ברוב של 52 תומכים מול 38 מתנגדים: מליאת הכנסת אישרה הלילה (ג') את הצעת החוק המעניקה לש"ס, באמצעות השר לשירותי דת, מיכאל מלכיאלי, סמכויות רחבות במימון ובמינוי של תקנים ומשרות במועצות הדתיות ברחבי הארץ.
הצעת החוק, המכונה "חוק הרבנים 2", יוצרת מסלול נוסף לשליטה ולתקצוב של ש"ס במשרות לשירותי דת, וזאת בנוסף לערוצי המימון הקיימים כיום באמצעות תקציב המדינה והרשויות המקומיות.
אחרי שאושרה בקריאה ראשונה, הצעת החוק צפויה כעת לעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט, לצורך הכנה להצבעה בקריאות השנייה והשלישית.
● תקציב הביטחון עשוי לגדול בעשרות מיליארדי שקלים בשנה. כמה זה יעלה למשפחה
● מנהל רשות המסים חשף: השינוי שהכניס למדינה 4 מיליארד שקל
הצעת החוק נחשבת לגרסה "מתונה" יותר של "חוק הרבנים" המקורי, אשר נועד לאפשר לממשלה להוסיף תקנים רבים של רבנים מטעמה של ש"ס ברשויות המקומיות. עם זאת, גם ההצעה שעברה הלילה מגדילה את האפשרות לממן משרות חדשות של רבנים ובלניות. לפי ההצעה, שר הדתות יוכל להחליט על מימון הוצאות לשכר ולתקנים במועצות הדתיות, ללא הגבלה.
עוד מאפשרת הצעת החוק לשר הדתות למנות בעלי תפקידים, ובהם רבנים, בהתאם לתקצוב הנפרד שהוא יוכל להקצות עבורם בהתאם לחוק החדש. זאת בניגוד למצב שהיה קיים עד היום, ובו מינויים יכולים היו להתבצע רק בתיאום עם המועצות הדתיות. סמכות השר אף אינה תלויה בהסכמת משרד האוצר, שכן הצעת החוק מסתפקת בכך ששר הדתות "יתייעץ" עם שר האוצר לגבי החלטותיו בנוגע למועצות הדתיות.
ההתנגדויות: "לשון התיקון המוצע אינה מוגבלת"
הצעת החוק נתקלה בהתנגדות מצד הייעוץ המשפטי של ועדת החוקה בכנסת. בחוות-דעת מטעמו נכתב כי "לשון התיקון המוצע אינה מוגבלת, הן מבחינת סוגי השכר והתקנים ומאפשרת כל סוג של תקנים, והן מבחינת היקף הוצאות השכר והתקנים, שכן אין כל מגבלה על השר בעניין היקף התקצוב".
לנוכח הכוח הפוליטי שמעניקה הצעת החוק לש"ס, השולטת כאמור במשרד הדתות, גררה הצעת החוק מחלוקת חריפה בין המפלגות בקואליציה. בין היתר, סיעת עוצמה יהודית בלמה את הליך החקיקה של "חוק הרבנים" המקורי ודרשה להבטיח את השתתפותו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בפורומים מצומצמים לניהול המלחמה. ככל הידוע, ראש הממשלה בנימין נתניהו אכן צירף באחרונה את בן גביר לחלק מההתייעצויות שהוא מקיים בנושאים ביטחוניים.
במכון הישראלי לדמוקרטיה תקפו את הצעת החוק. בנייר עמדה מטעם המכון נכתב כי תקציב המועצות הדתיות עמד ב-2022 על כ-952 מיליון שקל, וכי לפי דוח מבקר המדינה הן אינן סובלות כלל ממצוקה תקציבית - אלא דווקא מעודף תקציבי בגובה של 427 מיליון שקל, והוצאותיהן נמוכות באופן שיטתי מהכנסותיהן. לדברי המכון, הצעת החוק תייצר "מנגנון תקצוב ריכוזי וחריג שיפגע באוטונומיה של המועצות הדתיות ויוביל גם לבזבוז כספי ציבור".
באופוזיציה תקפו אף הם את הצעת החוק. ח"כ גלעד קריב (העבודה) אמר כי מדובר ב"חגיגת ג'ובים מושחתת בעיצומה של מלחמה, ללא כל קריטריונים, תוך עקיפת הרשויות המקומיות ותוך התעלמות מוחלטת מהצרכים האמיתיים של הציבור. החוק יאפשר הגדלה זוחלת במספר רבני השכונות ועובדי המועצות הדתיות, ובניגוד לנטען, ברגע מסוים עובדים אלה יועמסו גם הם על תקציבי הרשויות המקומיות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
