"אירוע די ייחודי": אלפי ישראלים ביקשו להגר לקנדה, ולא רק אליה

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

● ארדואן שולף קלף חדש נגד ישראל ודורש שתשלם פיצויי עתק
● המומחה שמנסה להסביר: למה נכשל היירוט של הטיל החות'י  

1לישראל יש חלק במשבר האנרגיה החריף באיראן

איראן לא רק ניצבת מול משבר גאו-פוליטי חמור, אלא גם נמצאת בשיאו של משבר אנרגיה חריף. זאת כאשר תעשיות רבות נאלצות להיסגר עקב שנים של סנקציות, ניהול כושל, תשתיות מיושנות וגם - מתקפות מצד ישראל. "למרות שאיראן מחזיקה באחד ממאגרי הגז הטבעי והנפט הגולמי הגדולים בעולם, היא נקלעה למשבר אנרגיה חריף, משרדי הממשלה באיראן סגורים או פועלים בשעות מצומצמות. בתי ספר ומכללות עברו ללמידה מקוונת בלבד. כבישים וקניונים שרויים בחשיכה, ומפעלים נותרו ללא חשמל, מה שהביא כמעט להפסקת הייצור", נכתב בניו יורק טיימס.

"גורם שהחמיר את המשבר הוא פיצוץ שני צינורות גז באיראן על ידי ישראל בפברואר בשנה שעברה. הממשלה נאלצה להשתמש במאגרים לשעת חירום כדי למנוע ניתוק שירותים למיליוני אזרחים", נכתב.

"אנחנו מתמודדים עם חוסר איזון חריף בגז, חשמל, אנרגיה, מים, כסף וסביבה", אמר הנשיא מסעוד פזשכיאן החודש. בעוד שאיראן נאבקת במשך שנים עם בעיות תשתית, הנשיא הזהיר שהבעיה הגיעה כעת לנקודת שיא.

בשבוע שעבר המדינה הייתה מושבתת - על מנת לחסוך באנרגיה. אזרחים איראנים רבים הביעו זעם ובכירים בתעשייה הזהירו מהפסדים של עשרות מיליארדי דולרים. "פקידים איראנים אמרו כי הגירעון בגז הדרוש להפעלת המדינה עומד על כ-350 מיליון מטרים מעוקבים ליום, וככל שהטמפרטורות יורדות והביקוש עולה, נאלצו לנקוט צעדים קיצוניים לקצוב את הגז".

הממשלה בטהרן עמדה בפני שתי אפשרויות קשות: לנתק את הגז לבתי מגורים - או להפסיק את אספקת הגז לתחנות הכוח שמייצרות חשמל. הם בחרו באפשרות השנייה שגרמה לכך שכ-17 תחנות כוח הושבתו לחלוטין והשאר פעלו לבד באופן חלקי. חברת החשמל הממשלתית הזהירה מפעלי ייצור רבים החל ממפעלי פלדה וזכוכית וכלה במזון ותרופות - להיערך להפסקות חשמל ממושכות שעלולות להימשך ימים או שבועות.

המשבר החמור פוקד את איראן בתקופה גאו-פוליטית קשה במיוחד. "מעמדה האזורי כמעצמה צנח בעקבות קריסת משטר אסד והפגיעה הקשה של ישראל בחיזבאללה. חזרתו של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ צפויה להפעיל לחץ מקסימלי על המשטר, עם מדיניות שתחנוק עוד יותר את הכלכלה", נכתב.

מתוך הניו יורק טיימס, מאת פרנז פסיחי. לקריאת הכתבה המלאה.

2ישראל מנסה לנצח במרוץ לאיתור הנשק הכימי בסוריה

קריסת משטר אסד התחילה את המרוץ לאיתור ואבטחת מאגרי הנשק הכימי שנותרו בסוריה. המדינה המפולגת נשלטת כעת בידי קבוצות קיצוניות ובעולם חוששים מכך שנשק כימי ייפול לידיהן.

"האפשרות שנשק כימי ייפול לידי שרידי דאעש הפועלים במדינה מעוררת חרדה ומהווה את אחת הסיבות לכך שהקהילה הבינלאומית ממהרת לאתר את המאגרים. מאמינים כי לוחמי דאעש השתמשו בנשק כימי מאולתר עשרות פעמים בעיראק ובסוריה, אם כי יכולותיהם מוגבלות", נכתב ב-Foreign Policy.

