האיש שנלחם עבור ישראל: "אני לא יודע אם נשאר משהו מהאו"ם שכדאי להציל"

הלל נוייר הוא אחד הקולות הבולטים במאבק לחשיפת ההטיה נגד ישראל באו"ם • הוא עומד בראשות UN Watch, ארגון לא-ממשלתי המפקח על פעילות מוסדות האומות המאוחדות • מדי יום הוא מתמודד עם הכחשות לגבי עובדי אונר"א שהתבררו כנוח'בות, ועדות בדיקה בהובלת אנטי-ישראלים ומזכ"ל שמצדיק את חמאס: "רוב המדינות אינן אמיצות, והנורמה באו"ם היא לשתוק"

הלל נוייר / צילום: Reuters, Michael Brochstein
הלל נוייר / צילום: Reuters, Michael Brochstein

אחת ההחלטות החשובות של האו"ם אי פעם הייתה אימוץ המלצת ועדת אונסקו"פ לחלוקת ארץ ישראל ב-1947. אולם מרגע קבלת ישראל כחברה מן המניין באו"ם ב-1949, ידעו ממשלות ישראל והעצרת הכללית מערכת יחסים מורכבת. ראשי ממשלה ושרי החוץ לדורותיהם האשימו את האו"ם בהיותו בעייתי ומפלה, בעל תפיסה מעוותת כלפי ישראל. השיא ניכר מאז 7 באוקטובר: מוסדות האו"ם, טוענת ישראל, מעוותים את האמת ומאמצים את הנרטיב החמאסי, בעוד מזכ"ל הארגון מביע ביקורת אינסופית כלפי ישראל. אלא שיש גם מי שפוקח עין לטובת ישראל במקום שנתפס כרגע מאוד עוין.

עם מטוס פרטי ופתיל קצר, הפוליטיקאי שעשוי להיות אחד הקולות החשובים באירופה 
אחרי 35 שנים בשלטון, השקעות העתק שלו בארגוני טרור קרסו. לאן הולכים מכאן?

UN Watch הוא ארגון לא-ממשלתי עצמאי שבסיסו בז'נבה, המפקח על פעילות מוסדות האו"ם ומציף עיוותים, הפרות זכויות אדם ואי-צדק. במהלך השנים, UN Watch הפך לכלב שמירה דיפלומטי, החושף מדינות שמנצלות את מנגנוני האו"ם לקידום אינטרסים פוליטיים או להכפשת מדינות אחרות, במיוחד את ישראל. הלל נוייר, מנכ"ל UN Watch, הוא אחד הקולות הבולטים במאבק לחשיפת ההטיה והצביעות באו"ם. בשיחה עם גלובס הוא חושף את מאחורי הקלעים של הזירה הדיפלומטית, מסביר על האתגרים שבפניו ומערער על היכולת של הארגון שהוקם לקדם שלום וצדק למלא את ייעודו.

"אונר"א היא פתולוגית"

אתם כבר שנים בחזית המאבק מול אונר"א. מה הבעיה השורשית של הארגון הזה?
"אונר"א היא סוכנות האו"ם לפלסטינים שהוקמה ב-1949, שנועדה לסייע לערבים שנעקרו לאחר מלחמת העצמאות. בהתחלה הרעיון היה לעזור להם להתיישב מחדש, להמשיך הלאה. ארה"ב הביאה את מומחה הפיתוח המוביל בעולם שיעזור להם לנהל חיים חדשים בשטחים ערביים שכנים. כך מי שחי קודם באשקלון, גר בעזה. מי שהיה גר בחיפה, מצא את עצמו בלבנון. במרחק 30-40 מיילים, עם שכנים ערבים, שמדברים באותה שפה, מבחינה תרבותית הפערים קטנים. הפליטים מארץ ישראל יכולים היו בקלות להתיישב מחדש. אבל הם לא רצו. הם אמרו שהג'יהאד נגד מדינת היהודים לעולם לא ייגמר. ואם נסכים להתחיל חיים חדשים בלבנון, אנחנו מוותרים על המאבק נגד מדינת היהודים.

