היום שאחרי המלחמה יביא איתו התאוששות כלכלית, או ההפך?

המלחמה בישראל נמשכת כבר 13 חודשים, והיא הארוכה שידעה עד כה מדינת ישראל. גם עתה, קשה לראות את סיומה באופק, אבל הכלכלנים כבר עוסקים בשאלה החשובה: כיצד תיראה האינפלציה ביום שאחרי המלחמה, ובעקבותיה.

● מנהל חברת ההשקעות האלטרנטיביות מהגדולות בעולם: "אין זמן טוב מזה להשקיע בישראל" 
● המומחה שמסמן שש חברות עם הזדמנות השקעה משמעותית 

חלק מהתחזיות ברורות למדי: התמונה הכלכלית תתבהר והסנטימנט של המשקיעים ישתפר. יחד עם זאת, חלקים רבים בתמונה עדיין לא מעורפלים - האם היציאה מהמלחמה תתרום להתחממות האינפלציה ותגביר בין השאר את הלחץ על בנק ישראל להעלות ריבית, או שחלופין ליקוק הפצעים, ההוצאות העצומות והגזירות על הציבור יעיקו על המשק, ואולי אף יובילו לירידות מחירים?

בשנה האחרונה, התמונה של רמות המחירים הייתה מורכבת: מדד המחירים לצרכן התמתן בחודשי המלחמה הראשונים וירד בתחילת 2024 אל עבר טווח יעד היציבות של בנק ישראל, 3% ברף העליון. עם זאת, מאז מדד פברואר הוא החל לעלות וכעת הוא מציג אינפלציה שנתית של 3.5%, ועד לסוף השנה החזאים צופים שהמדד ימשיך לעלות. גם התחזיות לשנה הבאה, אז צפויה המלחמה להסתיים, אינן מצביעות על ירידה ברמת המחירים.

מה יוריד את האינפלציה?

מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, מתאר את הכותרת הכללית ליום המשמח: "פרמיית הסיכון של ישראל תרד בכל הרמות, ונוכל לראות זאת בכל הפרמטרים. השקל יתחזק מאוד, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, ושוקי המניות ייהנו מחזרת הון המשקיעים בעולם".

בעקבות זאת, הגורם המשמעותי שיקל על האינפלציה הוא חזרת השקל לרמות מוכרות יותר. בפרוץ המלחמה, השקל פחת בחדות לשער של יותר מ-4 שקלים לדולר, ובחודשים האחרונים נע בטווח של 3.55-3.85 בהתאם להתרחשויות הביטחוניות. "נוכל לראות את השקל חוזר בטווח הבינוני לרמות של לפחות 3.5 שקלים ואף מתחת לכך, במידה שהמלחמה תסתיים בהחזרת השבויים והשבת השקט לזירות השונות", אומר שפריר.

עם זאת, השקל לא בהכרח יחזור לרמתו המקורית. גם לפני המלחמה שרר בישראל אי-שקט אזרחי בשל השלכות הרפורמה המשפטית, כך שהתחזקות המטבע מוטלת בספק. ערב ה-7 באוקטובר, השקל נסחר ברמה של 3.82 שקל לדולר, ולממשלה יש עוד סוגיות ללבן לפני שהשוק יירגע לחלוטין.

גם הירידה בפרמיית הסיכון עשויה להוביל לירידות מחירים. אלמנטים שהקפיצו את המחירים השנה, כמו מחירי הפירות, הירקות והתעופה, נבעו בעיקר מהשלכות המלחמה, כאשר הפגיעה בחקלאות וביטול טיסות בינלאומיות לישראל הביאו לזינוק במחירים. סיום המלחמה בצורה מיטבית יביא להתאוששות ברכיבים אלו.

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי במיטב, מעריך שנראה ירידה במחירי המוצרים המיובאים, שתתרחש במקביל להתמתנות השקל: "יחד עם ירידת המחירים עצמם, ייובאו יותר מוצרים לישראל. כ-50% מהמוצרים המיובאים מגיעים בטיסות נוסעים והמחסור בטיסות הוביל לבעיית היצע במוצרים בחנויות".

גם החרם הטורקי אחראי להתייקרות המחירים. בהנחה שהמלחמה תסתיים בהסכם בינלאומי, אפשר שחרם המוצרים יסתיים כך שיתאפשר יבוא מחדש של מוצרים רבים מטורקיה, שוודאי יסייעו לשפר את התחרות בענפים רבים.

