האוצר מנסה להציל את התוכנית השאפתנית ביותר של תקציב 2025

משרד האוצר נערך לקרב מכריע בוועדת הכספים של הכנסת סביב רפורמת הרווחים הכלואים. בכירי המשרד יתכנסו בימים הקרובים למרתון דיונים בנושא המס המתוכנן על רווחים לא מחולקים בחברות, במטרה לחדד את המודל לקראת הדיונים בכנסת. חלק מהישיבות באוצר ייערכו בהשתתפות נציגי נשיאות המגזר העסקי, שישטחו את טענותיהם כלפי התוכנית ויציעו חלופות.

● ראיון | החברות לא חוזרות? מנהל רשות התעופה האזרחית לא מבין מה רוצים מהממשלה 
● ראיון | האלוף שמזהיר: בלי אכיפת ההסדר, זה הזמן שייקח לחיזבאללה לבצע 7 באוקטובר בצפון 
● בלעדי | דיון של רבע שעה בוועדת הכלכלה על כביש 6 יעלה לציבור עוד מיליארד שקל 

"ניקח יום־יומיים מרוכזים של כל האגפים הרלוונטיים במשרד, לעבור שוב היטב על הכל לקראת החקיקה, ולבדוק חידודים ודיוקים שנטענו כלפי התוכנית", אומר גורם בכיר באוצר. בכיר שני במשרד מוסיף: "אנחנו שומעים גופים שונים ובוחנים את ההתייחסות שלהם כמו בכל תהליך חקיקה". והשלישי בכלל מסביר שאין חדש בסדרת הדיונים, כיוון שהדרג המקצועי במשרד ממילא עסוק מעל הראש במיסוי הרווחים הכלואים - התוכנית השאפתנית ביותר של האוצר לתקציב הגזירות של 2025 - ומדלג כבר שבועות בין ישיבות פנימיות לפגישות מול הגורמים העסקיים.

מהשיחות עם אנשי האוצר עולה כי השינויים אותם יהיו מוכנים לבחון הם בעיקר בסוגיית כרית הביטחון שתינתן לחברות בצבירת רווחים. לפי המתווה בהצעה שכבר אושרה בקריאה ראשונה בכנסת, ניתן יהיה להשאיר בקופת החברה רווחים צבורים עד סכום של 500 אלף שקל, בפטור מהמס החדש. מדובר בסכום נמוך יחסית, שיגן בעיקר על עסקים קטנים. ייתכן שבאוצר יגלו גמישות מסוימת בהעלאת התקרה או בהוספת סייגים לה. אולם, זה עדיין לא צפוי להתקרב לעמדת ארגוני העסקים.

גורמים באוצר טוענים שהמודל החלופי שמציעים בנשיאות המגזר העסקי "מרוקן מתוכן" את הרפורמה. הם מסבירים כי אחת ההצעות המרכזיות של נציגי העסקים - להחיל את המיסוי רק על חברות עם רווחים צבורים מעל 10 מיליון שקל - תאפשר התחמקות בפיצול חברות לצרכי מס.

יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, דוחף לקידום חלופה מול מקבלי ההחלטות. לפיה, לא יהיו שינויים מבניים כמו במיסוי שמציע האוצר. ומנגד, ייקבע מנגנון אחר, כזה שיתמרץ עסקים "לשחרר" רווחים כלואים ולהזרים לקופת המדינה מיסים בהיקפים משמעותיים לאיזון הגירעון בשנים הקרובות. זאת, מבלי להיגרר למבצע דיבידנדים קלאסי, שאליו מתנגדים נחרצות באוצר, בנוסח שנרשם מספר פעמים בעשור האחרון לדאבונם של אנשי אגף התקציבים.

באוצר מדגישים כי המודל שלהם מגן על חברות שמתכוונות להשקיע בפיתוח עסקי אמיתי. המתווה כולל תקופת הסתגלות של שנה עד שנתיים על רווחים חדשים שנכנסים, וקובע מס של 2% על רווחים כלואים - "לא גבוה מדי למי שבאמת מתכנן השקעה, אך מספיק גבוה למי שרק מחפש תכנון מס", מסבירים באוצר. המשרד מוכן לבצע התאמות טכניות במודל, במיוחד בנושא "כרית הביטחון" - הסכום שחברות יכולות לצבור ללא מיסוי, אך מתנגד לשינויים מבניים.