"מהר מאוד היה ברור שאף אחד מהערבים האלה לא רוצה להתיישב מחדש. אונר"א הפכה לסוכנות שלא על מנת ליישב מחדש, אלא סוכנות שפועלת להנציח אותם לדורות כפליטים, כביכול. ערבי שחי בעזה 75 שנה לפי האו"ם נמצא בפלסטין, ואם אתה גר בפלסטין אתה לא יכול להיות פליט. אולי זה לא הבית המדויק שבו גרו סבא וסבתא שלך, אבל אתה בפלסטין או בירדן. שני מיליון מהערבים שם הם בעלי אזרחות ירדנית, ופלסטינים. בשום מקום אחר בעולם אין מושג של אזרח שהוא פליט. אז אונר"א היא ייחודית והיא פרוורטית ופתולוגית. זו לא מילה שהמצאתי. ב-2018 ביקר שר החוץ השוויצרי בירדן במחנות הפליטים של אונר"א - שכונות עם בתים ולא אוהלים ופחונים - ואמר שמצב שאנחנו משלמים עבורם וקוראים להם פליטים הוא לא הגיוני. אונר"א כבר אינה הפתרון, היא הבעיה".

ומה קרה אחרי 7 באוקטובר?
"אנו יודעים שלפחות 19 מעובדי הסיוע ההומניטרי של אונר"א היו מעורבים בטבח. יש עובד סוציאלי של אונר"א שחטף את גופתו של יונתן סמרנו ז"ל, שנרצח בנובה. רואים בבירור בקלטת וידיאו שהציג הוושינגטון פוסט, שהעובד הסוציאלי הזה לוקח את הגופה".

לאחרונה נערך טקס בשווייץ, שבו הוזמן מנכ"ל אונר"א לנאום. לפתע, מהקהל, עוררה אמו של סמרנו ז"ל מהומה, במהלך שהיה יוזמה של UN Watch. "בשנה האחרונה היא דיברה באומץ רב באירועים רבים שארגנו כדי לחשוף את אונר"א. ואז נודע לי שהעיר לוזאן החליטה להזמין ולכבד את יו"ר אונר"א פיליפ לזאריני ביום הלאומי של שוויץ. זה היה כל כך מביש, שאפילו לא-יהודים שאכפת להם כתבו לו ומחו. ראש העיר התעקש לקיים את האירוע. התקשרתי לאיילת ואמרתי לה, 'איילת, אני נבוך, אבל האדם הזה מגיע לנאום, האם זה יהיה משמעותי עבורך לבוא ולהופיע מולו?'. היא אמרה שכן, ובאה. ברגע שלזאריני התחיל לדבר, היא הסירה את הז'קט שלה ועל חולצת הטריקו היה כתוב 'אונר"א חטפה את הבן שלי. איפה הוא, מר לזאריני?'. היא התחילה לצעוק, 'אונר"א חטפה את הבן שלי'. הוא לא הפסיק את ההרצאה שלו. הוא לא הביט בה. זה היה די בזוי. הסרטון והתמונות הפכו לוויראליים. ואני חושב שזה השפיע על הכנסת, כשהחליטו להוציא את אונר"א מחוץ לחוק בישראל".

איילת סמרנו נגד מנכל אונרא בשוויץ / צילום: Reuters, UN WATCH
 איילת סמרנו נגד מנכל אונרא בשוויץ / צילום: Reuters, UN WATCH

עובד אונר"א בנוח'בה

רשימת עובדי אונר"א שנמצאו בעייתיים לא קצרה. "כך מוחמד אבו איתיווי, נהג משאית של אונר"א, היה מפקד בנוח'בה ברעים. הוא היה בקיבוץ שבו נחטפו ונרצחו רבים. ביולי השנה ישראל נתנה לאונר"א רשימה של מאה שמות עם מספרי הזהות שלהם לאונר"א, כולל אותו, כדי שיהיו מודעים לעניין, ואמרה 'הנה, אלה אנשים שעובדים גם בחמאס וגם אצלכם'. באונר"א אמרו משהו כמו, 'טוב, אנחנו לא יודעים'. כמה חודשים לאחר מכן ישראל חיסלה בטיל למשאית של מוחמד אבו איתיווי הזה ואונר"א פתאום נזכרה שעובד סיוע שלה נהרג. אנחנו פועלים כדי לעורר מודעות לעניין בקרב המדינות התורמות וגם כדי שאנשים ואזרחים ידעו את האמת".

