גרסת חלק מהחשודים בפרשה הביטחונית נחשפת

פרשיית הדלפת המסמכים מלשכת ראש הממשלה: דיון שהתקיים היום (א') בבקשה להתיר את פרסום פרטי הפרשה חושף מידע חדש וגם חלק מגרסאות החשודים. מוקדם יותר היום האריך בית המשפט בראשון לציון את מעצרם של שלושה מארבעת החשודים, בהם החשוד המרכזי, שמעצרו הוארך עד ליום שלישי. חשוד נוסף שוחרר בהסכמה.

● חשודים נעצרו בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים. אלה החשדות 
● ממלא-מקום נשיא העליון על התערבות לוין לקיצוץ בתקני שופטים: "מהלך חסר תקדים" 

בא-כוח החשוד המרכזי: "טובתו היא שהפרשה תפורסם"

עו"ד מיכה פטמן, המייצג את אחד החשודים שלא מלשכת ראש הממשלה, אמר בדיון: "אני מניח שמרשי לא היה מתנגד לפרסום שמו. הוא העביר ידיעות כמו שהן ללשכת ראש הממשלה, באמצעות הצינור של אותו אדם שעצור כעת. כל זאת במטרה שלכל מי שמקבל החלטה יהיה את מרב המידע לקבל את ההחלטות הטובות ביותר. אני רק מניח, כי אני לא יודע - לא נפגשתי איתו. למשפחתו אין התנגדות ששמו יתפרסם, אבל ההסכמה לא יכולה להחליף את שיקול-דעתו". בית המשפט הודיע כי יבקש לקבל את עמדתו.

עו"ד אילן כץ, המייצג את החשוד ששוחרר בתנאים מגבילים, ביקש שלא להתיר את פרסום פרטיו. "מדובר באדם צעיר, אב לילדים קטנים", אמר. "עומדת לו הזכות לפרטיות לשמו הטוב. לפי ההיררכיה בפרשה הוא נמצא בתחתית. ממה שאני יודע, הוא לא היה בקשר עם החשוד המרכזי. צריך בשלב הזה ועד להחלטה אחרת להותיר את שמו אסור בפרסום".

עו"ד עודד סבוראי, המייצג את החשוד המרכזי, דובר שעבד עם לשכת ראש הממשלה, אמר בדיון: "לא היה לי העונג לפגוש את הלקוח. הוא מנוע פגישה עם עורך דין מרגע מעצרו. אין לי אלא לקחת החלטה פטרנליסטית בשם הלקוח - אני מניח שטובתו היא שהדברים יתפרסמו. לכן אני מסכים לבקשה על כל חלקיה. יש לי אפילו אינטרס שצו איסור הפרסום יוסר, כי כך אוכל ללמוד יותר על החשדות נגד הלקוח שלי. כרגע מקור האינפורמציה היחיד שלי הוא התקשורת". בית המשפט הודיע כי יקבל את עמדתו של החשוד.

עו"ד איתן להמן, המייצג חשוד רביעי בפרשה, התנגד לפרסום פרטי הפרשה ושמו: "הפרסום יפגע בטובת המדינה. לא מדובר באדם שאם תיחשף זהותו - הציבור יקבל מכך דיבידנד".

בית המשפט ציין כי הוא יבדוק עם החשודים שאסורה פגישתם עם עורכי דינם - מה עמדתם לגבי חשיפת שמם והפרשה. 

בית המשפט יקיים דיון רק במעמד החשודים לגבי עמדתם בנושא התרת הפרסום. 

"על מה הצו מנסה להגן?"

לאחר הדיון בהארכות המעצר, נשיא בית משפט השלום מרכז, השופט מנחם מזרחי, החל לדון בבקשות להתרת פרסום פרטי הפרשה, שהגישו גופי תקשורת, מטה משפחות החטופים ועינב צנגאוקר, אמו של החטוף מתן צנגאוקר.

אלי שתיוי, אביו של עידן שתיוי ז"ל שגופתו מוחזקת ברצועה, אמר לפני הדיון: "באנו לפה טיפה ללחוץ, אבל במסגרת היכולות של בית המשפט. אנחנו סומכים על בית המשפט, שיקבע באמת אם אנחנו יכולים לחשוף את הכול ולהוריד את החיסיון. זה בדיוק מה שראש הממשלה ביקש, גם להוריד את החיסיון הסודיות של העניין. אם זה יכול לפגוע בחטופים או במשא-ומתן או בביטחון ישראל, כמובן עדיף לא לפרסם. אנחנו רוצים לדעת את זה".   