סוריה החזיקה בעבר את אחד ממאגרי הנשק הכימי הגדול בעולם, ואף השתמשה בו נגד אזרחיה. ב-2013 המשטר ביצע מתקפה כימית בגז העצבים סארין במזרח גוטה וגרם למותם של 1,400 בני אדם. בעקבות לחץ בינלאומי, סוריה חתמה על אמנת הנשק הכימי והבטיחה שתפרק את מאגרי הנשק של המדינה.

אך ארה"ב והגוף המפקח על האמנה (OPCW), חשדו שאסד שמר על חלק מהנשק ואף החל לעבוד על פיתוח נשק כימי חדש. "כעת, כאשר סוריה נמצאת בשליטת קבוצות שונות בראשות ארגון הטרור האיסלאמי היאת תחריר א-שאם (HTS), ארה"ב פועלת לזהות את מאגרי הנשק שנותרו במדינה".

"ארגון OPCW קיים ביום חמישי ישיבת חירום לראשונה מזה חמש שנים, כדי לדון במצב בסוריה", נכתב. "המצב הפוליטי והביטחוני במדינה נותר בלתי יציב. הוא עשוי להשפיע על מצב האתרים הקשורים לנשק כימי ולהוות סיכון להפצה", אמר מנכ"ל OPCW, פרננדו אריאס, בפתיחת הישיבה.

גם ישראל מודאגת מהאפשרות שקבוצות טרור ישיגו גישה לנשק כימי ופועלת במהירות כדי לנטרל את המאגרים שנותרו. "צה"ל כבר ביצע תקיפות אוויריות על אתרים הנחשדים כאתרי נשק כימי, מאז קריסת משטר אסד, כחלק ממערכה רחבה יותר שמטרתה לנטרל נכסים צבאיים שנותרו", נכתב.

מנכ"ל OPCW אמר בשבוע שעבר כי הוא מודאג כי התקיפות הישראליות "עלולות ליצור סיכון לזיהום ולהפריע לחקירות בינלאומית בנוגע לשימוש בנשק כימי בעבר".

מתוך ה-Foreign Policy, מאת איימי מקינון. לקריאת הכתבה המלאה.

3שיעור היורדים מהארץ השנה עלול לגבור על מספר העולים

אחרי ה-7 באוקטובר אלפי ישראלים איבדו את תחושת הביטחון וכעת החליטו להגר מהמדינה. הנתונים המדאיגים חושפים עלייה של 59% בשיעור היורדים מהארץ בהשוואה לשנה שעברה.

שירה כרמל, אזרחית ישראלית, התראיינה ל-AP וסיפרה על ההחלטה שלה לעזוב. "ישראל הייתה ההבטחה המכוננת: להיות מקלט בטוח ליהודים ברחבי העולם. ב-7 באוקטובר פרצו אלפי מחבלים, והצבא לא הגיע במשך שעות", נכתב. כרמל שהייתה בהריון באותה תקופה החליטה לעבור עם משפחתה לאוסטרליה. "הם הסבירו למשפחה ולחברים שמדובר ברילוקיישן - מונח שקל יותר לעכל מתוך המודעות למתח ולבושה המלווים ישראלים שעוזבים לצמיתות".

"סיפרנו להם שאנחנו יוצאים מקו האש לזמן מה", אמרה כרמל. "זו לא הייתה החלטה קשה. אבל היה קשה לדבר על זה איתם. היה קשה אפילו להודות בזה בפני עצמנו".

"מאז 7 באוקטובר, אלפי ישראלים עזבו את המדינה, על פי נתוני הממשלה וסטטיסטיקות הגירה של מדינות יעד כמו קנדה וגרמניה. יש מי שחוששים שזה יוביל ל'בריחת מוחות' בתחומים כמו רפואה והייטק. מומחי הגירה מעריכים שמספר העוזבים את ישראל עלול לגבור על מספר העולים אליה בשנת 2024".

"הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה העריכה בספטמבר כי 40.6 אלף ישראלים עזבו לתקופות ארוכות במהלך שבעת החודשים הראשונים של 2024 - עלייה של 59% בהשוואה לאותה תקופה שנה קודם לכן, כאשר 25.5 אלף אנשים עזבו. על פי דיווח הלמ"ס, מדי חודש עזבו השנה 2,200 אנשים יותר מאשר ב-2023". 

המספרים במדינות היעד דרמטיים באותה מידה. "יותר מ-18 אלף ישראלים הגישו בקשה לאזרחות גרמנית בשנת 2024 - פי שניים בהשוואה לאותה תקופה ב-2023, ופי שלושה לעומת השנה שלפניה, כך דיווח משרד הפנים בספטמבר".