הרבה מדינות הכריזו שיפסיקו לממן את הארגון הזה ומיד לאחר מכן חזרו. מה קרה שם?
"זו הייתה רכבת הרים והיינו במרכזה. אונר"א מעולם לא הייתה בעיה ענקית עבורנו. כלומר, הוצאנו דוחות על הארגון במשך עשור. שלחנו אזהרות בכל שנה מאז אוגוסט 2015. אונר"א היקרה, הנה 10, 20 שמות של המורים שלך, של מנהלי בתי הספר שלך, של אנשי הצוות שלך, שבפייסבוק בגלוי מהללים את אדולף היטלר, חוגגים את חמאס, מהללים פיגועים, קוראים לשחוט יהודים. התגובה של אונר"א מההתחלה הייתה, 'אל תקשיבו להם'. הדובר שלהם כריס גאנס אמר, 'זה לא נכון, UN Watch נגד פליטים'. אבל לא אמרנו להיפטר מאונר"א. דרשנו לפטר מורים שחוגגים את הג'יהאד, הטרור והיטלר. והם לא עשו דבר מלבד לתקוף אותנו במשך עשור".

"כשישראל חשפה שלפחות 12 אנשי אונר"א היו מעורבים בטבח, פתאום הייתה סדרה דרמטית של אירועים - באונר"א סיפרו שהם פיטרו אותם, למטרות יחסי ציבור. בינואר השנה ארה"ב, שנתנה 300 מיליון דולר בשנה לאונר"א, הודיעה שהיא מקפיאה את המימון. ככל הנראה היא ביקשה מבעלי בריתה להצטרף, וכ-15 מדינות הקפיאו אז את המימון. אבל מהרגע שהוכרז על ההקפאה, המדינות האלה חיפשו איך לרדת מהעץ. הם יצרו ועדת ביקורת מזויפת בראשות קתרין קולונה, שרת החוץ הצרפתית לשעבר. זו הייתה הונאה וזיוף. חודש קודם לכן אמרה קולונה ש'אנחנו צריכים את אונר"א יותר מתמיד'. כשרת החוץ הצרפתית, היא נתנה 60 מיליון דולר לאונר"א. ישבה במועצת המנהלים שלה. היא האדם האחרון שיכול להיות אובייקטיבי, כי היא הייתה מפלילה את עצמה אם תמצא עוולות. הם שכרו שלושה ארגונים לא-ממשלתיים שיעזרו להם, כולם אנטי ישראלים. והפתעה, הפתעה - חודשיים לאחר מכן הם קבעו שאונר"א היא עמוד שדרה מציל חיים שאין לו תחליף".

כדי להמחיש את האבסורד נוייר מספר: "לראש ארגון המורים של אונר"א בלבנון קוראים פתח אל-שריף. במשך למעלה מעשור, בעמוד הפייסבוק שלו, הוא חוגג את חמאס. הוא פרסם תמונות משמחות משפחתיות ובשורה הראשונה היו מחבלים מובילים של הג'יהאד, של חמאס. הבחור הזה הניף דגלים ואמר 'אני איש חמאס לעולמים'. שלחנו את התיק לאונר"א. הם אמרו, אנחנו חוקרים. השעינו אותו, אבל אנחנו לא יודעים. אמרתי, לפטר אותו עכשיו. לא קרה. באוקטובר, בדירתו בקומה השנייה של הבניין, טיל הגיע לבקר אותו. כשהוא נהרג, חמאס הוציא הצהרה ואמר, הם הרגו את המנהיג שלנו - לא פקיד, לא חבר, לא תומך - המנהיג שלנו בלבנון נרצח. הם הוציאו סרטון שמספיד אותו, תמונות שלו עם איסמעיל הניה. כך ראש בית ספר וראש הסתדרות האחראית על 2,000 מורים במשך עשרות שנים היה מראשי חמאס בלבנון. הוא לא תפוח רקוב - אונר"א רקובה עד היסוד".