נוסף לאלו, גם הגזירות הכלכליות הרבות בתקציב 2025 ובשנים אחריה, ישאירו לנו הרבה פחות כסף פנוי בכיס. כפועל יוצא תיאבון הקניות שלנו עשוי לרדת, וממילא להביא גם לירידות מחירים בניסיון להגיע ללב ולכיס של הצרכן הישראלי.

מה יעלה את האינפלציה?

אך לא רק משקולות על האינפלציה יגיעו עם סיום המלחמה. בצד השני של המשוואה, ישנם חששות ללחצי אינפלציה חדשים שיכולים לתרום להתפרצות מחודשת של המחירים.

זבז'ינסקי מעריך שלאחר המלחמה צפויה עלייה בביקושים מצד הציבור, למרות גזירות התקציב. "ראינו מקרה דומה אחרי הקורונה. הסנטימנט החיובי בסוף המלחמה יביא לעלייה בצריכה הפרטית". גם בבנק הפועלים כותבים על הרצון של הציבור "לפצות את עצמו" על חודשי המלחמה, בדגש על הגידול החד בתיירות פנים ובשאיפה גם בתיירות הנכנסת. סיום המלחמה מתבטא גם בתחזיות, והן מצביעות על התאוששות בצמיחה. בנק ישראל צופה כי בשנת 2025 התוצר יגדל ב-3.8%, לעומת 0.5% בלבד השנה. זבז'ינסקי מוסיף כי על פי הנתונים והסקרים, המצב הפיננסי של רוב משקי הבית כמעט ולא נפגע השנה, מה שיסביר את יכולת הציבור להגדיל את כמות הצריכה.

בנק הפועלים מזכיר את הגידול החד בכמות הכסף הנזיל שבידי הציבור בשנה האחרונה, שמהווה "העלייה החדה ביותר מאז שנת 2015, בנטרול תקופת הקורונה". בין השאר, זה נבע מהזרמות כספים אדירות על ידי הממשלה למפונים ומילואימניקים, וחלק גדול עשוי להגיע בחזרה לשוק כשהמלחמה תסתיים. יחד עם זאת, הם מציינים, בתקופת הקורונה הזינוק בכמות הכסף אמנם 'תרם' לאינפלציה, אולם אז הריבית הייתה אפסית והמוטיבציה לצריכה הייתה גדולה יותר.

בכל מקרה, האופטימיות הזו עשויה להיטיב עם נתוני התוצר והצריכה הפרטית, אך עלולה להוביל לעליות מחירים. צריכה מוגברת מצד הפרטיים, יחד עם הוצאה ממשלתית רחבה בשל הצורך בשיקום הצפון והדרום ונפגעי המלחמה, יגבירו את לחצי המחירים במשק. אלמנט זה מתקשר לכך שבבנק ישראל לא צופים חזרה מהירה של המדד לעבר יעד יציבות המחירים, והצפי הוא שינוע סביב הרף העליון לאורך שנת 2025.

כמו כן, חשוב לזכור שהאינפלציה בחודשים האחרונים עלתה גם בשל סיכוני ביקוש ולא רק היצע. צד ההיצע נפגע בשל השלכות המלחמה, אך אינפלציה מצד הביקוש הרימה את ראשה בחודשים האחרונים.

גם סקטור ההייטק, קטר הצמיחה של ישראל, עשוי להשפיע על כיוון המחירים. בשנה וחצי האחרונות, מאז ינואר 2023, חלה צניחה משמעותית בהשקעות בהייטק הישראלי. שפריר מעריך כי בסיום המלחמה, גופים זרים יחזרו לארץ ואנחנו עשויים לראות גם גידול חד בשכר העובדים בענף, שיוביל ללחצים מצד הביקוש.

תחזית לירידת מחירים

איזה מהפרמטרים יגברו? שפריר מהפועלים מעריך כי הרגיעה הביטחונית תאפשר ירידה מהירה יותר באינפלציה, לעבר טווח היעד של בנק ישראל, אשר צופה ירידה זו רק לקראת הרבעון השלישי של השנה הבאה. הירידה תהיה אמנם הדרגתית, אך התחזקות השקל והתמתנות בסביבה הגלובלית יכריעו להערכתו את הכף.

גם זבז'ינסקי צופה התמתנות מחירים כתרחיש הסביר ביותר לסוף המלחמה, אך מדגיש שזה לא יקרה באופן מיידי. לדברי כלכלן מיטב, "התגברות הביקושים ועליית הסנטימנט יביאו בתחילה דווקא להתייקרות מחירים, אך אחרי מספר חודשים בודדים, החסמים ייעלמו ונראה את המדדים חוזרים להתמתן".