אמ;לק
כשמי שמכהן בתפקיד שמכונה "מנהיג העולם החופשי" מסתחבק עם דיקטטורים לא פלא שהעולם מרים גבה. יחסיהם של דונלד טראמפ וולדימיר פוטין הם חידה שכבר שנים איש לא באמת הצליח לפצח. אבל כשטראמפ חוזר לבית הלבן על רקע עימות בין-גושי מתחמם ומלחמה שמשתוללת באירופה כבר 1,000 ימים לא מדובר רק בסקרנות אלא בשאלה הרת גורל.
זו אולי מערכת היחסים החשובה ביותר בעולם כיום. בינואר הקרוב, כשהנשיא הנבחר של ארה"ב דונלד טראמפ ייכנס לבית הלבן, כל העיניים יהיו נשואות לדרך שבה יתנהלו היחסים בינו לבין נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. בכהונה הראשונה של טראמפ הנושא עמד במרכז חקירה של ה־FBI בנוגע לקנוניה אפשרית בין הצדדים, עם דיווחים על "קומפרומט" (חומר מפליל) רוסי מצד אחד, שבחים הדדיים מנגד ושיחות בארבע עיניים שאף אחד עדיין לא יודע מה נאמר בהן. אך התשובה לשאלה כיצד השניים יתנהלו ביניהם בכהונה השנייה - עם מלחמה פעילה באוקראינה ועימות בין-גושי מתעצם - עשויה להשפיע על שלום העולם אפילו עוד יותר מבעבר.
● פרשנות | הפוליטיקה האמריקאית, עם עותק של התנ"ך
● ראיון | שגריר אוקראינה בישראל: "יש לנו את אותו האויב"
● WSJ | אפל הימרה בענק. טים קוק מסביר למה זה ישתלם
חלק גדול מהשאלות נוגע לאופיים של שני המנהיגים. פוטין (72), לפי הדיווחים, התבודד במהלך מגפת הקורונה, קרא הרבה, הקיף עצמו במלחכי פנכה ושכנע את עצמו כי תפקידו ההיסטורי הוא להשתלט מחדש על אוקראינה, חזון שאותו הציג שנים קודם לכן. כמעט שלוש שנים אחרי הפלישה הרוסית, ואחרי 150-100 אלף הרוגים ופצועים לצבא הרוסי לפי הערכות, הוא עדיין שולח חיילים לחזית. טראמפ (78), מנגד, מגיע לסיבוב השני כנשיא כשהוא עוד יותר בטוח בעצמו מאשר בראשון, אחרי שהשלים קאמבק פוליטי. חופשי מחקירות ומזוכה בעיני עצמו מעבירות כמו תשלום דמי שתיקה ליצאנית - הוא נבחר בתחילת החודש ברוב שהביס את התחזיות.
עד כה השניים נפגשו באופן אישי לפחות שש פעמים. הפעם הראשונה הייתה ב-2017 בגרמניה, בפסגת G20 שאירחה הקנצלרית דאז אנגלה מרקל. כל מנהיגי הכלכלות המובילות ראו בה כיצד לקראת סוף ארוחת הערב טראמפ לקח כיסא והתיישב לצד פוטין, כאשר רק המתורגמן הרוסי משמש את שני הצדדים, בניגוד למקובל. הפגישה ביניהם נמשכה יותר משעה.
טראמפ ופוטין בוועידת G-20 באוסקה, 2019. אולי הפעם יגיע להסכמות על סוגיות כמו צמצום הנשק הגרעיני / צילום: ap, Susan Walsh
לאחר מכן היו פגישות בפורומים דומים בבואנוס איירס ובווייטנאם וכמובן הפסגה הבילטרלית בין שני המנהיגים בהלסינקי ב-2018. בסופה התקיימה מסיבת עיתונאים יוצאת דופן שבה טראמפ הטיל ספק בהערכות של אנשי המודיעין שלו עצמו לגבי התערבות של רוסיה בבחירות בארה"ב, וחלק שבחים לפוטין. "הנשיא פוטין אומר שרוסיה לא התערבה, ואין לי סיבה להאמין שהיא עשתה זאת", אמר אז.