אילו מדינות עדיין לא החזירו את המימון לאונר"א?
"הקונגרס האמריקני העביר חוק להקפאת המימון עד מרץ 2025. כך שארה"ב בחוק לא יכולה לתת עוד כסף לאונר"א, אף שמחלקת המדינה תחת ביידן עדיין משבחת את אונר"א. אני סומך על כך שתחת הנשיא טראמפ הקפאת המימון תישאר.

"בספטמבר בשוויץ, האספה הלאומית הצביעה ברוב גדול להשעות את המימון לארגון. בהולנד, בעקבות עדותי בפרלמנט, הוא הצביע ברוב גדול להתחלת הפסקת המימון לאונר"א בארבע השנים הבאות. הם מצטטים בהצעה את שותפותה של אונר"א לטרור. אלא ששלוש מדינות עשו משהו בנידון, והשאר החזירו את המימון, חלקן אף הגדילו אותה".

הלל נוייר 

אישי: בן 54, רווק, יליד קנדה, מתגורר בג'נבה, שווייץ

מקצועי: עו"ד, בעל תואר במשפטים מהאונ' העברית ותואר דוקטור של כבוד מאונ' מקגיל. בתחילת דרכו עבד בלשכת השופט יצחק זמיר בבית המשפט העליון

היום: מנכ"ל UN Watch, ארגון לא-ממשלתי עצמאי שבסיסו בז'נבה, המפקח על פעילות מוסדות האו"ם ומציף עיוותים, הפרות זכויות אדם ואי-צדק

עוד משהו: עיריית שיקגו הכריזה ב-2016 על "יום הלל נוייר" שחוגג את פעילותו למען זכויות אדם

"לא רוצות לעשות בעיות"

נוייר (54), יהודי קנדי המתגורר בז'נבה, עורך דין שהיה לאושיית רשת, עם 270 אלף עוקבים ב-X וכ-100 אלף באינסטגרם. לפני שמונה שנים עיריית שיקגו הכריזה על "יום הלל נוייר", תוך ציון תפקידו כ"אחד מתומכי זכויות האדם הבולטים בעולם". ויש לו הרבה עבודה בחזית הישראלית. לאחרונה חשף UN Watch שנציב זכויות האדם של האו"ם, וולקר טורק, גינה את ישראל יותר מאשר כל מדינה אחרת.

איך אתה מסביר את זה?
"יש כאן שתי תופעות נפרדות הקשורות זו בזו. האחת היא חוסר המעש היחסי, האדישות, השתיקה מול ההתעללויות הנוראיות במדינות רבות. בתימן מיליונים סובלים מתת תזונה ומהתעללות; במצרים מצב זכויות אדם נוראי ויש עשרות אלפי אסירים פוליטיים; יש הפצצות חסרות אבחנה באוקראינה; בסוריה נהרגו חצי מיליון איש בתאי עינויים. אז למה השתיקה? רוב המדינות אינן אמיצות והנורמה באו"ם היא לשתוק.

בכל שנה באספה הכללית יש רק קומץ מדינות שמגונות פעם אחת. צפון קוריאה מקבלת גינוי אחד בשנה. סוריה קיבלה אחד. איראן אחד, מיאנמר, ואולי עוד מדינה. ואז ישראל זוכה לגינוי 17 פעמים. אבל 185 מדינות מקבלות אפס - אפס לערב הסעודית, אפס לפקיסטן, אפס קובה, אפס ונצואלה, אפס סין. למה? כי זו הנורמה. אם אתה בלגיה, פרו, סינגפור - אתה לא רוצה לעשות בעיות או להרגיז מדינות חזקות עם צבאות, עם טרוריסטים לצידן, עם קול באו"ם שיכול לשמש נגדך.

"סוגיה שנייה היא האובססיה להפוך את ישראל לשעיר לעזאזל. זה כמעט כמו טקס שבו בכירי העולם נפגשים ומגנים את היהודי. ואז הם טופחים לעצמם על השכם והם אומרים, מועצת זכויות האדם עובדת בסדר גמור. ארגוני זכויות האדם יגידו, נהדר, זה מראה שהמנגנונים עובדים כי גינו את המדינה היהודית היחידה יותר משאר העולם ביחד.

