זה אחד החידושים המרעישים וכל חברות הטכנולוגיה הגדולות רודפות אחריו

לפני 45 שנה, אי שם במדינת פנסילבניה, התרחש אירוע מקומי שנחרת בזיכרון הקולקטיבי האמריקאי. באי "שלושת המילין" שבדרום המדינה הוביל כשל בשסתום הלחץ להתכת הליבה של אחד משני הכורים הגרעיניים שעמדו במקום. טעות בשיקול הדעת של מפעיל בחדר הבקרה החריפה את חימום הליבה. התוצאה: שחרור כמויות גדולות מאוד של גזים רדיואקטיביים אל מחוז שבקרבתו ערים גדולות כמו בולטימור.

● "ההורים נכנעים": כך הפכו טיפולי הבוטוקס לטרנד החדש של הנוער
● פרויקט הבנייה הגדול בעולם הוא מגנט למנהלים עם התנהגות מחפירה  
● אשת סודו: רבים מייחסים לה את הניצחון של טראמפ, בקרוב היא תעשה היסטוריה 

התאונה אמנם לא גבתה קורבנות, אבל הפכה מן היסוד את הסנטימנט בשיח הציבורי כלפי כורים גרעיניים אזרחיים בארה"ב. למעשה, היא הביאה לעצירת התכנון של כורים חדשים. מאז ועד היום נבנו סך הכול שני כורים חדשים בתחנת הכוח ווגטל בווירג'יניה, אך גם פרויקט זה הוכתר ככישלון לאחר שחרג בעשרות מיליארדי דולרים מהתקציב והקמתו התאחרה בשנים רבות. מרבית 94 הכורים האזרחיים הפעילים כיום בארה"ב נבנו באמצע המאה שעברה.

 הכור הגרעיני באי שלושת המילין. האסון שינה את השיח הציבורי / צילום: ap, Matt Rourke

הכור השני באי שלושת המילין, זה שלא נפגע באותה התאונה, המשיך לעבוד במשך 40 שנה, עד שלבסוף הוחלט לסגור אותו ב־2019. אלא שלאחרונה ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט בישרה כי תחדש את פעילות הכור ותרכוש ממנו חשמל למשך 20 שנה. מיקרוסופט רואה בחשמל שמופק מביקוע גרעיני אנרגיה מתחדשת יעילה ולא מזהמת. חברת הענק, שזקוקה לג'יגה-ואטים של חשמל להפעלת חוות שרתים בני אלפי מעבדים גרפיים, מוכנה להשקיע מיליארדים ברכישה ישירה של מתקן גרעיני שבעבר היה משרת ערים ומחוזות. לפי הניו יורק טיימס, את העסקה לשני עשורים קדימה סגרה מיקרוסופט אל מול ספקית החשמל הגרעיני הגדולה בארה"ב, קונסטליישן (Constellation), שתשקיע בעצמה 1.6 מיליארד דולר בשיפוץ הכור ובהפעלתו מחדש ב־2028.

וזה בכלל לא עסק פשוט: זה כמעט שנתיים שקונסטליישן בוחנת ומנטרת סימני שחיקה, קורוזיה וריקבון בכור התקין מבין השניים שהיו באי. הכור החדש יספק חשמל בהיקף של 835 מגה-ואט, מספיק ליותר מ־700 אלף בתים, או לחלופין חוות שרתים אחת גדולה המתמחה בבינה מלאכותית.

זה אולי נשמע כמו סיפור נקודתי על אי נידח, אך מה שמיקרוסופט עושה שם מסמן למעשה את עתיד ייצור החשמל. מרוץ החימוש בין ענקיות הטכנולוגיה למעמד דומיננטי בשוק הבינה המלאכותית הביא אותן להשקיע ישירות בפעילות ייצור חשמל גרעינית. חוות שרתים ענקיות הצורכות חשמל בהיקף של ערים יידרשו להן רק כדי להמשיך ולעמוד בקצב ההתקדמות הנוכחי של אימון מודלי בינה מלאכותית, והדרישה לעשות זאת באמצעות חשמל נקי גוזרת עליהן לצמצם בהדרגה את השימוש בגז טבעי ובפחם.