"הוא הנשיא היחיד שקיים פגישת אחד-על-אחד עם ולדימיר פוטין, ואז אמר לכל העולם שהוא מאמין לפוטין יותר מאשר למודיעין של ארצו", אמר ראש ה־FBI לשעבר אנדרו מקייב בראיון למגזין פוריין פוליסי שהתפרסם בחודש שעבר. כמו רבים אחרים ממערכת אכיפת החוק, גם מקייב התראיין בהרחבה בשבועות שלפני הבחירות בארה"ב, בניסיון לשרטט את הנתיב שעליו יעלו יחסי רוסיה־ארה"ב בכהונה שנייה אפשרית. במידה רבה הוא ואחרים עדיין לא התגברו על הטראומה של הכהונה הראשונה, כשהחקירה המיוחדת שהובילו הסתיימה בלי האשמות ברורות כלפי טראמפ עצמו, והסתפקה בהאשמת רוסיה בהתערבות בוטה בבחירות, בשיתוף פעולה בין אנשי הקמפיין של טראמפ לבין גורמים רוסיים ובעדויות שקר בעניין.
טראמפ כנראה לא יהפוך את פוטין לידיד ישראל
רוסיה מנהלת שיתוף פעולה צבאי עם איראן ואף אירחה באופן ידידותי כמה פעמים את בכירי חמאס ● האם היחסים החיוביים של נשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ישפיעו על העמדה הרוסית כלפי ישראל?
דין שמואל אלמס
לאורך קמפיין הבחירות שלו נשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ הצהיר כי כאשר הוא יהיה נשיא, המלחמות ייפסקו. עם בחירתו התעוררה השאלה כיצד ישפיעו יחסיו עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין על העמדה הרוסית כלפי ישראל, שבמהלך המלחמה במזרח התיכון ניכר כי היא עומדת באופן מוחלט בצד הפלסטיני. ברמה הדיפלומטית מוסקבה קוראת לשחרור החטופים ככלל ובפרט השניים שמחזיקים גם באזרחות רוסית. אך זה לא מנע ממנה לארח באופן ידידותי כמה פעמים את בכירי חמאס. בה בעת רוסיה מנהלת שיתוף פעולה צבאי רחב היקף עם איראן ומספקת לה אמצעי לחימה, בתמורה לכטב"מים עבור המלחמה באוקראינה.
בשבועות האחרונים רוסיה הוזכרה כמי שמעורבת במאמצי התיווך להפסקת אש בצפון ואף כגורם שיערוב למניעת הברחות נשק ואמצעי לחימה לחיזבאללה דרך סוריה. מבחינת טראמפ הגעה להסכם בלבנון משרתת את קו המסרים שלו. אך יש לזכור כי רוסיה אוהבת לנצל עימותים לטובת קידום האינטרסים שלה. כך קרה למשל במלחמת האזרחים בסוריה, שהביאה למדינה נוכחות צבאית רוסית קבועה. דוגמה נוספת היא הקמת כוח "פיקוח שלום" בנגורנו קרבאך לאחר המלחמה ב־2020, שלא מנע עימות צבאי חוזר בתוך שלוש שנים בלבד. לא מופרך לחשוב כי עתה פוטין מעוניין למקסם את המלחמה בלבנון לטובתו, וברקע ישנה חשדנות רבה בנוגע לאינטרסים האמיתיים של מוסקבה.
ואכן, הדבר בא לידי ביטוי בדעת הקהל הישראלית. 77% מהמשיבים בסקר של INSS לחודש נובמבר, שערך מכון iPanel, לא סבורים שרוסיה תשמור על האינטרסים הישראליים בהסכם הפסקת אש בצפון. בקרב 800 המשתתפים נרשם פער מעניין ברמת האמון של החברה הערבית. בעוד ש-54% מהיהודים לא סומכים בכלל על רוסיה, 32% לא כל־כך סומכים ו־1% בלבד סומכים מאוד, בקרב המשיבים מהחברה הערבית רק 12% לא סומכים בכלל, 28.5% לא כל־כך סומכים ו־11.5% סומכים מאוד.
"רוסיה נמצאת במקום אנטי-ישראלי"
ארקדי מיל־מן, לשעבר שגריר ישראל ברוסיה (2006-2003) וכיום חוקר בכיר וראש תוכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי, לא רואה סיטואציה שבה יחסי טראמפ ופוטין יביאו לשינוי עמדות מהותי בהתנהלות רוסיה מול ישראל. "לפוטין וטראמפ היה שיח והנשיא הנבחר אף אמר כי 'פוטין בחור טוב', אך אלו יחסים מורכבים והמצב הנוכחי שונה מבקדנציה הראשונה של טראמפ. פוטין מסתכל על העולם מהפריזמה של המלחמה באוקראינה, ואילו טראמפ דרך פריזמה של Make America Great Again. זה לא מתחבר".