קנדה, המפעילה תוכנית אשרות עבודה לשלוש שנים עבור ישראלים ופלסטינים שנמלטו מהמלחמה, קיבלה 5,759 בקשות לאשרות עבודה מאזרחים ישראלים השנה.

סרחיו דלה-פרגולה, סטטיסטיקאי ופרופסור אמריטוס מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אמר שלדעתו מספר העולים לישראל יהיה השנה קטן מסך כל היוצאים. "וזה די ייחודי בהיסטוריה של מדינת ישראל".

בכירים ישראלים רבים מודאגים מגל העזיבה והוציאו בפומבי הצהרות המזהירות מהתגברות האנטישמיות בעולם. נפתלי בנט פרסם ברשת X, "מי רוצה לחזור לימי היהודי הנודד, בלי חופש אמיתי, בלי מדינה, נתון לכל גחמה אנטישמית?".

מתוך AP מאת לורי קלמן. לקריאת הכתבה המלאה.

4הרשות הפלסטינית רוצה להוכיח שהיא מסוגלת להתמודד עם עזה

הרשות הפלסטינית והכוחות החמושים השולטים במחנה הפליטים בג'נין נמצאים בעימות נדיר. בשבועיים האחרונים, הרשות הפלסטינית השיקה את המבצע הגדול ביותר שלה בג'נין, על מנת להוכיח שהיא יכולה לסכל התקוממות פלסטינית ביו"ש במקביל לשאיפתה לשלוט ברצועת עזה, ביום שאחרי המלחמה.

"הרשות השיקה החודש את מבצע 'הגנת המולדת' כדי להשיב שליטה במחנה הפליטים בג'נין על ידי טיפול בעבריינים ובכאלה ש'זורעים כאוס ואנרכיה ופוגעים בשלום האזרחי'". כך אמר דובר כוחות הביטחון אנוואר רג'ב לוושינגטון פוסט.

"הישגי המבצע כללו מעצרים של עשרות מבוקשים, פירוק מטעני חבלה ו'התקדמות בצירים חשובים' במחנה הפליטים". במבצע נהרגו על ידי כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית, שלושה אנשים ביניהם ילד בן 14. "מחמוד עבאס החליט שהרשות הפלסטינית 'תטיל את סמכותה ואין דרך חזרה'".

"שבועיים לתוך המבצע, חמושים נעים בחופשיות במחנה ג'נין. יריות נשמעות ביום ובלילה. סוכנות האו"ם לפליטים פלסטיניים השעתה לימודים בבתי הספר. עסקים נסגרו. בשכונות אל-דמג' וחואשין, שנפגעו קשות בפשיטה ישראלית בספטמבר, יש משפחות שנותרו ללא חשמל ומים במשך ימים. כוחות הביטחון של הרשות, חלקם רעולי פנים, מסיירים בבית החולים הממשלתי של ג'נין בקצה המחנה, וצלפים מוצבים על הגג כדי למנוע מחמושים להיכנס ולהתחבא".

הזעם על כוחות הביטחון הפלסטינים ביהודה ושומרון גבוה. פלסטינים רבים רואים בכוחות הרשות הפלסטינית "קבלני משנה של ישראל וכלי של עבאס לדיכוי מחאה פנימית".

"כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית הם בין החוטים האחרונים שמחזיקים את הסכמי אוסלו, שנחתמו בשנות ה-90 במטרה ליצור מדינה פלסטינית בגדה המערבית, רצועת עזה ומזרח ירושלים. בעשורים מאז, ישראל הרחיבה והשתקעה בשטחה של הגדה המערבית, תוך שחיקת סמכות הרשות. הפעם האחרונה בה התקוממו הפלגים הפלסטינים הייתה ב-2007 כאשר חמאס הדיח את הרשות בעזה והקים ממשלה משלו".

כעת בעזה, הזעם הציבורי גובר גם כלפי חמאס בעקבות המלחמה הנמשכת. אך הפופולריות של ארגון הטרור ביו"ש עולה, שם אנשים מאסו בעבאס ו"בכיבוש הישראלי". "אם המצב בג'נין יתייצב, אז כל היו"ש תהיה יציבה", אמר פראס אבו אל-ופא, מזכיר פת"ח בג'נין, שניסה לתווך בין כוחות הרשות הפלסטינית, לבין החמושים במחנה הפליטים - אך הרשות הפלסטינית סירבה להפסקת אש.

מתוך הוושינגטון פוסט, מאת מרים ברגר, היידי לוין וסופיאן טאהא. לקריאת הכתבה המלאה.