משרד התיירות דורש ממלונות שאירחו מפונים להחזיר עשרות מיליונים למדינה

ענף המלונאות בישראל עובר תקופה מטלטלת מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. מצד אחד, ירידה דרמטית נרשמה בתיירות הנכנסת לישראל, ומצד שני, אירוח של עשרות אלפי תושבים מפונים, מהדרום ומהצפון. לאורך המלחמה, כך לפי נתוני משרד התיירות, יותר מ־90 אלף מפונים שוכנו בכ־670 מקומות אירוח. לגלובס נודע שכעת חלק מבעלי המלונות שאירחו מפונים לאורך המלחמה קיבלו בתקופה האחרונה, החל מחודש ממאי, פניות ממשרד התיירות בבקשה להשיב כספים ששולמו להם בעבור האירוח. על פי ההערכות בענף, מדובר בעשרות מלונות. הסיבה, לטענת משרד התיירות: הם הצהירו על רמת אירוח גבוהה מזו שהם מציעים בפועל. 

● במטה ההייטק טוענים שהטיסות לניו יורק יוצאות לדרך: יש מטוס, אבל מי יפעיל אותו
● מכרז של מעל 850 מיליון שקל: כ-700 יח"ד שווקו בהצלחה בנתניה

המדינה שילמה למלונות על פי הצהרתם

בתחילת הפינוי, ובמטרה לזרז את ההליכים, ההסכמים מול מקומות האירוח נעשו דרך אתר ייעודי של משרד התיירות, והמדינה שילמה לאותם מקומות על פי הצהרה שמסרו דרך האתר ומבלי לוודא זאת בפועל, שכן בעת הפינוי לא היה פנאי לבדוק את פרטי כל המבקשים.

בהמשך, נשלחו יחידות ביקורת של משרד התיירות לשטח כדי לבדוק את המבנים ואת המסמכים של כל מקום אירוח. בין היתר, ביקש המשרד גם היתרי בנייה והוכחה לכך שמקום האירוח פועל בהתאם לתוכנית ולייעוד הקיימים של הקרקע שעליו הוא נמצא. זאת, במטרה לקבוע מהי רמת האירוח הרשמית של אותו מקום. סוג מתקן הלינה נקבע על פי היתרים ומסמכים אלו, ועל פיו נקבע גם התשלום עבור האירוח.

הדרישה לכך, שהעלתה תמיהה רבה מצד המלונאים, מוסברת על ידי משרד התיירות בצורך לדייק את רמת האירוח של כל מקום: ההיתרים השונים הם שקובעים את סוג מתקן הלינה (לדוגמה, מלון או אכסנייה, מוטל או צימר), ומכאן את רמת האירוח שכל מקום יכול להציע. מסמכים אלו משמשים את המשרד גם בימי שגרה, כאשר הוא קובע אם יזם בענף זכאי למענק הקמה - על סמך, בין היתר, רמת האירוח שיציע. המסמכים הללו אפשרו למשרד להבין מהו התשלום המדויק שלו זכאי כל מקום לינה, על סמך האישורים שבידו.

המלונות שכבר סיפקו מסמכים קיבלו אולטימטום: לחתום על חוזה חדש עם תעריפים נמוכים ב־40% מתעריפי התקופה, או להפסיק את האירוח מיידית ולשלם למדינה החזרים על השנה האחרונה.

"הפנייה נעשתה חודשים אחרי החתימה"

נזכיר את המספרים: לפי קביעת החשב הכללי במשרד האוצר, על אירוח מבוגר בחדר זוגי למשל, במתקן לינה ברמה א', יקבל המלון 426.63 שקל ליום; במתקן לינה ברמה ב' - 392.37 שקל ליום; ובמתקן לינה ברמה ג' - 362.52 שקל ליום. ההפרשים, ודאי כאשר מדובר בימים רבים ובמפונים רבים, עשויים להיות משמעותיים מאוד. יש לציין כי המחירים בכל אחת מהרמות הללו רחוקים ממחירי השוק שאותם גובים המלונות בשגרה ונמוכים משמעותית, אך בתקופה שבה כמעט לא הייתה תיירות נכנסת לישראל, ניתנה למלונות ודאות מסוימת.

 שר התיירות, חיים כץ / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

אם נניח כי מרבית המלונות הצהירו שהם ברמת אירוח א' בעוד בפועל רמת האירוח בהם מוגדרת ב', ובכל אחד מהחדרים אירחו משפחה בת שלוש נפשות (שני הורים וילד), הם ייאלצו להחזיר כ־85 שקל לכל חדר. בהנחה שבכל מלון כזה ישנם כ־20 חדרים, ובהנחת 400 ימי אירוח לאורך המלחמה, כ־30 המלונות שהתבקשו להשיב כספים יחזירו למדינה כ־20 מיליון שקל.

