הישראלי שנחקר בארה"ב, ותחום הפעילות החדש של מטא

החברות המסקרנות בתחום, המהלכים החשאיים והטכנולוגיות שמעצבות את העתיד: מדור חדש של גלובס יציג מדי שבוע את החדשות המרכזיות מהשבוע החולף בענף ההייטק.

● ועידת ישראל 2024 | בכירי ההייטק הישראלי: כך ישראל תוכל לנצח במרוץ ה-AI
● אמנון שעשוע חושף את חברת הבינה המלאכותית שהקים
● מייסד Gett מציג מיזם חדש. אבל הוא לא פתוח לכולם

והשבוע: חוקר הסייבר הישראלי־אמריקאי שעומד מאחורי קמפיין השחרה של תאגיד נפט; מגזין פורצ'ן מדווח על גל הגירה חסר־תקדים בתעשיית ההייטק המקומית; המיזם שעבר הסבה משירות לשיתוף אופניים לשוק המשלוחים והפך לסיפור הצלחה; מטא משקיעה 10 מיליארד דולר בהקמת כבל תת־ימי מסביב לעולם; ואילון מאסק עולה שלב במאבק המשפטי נגד OpenAI.

1מאחורי קמפיין ההשחרה של תאגיד הנפט עומד חוקר סייבר ישראלי

איתן ערוסי, ישראלי־אמריקאי, קצין אמ"ן לשעבר, מוכר לציבור הישראלי בעבר בהקשרים ביטחוניים: כחוקר מודיעין עסקי, הוא סייע לפני כעשור למשרד התובע הראשי במנהטן לחשוף רשת מימון טרור איראנית בשווי של 1.2 מיליארד דולר, ולנהל תביעה מול הבנקים האירופים שאירחו אותה. חלק מנכסיה של קרן הצדקה האיראנית שחשף, "עלוואי", חולקו אז בין משפחות של חיילים אמריקאים שנרצחו בלבנון ב-1983, כמו גם של קורבנות טרור פיגועי התופת של האינתיפאדה השנייה.

היום (ד') עלה שמו בתקשורת האמריקאית בהקשר שונה במקצת. על־פי הוול סטריט ג'ורנל, ערוסי השכיר את שירותיו כחוקר סייבר, במסגרת קמפיין השחרה תקשורתי בשירות תאגיד הנפט והגז אקסון מוביל. במסגרת קמפיינים של השחרה, דולים חוקרים מידע לא נגיש לציבור, כמו התכתבויות דוא"ל או יומנים, באמצעי סייבר והנדסת אנוש, על־מנת לתמוך בנרטיב של מזמין הקמפיין. לאחר מכן, המידע יוצא בדרך זו או אחרת לתקשורת, על־מנת להדהד את המסר, בהתאם לרצון הלקוח.

על־פי הוול סטריט ג'ורנל, ערוסי עומד במוקד של חקירה חובקת עולם של משרד התובע הכללי במנהטן - אותו משרד שהיה שותפו של ערוסי לפני כעשור - הבודקת את חלקו של החוקר ושל ישראלים נוספים שחיפשו מידע מכפיש על מתנגדיה של אקסון מוביל. על־פי הטענה, ערוסי הניח את ידו על יומנו הפרטי של יורש העצר הסעודי מוחמד בין סלמאן, וכן על התכתבויות דוא"ל סודיים השייכים למיליארדר טום סטייר, מנהל קרן גידור שתורם רבות למאבקי סביבה ואקלים ולמפלגה הדמוקרטית.

לפי הפרסומים, ערוסי סייע לאקסון מוביל לבנות קו הגנה נגד טענותיהם של פעילי אקלים ושל משפחת רוקפלר כלפי החברה, לפיו הקמפיין שנוהל נגדה נעשה ממניעים פוליטיים, הקשורים למפלגה הדמוקרטית. לפי הטענה, חברת החקירות בה עבד, DCI, הדליפה את המידע לתקשורת, ולאחר מכן הדהדה אותו, כדי ליצור את הרושם שקיימת מזימה נגד אקסון.