"האמצעי הבטוח ביותר"

פרופ' יונתן דובי מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב הוא אחד התומכים הנלהבים של אנרגיה גרעינית אזרחית. עבורו הנהירה של ענקיות הטכנולוגיה לגרעין היא הוכחה שמדובר בטכנולוגיה יציבה וירוקה, שפשוט סבלה בשנים האחרונות מיחסי ציבור רעים במיוחד. "אידיאולוגיה שמבוססת על תחושות ורגשות ולא על מדע סופה להתנפץ אל מול חומות המציאות", הוא אומר על ארגוני הסביבה שהתנגדו לפיתוח כורים גרעיניים לשימוש אזרחי.

 פרופ' יונתן דובי, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: פרטי

"העולם מגלה שצריך חשמל ושבלעדיו נחזור לחיות בתקופה אחרת בהיסטוריה. צריך הרבה חשמל וצריך אותו רצוף וזול, והאמצעי המדויק לכך הוא גרעין. הפקת חשמל ממקור גרעיני היא בטוחה, יעילה וזולה פי 100 מכל שאר אמצעי הייצור בתחום. בראייה היסטורית חישוב של הרוגים לקילו-ואט חשמל לשעה מגלה שמדובר באמצעי הבטוח ביותר".

תסביר.
"באסון בפוקושימה ביפן לא נהרג ולו אדם אחד בגלל הכור הגרעיני, ובצ'רנוביל נהרגו ישירות מהתאונה 50 איש ועוד בין 10 ל־20 אלף במהלך השנים. במונחים של אסונות עולמיים מדובר במספר קטן - בהתמוטטות סכר בנצ'יאו בסין בשנות השבעים נהרגו ישירות 26 אלף איש ועוד 100 אלף איש בנזקי הרעב והמחלות שהגיעו לאחר מכן, ועדיין, איש לא מעלה בדעתו לאסור הקמה של סכרים.

"אירוע של הקמת חוות שרתים ענקיות שצורכות חשמל בהיקף של ערים הוא בראש ובראשונה אירוע של חשמל, ואת זה האמריקאים מתחילים להבין. הם הבינו שהכלכלה המודרנית לא יכולה להתפתח ללא חוות שרתים גדולות ושלא ניתן להסתמך רק על אנרגיה סולארית או על אגירת אנרגיה משדות סולאריים, כיוון שגם מתקני האגירה החכמים ביותר לא יודעים לספק גיבוי מושלם ויציב בהיקפים של מאות מגה-ואט".

"החידוש המרעיש ביותר"

כדי להגביר את ייצור החשמל מגרעין חלק קטן מהחברות, בהן מיקרוסופט, מסתכלות ומחדשות את הכורים הישנים משנות השישים והשבעים. אך המילה האחרונה בתחום הגרעיני נוגעת לפיתוח הדור הבא של הכורים - מתקן בגודל בניין המכונה "כור מודולרי קטן" (Small Modular Reactor), שנמצא כיום בשלב האב-טיפוס והניסויים המתקדמים, אך עדיין איננו מחובר לרשת החשמל. הוא נחשב לפתרון אמין יותר מהכורים הישנים, אך לא צפוי לצאת לשוק לפני תחילת העשור הבא.

 הדמיית כור מודולרי קטן בבריטניה. בעתיד ניתן יהיה להתקין אותו על משאית / צילום: הדמייה

מבחינה ויזואלית בין הכורים המודולרים הקטנים לבין הכורים הוותיקים מצ'רנוביל או פוקושימה אין דמיון כלל. מדובר במבנה בודד בגובה קומה אחת, ועל פי התוכניות העתידיות ניתן יהיה להתקינו אף על אסדה צפה, אונייה או אפילו משאית. בניגוד לכור המסורתי, הכור המודולרי איננו נבנה על פי הזמנה מוכנה מראש בידי חברת חשמל כזו או אחרת, אלא בקו ייצור במפעל ובכמות גדולה, דבר שהופך אותו לזול יותר ואולי בעתיד גם לנייד.

"עידן הכורים בסגנון צ'רנוביל נגמר", אומר פרופ' דובי. "הכורים המודולרים הקטנים אמנם עדיין לא קיימים כמוצר מדף, אבל הם מהווים את החידוש המרעיש ביותר בתחום הכורים זה 50 שנה. ההבדל המרכזי בינם לבין הכורים הסטנדרטיים הוא העובדה שאפשר לכבות את הריאקטור כליל כאשר קיימת תקלה".

