מה ההשלכות של סגירת השגרירות הישראלית באירלנד?

משרד החוץ הישראלי הודיע אתמול (ב'), כי הוא נוקט את אחד הצעדים החריפים ביותר בספר-המהלכים הדיפלומטי, וסוגר את שגרירות ישראל באירלנד. זו הפעם הראשונה שבה ישראל סוגרת שגרירות במדינה החברה באיחוד האירופי, שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל. הנימוקים לצעד היו "מדיניות אנטי-ישראלית קיצונית" ו"חציית כל הקווים האדומים", על רקע התמיכה של אירלנד בפלסטינים במוסדות בינלאומיים, כולל הצטרפות לצד הפלסטיני ונגד ישראל בהליכים משפטיים בהאג.

ישראל ואירלנד, שתי מדינות שבהן תעשיית ההייטק היא מנוע הצמיחה המרכזי, נמצאות כעת באופן ברור יותר על מסלול התנגשות מבחינה מדינית. גלובס עושה סדר בהתפתחויות האחרונות. 

● כותרות העיתונים | יוון רוצה לרכוש עוד נשק ישראלי, ובספרד מפגינים נגד עסקאות עם ישראל
● פרשנות | המשחק הגדול של סוריה: המנצחים, המפסידים, וטראמפ שאינו יודע לשאול

מה הרקע להכרזה על סגירת השגרירות?

אירלנד נחשבת למדינה הפרו-פלסטינית ביותר באיחוד האירופי, תוצר של דעת קהל המזדהה עמוקות עם הפלסטינים כאוכלוסייה שנכבשה. אחרי ה-7 באוקטובר 2023, הציבור, הרחוב והפוליטיקאים התאחדו בהבעת תמיכה בצד הפלסטיני, ולא הישראלי. "אנחנו רואים את ההיסטוריה שלנו בעיניים של (הפלסטינים)", אמר אז ראש הממשלה. 79% סבורים כי ישראל מבצעת ג'נוסייד בעזה, לפי סקרים עדכניים, ו-71% סבורים כי הפלסטינים חיים תחת משטר אפרטהייד. 

אירלנד יזמה בחודשים האחרונים ניסיון להשעות את יחסי המסחר בין ישראל לאיחוד האירופי על ידי טענה שישראל מפרה את החוק הבינלאומי. היא הודיעה על חוק להחרמת מוצרים מהתנחלויות באופן עצמאי, בניגוד למדיניות האיחוד. קרן העושר האירית הסיטה השקעות מכל החברות הישראליות שבפורטפוליו שלה. אירלנד גם הכירה במאי במדינה פלסטינית, במהלך מתואם עם ספרד ונורבגיה. הנשיא האירי האשים את השגרירות הישראלית בהדלפת מכתב ברכה מלא-חנופה שכתב לנשיא איראן החדש וראש הממשלה סיימון האריס הודיע בשבוע שעבר כי אירלנד תצטרף לעתירת דרום-אפריקה הטוענת כי מתבצע רצח עם ברצועת עזה. אירלנד, שהייתה המדינה האחרונה באיחוד האירופי שבה נפתחה שגרירות ישראלית, ב-1996, הופכת כעת לראשונה שבה היא נסגרת. 

מה אופי יחסי הסחר בין ישראל לאירלנד?

בין אירלנד לישראל התנהל סחר כולל בשווי 5.9 מיליארד דולר בשנת 2023, לפי נתוני מכון היצוא הישראלי. מחצית ממנו הוא בסחורות ומחצית בשירותים. בתחום הסחורות, הרי שישראל ייצאה סחורה בשווי 2.5 מיליארד דולר (בעיקר ציוד אלקטרוני ותעשייתי), לעומת 500 מיליון ביצוא אירי לישראל (ציוד אלקטרוני ותרופות). בתחום השירותים, הרי שאירלנד הפכה בעזרת מדיניות מס מקלה ליעד לחברות הייטק ישראליות שמחפשות גישה נוחה לשוק האירופי, כך שמדובר בעיקר בקניין רוחני. 

לדברי אופיר אנג'ל, יו"ר לשכת הסחר ישראל-אירלנד, המכהן כיו"ר הסניף הישראלי של חברת הייעוץ הבינלאומית Auren, "מאות ישראלים עשו רילוקיישן לאירלנד", בשנים האחרונות, כחלק מפתיחת סניפים אירופיים או מעבר של חברות הייטק ישראליות לאירלנד. אחת הבולטות שבהן היא WIX, שפתחה סניף אירופי בדבלין. 

"לפני המלחמה בעזה היו כמה חברות איריות שביקרו בישראל לטובת בדיקת השתתפות בפרויקטי תשתית כמו תחבורה, תקשורת ורכבות, והיו פרויקטים משותפים של אינטל  (הפועלת בשתי המדינות, א"א)", מסביר אנג'ל. אבל מתחילת המלחמה, הוא אומר, "הפניות מאירלנד ירדו ב-80%. זה כאילו חברות איריות לא מעוניינות להיות בקשר כלשהו עם ישראל, או שתהיה עליהן תווית כזו", אמר. 