במהלך הדיון להתרת פרסום פרטי הפרשה, עו"ד טלי ליבליך, שטענה מטעם ynet ו"הארץ", אמרה: "על מה הצו מנסה להגן? אני לא יודעת על מה אני צריכה להשיב - האם על נזק חמור? האם על סודות מדינה? אני לא יודעת".

נשיא בתי משפט השלום במחוז מרכז, השופט מנחם מזרחי, השיב: "כשמבקשים צו במעמד צד אחד, מציגים נימוקים, והנימוקים הם חסויים. לגבי הנזק החמור שייגרם - חלק עוסקים בתפקידים בתוך מערכת הביטחון. נניח שאחד מהם הוא איש שב"כ - זו טענה. נניח שאם יהיה פרסום, מישהו יברח מהארץ?". 

עינב צנגאוקר: "מגיע ציבור לדעת מה קורה בכוורת של ראש הממשלה"

עינב צנגאוקר, אמו של החטוף מתן צנגאוקר, אמרה בדיון: "מתן הבן שלי נחטף ונמצא עד היום בשבי חמאס. אני זועקת יותר משנה, ואף גורם לא שומע את הזעקה שלי. יותר מחצי שנה אני מתריעה שעסקאות לשחרור החטופים מטורפדות. בשיחות שלי עם גורמי ביטחון בכירים עולה תמונה עובדתית של שורת מהלכים שמנעו ממני לקבל את בני מתן. למשל צמצום המנדט לצוות המשא-ומתן והקשחת עמדות בניגוד לעמדת הקבינט".

עוד הוסיפה צנגאוקר כי "נתניהו שם למטרה לסמן את משפחות החטופים כאויב כדי להשתיק את המחאה. בשנה הזו, בזמן שאני זעקתי ונלחמתי, חברי הממשלה והקואליציה הפכו אותנו לאויבי העם. אנחנו נלחמים בציפורניים לאסוף את השברים, והממשלה והעומד בראשה לא רק שלא מגנים את האלימות, אלא מלבים אותה, בזמן שאני מקבלת איומים על חיי".

צנגאוקר פנתה לשופט ואמרה: "אנא חשוף את פרטי הפרשה. מגיע לציבור להישיר מבט אל האמת. מגיע לציבור לדעת מה קורה במחשכים של הכוורת של ראש הממשלה. חשיפה של הפרשה תחשוף מי מהווה את המכשול לעסקה, וכיצד נוכל להשיב את החטופים הביתה". 

פרופ' דנה פוגץ' מטעם מטה משפחות החטופים אמרה בדיון: "יש פה אינטרס פרטי ראשון במעלה של המשפחות. היום ה-394 של רכבת הרים. של רגשות. אם קיים דבר כלשהו שיוכל לתת מידע קונקרטי - בין על עסקאות שיכלו להיעשות או מידע על לוחמה פסיכולוגית. אם שמץ מהדברים שפורסמו נכון - אז יש פגיעה ישירה בחייהם של החטופים בחודשים האחרונים. לכן, חרושת השמועות מקשה עליהם הרבה יותר מאשר אי-פרסום. יש פה מקרה חריג שבחריגים". 

חשד להדלפות ל"בילד" הגרמני

הפרשה עוסקת בחשד להדלפת מסמכי מודיעין רגישים לעיתון ה"בילד" הגרמני. על-פי הפרטים שהותרו לפרסום, בשבוע האחרון החל השלב הגלוי בחקירה משותפת של שב"כ, משטרת ישראל וצה"ל, העוסקת בחשד לפגיעה ביטחונית על רקע מסירת מידע מסווג שלא כדין, סיכון מידע רגיש ומקורות מידע וכן פגיעה בהשגת יעדי המלחמה ברצועת עזה. עד כה נעצרו לחקירה מספר חשודים, והחקירה נמצאת בעיצומה.

במרכז הפרשה עומד חשוד, שעל-פי פרסומים עבד עבור לשכת ראש הממשלה לאחר ה-7 באוקטובר, והתלווה לראש הממשלה בנימין נתניהו לביקורים במתקנים ביטחוניים ודיונים רגישים. 