"בנוסף, מדינות ערב והאסלאם הן שמעלות את ההחלטות ויש להן 56 קולות. והן מאחורי הקלעים אומרות שאם לא תצביע לנו, לא תקבל את הנפט שלנו או את 56 הקולות שלנו. יש לנו מיליארדים בקרנות הון בשליטת קטאר. אני לא אוהב שמדינות נכנעות לכך, אבל הם רציונליים. זה אינטרס אישי. 56 מדינות אסלאמיות מול מדינה יהודית אחת. ההחלטה ברורה".

איך שגרירים מסבירים את הפער? 17 גינויים לישראל ואפס לפקיסטן?
"מעט מאוד שגרירים יודו שהם עושים את זה מסיבות ציניות. לאחרונה שרת החוץ הקנדית נשאלה שאלה דומה על יחסה לישראל וענתה, 'תראה את הדמוגרפיה במחוז הבחירה שלי'. במילים אחרות, המדיניות עוינת ישראל מתוך שיקולים אלקטורליים פנימיים. שאלתי סגנית שגריר באירופה, איך את יכולה לתמוך בכל כך הרבה החלטות נגד ישראל, כשהפער בינה לבין מדינות אחרות כל כך גדול? היא אמרה, אנחנו תומכים בחוק הבינלאומי וישראל כובשת. אז אמרתי לה, את תומכת בכל החלטה בנושא טורקיה בצפון קפריסין, מרוקו וסהרה המערבית, על ארמניה ואזרבייג'ן וכל שאר המדינות שעל פי החוק הבינלאומי הן כובשות? היא התעצבנה ולא ידעה לענות".

להוטים לסנקציות

מה לגבי צווי המעצר שהוציא בית הדין הפלילי בהאג נגד נתניהו וגלנט? אולי הרבה מדינות לא יאכפו אותו, עכשיו כשטראמפ נבחר?
"הקונגרס איים בסנקציות על מדינות שיאכפו אותו. אנשים בסנאט ובבית הנבחרים להוטים להטיל סנקציות על ה-ICC וכל מי שעושה איתם עסקים. אנשים יחשבו פעמיים לפני שהם יילכו עם גופים אנטי-ישראליים, אלא אם כן הם רוצים עולם שבו אין ביכולתם לקיים שום אינטראקציה פיננסית עם ארה"ב".

אם היית מתחיל הכול מחדש, לא עדיף פשוט לבטל את הארגון הזה?
"בוא נסתכל למשל על מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, שחשבנו שאולי הוא הגון. שבועות לאחר 7 באוקטובר, הוא אמר, 'אני מגנה את חמאס, אבל הפיגועים לא התרחשו בחלל ריק'. הוא בעצם הצדיק את חמאס. זה מי שנותן את הטון לשאר האו"ם. אז האם נשאר משהו מהאו"ם שכדאי להציל? אני לא יודע, אבל האו"ם לא הולך לשום מקום. יש לו סוכנות פליטים, טלקומוניקציה, תרבות, בריאות עולמית. והבעיה רחבה יותר. האו"ם הוא חלק נורא מזה, במיוחד בגלל הדיקטטורות שבו, אבל אפילו הדמוקרטיות משחקות חלק בפתולוגיות הבעייתיות באו"ם".

תוכל להמחיש את האבסורדים באו"ם? בלי קשר בהכרח לישראל.
"60% מהחברות במועצת זכויות האדם הן מדינות לא דמוקרטיות ודיקטטורות. המפלגה הקומוניסטית הסינית, מדינת המשטרה הקובנית, אריתריאה שמקיימת עבדות, קטאר שנותנת חסות לטרוריסטים. לפני כשלוש שנים, המשטר האיסלאמי של איראן הוגדר כחבר בוועדה לזכויות נשים. ולפני כשנה ארגון הבריאות העולמי מינה את צפון קוריאה, בעלת מערכת הבריאות הגרועה ביותר על פני כדור הארץ, לדירקטוריון ההנהלה. יש לי עוד מאות דוגמאות".