מהצד הישראלי, הוא אומר, העניין בשנים האחרונות היה בעיקר של חברות הייטק וטכנולוגיה. "האירים עדיין מנהלים מדיניות מקלה במיסוי לחברות הייטק, ומדובר במדינה אירופית דוברת אנגלית המשתמשת באירו, כך שהיא יעד מוצלח לחברות שמנסות להיכנס לשוק האירופי. אבל מתחילת המלחמה הרבה יותר קשה להיות ישראלי באירלנד. האווירה היא נגדנו. כל מי שחי שם מצניע את העובדה שהוא ישראלי". 

מה ההשלכות הכלכליות של סגירת השגרירות?

לדברי אנג'ל, "מבחינה עסקית זה חבל, כי בשגרירות בדבלין יש אנשים שסייעו מאוד לחברות ישראליות להיכנס לשוק האירי בשנים האחרונות. יש שם צוות מנוסה שאפילו עוזר מבחינה לא-פורמלית בפתיחת דלתות מתאימות. הקשרים הללו ייעלמו". לדבריו, מבחינה אסטרטגית מדובר בהתפתחות עגומה, "משום שכל השנים ישראל לא השקיעה הרבה בדיפלומטיה או בשינוי דעת הקהל באירלנד".

"היינו דווקא יכולים להיות מדינה קרובה לאירים, ולא מדינה יריבה. יש לנו מאפיינים דומים ואנחנו מתחרים על משקיעי הטכנולוגיה האמריקאים", הוא אומר, "צריך להחליט אסטרטגית איך להתנהל, וכרגע שני הצדדים נגררו להיות יריבים. אנחנו גם כרגע בתחרות על המשקיעים וגם על דעת הקהל העולמית". 

מה ההשלכות המדיניות של סגירת השגרירות?

"יש פה מסר מאוד חד של ויתור על מדינה מבחינה דיפלומטית", אומרת ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, מנהלת תוכנית יחסי ישראל עם אירופה במכון "מיתווים". לדבריה, "נכון שאירלנד היא מדינה קטנה, אבל היא לא שולית. מבחינה כלכלית יש לה חשיבות כי היא מוקד להרבה חברות הייטק בינלאומיות. המסר שלנו בסגירת השגרירות הוא שאנחנו לא רואים טעם בקשר אתם. שלא משנה מה נעשה, הם לא ייראו את הצד הישראלי, שזה בלתי-הפיך". 

ד"ר שיאון-צדקיהו אומרת כי המקרה האירי הוא חריג והעמדות נגד ישראל חזקות במיוחד "כך שקשה לראות את התמונה משתנה. לפעמים דווקא כשאתה שובר את הכלים אתה מעביר את המסר כמו שצריך", היא אומרת. "כשהאירים עצמם קוראים לסגור את השגרירות בישראל ולנתק את היחסים הדיפלומטיים, כשתמונות של השגרירה הישראלית מתפרסמות עם איורי דם וקריאות לסלק אותה, אולי טוב לחשוב עד כמה אפשר ללכת עם הראש בקיר". 

לדברי ד"ר שיאון-צדקיהו, מדובר בצעד משמעותי ביותר גם משום ש"פתיחה מחדש של השגרירות תהיה קשה פי כמה". "מהרגע שסגרת את השגרירות, בנוסף להיבטים המדיניים, גם ההיבטים התקציביים, המוסדיים והביורוקרטים מקשים לקדם פעולות שבעבר היו אפשריות", היא אומרת.

איך התקבל הצעד באירלנד?

העיתונים באירלנד דיווחו הבוקר (ב') על הצעד הישראלי בכותרות הראשיות שלהם. ראש הממשלה סיימון האריס אמר כי אירלנד לא צפויה לסגור את השגרירות שלה בישראל בטווח הזמן הקרוב בתגובה, "משום שהיא עושה עבודה חשובה". שר החוץ האירי מיהאל מרטין אמר כי אירלנד "אינה עוינת" לישראל, אך כי המצב בעזה "חורג מכל מצפן של אנושיות". הוא גם שב וחזר על כוונת אירלנד להביא לדיון בישיבת ראשי האיחוד את הסכם האסוציאציה בינו לבין ישראל, המשמש כבסיס ליחסי הסחר. 

ראש הקהילה היהודית במדינה, מוריס כהן, אמר כי הוא "מודאג עמוקות", ביקר את מדיניות הממשלה האירית לגבי הצטרפות לדרום אפריקה לתביעה בהאג, ואמר כי סגירת השגרירות לא מהווה רק "מכה סמלית" לישראלים וליהודים אלא גם חיסרון בשל אובדן השירותים של השגרירות. ברשתות החברתיות, ישראלים רבים החיים באירלנד הביעו חשש להמשך קבלת השירותים הקונסולריים בשגרירות בדבלין.