מלשכת ראש הממשלה נמסר היום: "האדם המדובר מעולם לא השתתף בדיונים ביטחוניים, לא נחשף או קיבל מידע מסווג, ולא לקח חלק בביקורים סודיים". נתניהו עצמו הודיע כי הוא מבקש להסיר את צו איסור הפרסום על החקירה.

במקביל פרסם בשבוע שעבר מיכאל שמש, עיתונאי תאגיד השידור, כי דובר שעבד צמוד לראש הממשלה ולעוזריו לא עבר את בדיקות הסיווג הביטחוני של שב"כ, ובכל זאת המשיך להיחשף שם למידע ומסמכים חסויים.

מלשכת ראש הממשלה נמסר כי "המסמך שפורסם כלל לא הגיע ללשכת ראש הממשלה מאמ"ן, וראש הממשלה למד עליו מהתקשורת. ובכלל, מגוחך לומר שפרסום כתבה אוהדת לישראל בעיתון גרמני - שבו פורסם מסמך שכמותו פורסמו קודם לכן באישור ובסמכות - גרם נזק כלשהו למשא-ומתן לשחרור החטופים או לביטחון ישראל".

"להפך - המסמך רק סייע למאמץ להחזרת החטופים, ובוודאי שלא פגע בו. המסמך והכתבה חשפו את שיטות חמאס להפעלת לחץ פסיכולוגי מבית ומבחוץ על הממשלה והציבור הישראלי בהאשמת ישראל בכישלון השיחות לשחרור החטופים. זאת בשעה שכולם יודעים - כפי שאושר שוב ושוב על-ידי בכירים אמריקאים - כי חמאס הוא זה שמונע את ביצוע העסקה".

"תמוה מאוד מדוע מכל ההדלפות, דווקא זו זכתה לחקירה אגרסיבית"

לשכת ראש הממשלה אף תקפה את ההחלטה לחקור את ההדלפה, ולא לחקור הדלפות אחרות שהיו מאז תחילת המלחמה. "תמוה מאוד מדוע מכל ההדלפות הללו, דווקא מסמך זה - שתוכנו היה ידוע לכל וסייע למדינת ישראל - זכה לחקירה כה אגרסיבית ומגמתית".

חברי האופוזיציה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת פנו ליו"ר הוועדה יולי אדלשטיין בבקשה לדיון דחוף בעניין. במכתב ששיגר ח"כ מאיר כהן נכתב כי "מדובר בפרשה חמורה ובאופן בו ראש הממשלה וסביבתו משפיעים על דעת הקהל הישראלית, תוך התעלמות מביטחון ישראל".

מהמחנה הממלכתי נמסר בתגובה להודעת לשכת נתניהו: "נתניהו יודע היטב שהבעיה היא לא רק הדלפות, אלא שיטת עבודה שמנצלת את ביטחון המדינה לצרכים פוליטיים - בקרוב כולם יידעו".

מטה משפחות החטופים הגיש בקשה להצטרף לבקשה להסרת צו איסור פרסום על הפרשייה הביטחונית הנוגעת לפי דיווחים גם בשאלת היתכנות עסקה להשבת החטופים.

ממטה המשפחות נמסר: "כששעון החול כמעט ומסיים את מהלכו, כאשר אנו שומעים על חיי חטופים שקופדו, ומניחים שקיימים נוספים שימיהם ספורים, הרי שלכל פיסת מידע כזו קיימת חשיבות הרת-גורל עבור בני המשפחה. לא רק מידע המתייחס לאפשרות שחרור יקיריהם, אלא, גם, ולצערם, כל מידע העלול לחבל בכך.

"אינטרס המטה כגוף המאגד משפחות חטופים רבות, עולה על כל אינטרס ציבורי כללי בהסרת איסור הפרסום, ככל אשר יש דבר מה בפרסום העשוי להיות רלוונטי לעניין רגיש זה, על כן זהו אינטרס ראשון במעלה אותו יש לשקול כנגד כל שיקול מתחרה.

"כל בקשתנו היא להישמע ולתמוך בכל בקשה לחשיפת חומרים העשויים לשפוך אור על המגעים לשחרורם של החטופים או להתנגדות לשחרורם, כמו גם על כל עובדה העשויה להיות רלוונטית לכך, ולו בעקיפין".

*** חזקת החפות: החקירה נמשכת. החשודים לא הורשעו, ועומדת להם חזקת החפות.