בין המלונות שפנו לגלובס בטענה כי הם נדרשים להשיב כספים למדינה נמצאים שני מלונות מרשת "לוגאין", המלונית "אחוזת הכפר" שבמושבה מגדל ומקום האירוח "וילה תהילה" בראש פינה. לטענת משרד התיירות, כולם הצהירו בתחילת המלחמה על רמת אירוח אשר אינה תואמת את המסמכים שסיפקו מאוחר יותר. 

ברשת "לוגאין" אומרים מנגד כי המשרד מעולם לא טען דבר לגבי רמת האירוח במלון, שהיא בהתאם לכל הקריטריונים הנדרשים, אלא התייחס רק לייעוד המקורי של הקרקע או המבנה בו מצוי המלון, תוך שהוא מציין במפורש במכתבו שזאת "ללא קשר לרמת השירות המוענקת במתקן עצמו".

בעלי המלונות מצדם זועמים, היות שמשרד התיירות פנה אליהם חודשים אחרי החתימה על ההסכם. לטענתם, הפנייה לשורה ארוכה של מלונות במקביל נראית כמו ניסיון לחסוך בעלויות, לאחר שבמשך שנה ורבע המלונות סיפקו את כל השירותים שלהם למפונים, ועכשיו המשרד מחפש איך להחזיר לעצמו את הכסף שכבר נתן, גם במקרים שאין כל הצדקה לכך, לטענתם.

לטענת בעלי המלונות, בעת חתימת ההסכם עם משרד התיירות בדצמבר 2023, הם נדרשו לעמוד בקריטריונים מוגדרים לסיווג המלון. עם זאת, כיום דורשים מהם לעמוד בדרישות נוספות, כגון מסמכי תב''ע (תוכנית בניין עיר) והיתרי בנייה המתאימים לסיווג עליו הצהירו - אשר אינם קיימים לחלק ממלונות אלו. לטענתם, אילו היו מודעים לכך שדרישות אלו יהפכו בהמשך לחלק מהתנאים, הם לא היו חותמים על ההסכם מלכתחילה. לידי גלובס הגיע נוסח ההסכם המקורי, ובו לא מופיע אזכור או דרישה למסמכי תב''ע או להיתרי בנייה.

איריס, בעלי מלונית "אחוזת הכפר" שבמגדל מספרת שבמאי קיבלה מייל ממשרד התיירות עם בקשה לקבלת מסמכים, כחלק מהיערכות של משרד התיירות למענק שיפוץ למלונות לקראת עזיבת המפונים. "בנספח המקורי שחתמנו עליו במרץ כדי לארח מפונים לא הייתה התחייבות לספק שום מסמך", היא אומרת. "נדרשנו לחתום רק על הצטרפות לחוזה אחיד. למרות שסיווגתי את המלון כרמה ג', במשרד התיירות החליטו לסווג אותנו כמלון רמה ב'. לא שיקרתי בשום דבר".

ליעוז חמו, בעלי "וילה תהילה", מוסיף כי עמדה בכל הקריטריונים שנקבעו בהסכם. לדבריו, "עכשיו, כשזה נוח להם, פתאום הם אומרים שאני לא עומד בדרישות. עכשיו אני צריך להיכנס לבור משפטי. באמצע נובמבר משרד התיירות פשוט הפסיק לשלם לי, וזה יצר אצלי חוב של 400 אלף שקל. המדינה השתמשה בי בזמן מלחמה, אבל עכשיו היא מפנה לי את הגב".

עו"ד אלחנן פלור, שותף במשרד AOi עבדי, וקנין ושות', המייצג את מלונות "פינק ובלונדי" ו"פיקסל" מרשת "לוגאין", מסר: "לאחר למעלה משנה בה המלונות אירחו מפונים, בהסתמך על עמידתם בקריטריונים שקבע משרד התיירות, החל המשרד 'לבדוק בציציות' של המלונות בנושאים טכניים, שגם לדברי משרד התיירות כלל לא קשורים לרמת האירוח. כל זאת במטרה למצוא 'מתחת לפנס' תירוץ שלא לשלם למלונות את מלוא התמורה שמגיעה להם כדין".

"המארחים הסכימו שיערכו ביקורות"

ממשרד התיירות נמסר בתגובה: "עד כה, עלות הפינוי נאמדת בלמעלה מ־9 מיליארד שקל. מתוכם שילם משרד התיירות למלונות ולבעלי הדירות כ־6 מיליארד שקל. המשרד משלם עבור אירוח המפונים בהתאם לרמת השירות הניתנת בפועל, לפי סיווג של שלוש רמות הידועות למלונות. מי שביקש לארח מפונים, חתם על הסכם והתבקש להצהיר על סוג ורמת מקום האירוח אותו הוא מציע. כמו כן, חתמו המארחים על הסכמתם לכך שהמשרד יערוך ביקורת ויהיה רשאי לקזז כספים ששולמו ביתר, במידה שלא תהיה הלימה בין ההצהרה לממצאי הביקורת".