"הבעיה בייצור חשמל שמתבסס רק על רוח, שמש ואגירת אנרגיה בשעות שבהן אין שמש היא חוסר היציבות שלה: היא מספקת מענה רק לשעות מסוימות ולא מספקת את האנרגיה בצורה יציבה ובנפחים גבוהים", אומר שחר בלקינד, סגן נשיא הסטארט-אפ זוטאקור, שמצא דרך יעילה מאוד לקרר חוות שרתים במטרה להפחית את צריכת החשמל שלהן. "כור קטן ומודולרי שיגיע אולי בעתיד על משאית יוכל להיות פתרון מצוין לכך - הוא ירוק ובעל כמות דלק אינסופית. אתה מזמין כור שכזה, והוא מגיע עד אליך. בגלל שהוא מייצר בדרך כלל רק כמה מאות מגה-ואט ליחידה תוכל להזמין כמה כורים כאלה בדיוק לפי כמות החשמל שאתה צורך ולא הרבה מעבר לזה".

בינתיים אמזון וגוגל שתיהן קפצו על עגלת הכורים המודולרים והודיעו בחודש שעבר על עסקאות השקעה בחברות המתחרות ביניהן על השקת הכור המודולרי הזעיר הראשון: אמזון הובילה השקעה של חצי מיליארד דולר בסטארט-אפ X-energy, שמפתח כורים מודולרים, וכן ביצעה השקעה באחד מלקוחותיו: פרויקט הגרעין של חברת האנרגיה אנרג'י נורת'ווסט בוושינגטון שיושק ב־2031 בהתבסס על הכור המודולרי שלו. גוגל חתמה על הסכם עם יצרנית כורים מודולרים בשם Kairos Power תמורת אספקת כשבעה כורים כאלה עד שנת 2035.

חברת ההשקעות של סם אלטמן Altc מוזגה בחודש מאי השנה עם יצרנית הכורים המודולרים אוקלו לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר, ומאז המיזוג עלתה המנייה שלה ב־25%. אוקלו אף חתמה עם ענקית הבינה המלאכותית OpenAI על בנייה של כורים גרעיניים באיידהו ובדרום אוהיו. גם אורקל הודיעה כי תזמין שלושה כורים מודולרים עבור חוות שרתים גדולה לבינה מלאכותית בעלת היקף צריכה כולל של 1 ג'יגה-ואט, אם כי לא פירטה מהיכן יירכשו הכורים ומתי הם יושקו.

אלטמן עצמו השקיע גם באמצעות חברת ההשקעות שלו 375 מיליון דולר בחברת הגרעין הליון אנרג'י, וכמוהו בכירים אחרים שזיהו את הפוטנציאל בזהב החדש: ביל גייטס השקיע יותר ממיליארד דולר בסטארט-אפ טרה-פאוור, המפתח כורים זעירים, עם פסיפיקורפ של וורן באפט, ואילו ג'ף בזוס, מייסד אמזון, הוביל כבר ב־2021 סבב השקעה של 130 מיליון דולר לחברה הקנדית ג'נרל פיוז'ן.

במקביל, למעט תקריות יחידות, נראה שהרגולטור מיטיב עם המשקיעים ומקדם חוקים לפריסת כורים גרעיניים לצורכי ייצור חשמל: מדינת קליפורניה הפכה את ההחלטה לסגור את הכור הגרעיני בקניון דיאבלו, ובמישיגן הוענק אישור לחדש את הכור הגרעיני פליסיידס שנסגר לפני שנתיים. הקונגרס אישר לאחרונה בהחלטה משותפת לשתי המפלגות חוק שמקצר את זמן הרישוי להקמת כורים חדשים מעשור לשנה וחצי, מקל את חידוש הרישיון לניהול כורים ותיקים ומספק תמריצי מס לאחזקתם. בדצמבר האחרון חתמו 25 מדינות, כולל ארה"ב, על הצהרה הקוראת לשלש את ייצור האנרגיה הגרעינית עד 2050.

