משרד הביטחון חתם בשבוע שעבר עם בואינג על עסקת הענק לרכישת 25 מטוסים מתקדמים מדגם F15IA תמורת כ־5.2 מיליארד דולר. העסקה "תבוצע מכספי הסיוע האמריקאי", כפי שציינו במשרד הביטחון, וכוללת אופציה לרכש עתידי של 25 מטוסים נוספים - לאחר שהיקף העסקאות שחתם המשרד מתחילת המלחמה כבר הסתכם בכ־40 מיליארד דולר.
● אם טראמפ ינסה לפטר את פאוול, יו"ר הפד ייאבק. כמה רחוק הוא ילך?
● פרשנות | המינויים החדשים של טראמפ: חדשות רעות לאיראן וטובות לישראל
עם זאת, העסקה טומנת בחובה סימני שאלה רבים, בהם מאילו כספי סיוע יגיע הסכום הגבוה, מהם תנאי התשלום, ועד כמה ישולבו חברות ישראליות בפרויקט? גלובס סוקר את סימני השאלה שעליהם במשרד הביטחון לא מעוניינים בשלב זה להשיב.
1מאילו "כספי סיוע" יבוצע התשלום?
שאלה זו מעניינת במיוחד ולוטה כעת בערפל. לפי מזכר ההבנות הנוכחי, ארה"ב מספקת לישראל סיוע שנתי של 3.8 מיליארד דולר (3.3 עבור רכש ו־0.5 עבור מיזמים משותפים בתחום ההגנה האווירית). בנוסף, ישנם גם מענקים נוספים שמעבירה ארה"ב לישראל מדי שנה. כך, לפי דוח "עלויות המלחמה" שפרסם מכון ווטסון באוניברסיטת בראון, במהלך השנה הראשונה של המלחמה סיפקה ארה"ב למדינת ישראל סיוע בסך 17.9 מיליארד דולר. כאמור, בשלב זה במשרד הביטחון לא משיבים לשאלה מאילו כספים תבוצע העסקה - האם מהסיוע השנתי, או ממענקים אחרים שכבר אושרו או יאושרו בהמשך.
לפי משרד הביטחון, אספקת המטוסים תחל בשנת 2031 ותימשך בקצב של 4־6 מטוסים בשנה. כלומר, הטייסת כולה תהיה בישראל ב־2035 בתרחיש האופטימי ביותר. על כן, סוגיית התשלום גם מעוררת סימני שאלה באשר למהות העסקה עצמה - בעיקר כיוון שמדובר בהשקעה גדולה מאוד, שעולה בהיקפה על סך הסיוע השנתי שנותנת ארה"ב לישראל מדי שנה (פער של 1.4 מיליארד דולר). מנגד, ייתכן והתשלום יבוצע בכמה פעימות.
"ישראל היא מדינה יוצאת דופן שבסיוע הביטחוני האמריקאי מאפשרים לה לבצע התקשרויות ארוכות לאורך זמן ולפי אבני דרך", אומר תא"ל (מיל') מוטי בסר, שכיהן כיועץ הכספי לרמטכ"ל וכראש אגף התקציבים של משרד הביטחון בשנים 1997־2000. "אצל מדינות אחרות דורשים עבור מוצרים ביטחוניים תשלום, ורק אחר כך מספקים. לישראל יש מודל אחר שנבנה במשך שנים, ומאפשר לבצע פריסות מימון לאורך זמן ממושך ולקחת בחשבון מקורות קיימים ועתידיים".
נשיא ארה''ב הנבחר, דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon
בסר מספר כי אחת לשנה, מבצעים באגף התקציבים במשרד הביטחון סקר התחייבויות, בין השאר משום שהאמריקאים מאפשרים ביצוע עסקאות עם פריסת תשלומים ל־7־9 שנים. "כשעושים עסקה של 5.2 מיליארד דולר ופורסים אותה לאורך שנים זה לא משריין את הסיוע שהצטבר, אלא זהו חלק מתזרים רב־שנתי שמאפשר לבצע רכש נוסף".