התחקיר הוא הצצה נוספת לקמפיינים המערבים כריית מידע בכלי סייבר ואמצעים אנושיים, לטובת השפעה על דעת הקהל או על תהליך משפטי. בחודש שעבר, פורסם תחקיר דומה על חוקר סייבר ישראלי נוסף בשם עמית פורליט, שנעצר לאחר שניהל קמפיין נגד ממשלת ארגנטינה, בשמה של קרן הגידור אליוט.

עורך דינו של ערוסי מסר לוול סטריט ג'ורנל: "הלקוח שלי מעולם לא עסק בשום פעילות בלתי־חוקית. הוא לא השיג מידע באופן לא חוקי, מעולם. הוא לא פרץ לאף אחד, לא ביקש שיפרצו לאף אחד ולא כיוון שום פריצה כזו".

2"בריחת המוחות" הישראלית: גל הגירה חסר־תקדים בתעשיית ההייטק המקומית

"הרגשנו שאנחנו נמלטים", סיפר למגזין פורצ'ן שלומי גרין, מהנדס תוכנה ישראלי, על הרגע בו עלה עם משפחתו על אחת הטיסות האחרונות לקפריסין, ב-7 באוקטובר. "היינו אסירי תודה שעזבנו בזמן". לפי העיתון, סיפורו של גרין הוא רק קצה הקרחון של תופעה רחבה הרבה יותר - גל הגירה חסר־תקדים שפוקד את תעשיית ההייטק הישראלית. נתונים חדשים מהלמ"ס חושפים תמונה מטרידה: זינוק של 285% במספר הישראלים שעזבו את המדינה באופן קבוע מאז תחילת המלחמה.

אך שורשי המגמה נטועים עמוק יותר. כבר בחודשים שקדמו למלחמה, נרשמה עלייה של כ-51% בהגירה, על רקע המחאות נגד הרפורמה המשפטית. במרכז התופעה, ניצבת תעשיית ההייטק, כאשר עובדים מחברות מובילות דוגמת גוגל, מיקרוסופט ואינטל, מנצלים את הגמישות התעסוקתית שלהם לטובת רילוקיישן.

לפי הכתבה במגזין פורצ'ן, היעדים המועדפים הם גרמניה ופורטוגל, בזכות הכלכלות החזקות והיציבות הפוליטית, במיוחד עבור ישראלים בעלי דרכון אירופאי. במקביל, קפריסין התגלתה כפתרון ביניים פופולרי, עם עלייה משמעותית במחירי הנדל"ן בלימסול. לפי נתוני מרכז רופין, המגמה אינה מוגבלת רק לקהילה היהודית - גם בקרב ערביי ישראל, נרשמה עלייה משמעותית ברצון להגר, זאת אצל 14% מהאוכלוסייה. עם זאת, עבור ערבים־ישראלים שאין להם אזרחות כפולה, תהליך ההגירה מורכב יותר.

התופעה לא נעצרת רק בתעשיית הטק, אלא גם ניכרת גם בעולם הרפואה. "אני מרגיש שקורה לנו משהו שלא קרה בעבר", מתאר פרופסור גיל פייר, סמנכ"ל בית החולים איכילוב. "אנשים מתביישים בעזיבה, הם מסווים אותה. אבל הפעם, העזיבה היא בקנה־מידה גדול ומשמעותי. אני קורא לזה 'עזיבה שקטה', כי רובם אומרים שבכוונתם לחזור". עוד לפי הכתבה, רבים חוששים שכאשר המילואימניקים ישתחררו מהשירות, תיתכן עלייה נוספת במספר הישראלים העוברים למדינות אחרות.