בעיית חשמל שמחמירה

המרוויחים המיידיים מהבהלה לגרעין הם כמובן חברות החשמל האמריקאיות הגדולות המחזיקות בכורים גרעיניים, שהפכו לתופעה בעיני המשקיעים בוול סטריט בשנה האחרונה. הבולטת שבהן היא ויסטרה, חברת הכורים הגרעיניים שגייסה אליה את המיליארדר היהודי דניאל לואב, שמנייתה קפצה מאז תחילת השנה ב־325% וכיום היא נסחרת לפי שווי של 55 מיליארד דולר; טאלן אנרג'י שעלתה ב־228%, ומניית קונסטליישן שקפצה ב־116% באותה התקופה.

כאמור, מה שמניע את הבהלה לאנרגיה הגרעינית הוא בראש ובראשונה סעיף ההוצאות ההולך ותופח של חברות הענק על ציוד הוני - שרתים המשובצים באלפי מעבדים גרפיים ומעבדי ליבה וחוות ענק שבהן מאוחסנים כל אלה. חוות אלה צריכות צינון יעיל וחשמל קבוע הזורם אליהן באמינות גבוהה בכל רגע נתון.

כך סעיף ההוצאות ההוניות (CAPEX) של גוגל יותר מהוכפל בשנה האחרונה - מממוצע של 6 מיליארד דולר בשנה שעברה ל־13 מיליארד ברבעונים האחרונים. במטא צופים גידול של ההוצאות ההוניות ל־40 מיליארד דולר בשנה, ובמיקרוסופט הן כבר הגיעו ל־20 מיליארד דולר לרבעון, עלייה של כ־5% ביחס לרבעון המקביל. זכורה מכול הצהרתו של מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי מהרבעון הקודם, שהגיב על שאלות המשקיעים בדבר העלייה בהשקעות ההוניות: "נפסיד יותר אם נשקיע פחות מדי, מאשר אם נשקיע יותר מדי (בציוד בינה מלאכותית - א"ג)".

כדי להבין עד כמה חמורה בעיית אספקת החשמל לחוות שרתי ענן ובינה מלאכותית מספיק להסתכל על התחזיות בארה"ב ובאירופה: עד שנת 2026 ישאבו חוות השרתים 6% מכלל החשמל המיוצר בארה"ב, ועד שנת 2030 שיעור זה יטפס ל־8%. ב־2022 היה שיעור זה 3% בלבד. באירלנד, מדינה המרושתת בחוות שרתים ובפעילות ענפה של ענקיות טכנולוגיה, צופים כי עד 2026 כשליש מצריכת החשמל במדינה יגיע מחוות שרתים, זאת בהשוואה ל־17% ב־2022. בישראל אגב צפוי חלקו של ההספק המותקן הנדרש עבור חוות שרתים לגדול מ־1.5% בשיא הביקוש ב־2023 ליותר מ־6% ב־2030, כך על פי נתוני חברת החשמל.

התעשייה שישראל מפספסת

ולמרות שהביקוש עולה, ישראל היא עדיין מדינה נטולת כורים גרעיניים למטרות ייצור חשמל ולא נראית באופק החלטה שתשנה זאת. תגלית הגז בחופי המדינה הפחיתה את הלחץ לחפש מקורות אנרגיה חלופיים, אך הסיבה העיקרית לאי-פיתוח כורי חשמל היא העובדה שישראל איננה חתומה על האמנה למניעת הפצה של נשק גרעיני, שבלעדיה לא ניתן לרכוש דלק גרעיני.

אמנם מדינות כמו הודו, שאינן חתומות על ההסכם, רוכשות דלק גרעיני ממקורות עלומים ומשלמות על כך ביוקר, אך לא מדובר באסטרטגיה בת-קיימה לאורך זמן. גם אם הממשלה הייתה מחליטה להקים כורים שכאלה, הרי שלא ניתן היה לאייש אותם בעובדים - היות שבישראל אין כוח אדם מתאים, לאחר שתוכניות הלימודים לתחום קוצצו, המפורסמת שבהן היא התוכנית ללימודי גרעין באוניברסיטת בן גוריון.

 תחנת הכוח בוויומינג. ביל גייטס זיהה את הפוטנציאל ובונה שם כור גרעיני / צילום: ap, Natalie Behring

נוסף על כך, כלל לא בטוח שבנייתו של כור אחד יקר, שיוסיף בבת אחת כמה מאות מגה-ואט, הוא עניין נדרש. "כורים קטנים יותר, כמו הכורים המודולרים, הם פתרון יעיל יותר למשק החשמל הישראלי", אומר פרופ' דובי, "כיוון שאת תוספות הייצור ניתן לבנות באופן הדרגתי. אבל אם אנחנו חפצי חיים ומעוניינים בביטחון אנרגטי בעוד 20 שנה, אנחנו חייבים להתחיל לחשוב על בניית כורים גרעיניים אזרחיים בישראל".