2מהו יהיה המחיר ברכישות נוספות?
ההסכם של ישראל ובואינג כולל אופציית רכישה של טייסת נוספת. הסכום שעומד מאחורי הסעיף לא פורסם, אבל הוא נובע מהחלטת מזכיר המדינה אנתוני בלינקן ב־13 באוגוסט לאשר מכירה אפשרית בסך כולל של כ־18 מיליארד דולר. הסכום לא כלל רק מכירה אפשרית של 50 מטוסים, אלא שורה ארוכה של אמצעים.
"בעסקאות שכאלו יש יתרון לגודל העסקה. מול התעשייה, ברגע שעושים הזמנה גדולה יותר - המחיר פר יחידה נמוך יותר", מסביר בסר, שהיה מעורב בעסקת רכישת ה־F-16I, שנכנס לשירות ב־2004. "באותה עסקה רכשנו 100 מטוסים, וכחלק מההוזלה סיפקו לנו כמה יחידות נוספות". במקרה של F15IA, בדומה לכל מטוס קרב, אין מחיר "מחירון". אולם, ניתן לקבל פרופורציה מעסקאות ודגמים מקבילים.
מחיר F-15EX איגל II המתקדם של בואינג לדוגמה, שביצע את טיסת הבכורה שלו לפני כשלוש שנים, עומד על כ־90־97 מיליון דולר ליחידה - כך אישרה באוקטובר אשתקד דוברות חיל האוויר האמריקאי לאתר "ברייקינג דיפנס". מדובר בסכום גבוה יחסית, כאשר לצורך ההשוואה מחיר מטוס F-35 שמפעיל חיל האוויר הישראלי עומד על כ־80 מיליון דולר ליחידה.
3באיזה שיעור ישולבו מערכות ישראליות?
אחד הכלים להרחבת ההשפעה הגיאופוליטית דרך התעשיות הביטחוניות הוא שילוב חברות זרות בפרויקטים קיימים. "המטוסים החדשים מדגם F15IA יצוידו במערכות הנשק המתקדמות ביותר, לרבות שילוב של מערכות ישראליות פורצות דרך, לצד שידרוגים שיאפשרו טווחי טיסה ארוכים יותר, כושר נשיאה מוגבר וביצועים משופרים", מסרו ממשרד הביטחון. עם זאת, אין זה ודאי כי אותן מערכות ישראליות פורצות דרך יהוו שיעור משמעותי מתוך המוצר הסופי.
"בעסקת הצוללות, בגרמניה בנו את הגוף וישראל את חליפת הלחימה", מציין בסר. "תהליכים שכאלו מתבצעים בייצור משותף או ייצור ישראלי בלבד, כשמטמיעים מערכות שמספקות יתרון. הדגמים של ישראל נקראים I, כי המודל אינו מפס הייצור - הוא ייחודי".
4מה לגבי מזכר הבנות חדש?
מזכר ההבנות הנוכחי הוא השלישי במספר בין ישראל לבין ארה"ב. המודל החל עם חתימת רה"מ בנימין נתניהו ב־1998 על מזכר ההבנות הראשון עם הנשיא לשעבר ביל קלינטון, בסך כולל של 26.7 מיליארד דולר עבור השנים 1999־2008. ניסיון העבר מלמד כי על מזכר הבנות חדש חותמות המדינות מדי מספר שנים, בטרם כניסתו לתוקף.
על כן, מצפה תקופה מסקרנת של משא ומתן שיגלוש כנראה אל כהונתו של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ. מצד אחד, טראמפ הצהיר וביצע בעבר מהלכים שנתפסו כחיוביים כלפי ישראל, אולם מנגד הוא דמות בלתי צפויה ששמה בראש סדרי העדיפויות את צרכי הכלכלה האמריקאית עצמה. לא מן הנמנע כי נתניהו וטראמפ יחתמו על מזכר הבנות חסר תקדים עבור השנים 2029־2038.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