את עמדות מוסקבה על הזירה הישראלית, מיל־מן ממחיש באמצעות קריקטורה שהתפרסמה במגזין "איש הביון" של סוכנות הביון הרוסית, שיוצא לאור אחת לרבעון. את מהדורת סיום 2023 פתח ראש הסוכנות סרגיי נרישקין במאמר שכותרתו "2024, שנת התעוררות גלובלית", והיא מסתיימת בקריקטורה בעלת ניחוח אנטישמי. באיור נראות חיות שניצבות על חוף ומייצגות את מדינות גוש ה-BRICS בהובלת הדב הרוסי, שמגן מפני רפסודה שעליה חיות כחושות המייצגות את מדינות המערב בהובלת נשר אמריקאי תשוש, כשעל גבו טפיל זעיר עם דגל ישראל.
"אם ישראל מופיעה כפרזיט על גבי הנשר האמריקאי שמעוניין לתקוף את רוסיה, אז על מה אנחנו בדיוק מדברים?", תוהה מיל־מן. "התפיסה של הממסד הפוליטי והצבאי הישראלי היא שרוסיה, כביכול, היא נייטרלית מינוס. לא ידידה, אך גם לא עוינת. לאחר 7 באוקטובר, רוסיה היא בצד החמאסי, בצד האיראני, בצד של חיזבאללה. הם אנטי־ישראלים שרואים בישראל פרוקסי אמריקאי, ולא משנה מה נעשה".
מיל־מן מסביר כי התקיפות הישראליות נגד יעדי משמרות המהפכה בסוריה משרתות את רוסיה, משום שפוטין אינו רוצה כי ההשפעה האיראנית על ידידו נשיא סוריה בשאר אסד תהיה גדולה. "אצלנו חושבים שהם עוזרים לנו, אבל אלו הבדלי השקפה. כל העת שורר הפחד הפסיכולוגי המיתולוגי שמא הדב הרוסי יעשה משהו, אבל הוא לא מגובש דרך דברים במציאות".
בסיכומו של דבר, השגריר לשעבר מדגיש כי הסתמכות על רוסיה, בגלל שחשים כי יש אינטרס משותף שאותו ניתן לנצל, תהווה טעות אסטרטגית. "רוסיה נמצאת במקום שהוא אנטי־ישראל, אנטי־מערב, אנטי־כלכלות ליברליות. שליחו של פוטין לסוריה, אלכסנדר לברנטייב, אמר בעצמו כי 'רוסיה לא מתכוונת לתת שום ערבויות להברחות נשק של חיזבאללה'. יש שיגידו שזה מיועד לאוזניים איראניות, אולם אני אומר כי זה מיועד גם לאוזניים ישראליות, ושלא נתפלא כי יום אחד הם יבגדו".
טראמפ רוצה עסקה
כעת, כאשר רוסיה במלחמה עם אוקראינה, עם ברית הגנה הדדית שנחתמה עם צפון קוריאה וברית שיתוף פעולה צבאי עם טהרן, היחסים שטראמפ ניסה לכונן עם הדיקטטור הצפון קוריאני קים ג'ונג-און ועם זה הרוסי ולדימיר פוטין שבים לעמוד במרכז העניינים.
אך בניגוד לעבר, כאשר סוגיות של ריגול, אנרגיה וצמצום נשק גרעיני היו בלב המגעים, כעת הנושא המשמעותי ביותר בין המדינות הוא אוקראינה. טראמפ ומקורביו הבטיחו כי הוא ישים קץ למלחמה "אפילו לפני" שהוא נכנס למשרד הסגלגל ב-20 בינואר הקרוב.
ארה"ב היא המממנת והמחמשת הגדולה ביותר של קייב. ללא עזרה ממנה אוקראינה תקרוס מבחינה צבאית וכלכלית. האיחוד האירופי יכול אולי לערוב לחובותיה ולתמוך בה פיננסית, אבל אף אחד מלבד האמריקאים לא יכול לספק לה את כלי הנשק שהיא צריכה כדי לנצח בקרב.