3שני יהונתן כהן וסיפור הצלחה גדול אחד

בחניון קטן ליד הדסון יארדס בניו יורק, שני יזמים, שניהם נקראים יהונתן כהן, מתכננים את השלב הבא בהתפתחות החברה שהקימו - ג'וקו (Joco). המתחם, שבקרוב יעבור הסבה ממגרש חניה למרכז שירות, נועד לשרת את קהילת שליחי המשלוחים הגדלה של העיר. השניים הקימו את ג'וקו בשנת 2021; עם זאת, זמן קצר לאחר הקמת החברה, היא נאלצה לעבור שינוי משמעותי. לאחר שהתחילה כשירות שיתוף אופניים לצרכנים, בעקבות תביעה ממחלקת התחבורה של ניו יורק, נאלצה החברה לשנות כיוון. המעבר לשוק המשלוחים התגלה כהחלטה נכונה - והיום, עם השקעה של 7.5 מיליון דולר בלבד, החברה הגיעה לרווחיות והפכה לשחקן משמעותי בתחום.

במתחם החדש המתוכנן, יוקמו סדנת מכונאות, חדרי טעינה להחלפת סוללות, תחנות עגינה ואזור מנוחה לשליחים, כך מספרים השניים. המודל דומה לזה שהחברה כבר מפעילה בשיתוף עם חברת גראב האב, בשתי נקודות אחרות בעיר, שם שליחים יכולים לנוח, להטעין טלפונים ולהתרענן במהלך יום העבודה. הגישה העסקית של ג'וקו - כך מתארים השניים - מתמקדת בשירות אישי. "כשאופניים מתקלקלים, אנחנו מגיעים לשטח ועוזרים".

לפי טק קראנץ', ג'וקו מדווחת על צמיחה עקבית, בעיקר דרך המלצות של לקוחות, וללא השקעה בשיווק. נכון להיום, נמצאת ג'וקו בתהליך התרחבות משמעותי. התוכנית - להגדיל את צי האופניים מ-3,000 ל-10,000 עד סוף השנה הבאה. כמו כן, כוללות התוכניות הרחבת פעילות לאוזרים נוספים בניו יורק, דוגמת ברוקלין וקווינס, בנוסף להכפלת פעילות מול לקוחות עסקיים. תוכנית אגרת הגודש של ניו יורק, שתיכנס לתוקף בינואר, עשויה לחזק את המגמה של מעבר לכלי רכב קלים למשלוחים.

4מטא משקיעה 10 מיליארד דולר בהקמת כבל תת־ימי מסביב לעולם

מטא, באמתחתה פייסבוק, אינסטגרם ו־וואטסאפ, מתכננת את אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר בתולדותיה - הנחת כבל תת-ימי שיקיף את העולם, זאת בהשקעה של כ-10 מיליארד דולר. התוכנית משקפת את המציאות החדשה של החברה, שאחראית כיום ל-10% מכלל תעבורת האינטרנט הקווי ול-22% מהתעבורה הסלולרית בעולם.

הכבל, שמתוכנן להתפרש על פני יותר מ-40 אלף קילומטרים, יהיה הראשון בבעלות מלאה של מטא. המסלול המתוכנן יוצר מעין צורת W על פני הגלובוס: מהחוף המזרחי של ארה"ב להודו, דרך דרום אפריקה, ומשם לחוף המערבי, דרך אוסטרליה. התוואי נבחר בקפידה כדי לעקוף אזורי סיכון גיאופוליטיים, כמו הים האדום, הים הסיני הדרומי, מצרים, מרסיי ומיצרי מלאקה וסינגפור - אזורים שהפכו ל"נקודות כשל מרכזיות" בתשתיות התקשורת העולמיות. תחילת הפרויקט בתקציב של 2 מיליארד דולר, אך הוא צפוי לגדול משמעותית במהלך שנות הבנייה.

מומחים מצביעים על שתי סיבות מרכזיות להשקעה העצומה: ראשית, בעלות מלאה על הכבל תעניק למטא עדיפות בקיבולת התעבורה לשירותיה. שנית, השיקול הגיאופוליטי - בשנים האחרונות, נפגעו כבלים תת-ימיים מספר פעמים כתוצאה מסכסוכים צבאיים, כמו במקרה של פגיעות בכבלים בים האדום על־ידי המורדים החות'ים, או החשד לחבלה רוסית בכבל בים הבלטי. בנוסף, ישנם מומחים שמאמינים כי הבחירה בהודו כנקודת סיום הכבל, קשורה לתוכניות החברה בתחום הבינה המלאכותית.

