הגזירה שתעלה עוד אלפי שקלים בשנה למשפחה. ומי יחמוק ממנה?

רגע לפני שתקציב המדינה אושר בסוף השבוע על-ידי הממשלה, הודיעו במשרד האוצר על "פטנט" חדש שיאפשר לממשלה להימנע לכאורה מהטלת גזירות על קרנות ההשתלמות, הפנסיות ומקבלי שכר המינימום ובכל זאת להתכנס ליעד גירעון של 4%: העלאת דמי הביטוח הלאומי. אלא שככל שהפרטים של התוכנית מתבהרים, עולה כי היא פוגעת בעיקר באוכלוסיות החלשות, מובילה לתוספת תשלום דמי ביטוח לאומי של מעל 1,400 שקל בשנה לשכירים ולעצמאים ומהווה גזירה שהציבור יתקשה לעמוד בה.

● פרשנות | תקציב 2025: המנצחים, המפסידים והשאלות הפתוחות
● הדרמה הלילית והדילמה של רגב: מאחורי הקלעים של דיוני התקציב

על-פי התוכנית, שלא הייתה כלולה בטיוטות חוק ההסדרים הקודמות כלל והפתיעה לא מעט מהגורמים שהיו מעורבים בגיבוש התקציב, דמי הביטוח הלאומי (שמורכבים בחלקם מתשלומי דמי בריאות המועברים למשרד הבריאות) יעלו בכ-60 שקל לעובד בממוצע בחודש, בכ-40 שקל למובטלים ובכ-14 שקל לאברכים ולסטודנטים.

בחישוב שנתי, עבור שכירים, מדובר בתוספת שנתית של כ-1,440 שקל שיחולקו 50%-50% בין המעסיק לעובד השכיר. עצמאים יספגו תוספת שנתית של כ-1,440 שקל בשנה, ואוכלוסייה שלא עובדת או עצמאי שלא עובד יספגו תוספת שנתית בתשלומי הביטוח הלאומי של עוד כ-540 שקל בשנה. כאשר מדובר בזוגות עובדים הסכומים מוכפלים, והתא המשפחתי של זוג עצמאים סופג עלייה שנתית של כ-3,000 שקל בדמי הביטוח הלאומי.

על-פי התוכנית, לא תהיה הקפאה של הקצבאות הצמודות לשכר הממוצע במשק, בהן קצבאות נכות, ילד נכה, נפגעי טרור וכיוצא באלה. 

הצמדה למדד 

בעוד תשלום הביטוח הלאומי משולם על-פי מדרגות שכר ובהתאם לשכר הממוצע במשק, על-פי התוכנית החדשה הוחלט להצמידו למדד. המשמעות: העול על החלשים בחברה ובעלי ההכנסה הנמוכה יהיה גבוה הרבה יותר באופן יחסי. על-פי חוק, יש שתי מדרגות - מדרגה גבוהה ומדרגה נמוכה, אשר נקבעת כ-60% מהשכר הממוצע. מעתה המדרגה הנמוכה תוצמד למדד בלבד.

כיום, עד למדרגת שכר של 7,522 שקל בחודש, עובד משלם כ-3.5% משכרו, המורכבים מ-0.4% דמי ביטוח לאומי ו-3.1% דמי ביטוח בריאות. במקביל, המעסיק משלם דמי ביטוח לאומי של 3.55%. על כל סכום שמעל למדרגת ה-7,522 שקל, משלם העובד כ-7% דמי ביטוח לאומי וכ-5% דמי בריאות (12% בסך-הכול). ההעלאה כאמור נוגעת למדרגת השכר הראשונה. שיעור דמי הביטוח הלאומי יעלה ב-0.6% (בדמי ביטוח בריאות אין שינוי) למעסיק ולעובד.

מדובר בגזרה כלכלית קשה עבור משפחות רבות. כך לדוגמה, עובד המרוויח כ-30 אלף בחודש, ישלם עוד 1.6% דמי ביטוח לאומי עבור 7,500 השקלים הראשונים שהשתכר (המעסיק והעובד יישאו בתוספת של 0.8% כל אחד). עובד המשתכר עד 7,500 שקל בחודש, ישלם 1.6% דמי ביטוח לאומי נוספים על כל משכורתו.

האוכלוסיות שהפגיעה בהם תהיה הנמוכה ביותר בעקבות התוכנית להעלות את דמי הביטוח הלאומי הם הסטודנטים והחרדים, בני ישיבות. אוכלוסיות אלה משלמות את תעריף דמי הביטוח המינימלי העומד על סך של 145 שקל, כאשר מתוכו 29 שקל הם בגין דמי ביטוח לאומי. המשמעות היא שאוכלוסיות אלה יספגו תוספת מזערית של 14.5 שקל בחודש דמי ביטוח לאומי (תוספת של 50%). 

הגדלת הנטל על הציבור העובד

התוכנית להגדיל את דמי הביטוח הלאומי נחתה על הגורמים המקצועיים במשרד האוצר במפתיע, לאחר חודשים שבמהלכם גיבשו והסבירו את התוכנית להקפאת מדרגות המס והזיכויים, אשר לדעתם מהווה את הדרך הנכונה לעמוד ביעד הגירעון ולהכניס כספים לקופת המדינה, בלי להפחית קצבאות אלא רק להקפיאן.

לדברי גורמים שהיו מעורים בגיבוש התקציב, ההתנגדות הפוליטית העזה לתוכנית המקורית הגיעה מכיוון ש"ס, שם הציעו את החלופה של העלאת דמי הביטוח הלאומי במקום הקפאת הקצבאות. גורמים באוצר מודים כי מדובר ב"הגדלת הנטל על הציבור העובד", כאשר לדבריהם "בסוף אין איך לרבע את המעגל, ורוב הגבייה היא מהציבור העובד".

גורמים בביטוח לאומי אומרים כי התוודעו לשינויים תוך כדי הפרסומים שיצאו מישיבת הממשלה וביקשו מהאוצר שהעלייה בדמי ביטוח לאומי תהיה שוויונית יותר, שכן היא פוגעת בעיקר באוכלוסיות החלשות, אך במשרד האוצר לא שעו לפניות.

מנגד אומרים גורמים במשרד האוצר כי שר העבודה, הממונה האחראי על ביטוח לאומי, יואב בן צור, תמך בהצעה להעלות את דמי הביטוח הלאומי במקום הקפאת מדרגות המס והזיכויים, שהיה צעד רוחבי "ונכון יותר"; וכי לא הוצעו על-ידי הביטוח הלאומי כל חלופות לתוכנית זו.

במהלך הדיונים אף עלתה הצעה מטעם האוצר להפחית נומינלית את קצבאות הילדים, אך הגורמים הפוליטיים שללו זאת.