מאחורי הקלעים כלי התקשורת מדווחים כי מה שמקורבי טראמפ מציעים הוא הפסקת אש ושליטה רוסית ב-20% מאוקראינה שנכבשו עד כה. במקביל היא תתחייב לא להצטרף לנאט"ו למשך עשורים וגם תכיר בשייכות של חצי האי קרים לרוסיה. לפוטין זה בוודאי יכול להישמע כפתרון טוב. טראמפ, שמנסה שוב ושוב להצטייר כ"אמן העסקה", עדיין לא דיבר בפומבי על תוכניתו.
מה שתורם לאווירת החשד הכללית בנושא הוא ספר שיצא בספטמבר האחרו וכתב העיתונאי האמריקאי הוותיק בוב וודוורד. הוא כתב בו כי טראמפ ופוטין שוחחו ביניהם לפחות שבע פעמים מאז שהנשיא האמריקאי פרש לאחוזתו במאר-א-לאגו. על מה היה לשניים לדבר, בתקופה שבה טראמפ היה חשוד בסדרת פרשות פליליות, מוקצה מהחיים הפוליטיים, לעתים לא פופולרי במפלגתו שלו ורוטן על העולם כולו? לפחות באחת השיחות, לפי הדיווח של וודוורד, עוזר קרוב של טראמפ התבקש לעזוב את החדר "כדי שנוכל לדבר בפרטיות". חבר קונגרס מקורב לטראמפ אמר לעיתונאי כי הוא לא דיבר רעות על פוטין במהלך כל השנים הללו. "הוא כל הזמן ניסה ליצור קשר ולא אמר שום דבר רע עליו, אותי זה הדאיג", אמר.
טראמפ הבהיר בראיון לבלומברג בנושא כי אינו מאשר או מכחיש את הדיווחים הללו. "אני לא מעוניין להגיב על כך, אבל אם הייתי (בקשר טלפוני) הרי שזה דבר חכם לעשות. אני ידידותי, ואם אני יכול לקיים מערכת יחסים עם אנשים, הרי שזה דבר חיובי - ולא שלילי - במונחים של המדינה". לפי דיווחים אחרים, אחד מסמלי הידידות הללו היו בדיקות לאבחון קורונה שטראמפ והבית הלבן שיגרו באופן אישי לנשיא הרוסי בשנת 2020. במהלך קמפיין הבחירות הקפיד טראמפ לכנות את פוטין "חכם" ו"קשוח", מרחק רב מהגדרותיו של ביידן: "רוצח" ו"פושע מלחמה", בין השאר.
אין משאבים לחקר האמת
לטראמפ הייתה מערכת יחסים ענפה עם אוליגרכים רוסים בזמנו, הרבה לפני שרץ לנשיאות. החקירה של התובע המיוחד רוברט מולר, שמונה כדי לבדוק את הטענות לקנוניה משותפת של הרוסים ושל קמפיין טראמפ בבחירות 2016, מצאה 14 מקרים שבהם היה קשר ישיר בין גורמים רוסיים למקורבים לטראמפ, כולל לבתו איוונקה, סביב עניינים עסקיים. כאמור, בכהונה הראשונה שלו זה היה הנושא העיקרי שקידמו היריבים הדמוקרטים.
מולר מונה כבר ב-2017 לחקור את העניין. אחרי 22 חודשים של חקירה הדוח המסכם לא מצא מספיק עדויות להצדיק כתבי אישום פליליים סביב החשד שהקמפיין של טראמפ תיאם עם מוסקבה פעילויות שנועדו להבטיח את ניצחונו, או שהרוסים סייעו לפריצה לשרתי הקמפיין של יריבתו דאז הילרי קלינטון. החוקרים אמרו, עם זאת, שהתמונה שהתבררה להם הייתה מורכבת. כמה בכירים בקמפיין הורשעו בעדויות שקר, או בעבירות אחרות, על רקע ניסיון הטיוח של קשרים כלשהם.
ברקע הדברים היה גם מה שכונה בתקשורת "תיק סטיל", טענות של איש ביון בריטי לשעבר בשם כריסטופר סטיל, שלפיהן הקרמלין החזיק בתיק חשאי המתעד מעללים מיניים של טראמפ במוסקבה, ומשתמש בו כדי לסחוט אותו. ההאשמות בתיק הזה הופרכו במהלך השנים, והאמינות שניתנה בתחילה לסטיל התנפצה. בינתיים כמעט כל מי שהיה מעורב בחקירה האמריקאית פרסם ספר עליה. דעת הקונצנזוס היא שלא היו מספיק משאבים להגיע לחקר האמת המלאה, ושהמנדט היה מוגבל בזמן. כעת, כאשר טראמפ שב לשלטון והוא שממנה את אנשי החוק, רבים ממי שהיו מעורבים אז בחקירה - אם לא פרשו - חוששים לעתידם המקצועי.