בלקינד מחברת זוטאקור מכיר את החוסר הזה בחשמל מקרוב. הוא עובד כיום עם חמש חוות ענק המיועדות כולן לעיבוד בינה מלאכותית. "מדובר במפעלי ענק שצורכים חשמל בהיקף של עיר גדולה - 1 ג'יגה-ואט - שמיועדים לייצר אלגוריתמים עבור חברות גדולות. זה עסק גדול ורווחי שמדינה כמו ישראל יכולה להרוויח ממנו: כל מה שצריך הוא אנרגיה וסיב אופטי איכותי, שני משאבים שיש לנו, אבל נראה שכרגע אנחנו לא מעוניינים להצטרף אליו. בינתיים קופצות עליו מדינות כמו אירלנד, הודו, יפן ומלזיה.

"איחוד האמירויות, שלא הצליחה להקים תעשיית הייטק, מצליחה מאוד עם האסטרטגיה החדשה שלה להפוך למקום שבו נבנים מרכזי הבינה המלאכותית וחוות השרתים המתקדמות. אנחנו מפספסים כאן תעשייה חדשה שצומחת לנו מול העיניים, כזו שיכולה פשוט להכפיל את התמ"ג".

האם בכלל תשתית החשמל בישראל מוכנה לעידן הבינה המלאכותית שבו חוות שרתים משמשות כמעין מכרות זהב מודרניים? שני דוחות של מבקר המדינה שפורסמו בתחילת החודש מגלים שתי מגמות מטרידות שכרוכות זו בזו: תשתיות החשמל והבינה המלאכותית - כל אחת מהן בנפרד - הוזנחו בשנים האחרונות, דבר שעשוי לסכן את מעמדה של ישראל כסטארט-אפ ניישן.

הדוחות חושפים עיכובים משמעותיים בהקמת מתקני ייצור חשמל ואגירה, חשש מאי-יכולת לספק חשמל בשעות הביקוש ונזק כספי למשק. בתחום ניהול מדיניות בינה מלאכותית ממשלתית מציג מבקר המדינה תמונת מצב עגומה שבה גם לאחר שתי תוכניות אסטרטגיות מקיפות, שהוגשו מאז 2020, מדינת ישראל לא הצליחה להוציא לפועל פרויקטים לאומיים כמו הקמה של מחשב-על, פיתוח מודל שפה עברי, הקמת מעבדות בתחום ומסגרת חקיקה בתחום.

באמירויות מנצלים את המצב

בהינתן המצב בישראל אין זה פלא שבכנסת לטשו עיניים דווקא לאיחוד האמירויות, שנוטלת מאיתנו אט אט את תפקיד מעצמת הטכנולוגיה האזורית. בדיון שיזמה השבוע יו"ר ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות בכנסת אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי), דנו במצוקת החשמל הזמינה להפעלת חוות הבינה המלאכותית, והוצגו התוכניות שלפיהן פועלות אמירויות כמו דובאי ואבו דאבי לפיתוח תשתית בינה מלאכותית.

לשתי האמירויות, כמובן, תוכניות חומש מסודרות ומתוקצבות, שמאחוריהן שר AI אמירתי הטרוד כל כולו רק בנושא זה ותקציבי ענק. פרקש הכהן, ששימשה בעבר כשרת המדע, אימצה את תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית שגיבשה ד"ר ארנה ברי, אך לא הצליחה לאשרה בכנסת בשל נפילת הממשלה בסוף 2022, שנה וחצי בלבד לאחר הקמתה. בדיון שנערך מוקדם יותר החודש הזכירה יו"ר הוועדה את חשיפת גלובס בדבר כוונתה של אורקל להסיט את בנייתה של חוות שרתים גדולה מישראל לאיחוד האמירויות.

