלי רכב מיובאים בדיוק כמו באירופה.

יוזמה של משרד התחבורה, שמוגשת לאחר עבודת מטה של מספר שנים ובדחיפת רשות האסדרה החדשה, שואפת לשנות את זה. במסגרת ההצעה, תדירות הטסטים תופחת לפעם בשנתיים, יבוטלו דרישות הרישוי לנגררים, יבוטלו דרישות בירוקרטיות כמו הצגת ייפוי כוח ותצהיר בחתימת עו"ד, ומועדי חידוש הרשיונות ייפרסו באופן אחיד יותר לאורך השנה, כדי לצמצם את העומס במכוני הרישוי.

בכך מקווים במשרד התחבורה וברשות האסדרה לחסוך לציבור 1.3 מיליארד שקל בשנה, ועוד 1.2 מיליון ימי המתנה בשנה. עם זאת, ממליצים ברשות האסדרה לעבור למודל זימון תורים דיגיטלי, וגם מציעים לבחון מחדש את הקריטריונים הנבדקים במבחנים הללו.

בהרבה מאוד מובנים, ההצעה הזו הייתה צריכה להגיע מזמן. היא מבטלת רגולציה מסועפת -אסדרת-יתר מהסוג שלצערנו מאפיין את ישראל. במשרד התחבורה אומרים שהיוזמה הוזנקה לפני זמן רב, וכרגע נמצאת בשלבים מתקדמים, עם עבודת מטה שקרובה לסיום. מתי היא תיכנס לתוקף בפועל? זה תלוי בהחלטת הממשלה והכנסת. ועם כל ההוצאות והגזרות שנופלות בימים אלה על כתפי הציבור, לא יזיק אם מישהו ישים גז על היוזמה הזו.

עידן ארץ

בתמורה, סיכמו השניים כי הפטור מגיוס יוסדר עד להעברת התקציב בכנסת, וכי יקודם מימון למעונות יום עבור משפחות של חרדים שאינם מתגייסים - ובלבד שאם המשפחה עובדת.

חוקי הגיוס והמעונות צפויים אפוא להמשיך ולטלטל את המערכת הפוליטית, כשברקע ניצבים גם האיום בפיטוריו של שר הביטחון יואב גלנט, המקדם מתווה גיוס ברוח הקריאה ל"שוויון בנטל", ודרישות דומות מצד ח"כים בציונות הדתית.

 שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

אלא שהניסיון מלמד כי מהומה רבה על לא מאומה. אחרי שנים שבהן סוגיית הגיוס מלווה אותנו - כולל פסקי דין נוקבים, חוקים עוקפי בג"ץ וסערות פוליטיות למכביר - נראה שמה שהיה הוא שיהיה. ההיענות הדלה של צעירים חרדים לצווי הגיוס שקיבלו בעקבות פסיקת בג"ץ בקיץ; ההשלמה המסתמנת מצד הצבא והממשלה; ההסכמות בין נתניהו לחרדים; והכוונה לקדם חוקים העשויים להיפסל שוב בבג"ץ - כל אלה מלמדות כי (גם) בנושא נמשיך כנראה לחוג במעגלים, לכודים בלופ שאין לו מוצא. החרדים לא יתגייסו וגם לא יפילו את הממשלה ("למי רע פה?", כדברי גולדקנופף), התקציבים ימשיכו לזרום, בג"ץ יפסוק אחת לכמה שנים נגד הפטור, והפוליטיקאים מכל המחנות ימשיכו לפזר ססמאות. דרמה? יותר כמו פיהוק.

עמירם גיל