אינטל ואנבידיה היו השנה מעין תמונת מראה. האחת, ענקית שבבים ותיקה שנקלעה למשבר, פיטרה עובדים (וסגרה להם את עמדת הקפה) הקפיאה עבודות על מפעלים, והשווי שלה נחתך ביותר מחצי מתחילת השנה.
● מחכים לאנבידיה: הדוח שעשוי לפתור את הבעיה של ענקיות הטק
● וורן באפט לא קונה אפילו מניות של עצמו. אבל במוצר השקעה אחד הוא מאמין
והשנייה, היא סיפור הצלחה כמעט לא יאמן. חברת שבבים אמנם לא צעירה, אבל עד לא מזמן כמעט לא מוכרת, הופכת למובילה העולמית של מהפכת הבינה המלאכותית, עם זינוק אסטרונומי ברווחים, בהכנסות ובעיקר במניה, שהביאה את החברה משווי של 300 מיליארד דולר לפני שנתיים, לשווי של מעל ל-3.3 טריליון דולר היום. למעשה, החדשנות של אנבידיה היא אחת הסיבות להידרדרות של אינטל, שהתקשתה להדביק את הפער. כך, בזמן שאינטל התרסקה ביותר מ־50%, אנבידיה זינקה במעל 180%. לפני חמש או עשר שנים, אף אחד לא דמיין מהפך כזה.
כעת, חילופי הדורות בשוק השבבים מגיעים גם לאחד המדדים המובילים בוול סטריט: הדאו ג'ונס (Dow Jones Industrial Average). אינטל תצא מהמדד ואנבידיה תיכנס. בתגובה, מניית אינטל נחלשה ומניית אנבידיה עלתה במסחר המאוחר ביום שישי ובמסחר המוקדם ביום שני. העדכון צפוי להיכנס לתוקף ביום שישי הקרוב, 8 בנובמבר.
המדד שהמציא את המדדים
מדד דאו ג'ונס רשם מתחילת השנה הנוכחית תשואה של 11.6% - הרחק מאחורי הנאסד"ק ו־S&P 500 שהניבו תשואה של יותר מ־20% באותה תקופה. עם זאת, הדאו ג'ונס נחשב יותר מוטה ערך ולכן פחות תנודתי משני המדדים האחרים. ולמרות זאת, גם הוא רשם השנה מספר שיאי כל הזמנים.
המדד נחשב לאחד המוכרים בשוק האמריקאי, והוא מודד את מחיריהן של 30 מניות אמריקאיות הנסחרות בבורסות ניו יורק ונאסד"ק ומגיעות מסקטורים שונים, כך שהמדד נתפס כמשקף של מצב הכלכלה בארה"ב (אף שאינו נרחב כמו מדד S&P 500). בין המניות שנכללות בו ניתן להזכיר את בואינג, ג'יי.פי מורגן, קוקה קולה, אפל ואמזון, שנכנסה בעדכון הקודם של המדד.
מדובר באחד ממדדי המניות הוותיקים בעולם, ובפרט בארה"ב, והוא הושק עוד בשנת 1896, על־ידי צ'רלס דאו ושותפו אדוארד ג'ונס. בשנים הראשונות היו במדד 12 חברות, ונקודות המדד ייצגו את המחיר הממוצע של מניות 12 החברות הללו (שנעשה בחישוב ידני). בהמשך נכנס "המחלק של דאו", ערך מספרי שבו מחלקים את מחירי המניות, ושלוקח בחשבון שינויים כמו איחודי הון, דיבידנדים וכדומה.
לפי הודעת החברה המפעילה את המדד, S&P Dow Jones Indices, השינויים במדד דאו ג'ונס נועדו להבטיח חשיפה מייצגת יותר לתעשיית השבבים ולתעשיית החומרים.
שיאנית התשואות של וול סטריט רושמת הישג חדש
מדד דאו ג'ונס (Industrial Average) כולל בתוכו חברות מסקטורים מגוונים בכלכלה האמריקאית – חוץ משניים: שירותי תשתיות (Utilities) ותחבורה (transportation). מניות מהסקטורים האלה נכנסות למדדים אחרים, ייעודיים, של דאו ג'ונס.
העדכון הקרוב ביום שישי יכלול גם שינוי בהרכב של מדד Dow Jones Utility Average, כשמניית The AES Corp תוסר מהמדד ובמקומה תיכנס מניית ויסטרה , וזאת כדי להבטיח את החשיפה הנכונה למניות בתחום יצרניות החשמל העצמאיות ויצרניות חשמל באנרגיה מתחדשת, כחלק מסקטור ה־Utilities, שהפך לאחד המגזרים הלוהטים בוול סטריט.