ובינתיים מערכת היחסים בין טראמפ לפוטין ממשיכה להתקדם. מאז הבחירות לפני כשבועיים השניים שוחחו לפחות פעם אחת בטלפון, לפי דיווחי התקשורת האמריקאית. הקרמלין מכחיש זאת. "טראמפ ייעץ לנשיא הרוסי שלא להסלים את המלחמה באוקראינה, וציין באוזניו את הנוכחות הצבאית הגדולה של וושינגטון באירופה", אמר מקור בצד האמריקאי לוושינגטון פוסט. עוד דווח כי טראמפ אמר לפוטין שהוא מעוניין לקיים שיחות טלפון נוספות עמו כדי לדון "על פתרון למלחמה באוקראינה בקרוב".
מהצד הרוסי, הרי שפוטין כינה את טראמפ אחרי הבחירות כ"אמיץ", והתייחס לדרך שבה התמודד עם ניסיון ההתנקשות בו. "ההתנהגות שלו ברגע שבו ניסו להתנקש בחייו השאירה עליי רושם טוב. התברר שהוא אדם אמיץ". באופן כללי יותר יש מי שראו חשיבות רבה יותר בדברים האחרים שאמר: "(לטראמפ) יש את הרצון לשקם את היחסים עם רוסיה, לסיים את המשבר האוקראיני, ולדעתי יש להעניק לכך תשומת לב".
איתותים מוושינגטון
המהלך הבא שנבחן כעת ביחסים המתהווים בין המדינות ובין האישים נוגע למינויים בממשל טראמפ ההולך ונבנה. בתחילה היה נראה כאילו טראמפ לא מהסס למנות "ניצים" אנטי-רוסיים, כמו המועמד לתפקיד שר ההגנה פיט הגסת'. החייל לשעבר ומגיש רשת פוקס בהווה, קרא לנשיא הרוסי "פושע מלחמה", והביע תמיכה באוקראינה בתחילת המלחמה. ברוסיה לא קיבלו באופן חיובי את המינוי הזה, שהתקבל גם במערכת האמריקאית בהרמת גבות בשל החוסר בניסיון ביטחוני.
פיט הגסת', שר ההגנה / צילום: ap, Evan Vucci
תומאס ייגר, מאוניברסיטת קלן, אמר לתקשורת הגרמנית כי המינוי של "נץ ביטחוני" כלפי רוסיה ללא ניסיון צבאי הוא בהחלט מפתיע מצד ממשל טראמפ. לכך התווספו המינוי של מייקל וולץ לתפקיד היועץ לביטחון לאומי ומרקו רוביו לתפקיד שר החוץ. שלושתם התבטאו בביקורתיות כלפי רוסיה והפלישה שלה לאוקראינה.
מייקל וולץ, היועץ לביטחון לאומי / צילום: ap, Ted Shaffrey
מנגד נמצאים המינויים של האחראית על המודיעין והתובע הכללי, חבר הקונגרס השנוי במחלוקת מאט גייטס מפלורידה, שנחשד בעבירות מין ונחשב למפיץ תיאוריות קונספירציה. אלה נראים כאצבע בעין לכל מי שחשד כי הייתה קנוניה רוסית, וכניסיון להבטיח ששום דבר בהקשר הזה לא ייחקר יותר בעתיד. לתפקיד הממונה על המודיעין, שאחראית על כל 18 סוכנויות המודיעין האמריקאית - שמטרת-העל שלהן כבר עשורים היא רוסיה - מונתה טולסי גבראד, אוהדת פוטין במשרה מלאה.