"מהפכת הבינה המלאכותית תשפיע על מאפייני צריכת החשמל, אבל גם על היכולת לשפר את ניהול משקי החשמל, והדבר דורש היערכות ממשלתית גם בישראל, שטרם גובשה", אומרת פרקש הכהן, שכיהנה בעברה גם כיו"ר רשות החשמל. "כך למשל נדרשת חשיבה ממשלתית שתייצר תמריצים להקמת חוות שרתים במיקומים שיעילים לרשת החשמל וחשיבה על שילוב מתקני יצור גרעיניים קטנים מבוזרים במשק, כפי שנעשה בעולם".

 ח''כ אורית פרקש הכהן / צילום: נעם מושקוביץ', דוברות הכנסת

באותו הדיון בכנסת הציגה חברת הייעוץ 11Stream את הנעשה במדינה המדברית: בדובאי השיקו תוכנית ממשלתית לקידום בינה מלאכותית כבר ב־2016. לאמירות הגדולה הנוספת במדינה, אבו דבאי, לקח עוד ארבע שנים כדי לגבש תוכנית דומה משל עצמה. כדי לתמוך בצורכי החשמל של חוות השרתים מספקת איחוד האמירויות את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב: צינור ישיר של גז טבעי במחיר זול ובשפע עם אופק לפיתוח כורים גרעיניים עבור החברות האמריקאיות שמעוניינות לעבור לאנרגיה מתחדשת.

השנה חצה ייצור החשמל באמירויות באמצעות אנרגיה מתחדשת את רף 10% ועמד על 13%, בעזרת בנייתם של ארבעה כורים גרעיניים לייצור חשמל במחוז ברכה והשדה הסולארי הענק נור אבו דאבי. אחד הפרויקטים הגדולים המתוכננים באמירויות, הפארק הסולארי מוחמד בין ראשיד אל-מכתום, צפוי להיחנך עד סוף העשור ולספק 5 ג'יגה־ואט. כמו כן, עד 2030 מעוניינים באמירויות להגיע להיקף ייצור אנרגיה ירוקה של כשליש מכלל האנרגיה המיוצרת במדינה.

"מה נעשה בעוד 25 שנה?"

בחזרה אלינו. ברשות החשמל אכן נערכים לעליית הביקושים לחוות שרתים ומציינים בדוחות שהוגשו למשרד האנרגיה כי עד שנת 2030 קיימות 100 הזמנות שונות לחיבור לצריכת חשמל בהספק של 1.2 ג'יגה-ואט ו־50 הזמנות שונות לחיבור גיבוי בהספק של עוד 630 מגה-ואט. לשם השוואה, עד סוף 2023 בוצעו סך הכול 22 חיבורים לצריכת חשמל לחוות שרתים בהספק של 218 מגה וואט בלבד וחיבורי גיבוי בהספק של 89 מגה וואט.

עם זאת, כשזה מגיע לאנרגיה גרעינית - האחריות נתונה בידי הממשלה ומשרד האנרגיה, שאינם עוסקים בנושא ישירות. כל עוד הדבר תלוי ברשות החשמל, ההיערכות היא באמצעות קידום פריסה של שדות סולאריים בני מאות מגה-וואט וקידום מתקני אגירה, על אף הביקורת המושמעת בתעשייה לגבי חוסר היציבות שלהם באספקת חשמל לחוות שרתים בשעות הלילה או במצבים של עננות. ב־2019, בתקופתו של שר האנרגיה לשעבר יובל שטייניץ, נידונה לראשונה הקמה של כורים גרעיניים לייצור חשמל, אך הרעיון נזנח ולא קודם. עבודה אסטרטגית המבוצעת כיום במשרד האנרגיה בוחנת את הנושא, אך הדבר איננו נמצא בראש מעייניה של הממשלה.

"מה נעשה עוד 25 שנה כאשר ייגמר הגז ממאגר תמר ולווייתן?", תוהה פרופ' דובי. "הרשויות הרגולטוריות והתכנוניות מבינות שאנרגיה גרעינית היא שחקן שצריך לחשוב עליו, אבל הן לא יודעות מה לעשות איתו כיוון שהטכנולוגיה החדשה של הכורים המודולרים ברובה עדיין איננה קיימת. אבל עד שזה יקרה, חברות פרטיות - אם זו מיקרוסופט, ג'נרל אלקטריק או Areva הצרפתית - ייכנסו לשוק ויציעו מוצרים משלהם. אנחנו צריכים להתכונן כך".