על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בין־לאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● התוכנית של איראן נחשפת: כך היא מתכוונת לנצל את הפסקת האש
● WSJ | כך הטעות האסטרטגית של נסראללה הובילה לתבוסה של משטר אסד
1חיזבאללה נדרשים לבחור בין שינוי להסלמה מחודשת
במהלך נאומו האחרון, יורשו של חסן נסראללה בתפקיד מזכ"ל חיזבאללה, שייח' נעים קאסם, שלח שורת מסרים ללבנון עצמה ולעולם כולו, לפיהם התקופה שלאחר המלחמה תהיה שונה מקודמתה. בזמן שהוא הצהיר על "ניצחון", הוא גם אותת על שינוי בנוגע לסוגיות הפוליטיות הפנים־לבנוניות. בא־שרק אל־אווסט נכתב כי בצורה אופיינית, קאסם לא שיקף את המציאות הלבנונית כיום.
השר לשעבר ראשיד דרבאס אמר כי חיזבאללה אמנם הצהירו על ניצחון, אבל במציאות, לבנון - הן כמדינה והן כאומה - הובסה. במהלך נאומו, הביע קאסם חזון על שיתוף פעולה של חיזבאללה עם צבא לבנון, וציין כי עמדת ארגון הטרור השיעי היא שבכוונתם להמשיך להוות גוף בעל השפעות פוליטיות וכלכליות על ארץ הארזים המקרטעת.
בשורה התחתונה, תוצאות המלחמה אילצו את חיזבאללה לבחון מחדש את מדיניותו, ומעידה על כך הסכמתו לניתוק הזירות עם רצועת עזה. השר לשעבר דרבאס אמר כי ההחלטה של חיזבאללה מעידה כי הארגון הפנים שרק מדינת לבנון יכולה להגן על עצמה - לא סוריה, עיראק או איראן. הפרשן הפוליטי, קאסם קאסיר, טען כי הדרג הפוליטי של חיזבאללה פועל כעת בדרך יותר רציונלית, במטרה ליישם את החלטה 1701.
מאת יוסף דיאב, מתוך "א־שרק אל־אווסט". לקריאת הכתבה המלאה
2צבא לבנון מתכנן פריסת 6,000 לוחמים דרומית לליטני
הסכם הפסקת האש של ישראל עם חיזבאללה כולל תקופה בת חודשיים, במהלכה כוחות צה"ל עדיין פרוסים בשטח - כחלק מתהליך שבסיומו צבא לבנון וכוחות פיקוח בינלאומיים ימלאו את הריק. כעת, מדווח בעיתון אל־אח'בר הלבנוני, המקורב לחיזבאללה, כי צבא לבנון מתאם עם חיזבאללה תהליך שבו 6,000 לוחמים ייפרסו דרומית לנהר הליטני עד תום השלב הראשון בהפסקת האש.
ראש הממשלה הזמני נג'יב מיקאתי סיכם את הנושא עם רמטכ"ל צבא לבנון ג'וזף עאון, ושומר את התוכנית חסויה ככל הניתן. לפי הדיווח, לצד החיילים, תוגבר גם נוכחות המודיעין הצבאי במרחב דרום לבנון. מי ששואפת לנצל את המצב להרחבת השפעתה היא צרפת, באמצעות ביקור משלחת בכירים ממשרדי ההגנה והחוץ.
במסגרת ועדת הפיקוח הבינלאומית על הפסקת האש, הכוללת את ארה"ב, צרפת, לבנון וישראל, בוחנים בפריז כמה אפשרויות. בד בבד, השליח האמריקאי עמוס הוכשטיין צפוי אף הוא להגיע בקרוב לאזור. לטענת העיתון שמקורב לחיזבאללה, הרמטכ"ל הלבנוני חושש כי הפעילויות הצבאיות של ישראל יביאו להסלמה מחודשת. על כן, פנו לוושינגטון בבקשה "להפסיק את ההפרות הישראליות".