"הודו יכולה להפוך לבירת האימון של העולם", אומר מומחה בתחום, ולראיה מצביע על עלויות נמוכות משמעותית לעיבוד נתונים במדינה. כבר היום, הודו היא השוק הגדול ביותר של מטא, עם יותר מ-375 מיליון משתמשי פייסבוק, 363 מיליון משתמשי אינסטגרם ו-536 מיליון משתמשי וואטסאפ.

5המערכה המשפטית בין מאסק לענקית הבינה המלאכותית עולה שלב

אילון מאסק, באמצעות חברת xAI שלו, פנה לבית המשפט הפדרלי בבקשה דרמטית למנוע מ-OpenAI להשלים את המעבר שלה למודל עסקי ממודל של ארגון ללא מטרות רווח. התביעה, המוגשת על־ידי עורך הדין מארק טוברוף, היא הרביעית בסדרה של מהלכים משפטיים שמאסק מוביל נגד החברה, שהוא היה אחד ממייסדיה.

במסגרת בקשה לצו מניעה זמני, טוענים עורכי הדין של מאסק כי OpenAI "אינה יכולה להתנהל בשוק כמו פרנקנשטיין, מורכבת מצורות תאגידיות שונות המשרתות את האינטרסים הכספיים של מיקרוסופט". הם מאשימים את החברה בהפרת חוקי RICO (חוקים פדרליים נגד התארגנות פשע) וחוקי הגבלים עסקיים, במיוחד בכל הנוגע לדרישה מהמשקיעים להימנע מהשקעה במתחרים, כולל xAI של מאסק.

עוד חושפת התביעה מתח סביב מערכת היחסים של OpenAI עם מיקרוסופט, שהשקיעה בחברה כ-14 מיליארד דולר. למרות שמיקרוסופט ויתרה על מקום המשקיף שלה בדירקטוריון ביולי האחרון, רשות הסחר הפדרלית (FTC) ממשיכה לעקוב אחר ההשפעה של שתי החברות על תעשיית הבינה המלאכותית. יו"ר ה-FTC, לינדה קאן, הכריזה בתחילת השנה על חקירת שוק בנושא ההשקעות והשותפויות בין מפתחי בינה מלאכותית לספקיות שירותי ענן גדולות.

OpenAI, שהחלה את דרכה ב-2015 כארגון ללא מטרות רווח, עברה ב-2019 למודל של "רווח מוגבל". כעת, היא בתהליך הפיכה לחברה לתועלת הציבור למטרות רווח - מהלך שעשוי להפוך אותה אטרקטיבית יותר למשקיעים. באוקטובר האחרון, השלימה החברה סבב גיוס של כמעט 7 מיליארד דולר, שהעריך אותה בכ-157 מיליארד דולר; זאת, בהובלת Thrive Capital ובהשתתפות משקיעים כמו מיקרוסופט ואנבידיה.

OpenAI הגיבה לתביעה ומסרה: "הניסיון הרביעי של אלון, שממחזר שוב את אותן תלונות חסרות־בסיס, ממשיך להיות חסר כל ערך".

במקביל,חברת xAI של מאסק, שהושקה ביולי 2023, מגייסת עד 6 מיליארד דולר לפי שווי של 20 מיליארד דולר, בין השאר, לרכישת מאה אלף שבבי אנבידיה. לפי ההערכות, שוק הבינה המלאכותית הגנרטיבית צפוי להגיע להכנסות של טריליון דולר תוך עשור, כאשר ההוצאות העסקיות על בינה מלאכותית גנרטיבית זינקו ב-500% השנה, זאת על־פי נתוני מנלו ונצ'רס.