המומחים לעסקאות מגיבים לניצחון טראמפ: "יהיה קשה יותר לעשות עסקים עם ארה"ב, אבל יהיו גם הזדמנויות"

בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב בתום קמפיין שהתמקד בסוגיות כלכליות, תוך הבטחות מצידו להטיל מכסים על מוצרים המגיעים מעבר לים ולהקשיח את מדיניות ההגירה, צפויה להשפיע גם על היחסים הכלכליים שבין ישראל לארה"ב. רכיב משמעותי ביחסים הללו מתמקד בפעילותן של חברות ישראליות בארה"ב, ובמיוחד בעסקאות שלהן עם לקוחות ובהון שהן מגייסות ממשקיעים אמריקאים. 

● טראמפ חוזר לבית הלבן, ואת המשקיעים מעניינת בעיקר הבטחה אחת שלו
● חזרתו של טראמפ לבית הלבן מקפיצה את הדולר בעולם, אז למה דווקא השקל מתחזק?
● אחרי ניצחון טראמפ: האירו יורד בחדות מול הדולר, חשש כבד באירופה
● איך ישפיע הניצחון של טראמפ על השווקים? הביטקוין קופץ לשיא

לפי נתוני משרד הכלכלה, ארה"ב היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של ישראל עם יצוא סחורות לשוק האמריקאי בהיקף של כ-18 מיליארד דולר ויבוא סחורות לישראל בהיקף של כ-9.5 מיליארד דולר ב-2023. גם בתחום השירותים מדובר בהיקפים דרמטיים של שיתוף-פעולה: יצוא השירותים לארה"ב הסתכם בכ-22.5 מיליארד דולר, והיבוא ממנה בכ-6.7 מיליארד דולר נכון לשנים 2022 ו-2023.

השנתיים האחרונות, סביב המשבר הכלכלי שנלווה למלחמה ולהפיכה המשטרית שקדמה לה, העיבו על ההשקעות והעסקאות הבינלאומיות בישראל - אך באחרונה ניכרת התאוששות. דוח של חברת המחקר IVC וזרוע ההייטק של בנק לאומי, לאומיטק, מעלה כי בשלושת הרבעונים הראשונים של 2024 ביצעו חברות בארה"ב עסקאות רכישה בישראל בהיקף מצטבר של 8.5 מיליארד דולר. 16 העסקאות הגדולות ביותר בתחום המיזוגים והרכישות בארץ, אשר כל אחת מהן בוצעה בהיקף של למעלה מ-100 מיליון דולר, נערכו עם גופים אמריקאים - בהשוואה ל-10 עסקאות כאלה ב-2023.

בשורה מעודדת נוספת העולה מהדוח היא שבתשעת החודשים הראשונים של 2024 הסתכמו גיוסי ההון להייטק הישראלי ב-7.22 מיליארד דולר, גידול של כ-32% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. רבים מהגיוסים מגיעים מקרנות הון-סיכון וממשקיעים בארה"ב. אופטימיות נרשמת גם בזירת ההנפקות של חברות ישראליות בוול סטריט, ולפי ניתוח שפורסם בגלובס, למעלה מ-20 חברות עשויות להנפיק מניות בבורסות של ניו יורק ובנאסד"ק במהלך 2025.

לצד היזמים והמשקיעים המובילים את העסקאות הללו, מי שממלא בהן תפקיד מרכזי הם עורכי הדין בתחומי המיזוגים והרכישות, ההנפקות, ההייטק וההון-סיכון. משפטנים בתחומים אלה מעורבים עמוקות בכל שלביהן של העסקאות - החל משלב הגישושים שבין הצדדים וגיבוש העקרונות למתווה העסקה, דרך ניהול המשא-ומתן וניסוח ההסכמים המורכבים המאפיינים עסקאות בינלאומיות, וכלה בהוצאתן של העסקאות אל הפועל והיישום בשטח של גיוסי ההון, המיזוגים והאקזיטים. 

הכבדה על יחסי הסחר 

בשיחות עם גלובס, עורכי דין מובילים בתחום מביעים חששות מהשלכות אפשריות של ממשל טראמפ - אך גם מזהים הזדמנויות. "הגישה הכלכלית של טראמפ, המתמקדת בהעדפת תוצרת מקומית והקטנת מעורבות הסחר הבינלאומי, עשויה להכביד על יחסי הסחר בין ישראל לארה"ב", אומרת עו"ד אפרת שוסטר, שותפה מייסדת במשרד שוסטר.

לדבריה, "מדיניות של העלאת מכסים והגבלות על יבוא ויצוא עלולה להוסיף עלויות משמעותיות עבור עסקים, להקשות על ביצוע עסקאות ולהעלות את מחירי המוצרים והשירותים המועברים בין המדינות. חברות ישראליות, שעד היום נהנו מגישה נוחה לשוק האמריקאי, עלולות להידרש להוצאות בלתי צפויות כדי לשמר את פעילותן בארה"ב".

שוסטר ממחישה את הקושי באמצעות רפורמת המס שהעביר טראמפ בקדנציה הקודמת שלו. הרפורמה, היא מסבירה, גרמה למשקיעים אמריקאים לדרוש ממיזמים ישראליים להקים חברות בארה"ב או לבצע "פליפ" - תהליך בו החברות הופכות לאמריקאיות כדי להתאים לדרישות המס המקומיות. לדבריה, "ייתכן שגם עכשיו נראה יזמים המבקשים למשוך משקיעים אמריקאים, ונאלצים להקים בשביל זה את הסטארט-אפ שלהם בארה"ב או להעביר את הפעילות לשם".