מקח וממכר בין המדינה לעסקים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' רואה ברפורמה זו את "קרן הארנונה של התקציב הנוכחי", בהשוואה לרפורמת הארנונה שעברה למרות התנגדות חריפה של בעלי אינטרסים והייתה הצעד המבני המרכזי שעליו נשען התקציב הקודם.

סמוטריץ' ובכירי האוצר נועדו עם אמיתי לפני כשבוע וחצי. לפי גרסת האוצר, סמוטריץ' אמר בפגישה במפורש שהוא מבקש לשמוע מהמגזר העסקי דיוקים לפרטי מודל מיסוי הרווחים הכלואים ולא לקבל תוכנית חדשה במקום. לפי גורמים במגזר העסקי, סמוטריץ' אמר שאם ישתכנע שההצעה החלופית שתובא בפניו תהיה טובה יותר, הוא יאמץ אותה.

האמת כנראה מונחת במקום טוב באמצע. רק ביום חמישי האחרון התקיימה באוצר ישיבה נוספת עם השר שבה הבהיר שהוא לגמרי בטוח ושלם עם הרפורמה ומתכוון ללכת איתה עד הסוף. אבל סמוטריץ' מתואם עם אמיתי לא פעם, בצעדים שונים, גם בכאלה שקשורים לתקציב הקרוב.

למשל, סמוטריץ' התגאה באחרונה בהרחבת תוכנית "חשבוניות ישראל", לצמצום השימוש בחשבוניות פיקטיביות, שתגדיל את ההכנסות של המדינה ממיסים. זה קרה לאחר שביקש וקיבל סמוטריץ' מאמיתי "שטיח אדום" בהעברת החקיקה ללא התנגדויות. עוד נושאים פתוחים על הפרק בין האוצר לנשיאות המגזר העסקי באשר לתקציב הקרוב הם למשל בהעלאת דמי הביטוח הלאומי, שיעלה למעסיקים יותר מ־3 מיליארד שקל בשנה. באוצר רוצים שהשינוי יהיה קבוע בעוד אמיתי נאבק על הוראת שעה לשנה בלבד. או המאבק על העלאת הארנונה במסגרת התקציב. נושאים אלה ואחרים, יחד עם הרווחים הכלואים, הם מכלול שלם של מקח וממכר בין המדינה לעסקים.

תכנון מס תאגידים לא פגיעה בעובדים

הדיונים בוועדת הכספים עדיין לא נקבעו, אבל ההערכה היא שהם יתחילו בשבוע הבא, כשלאוצר יש כחודש להעביר את החקיקה. נושא הרווחים הכלואים פוצל מהתקציב המרכזי כדי להספיק להעביר אותו לפני תחילת השנה החדשה, לעומת התקציב שמתעכב. זה עשוי להיות אתגר משמעותי, במיוחד לאור הלובי החזק שמפעילים ראשי המשק בוועדה.

עם זאת, באוצר מעריכים כי רוב חברי הכנסת בוועדה מבינים את חשיבות הרפורמה. משיחות שקיימו בכירי המשרד עם מרבית חברי ועדת הכספים, עולה הבנה שמדובר בצעד שאינו פוגע בציבור העובדים אלא מתמקד בתכנון מס של תאגידים.

תוספת לישיבות או הגיוס: מה יעשה גפני?

חלק מחברי הוועדה, כך מספרים באוצר, אף מכירים את הנושא מקרוב ומזהים את הצורך בשינוי. עם זאת, עמדתו של יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, היא עדיין חידה. הוא מזהה את הצורך של האוצר בהעברת הרפורמה, שאמורה להכניס לקופת המדינה 10 מיליארד שקל בשנה הקרובה - יותר מרבע מכל תוכנית הגזירות והקיצוצים של האוצר. האם ידרוש בתמורה תוספות לתקציבי הישיבות והאברכים, או שבכלל יכרוך את הדבר בחוק הגיוס ויאיים במשבר קואליציוני? ימים יגידו.

אחד הגורמים שעשויים להשפיע על הצלחת הרפורמה הוא העלאת מס יסף, שאמורה להיכנס לתוקף בינואר הקרוב. באוצר מעריכים כי העיתוי של שני המהלכים - העלאת המס והרפורמה בנושא הרווחים הכלואים - יוצר חלון הזדמנויות ייחודי. בעלי חברות שיבקשו להימנע מתשלום מס יסף מוגדל על דיבידנדים, צפויים לשקול משיכת רווחים עוד השנה, לפני כניסת ההעלאה לתוקף.