(מימין) מרקו רוביו מזכיר המדינה / צילום: ap, Evan Vucci
גבארד הייתה חברת קונגרס מהוואי ש"ערקה" מהדמוקרטים לרפובליקנים ואחד הקולות הבולטים ביותר בעד רוסיה במערכת הפוליטית האמריקאית. היא אפילו נפגשה עם הרודן הסורי בשאר אל-אסד והגנה עליו מפני ההאשמות (המוכחות היטב) שלפיהן השתמש בנשק כימי נגד אוכלוסייה אזרחית. היא גם כינתה את ההתנקשות האמריקאית בקאסם סולמינאי האיראני כ"צעד בלתי־חוקתי". גבארד אף צייצה בעד רוסיה אחרי פלישתה לאוקראינה, אימצה בשתי ידיים את תיאוריית הקונספירציה הרוסית על "מעבדות חימוש ביולוגי" שמפעילה ארה"ב באוקראינה והאשימה את ממשל בייידן בניסיון "להפיל" את משטר פוטין. אפילו בתוך מפלגתה הואשמה ב"ציטוט תעמולה רוסית".
טולסי גבארד, ראשת המודיעין / צילום: ap, Matt Rourke
ההלם בקהילת המודיעין האמריקאית, זו שהזהירה מקנוניה רוסית, זו שמצאה עדויות לכך שהרוסים "התערבו בגסות" בבחירות ב-2016, הוא עצום. "המלחמה הזאת והסבל הכרוך בה היו יכולים להימנע אם ממשל ביידן ונאט"ו היו פשוט מכירים בדאגות הביטחוניות הלגטימיות של רוסיה", כתבה אחרי הפלישה הרוסית.
יתרה מכך, מי שבישר לאומה האמריקאית על המינוי היה לא אחר מאשר רוג'ר סטון, לוביסט ודמות צללים בפוליטיקה האמריקאית. על סטון נגזרו שלוש שנות מאסר על רקע אי־סדרים שנמצאו בקמפיין של טראמפ וסביב חקירת הקשרים שלו לרוסיה ועדות שקר לקונגרס. המינוי והדרך שבה הוכרז היו נראים כמו מסר ברור ומהדהד מהנשיא הנבחר.
מאט גייטס, התובע הכללי / צילום: ap, Alex Brandon
מן הצד השני, גם ההחלטה של הנשיא המכהן ג'ו ביידן לאשר לאוקראינה לתקוף בעומק רוסיה בעזרת טילי ATACMS מתקדמים יכולה לשנות את הדינמיקה שבין רוסיה לארה"ב ולהגביר משמעותית את המתיחות. דובר הקרמלין דמטרי פסקוב האשים השבוע את "הממשל היוצא בארה"ב" שהוא "שופך דלק למדורה ומנסה ללבות את המתחים סביב העימות הנוכחי".
שאלה קיומית לאירופה
מי שעוקבים בעניין הרב ביותר אחר היחסים בין נשיא ארה"ב הנבחר לבין נשיא רוסיה הם דווקא האירופאים. המלחמה באוקראינה מאיימת בעיקר על מדינות היבשת הישנה. העובדה כי צבאות מערב אירופה פשוט אינם מוכנים ליום שבו טנקים רוסיים יאיימו על הגבול המזרחי של אירופה, ותלויים לחלוטין בהרתעה האמריקאית, הופכת את מערכת היחסים הזאת לשאלה קיומית בעבורם. זו הסיבה שבגרמניה, למשל, התייחסו בהתלהבות למינוי של רוביו - שיזם ב-2023 חוק האוסר על נשיאים אמריקאים לפרוש מנאט"ו ללא אישור של הקונגרס. "הזדמנות נוספת ליחסים הטרנס־אטלנטיים", כתב העיתון הגרמני FAZ על המינוי. וזו הסיבה שמקווים כי מינויה של גבארד ייתקל בקשיים.
נכון לעכשיו הדינמיקה של היחסים בין המנהיגים גורמת לצד הרוסי לנסות ולצבור כמה שיותר הישגים לקראת אפשרות שהאמריקאים בהובלת טראמפ ידחפו לקיים שיחות במטרה לסיים את המלחמה. "הקרמלין יראה בגישה של טראמפ וברצון שלו לגבש עסקאות הזדמנות בעבורו", נכתב בוול סטריט ג'ורנל השבוע. עם זאת, העיתון העיד שלמרות השבחים ההדדיים, השיחות החשאיות והאינטרסים המשותפים, ארה"ב ורוסיה - טראמפ ופוטין למעשה - לא הצליחו להגיע להסכמות בכהונה הראשונה של טראמפ על שורה של סוגיות כמו צמצום נשק גרעיני. הפעם, כשהשלום באירופה ועצמאות אוקראינה ניצבים על הכף, רבים מקווים כי הדבר ישתנה.
כתבות
ני"ע