עו"ד יניב בר-זיק, שותף במשרד תל צור ושות', מסכים כי מדיניות ה"אמריקה תחילה" של טראמפ עלולה להכביד על עסקאות בינלאומיות. "בקדנציה הקודמת של טראמפ, משקיעים אמריקאים נטו לדרוש יותר זכויות, במיוחד סביב העברה של קניין רוחני או פעילות מחוץ לארה"ב". בקדנציה הבאה, בר-זיק צופה כי חברות ישראליות שינפיקו בוול סטריט ייתקלו בתנאים מחמירים יותר.

לדבריו, משקיעים בארה"ב לא רק יצפו מחברות ישראליות להשקיע בתשתיות ולייצר מקומות עבודה בארה"ב, אלא גם ידרשו סמכויות רחבות יותר לנציגים האמריקאים שיצרפו מטעמם לדירקטוריון ויחמירו את הבדיקות לגבי הסכמי הרישוי של הגופים הישראלים בתחום הקניין הרוחני.

האמריקאים אף עלולים, לדעת בר-זיק, להקשיח את מנגנון ה-Lock-Up - כלומר את משך הזמן שבו ידרשו שהיזמים לא יורשו למכור את מניותיהם אחרי שיקבלו את כספי ההשקעה. עוד עשויות להתגבר הדרישות לדיווח על השקעות זרות ויצוא, ובעסקאות מימון ייתכן כי מלווים יידרשו יותר ביטחונות. 

עלייה במספר ההנפקות 

עם זאת, תוצאות הבחירות מביאות עמן, כאמור, גם הזדמנויות. עו"ד חיים פרידלנד, שותף בכיר במשרד גורניצקי, מעריך כי טראמפ, הנתפס כתומך במגזר העסקי, יניע הקלות במסים לחברות ואף מהלך להורדת הריבית. "להערכתי זה יעורר את השווקים, ונראה עלייה במספר ההנפקות, הרכישות וההשקעות. בגלל שבישראל יש ריכוז גבוה של חברות איכותיות, וגם משקיעים שרוצים לממש אחרי יותר משנתיים של קפאון בשווי החברות, מהלכים כאלה יובילו לעלייה משמעותית בעסקאות השקעה".

שוסטר מצביעה על פוטנציאל כלכלי למזרח התיכון. "לטראמפ הייתה תרומה להסכמים שפתחו שווקים חדשים לשיתוף-פעולה עם מדינות כמו איחוד האמירויות ובחריין", היא מזכירה. "חתימה על הסכמים דומים עם סעודיה ומדינות נוספות עשויה להרחיב עוד יותר את אפיקי הסחר של ישראל לאפיקים שאינם תלויים בהכרח במדיניות האמריקאית".

פרידלנד מסכים כי במקרה של הסכמים עם המדינות הסוניות מתונות, ובראשן סעודיה, "השמיים הם הגבול - במיוחד בענפי האנרגיה, הביטחון והתשתיות".

בר-זיק מוסיף לאופטימיות ומציין כי חזרת טראמפ לבית הלבן עשויה לחזק את היחסים עם ישראל. "אחרי שנתיים לא פשוטות לשוק הישראלי, בדגש על ההייטק וההון סיכון, המגמה היא חיובית. חברות ישראליות שיציגו ערך משמעותי לשוק האמריקאי, ובמיוחד כאלה המייצרות מקומות עבודה בארה״ב, צפויות ליהנות שם מיחס אוהד", הוא מעריך. 

עניין מיוחד בקריפטו 

בחירתו של טראמפ מעוררת עניין מיוחד בתעשיית הקריפטו. במהלך הקמפיין הביע טראמפ תמיכה נלהבת במתן תמריצים לתעשייה, והכריז על שאיפתו להיות "נשיא הקריפטו". בר-זיק צופה כי הביקורת של טראמפ על הרגולציה המחמירה שהטילה עד היום על הענף רשות ניירות ערך בארה"ב (ה-SEC) עשויה להוביל לשינוי - אך חברות קריפטו ישראליות לא צריכות לבנות על אקזיט מהיר בארה"ב.

"נכון, חברות בתחומים כמו תשתיות בלוקצ'יין, תשלומים מבוזרים ואבטחת קריפטו עשויות לקבל יחס חיובי יותר ממשקיעים ומרגולטורים", הוא מסביר, "אבל הן יתמודדו עם דרישות מצד ה-SEC להפרדה ברורה בין המסחר בקריפטו לבין הפעילות הרגילה ולאימוץ שיטות מתקדמות לניהול סיכונים ונגד הלבנת הון".

תעשיות נוספות עשויות להיות מושפעות מניצחון טראמפ. "הסייבר, הפינטק, הבינה המלאכותית והתעשיות הביטחוניות הקלאסיות יהיו מקור עניין להשקעה", מעריך פרידלנד, ומוסיף כי "שיפור בשוק ההון האמריקאי יעשה רק טוב לשוק ההון הישראלי".

בר-זיק צופה כי חברות בענף האנרגיה הירוקה, וכאלה המתבססות על שרשראות אספקה גלובליות, עלולות להיתקל בקשיים מול ממשל אמריקאי שגישתו העקרונית עוינת את התחומים הללו - אבל ההזדמנויות בענפים האחרים עשויות לפצות על כך.

בסיכומו של דבר, מעריך פרידלנד, השיפור הצפוי ביחסים שבין ממשלת ישראל לממשל החדש של טראמפ "צפוי להוריד את מפלס הדאגה - אם כזו בכלל קיימת - אצל מי שמנהל עסקים מול ישראל".