הפסקת האש בצפון, שנכנסה לתוקף בשבוע שעבר, הובילה לשינוי מגמה במניית חברת התעופה אל על . אחרי זינוק של מעל 240% במחיר המניה בתקופה של 13 חודשים, מניית החברה איבדה בשבוע המסחר האחרון כמעט 21% מערכה, ומחקה מעל 575 מיליון שקל משווי השוק שלה, לשווי של כ-3 מיליארד שקל. את שבוע המסחר הנוכחי המניה פתחה בעליות קלות, ועדיין היא רחוקה מהשיא.
● המספרים של אל על חשפו: הקווים הכי משתלמים ובכמה עלתה ההכנסה מנוסע?
● אל על מסכמת רבעון עם הכנסות של יותר ממיליארד דולר ושיא חדש ברווחים
אל על נהנתה בעקבות המלחמה מירידה משמעותית בתחרות: חברות תעופה זרות הפסיקו לטוס לישראל (חלקן לתקופות מסוימות וחלקן עדיין לא טסות), ואל על הפכה לחברה הבולטת ביותר בטיסות מהארץ לחו"ל ולהפך, עם נתח שוק של 44% מתנועת הנוסעים בנתב"ג. כתוצאה מכך, מחירי כרטיסי הטיסה טיפסו ואל על נהנתה מרווחי שיא. ברבעון השלישי של השנה הכנסות החברה היו מיליארד דולר, צמיחה של 20% לעומת הרבעון הקודם שהיה גם הוא רבעון שיא, ושל 43% לעומת הרבעון המקביל. בשורה התחתונה אל על רשמה ברבעון השלישי רווח נקי של 187 מיליון דולר, פי 3.6 מהרבעון המקביל. גם בכירי החברה, בראשות המנכ"לית דינה בן טל-גננסיה, נהנו מבונוסים בעקבות התוצאות.
הפסקת האש הביאה לחזרתן של חברות תעופה זרות לישראל. בשבוע האחרון וויזאייר, אזאל (אזרבייג'ן איירליינס), בולגריה אייר, אייר סיישל ואג'יאן הודיעו על חזרתן לארץ. והמשמעות היא תחרות לאל על.
קרנות הגידור מכרו, שאר המשקיעים קנו
אמנם חברת התעופה הישראלית במצב פנומנלי, אין לה חוב שרובץ על גבה, והיציבות שלה לא מוטלת בספק, אבל חזרת התחרות הספיקה עבור חלק מהמשקיעים כדי לחתוך תשואה של חודשיים בשבוע. מנתוני מערכת TASE Data Hub של הבורסה, עולה כי מי שהובילו לצניחה של הימים האחרונים במחיר המניה היו קרנות הגידור וחברות הנוסטרו. הללו מוכרות את המניה באגרסיביות החל מהרבעון השני של השנה ובחודשים אוקטובר נובמבר בלבד מכרו מניות אל על בכ-260 מיליון שקל. לעומתן, משקיעים זרים רכשו בחודשים הללו מניות של החברה בהיקף של 154 מיליון שקל, והמוסדיים (קרנות הפנסיה, וקופות הגמל) רכשו בתקופה הזו מניות אל על בכ-50 מיליון שקל.
דניאל אלון, שותף מנהל בקרנות הגידור ראם של אי.בי.אי, אומר כי "משקיעים מתוחכמים קנו את המניה בתחילת הלחימה. כשהתחילה המלחמה, אל על הוציאה אזהרת רווח, ואחרי תקופה קצרה - החליפה את האזהרה השלילית בחיובית, למעשה בבת אחת היא הבינה שהמלחמה טובה לה. היו אנשים חכמים שקנו את המניה עוד לפני, אבל גם מי שקנה אחרי עשה הרבה מאוד כסף עד ערב הפסקת האש.
"כל מי שקנה בתקופה הזאת עשה מעל 100% על הכסף תוך שנה. מי שקנה בשערים הנמוכים נשאר בהשקעה עד פרסום הפסקת האש, ואז בבת אחת יצא מהטרייד. אלה משקיעים שאין להם זיקה לעולם התעופה, וברגע שהסיפור נגמר - זרקו את כל הסחורה".
דניאל אלון / צילום: אורי נמליך
"המניה זולה בצורה קיצונית"
להערכתו, על פי כל פרמטר (מכפיל רווח, השוואת מכפילים תפעוליים לחברות דומות בחו"ל וכדומה) מניית אל על זולה "בצורה קיצונית" - בוודאי כעת אחרי הירידה של השבוע שעבר אבל גם בשיא שאליו הגיעה. "היא זולה כי היא חברה עם היסטוריה רעה, ולפערי תמחור לוקח זמן להיסגר", מסביר אלון. הוא מעריך גם שלמשקיעים המוסדיים ייקח זמן לקנות את המניה: "ההנהלה לא עושה פעולות ברורות, כמו ההודעה על הניסיון לקנות את ישראכרט והנסיגה מהעסקה. אם במקום זאת, הם היו מפרסמים הודעה שהם מתמקדים בעסקי הליבה, מקצים סכום מסוים לרכישת מטוסים, סכום מסוים לדיבידנדים - אני מעריך שהמניה הייתה נסחרת 50% יותר מהיום. אבל אין אסטרטגיה ברורה של מה עושים עם הכסף".
הוא לא מאשים את ההנהלה בעניין, ולדבריו, "לפני בערך שנתיים אל על פרסמו מצגת עם אסטרטגיה ועמדו בה. הבעיה הייתה שבעקבות המלחמה הם עמדו בזה מהר מדי, והגיעו לשם תוך שנה במקום תוך חמש שנים. פתאום יש להם המון כסף, אין חובות, ולא יודעים מה לעשות עם זה. במקום להודיע שיחלקו דיבידנד כשיוכלו, מדברים על לרכוש חברות כדי לבזר את מקורות ההכנסה. אבל מי שקונה מניית אל על רוצה חברת תעופה ולא חברת אחזקות. זה הפחד במניה. בגדול, יש מנכ"לית נהדרת שמבינה בעולם התעופה, אבל החברה סובלת מ'מחלה' אופיינית של ישראל - בעל שליטה, שהוא זה שמחליט מה עושים עם הכסף".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