מניית ויסטרה נכנסה רק לאחרונה למדד S&P 500, המדד שכולל את מניות 500 החברות הגדולות ביותר בארה"ב הרשומות למסחר בוול סטריט. נכון להיום, ויסטרה היא שיאנית התשואות במדד S&P 500 עם זינוק של 210% במחיר המניה מתחילת השנה הנוכחית, שהביא אותה לשווי של מעל 41 מיליארד דולר. ויסטרה היא יצרנית וספקית חשמל ברחבי ארה"ב, חשמל שאותו היא מייצרת ממקורות שונים - גז טבעי, אנרגיה גרעינית, פחם, אנרגיה סולארית - באמצעות חברות בנות שיש לה.
ויסטרה (וחברות דומות לה) נהנית מהגידול בביקושים ליישומי AI, שדורשים דאטה סנטרים הצורכים אנרגיה רבה - כלומר, יוצרים ביקוש רב לחשמל שמייצרת ויסטרה וחברות אחרות בתעשייה. לאחרונה אמר ניר אורגד, אנליסט מניות חו"ל במערך הייעוץ של בנק לאומי, כי "אם ב־2023 צריכת חשמל של שרתי מידע הייתה 2.5% מסך צריכת החשמל בארה"ב, התחזית ל־2030 היא לשיעור של סביב 7%".
מניית The AES שגם היא יצרנית חשמל תצא מהמדד בעדכון הקרוב נסחרת בשווי של 10.5 מיליארד דולר לאחר ירידה של 20.4% במניה שלה מתחילת השנה. המדד עצמו עלה מתחילת השנה ב־15.6%.
איך השינוי ישפיע על מניות אנבידיה ואינטל?
אינטל תצא השבוע מהמדד אחרי שנסחרה בו במשך 25 שנים - מאז נובמבר 1999. ככל הנראה בטווח הקצר, השינוי בהרכב המדד יכול לייצר ביקושים במניית אנבידיה לצד מימושים במניית אינטל, כפי שכבר קרה במסחר המאוחר ביום שישי לאחר הדיווח על העדכון הצפוי במדד. המשקיעים במניות על בסיס המדדים (כמו קרנות או תעודות סל מחקות מדדים) ירכשו וימכרו את המניות על מנת לבצע התאמות בהחזקות בהתאם לעדכון במדד. בטווח הארוך יותר נראה שלא אמורה להיות השפעה על מחירי המניות, שימשיכו להיסחר על בסיס תוצאות החברות, הנעשה בתעשייה והסביבה המאקרו כלכלית.
הספליט של אנבידיה נתן לה את דחיפת הכניסה
בניגוד ל־S&P 500 ולנאסד"ק, בהם שם המשחק הוא שווי השוק של החברה, בדאו ג'ונס הסיפור הוא מחיר המניה - ככל שמניה יקרה יותר, היא בעלת השפעה גדולה יותר על המדד. הבחירה עצמה של הרכב 30 המניות נעשית בידי ועדה מיוחדת שמתכנסת אחת לתקופה. הוועדה בוחנת את המניות על בסיס מספר קריטריונים ומחפשת מניות שהן בעלות מוניטין מצוין, צמיחה בת קיימא וכזו שיוצרת עניין רב מצד המשקיעים.
נראה שאנבידיה עונה על כל הקריטריונים האלה (ואינטל כבר לא), ולפי הערכות, מה שעוד עזר לה להיכנס למדד היה הספליט שביצעה במניה לפני מספר חודשים: בחודש יוני, כל מניה של אנבידיה פוצלה ל־10 מניות. מהלך כזה הוא טכני בעיקרו, ובמסגרתו שווי השוק נותר ללא שינוי אך מספר המניות גדל, כך שמחיר כל מניה נמוך יותר. מכיוון שמדד דאו ג'ונס מתבסס על מחיר המניה, ככל שהמחיר גבוה יותר כך יש לאותה מניה השפעה רבה יותר על המדד. הספליט של אנבידיה והעובדה שהיא נסחרת כיום במחיר של 135 דולר ולא 1,350 דולר הפך אותה ליותר "קלה לעיכול" למדד.
בנק ההשקעות שמנסה להיות אופטימי על אינטל
אחרי תקופה ארוכה של חולשה במניה, חברת השבבים אינטל פרסמה בשבוע שעבר דוחות שהפתיעו את השוק לטובה, ומנייתה טיפסה ביום שישי ב־7.8%. בבנק ההשקעות האמריקאי Cantor כתבו בתגובה על הדוחות כי "על רקע חששות המשקיעים מפספוס ברבעון הרביעי של השנה (כפי שגם אנחנו צפינו), אינטל הציגה תחזית גבוהה משל הקונצנזוס לרבעון האחרון. המגמות העסקיות מעט יותר טובות". בקנטור הוסיפו כי הם "ממתינים בקוצר רוח להוכחות נוספות שיכולות להגביר את הביטחון שלנו בסיכויי ההצלחה". עד אז, הם נותרים בהמלצת "נייטרלי" ובמחיר יעד של 25 דולר, 7.8% מעל המחיר הנוכחי בנאסד"ק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.