מתוך "אל־אח'בר". לקריאת הכתבה המלאה
3הנוצרים עוזבים את יהודה ושומרון
ב־1947, השנה האחרונה של המנדט הבריטי בישראל - 85% מאוכלוסיית בית לחם הייתה נוצרית. כעבור 70 שנה, ב־2017, שיעורם צנח לכ־10%. מגמה זו צוברת תאוצה במהלך מלחמת חרבות ברזל, בעקבותיה זו השנה השנייה ברציפות בה לא יתקיימו חגיגות כריסמס בעיר הולדתו של ישו. לצד הפגיעה הדתית, מדובר במכה תיירותית קשה.
"במהלך תקופות קשות אלו שערינו הפלסטיניות חוות, במיוחד ברצועת עזה, זה קשה להראות סימני הנאה ואושר", אמר לרויטרס עיסא ת'לג'ייה, כומר מכנסיית המולד. לדבריו, חלק בלתי־מבוטל מהמשפחות הנוצריות המקומיות מעוניינות לעזוב, בגלל הפגיעה הקשה ביכולת ההשתכרות שלהם מתיירות. "ההגירה מחוץ לבית לחם מתגברת באופן שבועי וחודשי, וזה מביא להשפעה שלילית על העיר", ציין הכומר.
אזור יהודה ושומרון טומן בחובו מורשת נוצרית נרחבת, שאינה מסתכמת בכנסיית המולד בלבד. אתר נוסף שניתן למנות הוא אתר הטבילה קאסר אל־יהוד, שנמצא מזרחית ליריחו. אי־הגעת התיירים מהווה גורם משמעותי בהתגברות הגירת הנוצרים. עלאא' אפטים, בעלי מסעדת פלאפל, סיפר כי אחד מבני דודיו עזב לאחרונה לאוסטרליה. "בשל תנאי המחיה הירודים והתנאים הכלכליים הרעים, אנשים החלו לחפש הזדמנויות טובות יותר עבור ילדיהם, לחינוך טוב יותר, לעתיד טוב יותר", אמר אפטים לרויטרס.
מאת מוסטפא אבו גנייה, מתוך רויטרס. לקריאת הכתבה המלאה
4מרוקו צפויה להפוך לחשובה במיוחד לממשל טראמפ
מרוקו היא אחת מהמדינות שכוננו יחסים עם ישראל במסגרת הסכמי אברהם שהוביל ממשל טראמפ ב־2020, ולצד איחוד האמירויות - מדובר בשתי המדינות שהקימו את הקשרים העמוקים ביותר עם ירושלים. במסגרת זאת, בין השאר, ישראל הכירה בשנה שעברה בריבונות המרוקאית בסהרה המערבית, בזמן שרבאט רכשה בשנים האחרונות אמל"ח ישראלי בהיקפים גדולים.
במהלך המלחמה, התמודדה ממשלת מרוקו עם הפגנות נרחבות, כולל לאחר חשיפת גלובס כי הנחתת החדשה של חיל הים אח"י קוממיות עגנה בנמל טנג'יר בדרך לישראל. מנגד, רבאט ניצלה את הקשרים עם ישראל כדי לשלוח סיוע הומניטרי לרצועת עזה. וכעת, נכתב ב-Atlantic Council, כחודש בטרם הנשיא הנבחר דונלד טראמפ ישוב לחדר הסגלגל, בארה"ב מזהים במרוקו מדינה שמעמדה הבינלאומי צפוי לצבור תאוצה.
מערכת היחסים בין המדינות היא מהארוכות ביותר של ארה"ב. כבר בשנת 1777, הסולטאן מוחמד השלישי פתח את נמליו בפני ספינות אמריקאיות. מעבר לכך, רבאט נהנית כבר 20 שנה ממעמד של בת ברית שאינה חברת נאט"ו. עתה, סביר להניח כי טראמפ ואנשים כבר מודעים היטב לכך שיבשת אפריקה עברה טלטלות ששינו אותה באופן משמעותי בארבע השנים האחרונות. הפיכות במרחב הסאהל, התחזקות ברית בריקס ומלחמת רוסיה־אוקראינה, שמקרינה על היבשת, צפויים להגביר את הצורך של וושינגטון במרוקאים.
מאת רמא ידא, מתוך Atlantic Council. לקריאת הכתבה המלאה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
